גם נתניהו יודע: הגיע זמנו לעזוב את המערכת הפוליטית

הבחירות באפריל לא היו הכרחיות: המועד הרשמי לבחירות היה 5 בנובמבר 2019, והקואליציה מנתה 61 חברים. אלא שנתניהו ביקש להגיע לשימוע לאחר שקיבל מנדט מהעם. בפועל, הוא לא זכה לאמון העם בבחירות 2019א', לקח את ישראל לבחירות 2019ב', וגם בהן לא זכה במנדט מהציבור

איתי גרין
איתי גרין
בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: Heidi Levine / POOL/רויטרס
איתי גרין
איתי גרין

ישראל נמצאת במצב חסר תקדים מבחינה חוקתית וערכית. כל ראשי הממשלה האחרונים בישראל נחשדו בפלילים. כנגד ראש הממשלה לשעבר אולמרט אף הוגש כתב אישום ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר וקנס כספי. כעת, גם ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, מתמודד עם חשדות ואישומים.

במקום לפעול להקמת ממשלת אחדות אפשרית, נתניהו ,יחד עם דרעי וליצמן (שלושתם תחת המלצות לכתבי אישום) הקימו את בלוק 55, גוש חסינות, גוש של חשודים בפלילים, גוש שנועד למנוע החלפת נתניהו מכס השלטון, גם לאחר שכשל שלוש פעמים בהרכבת ממשלה, וזאת לאחר שהביעו פעמים רבות את עמדתם כי אל לנתניהו להתפטר מתפקידו גם אם יוגש נגדו כתב אישום.

אלו מתעלמים מכך שנתניהו אינו עוד ראש ממשלה נבחר הזוכה לאמון הכנסת כמתחייב מהוראות חוק יסוד הממשלה, ובהתעלם מהוראות סעיף 30 לחוק יסוד הממשלה, מצטטים את סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה (שאינו רלוונטי כלל למצב המשפטי והעובדתי הקיים) וטוענים כי לפיו, על נתניהו להישאר בתפקיד ראש הממשלה. כמובן שמדובר בהבלים. אכן, החוק קובע כי חברי הכנסת יוכלו לפעול לפטר ראש הממשלה לאחר פסק דין חלוט, אך זה לא המקרה לפנינו: נתניהו אינו עוד ראש ממשלה נבחר הזוכה לאמון הכנסת; נתניהו עכשיו ממלא מקום ראש ממשלה בממשלת מעבר.

ישראל היא מדינה דמוקרטית, ועל-כן יש חשיבות לנורמות משפטיות ולתקדימים: בג"ץ פסק ב-1993 כי על השר אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי להיות מועברים מתפקידם, כפי שהחוק קובע בהקשר של שרים. הפער בין ראש הממשלה לשרים מבחינת החוק הינו שינוי חדש יחסית, סעיף שנשתל בחוק כתוצאה מהחוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, והתקופה שבה ראש הממשלה נבחר במישרין על ידי הציבור. סעיף זה צריך היה לעבור מן העולם משאין עוד בחירה ישירה לראשות הממשלה. כתוצאה מאינטרסים שונים, סעיף זה נותר בחוק.

אריה דרעי, בנימין נתניהו ויעקב ליצמן
הסכמים קואליציוניים שערורייתיים. אריה דרעי, בנימין נתניהו ויעקב ליצמןצילום: אוליבייה פיטוסי

גם אם החוק כיום מעורפל בנוגע להמשך כהונתו של ראש הממשלה לאחר הגשת כתב אישום כנגדו, קשה לטעון כי המוסר, הערכים והנורמות עומדים לצדו של ראש הממשלה. לא רק שנתניהו הכיר את הפסיקות, הנורמות והתקדימים, אלא הוא אף הביע תמיכה בהם, כשטען, בעת שהתנהלו חקירות כנגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עמדה שלפיה "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי". נתניהו אף הוסיף ואמר כי "קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי".

ישראל לא היתה אמורה ללכת לבחירות שהתקיימו באפריל 2019. המועד הרשמי לבחירות היה 5 בנובמבר 2019, ונתניהו החזיק בקואליציה של 61 חברים. אלא שנתניהו ביקש להגיע לשימוע המשפטי שלו לאחר שקיבל מנדט מהעם, ולמנוע את הגשת כתב האישום. בפועל, נתניהו לא זכה לאמון העם בבחירות 2019א', ובמקום להחזיר את המנדט לנשיא, לקח את ישראל לבחירות 2019ב', שגם בהן לא זכה במנדט מהציבור.

ישראל נמצאת כיום במצב חירום: ראש הממשלה קבע חד משמעית כי ישראל נמצאת במצב ביטחוני קשה ואף ציין כי הממשלה הקרובה תידרש להכרעות כלכליות כפי שלא היה אולי מקום המדינה, כתוצאה מההתנהלות הכושלת של הממשלה הקודמת שהובילה אותנו לגירעון העומד על 3.8% מהתוצר. לצורך השוואה, בחודשיים הראשונים של 2019 היינו בגירעון בגובה 5.6 מיליארד שקל, כשבחודשיים הראשונים של 2018 הצטבר בקופת המדינה עודף של 2.3 מיליארד שקל.

ישראל נמצאת ללא ממשלה הנשענת על אמון הציבור וזאת לאורך כמעט שנה, כשמנכ"ל האוצר, שי באב"ד, הזהיר כי תרחיש של מערכת בחירות שלישית יוביל לעיכוב באישור תקציב המדינה ל-2020 ולפגיעה בכל השירותים שהמדינה נותנת לאזרחים.

מזה כשנה ישראל מנוהלת על-ידי ממשלת מעבר, ולמעשה כיום על-ידי ממשלת מעבר של ממשלת המעבר הקודמת ותחת ראש ממשלה יוצא שמתמודד עם כתבי אישום מרובים בפתח, ושנכשל בקבלת מנדט מהעם. אותו ראש ממשלה שביקש רק לפני זמן קצר לדחות את הבחירות האחרונות, שהוא הקדים, עבור מבצע צבאי ללא עדכון ראשי מערכת הביטחון, ללא ישיבה של הקבינט, ובניגוד לחוק.

המדינה מתנהלת מזה תקופה ארוכה בניגוד לעקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות, שמטרתם למנוע ניצול של הכוח המצוי בידי השלטון לטובת השלטון. המחוקק הקים גופים ומנגנונים שתפקידם להגביל, לפקח ולבקר את השלטון, אך מזה תקופה ארוכה נתניהו מסית כנגדם, פוגע במעמדם ואף ממנה את עושי דבריו לתפקידים רמים במטרה לפגוע בתפקידים אלו ולרוקן אותם מתוכן.

על הנזק הכלכלי העצום של פגיעה בדמוקרטיה כתבתי בעבר. פגיעה בדמוקרטיה הישראלית צפויה להוביל לעזיבתם של צעירים רבים, ובמיוחד של הסטארט-אפים שיעדיפו להעביר את החברות שלהם למדינות אחרות. ללא דמוקרטיה וללא היציבות שהיא מבטיחה, ללא האיזונים הטבועים בה, ללא מוסדות שיגנו על הציבור משחיתות, עתידנו כאן נמצא בסכנה.

עדות לכך ראינו בדו"ח של חברת "סטנדרד אנד פורס" שהעניקה לישראל את דירוג האשראי הקבוע הגבוה ביותר שלו זכתה, אך ציינה כי הממשלה הישראלית פועלת כיום על מנת לקדם חקיקה שתגביל את בית המשפט העליון, צעדים שבאם יעברו, יהיה להם מחיר כבד עבור ישראל, בעיקר עבור הדור הצעיר. המחיר של הורדת דירוג האשראי של ישראל בגין הפגיעה בדמוקרטיה יימדד במיליארדים רבים.

מטה S&P
מטה S&Pצילום: רויטרס

בעת כתיבת מאמר זה, נתניהו החזיר את המנדט לנשיא, שהעבירו לח"כ בני גנץ. אין לדעת האם זה יצליח ב-28 הימים הקרובים להקים ממשלה, אך יש להבין כי בין אם יצליח ובין אם לאו, המטרה העליונה של נשיא המדינה ויושב ראש הכנסת צריכה להיות הקמתה של ממשלה בישראל, ממשלת חירום לאומית ברוח יוזמתו היצירתית של האסטרטג ומנהל המשברים המנוסה דוד ספקטור.

היוזמה של ספקטור קוראת למנות את יו"ר הכנסת לראש ממשלה זמני עד הרכבת הממשלה, ובמקביל לפעול להקמת ממשלת אחדות ליברלית שבראשותה יעמוד תחילה יו"ר כחול לבן בשנתיים הראשונות, ובשנתיים האחרונות של הקדנציה יעמוד בראשה מי שיהיה יו"ר הליכוד באותה עת, בכפוף לכך שאין הוא עומד למשפט. המשנה לראש הממשלה וממלא מקומו בשתי התקופות הללו יהיה יו"ר ישראל ביתנו. במצב החריג שנוצר, הדבר יאפשר כי בראשות הממשלה יעמוד ח"כ שאינו מתמודד בימים אלו עם שלושה כתבי אישום שונים.

הגיע הזמן להקים ממשלה, ומגיע לנו שמי שיעמוד בראשה יהיה נקי כפיים ובעל הפניות והרצון לפעול בכדי לקדם את האינטרסים הישראלים, ולא את האינטרסים שלו. הגיע הזמן למשהו חדש.

איתי גרין

איתי גרין | |והרי החדשנות

איתי גרין הוא המייסד והמנכ"ל של Innovate-Israel  המתמחה בהטמעת חדשנות פתוחה בתאגידים בינלאומיים וישראלים בכל התחומים, חדשנות שמקורה בסטרט-אפים, אקדמיה ותאגידים.

גרין ייסד את קהילת 350 יזמי הטרוול-טק הישראלים ITTS. בנוסף, גרין מכהן כדירקטור ואדוויזורי בחברות רבות ומביא עמו ניסיון של 15 שנה בסטרט-אפים בתחומים מגוונים ובתאגידים בינלאומיים. גרין מרצה בכנסים בינלאומיים ומקומיים בנושאים של חדשנות תאגידית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום