פגיעה בדמוקרטיה גורמת לפגיעה בכלכלה - תראו את טורקיה

פגיעה בדמוקרטיה צפויה להוביל לעזיבתם של סטארט-אפים שיעדיפו להעביר את החברות שלהם מעבר לים. הנתונים מראים כי מגמה זו כבר החלה. מנתוני הלמ"ס עולה כי ב-2017-2014 היחס בין אקדמאים שעזבו את הארץ לאלו שחזרו אליה זינק ביותר מ-70%

איתי גרין
איתי גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן
נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואןצילום: AFP

ההצלחה הכלכלית של ישראל נשענת על היי-טק, פיתוח טכנולוגיה מתקדמת ועל הסטארט-אפים שלנו כאן. אותן חברות, אותם צעירים מוצלחים, יכולים להצליח בקלות, במקומות אחרים וקרובים יותר בדרך כלל לשוק היעד העסקי שלהם שנמצא מעבר לים. מישהו באמת מאמין שאותם צעירים יישארו כאן אם ישראל לא תהיה עוד דמוקרטיה?

תעשיית ההיי-טק מהווה במשך שנים את קטר הצמיחה של המשק הישראלי. השגשוג של התעשייה הזו שינה את פניה של החברה הישראלית, והתרומה שלה לתוצר הכלכלי ולמסים היא קריטית – התעשייה אחראית על כ-40% מהיצוא, כ-20% מהתל"ג וכן על כ-10% מכוח העבודה במשק.

רבות נכתב בעבר על הקשר שבין דמוקרטיה לבין שגשוג כלכלי. על פי מחקר שנערך על ידי מכון המחקר Freedom House, קיומה של דמוקרטיה מייצר יציבות כלכלית ופוליטית שנחוצה על מנת לשפר את הסביבה העסקית ואת הכלכלה בטווח הארוך. נכון, ישנן מדינות כמו סין, שמצליחות לשגשג מבחינה עסקית על אף השלטון האוטוקרטי, אך מדובר במספר מדינות מועט, כשמרביתן מצליחות לייצר יציבות כלכלית תודות למשאבים טבעיים, דוגמת סעודיה ואוצרות הנפט שלה. הצלחתה של סין אינה נובעת מחדשנות ויכולת מחקר ופיתוח עצמאיים אלא מן היכולת להעתיק ולהשתמש בחסרונות של שלטון אוטוקרטי לטובתה - כוח עבודה אינסופי, נשלט, מחויב ויצרני.

שגשוג הוא כמעט תמיד תוצר לוואי של דמוקרטיה. דמוקרטיה, מטבעה, מעודדת יוזמה ויזמות. העדפת שליטה ציבורית ממשלתית מעכבת ומכבידה על יזמים ועל חדשנות ומונעת מהם לפתח את ה"דבר הבא". ללא המוסדות החוקיים המבטיחים יציבות הסביבה העסקית וללא ההגנות שאלו מספקים ליחידים ולעסקים, מקומיים ובינלאומיים, יהיה בלתי אפשרי לשמר את השגשוג הישראלי.

באחרונה יש המשווים את ישראל לטורקיה, מתוך חשש שהצעדים החוקתיים שראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להעביר יובילו את ישראל באותו הכיוון של הרס הדמוקרטיה, שאליו מוביל ארדואן את טורקיה.

בשנים האחרונות, ביצע ארדואן כמה צעדים שהובילו לפגיעה אנושה בדמוקרטיה הטורקית. כך למשל, ב-2016 נעצרו אלפי חיילים, עיתונאים, מרצים, מורים ושופטים שנאשמו בניסיון הפיכה. מאז 2016, כ-140 אלף בני אדם פוטרו מעבודותיהם וכ-50 אלף נעצרו בחשד כי הם מתנגדים לשלטונו של ארדואן, כחלק ממהלכי הטיהור הפוליטי שמתקיימים שם. המדינה אף סגרה עשרות ערוצי תקשורת ועיתונים. לאחר מכן, ב-2017 ארדואן ניצח במשאל עם שהעניק לו סמכויות רבות ואיחד את התפקיד של ראש הממשלה ונשיא המדינה. צעדים אלו הובילו לצניחה של הלירה הטורקית ולירידה חדה בהשקעות הזרות במדינה. שתי פגיעות משמעותיות בכלכלה.

בינתיים, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות חתכו כולן את דירוג האשראי של טורקיה. דירוג האשראי של טורקיה מוגדר אצל כולן כספקולציה. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות בעיקר - היעדר יציבות פוליטית והיעדר כסף זר.  

 רכבת חשמלית ברחוב מרכזי באיסטנבול
איסטנבול, טורקיהצילום: Bayurov Alexander / Shutterstock

מרבית הכלכלנים בעולם העוסקים בתחום, ממליצים לטורקיה לפעול תחילה על מנת לחזק את המוסדות הדמוקרטיים במדינה, שכן צעד זה בלבד יאפשר לשנות המגמה ולחזור למשוך בחזרה השקעות מגורמים בינלאומיים שיוכלו לסייע בהתמודדות עם המשבר הכלכלי. ארדואן אינו מבין או אולי מתעלם במכוון מהמקשר שבין שגשוג כלכלי לבין שילטון החוק.

באיסטנבול ישנו אקוסיסטם די פעיל של סטארט-אפים שמתחרה עם מדינות רבות באירופה. ההשקעות הזרות בטורקיה בסטארט-אפים הגיעו לשיא ב-2012, עת הושקעו בסטארט-אפים המקומיים כ-80 מיליון דולר. מאז, היקף ההשקעות הזרות קטן בהתמדה. ב-2018 הושקעו בחברות טורקיות 59 מיליון דולר בלבד. מחקר שבחן לאורך 4 עשורים את הנושא, תוך שימוש בטורקיה כמקרה בוחן, הראה כי קיים קשר סיבתי בין דמוקרטיה לבין השקעות זרות. הסדר הדמוקרטי במדינה הוא גורם חשוב עבור משקיעים בעודם בוחנים יעדים להשקעה. 

הפגיעה של ארדואן בדמוקרטיה הטורקית הובילה לעזיבתם של סטודנטים ואנשי רוח, כמו גם של יזמים, אנשי עסקים וכן עזיבת כ-12 אלף מיליונרים מבין עשירי טורקיה. על פי מכון הסטטיסטיקה הטורקי, ב-2017 עזבו את המדינה כרבע מיליון טורקים, עלייה של 42% בהשוואה לשנה שקדמה לה. עזיבתם של אותם גורמים פוגעת קשות, שלא לומר אנושות, בכלכלה הטורקית ובמערכת החינוך. כבר עתה ניתן לראות ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שקמים בטורקיה, כמו גם סגירה של אלפי חברות ועסקים בעיר.

פוליטיקאים ישראלים אוהבים לפאר את תעשיית ההיי-טק הישראלית, ובצדק. יש לזכור כי כ-96% מהכסף שזורם לתעשייה זו הוא כסף זר. ללא השקעות זרות, התעשייה הזו לא תוכל להמשיך להתקיים כאן בישראל.

פגיעה בדמוקרטיה הישראלית צפויה להוביל לעזיבתם של צעירים רבים, ובמיוחד של הסטארט-אפים שיעדיפו להעביר את החברות שלהם לברלין, פריז, עמק הסיליקון ומקומות נוספים מעבר לים שפועלים ללא לאות כדי להיות אטרקטיביים, בין היתר בשיעורי המיסוי, יציבות כלכלית וסביבה עסקית תומכת. בשבועות האחרונים ביקרתי בארבע מדינות באירופה ובשיחותי עם גורמי ממשל וגורמים עסקיים ניכר היה שמקדישים מאמצים רבים כדי לפתות כשרונות מן העולם, לרבות אלו הישראלים, להעתיק את פעילותם העסקית ומרכז חייהם אליהן וזאת מתוך הבנה עמוקה שעתידם הכלכלי תלוי בכשרונות אלו וכי אין להם די מהם.

הנתונים מראים כי מגמה מדאיגה זו כבר החלה. בעוד בקרב האוכלוסייה הכללית לא נרשמה עלייה בהגירה, דווקא הישראלים המשכילים ביותר ובעלי הכישורים החיוניים ביותר מהגרים לחו"ל בקצב גובר והולך בשנים האחרונות. מנתוני הלמ"ס עולה כי ב-2017-2014 היחס בין אקדמאים שעזבו את הארץ לאלו שחזרו אליה זינק ביותר מ-70%.

ללא דמוקרטיה, ללא היציבות הרגולטורית שהיא מבטיחה, ללא האיזונים המובטחים, ללא מוסדות שיגנו על הציבור משחיתות, עתידנו כאן נמצא בסכנה. על מצב הדמוקרטיה כיום ניתן להתווכח, אך לפי Freedom House, הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בשפל של כל הזמנים מבחינת הדירוג שלה. ישראל, אגב, עדיין מקבלת דירוג מלא עבור קיומה של מערכת משפט שמגנה על זכויות המיעוטים וכן מבטלת החלטות ממשלה ופרלמנט שפוגעות בזכויות אדם. זו אותה מערכת משפט חזקה ועצמאית שנתניהו עצמו אמר רק לפני כשנה וחצי כי היא הכרחית לדמוקרטיה, וזאת מתוך הבנה כי בלתה – הכסף הזר ימצא עצמו במדינות אחרות, ובלתו – עתידנו בכי רע.

מפגינים בשדרות רוטשילד בתל אביב
מפגינים נגד שחיתות שלטוניתצילום: תומר אפלבאום

בישראל ב-2019 פעילים יותר מ-500 תאגידים מ-35 מדינות שונות שמשקיעים כסף רב בתחומי המחקר והפיתוח, ההשקעות והחדשנות. ב-2018 היקף ההשקעות הזרות בחברות סטארט-אפ היה 6.4 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 17% ביחס ל-2017 וכן עלייה של כ-120% מאז 2013.

היקף ההשקעות בישראל עולה באופן עקבי שנה אחר שנה. הכסף הזה משמש כחמצן שמזין את הגל הבא של הסטארט-אפים בישראל ואת הכלכלה הישראלית. אותן חברות שמשקיעות בישראל, ביניהן אינטל, מיקרוסופט IBM, גוגל, פייסבוק ואפל לא חייבות להישאר בישראל. ככל שחוסר הוודאות הרגולטורי יגבר, אותן חברות ענק יעברו למדינות אחרות שמתחרות מול ישראל.

בפברואר האחרון חברת "סטנדרד אנד פורס" העניקה לישראל את דירוג האשראי הקבוע הגבוה ביותר שלו זכתה: AA-. משמעות הדירוג הינה שמדינת ישראל תקבל הלוואות בריבית נמוכה יותר, מתוך ביטחון בכך שזו תוכל לעמוד בכל התחייבויותיה. משמעות הדבר באופן פרקטי היא שחרורם של מיליארדי שקלים רבים מתקציב החובות של מדינת ישראל לתקציב ההוצאות והגדלת ההשקעות בחינוך, בבריאות, ברווחה ובתשתיות. בדו"ח שפירסמה החברה, היא מציינת לטובה את הכלכלה החזקה של ישראל, אך מנגד מציינים באותו הדוח כי הממשלה הישראלית פועלת על מנת לקדם חקיקה שתגביל את בית המשפט העליון, צעדים שבאם יעברו, יהיה להם מחיר כבד עבור ישראל, בעיקר עבור הדור הצעיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker