הדירקטורים לא מבינים בטכנולוגיה - וזה מסוכן - והרי החדשנות - הבלוג של איתי גרין - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדירקטורים לא מבינים בטכנולוגיה - וזה מסוכן

על פי סקר שערכה אוניברסיטת הרווארד בקרב 5,000 חברי דירקטוריון, רק 30% דירגו את החדשנות כדאגה מרכזית שלהם. רק 21% מהדירקטורים בחרו את הטרנדים הטכנולוגים בתור דאגה מרכזית

2תגובות
ישיבת דירקטוריון. אילוסטרציה

מתי בפעם האחרונה עשיתם קניות בסופר? שילמתם רישיון רכב בדואר? הלכתם לרופא כדי לקבל מרשם לתרופה? קניתם כרטיסים לקולנוע בקופה? הפקדתם צ'ק בבנק? קניתם תו חניה? שלחתם מכתב עם בול? התקשרתם כדי להזמין פיצה? התקשרתם כדי להזמין מונית?

בתוך שנים בודדות – החיים שלנו השתנו; פעולות רבות עברו לסלולרי. לפני 10 שנים בלבד, פרק זמן קצר יחסית, לכ-40% מהאוכלוסייה היה טלפון סלולרי של נוקיה בכיס. מה קרה מאז? קצב השינוי המהיר גרם לחברות כמו נוקיה, בלוקבסטר, אגפא, קודאק, מייספייס וסירס לאבד נתח שוק במהירות ולהיעלם. מדובר בחברות שהגיבו לשינויים הטכנולוגיים מאוחר מדי. הן לא זיהו את השינוי בזמן ולא ידעו כיצד להתמודד עמו.

מרבית הדירקטוריונים נעדרים את הניסיון והידע הרלוונטיים להתמודדות עם טכנולוגיה המביאה לשינויים כה מהירים בעולם העסקי. הנפגעים הגדולים מכך הם אלו שמינו את הדירקטורים - בעלי המניות - וכמובן העובדים, הלקוחות, הספקים ויתר השותפים העסקיים. כך יוצא שהדירקטורים המחויבים לפעול לטובתה של החברה ולהצלחתה – נעדרים כלים חשובים כדי לעשות כן, ובכך חוטאים לתפקידם.

ישנה חשיבות קריטית לכהונת דירקטורים בעלי הבנה בטכנולוגיה וחדשנות כדי לשפר את סיכויי החברה להתמודד עם השלכות קצב השינוי הטכנולוגי. אחת התובנות המשמעותיות שדירקטור בעל הבנה בחדשנות יביא לחברה הינה כי "הוא שהיה – לא יהיה", קר, מה שעבד לחברה עד כה – לא יעבוד בעתיד, ומשכך קיים הכרח תמידי ודחוף לבחון תקפות מודלים והנחות עבודה.  

דו"ח מקינזי שבחן את הנושא קבע כי על דירקטוריונים להגדיל את שיעור האוריינות הדיגיטלית שלהם, ולו רק כדי שיוכלו לשאול את השאלות הנכונות לאור החידושים בתחום הטכנולוגיה. דו"ח מקינזי אחר בנושא, הראה כי 16% בלבד מהדירקטורים הבינו את הדינמיקות המשתנות של התעשיות והשווקים של החברות בהן הם מכהנים, וכי 17% בלבד מהדירקטורים חשבו שהדירקטוריון שלהם מתקדם יוזמות חדשניות. אלו אחוזים נמוכים מאוד, המהווים תמרור אזהרה חשוב לבעלי המניות בחברות.

לאור זאת, אין זה מפתיע כי על פי סקר שערכה אוניברסיטת הרווארד בקרב 5,000 חברי דירקטוריון, רק 30% דירגו את החדשנות כדאגה מרכזית שלהם. רק 21% מהדירקטורים בחרו את הטרנדים הטכנולוגים בתור דאגה מרכזית.

על מנת שיוכלו לשמש בתפקידם ולאתגר את תהליכי קבלת ההחלטות של החברה, חברי הדירקטוריון חייבים להיות בעלי הבנה טובה יותר של טכנולוגיה וחדשנות. הבנה זו תאפשר להם להבין כיצד הטכנולוגיה יכולה לשרת את האסטרטגיה של החברה, או לחילופין לגרום לחברה לעדכן את האסטרטגיה שלה בהתאם לטכנולוגיות העדכניות.

בכדי להימנע ממצב של קיפאון, יש לוודא כי בכל ישיבות ההנהלה והדירקטוריון יוקדש זמן לדיון בחדשנות, בין היתר באמצעות הצגת סטטוס פעילות החדשנות של התאגיד, הצגת סטארט-אפים רלוונטיים ודיון בהשפעתן של טכנולוגיות חדשות. כמו כן, מן הראוי שהמנהלים והדירקטורים יירשמו לעדכוני טכנולוגיה הרלוונטיים להם (למשל – לניוזלטר של רשות החדשנות) ויפעלו באופן אקטיבי על מנת להכיר את האקו-סיסטם שבו הם פועלים ולאתר הזדמנויות רלוונטיות.

2% מהדירקטורים מתחת לגיל 55

בדיקה של דירוג 50 החברות המצליחות על פי "פורבס" מראה כי חברות שממוקמות גבוה יותר בדירוג נוטות להכניס כמות גדולה יותר של דירקטורים מקצועיים, וזאת במטרה לייצר ערך נוסף וצמיחה עבור בעלי המניות. דוגמאות לכך ניתן למצוא למשל במקרה של וולט דיסני, שמינתה דירקטורים מומחים מפייסבוק ומטוויטר על מנת לעשות שימוש בניסיון המקצועי שלהם וההבנה שלהם בטכנולוגיות חדשות.

הדירקטורים בישראל הנם בעלי פרופיל דומה מאוד האחד לשני. מחקר שבדק את הנתונים של החברות הנכללות במדד ת"א 125 מצא כי הדירקטור הממוצע בקרב 928 הדירקטורים בחברות אלו הוא גבר בן 60.5, שמכהן בתפקידו כ-7 שנים. הנתונים בעולם דומים, והגיל הממוצע לדירקטורים ב-S&P1500 הוא 64. בדירקטוריוני החברות ב-S&P500 רק 2% מהדירקטורים צעירים מגיל 55.

על פי הסקר שנערך בהרווארד, חברי הדירקטוריון צפויים למשוך חברים בעלי פרופיל דומה להם ובעלי פערים דומים בידע ובכישורים בכל הקשור לטכנולוגיה, חדשנות והשפעותיהן. על כן, על מנת להתמודד עם בעיה זו, יש צורך בהטרוגניות סביב שולחן הדירקטוריון וגיוון באמצעות מינוי בעלי מאפיינים שונים, חדשים, צעירים יותר, בעלי ניסיון בתחומים חדשים לדירקטוריונים של החברות, בכדי שיוכלו לסייע לחברות להיות רלוונטיות גם בעתיד.

בחל במארס 2005, כחלק מתיקון של חוק החברות שעוסק בנושא זה, נדרש כל דירקטוריון של חברה ציבורית לכלול מספר מינימלי של דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית. בכל חברה כאמור חייב לכהן לכל הפחות דירקטור חיצוני אחד בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ודירקטור נוסף נדרש להיות בעל כשירות מקצועית.

דירקטור בעל מומחיות חשבונאית הינו דירקטור המתמחה בתחומי הכלכלה, מנהל עסקים, ראיית חשבון, משפטים, ומנהל ציבורי, או לחילופין אדם בעל רקע וניסיון בתחום הפעילות של החברה או בתחום שרלוונטי עבורה. דירקטור בעל כשירות מקצועית יכול להיות, ואף רצוי, כזה המתמחה בטכנולוגיה וחדשנות.

חשוב להבין כי עד 2005 כלל לא הוסדרו הכישורים הנדרשים מחברי הדירקטוריון. התקיים בישראל דיון ציבורי נרחב בנוגע לצורך של הדירקטוריון להתאים עצמו ולצרף אליו חברים בעלי ניסיון וידע רלוונטי. הדבר הועצם לאור מקרים דוגמת בדיקת היועץ המשפטי לממשלה את התנהלות הדירקטוריון בפלאפון בתקופה שלפני שינוי החוק.

לאחרונה, גם המפקח על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הודיע כי לצורך הבטחת הידע והניסיון המתאימים של דירקטורים, על הדירקטוריון לשקול את הצורך בדירקטור בעל מומחיות בטכנולוגיות מידע או סייבר בדירקטוריון הגוף המוסדי, ואף הכניס לראשונה את התחומים של טכנולוגיות מידע ואבטחת מידע לרשימת הכישורים ההולמים לדירקטורים.

עם זאת, צעד זה אינו מספק.

בטיוטה המקורית של הצעה זו, דרש המפקח כי לפחות דירקטור אחד יהיה בעל מומחיות בטכנולוגיות מידע או סייבר. בהחלטה הסופית הוסרה דרישה זו. מומלץ כי המפקח יאמץ את נוסחה המקורי של הצעת ההחלטה, ומוטב והחלטות דומות יאומצו גם על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות ויו"ר הרשות לניירות ערך.

צעד נוסף שמומלץ לקדם הוא השקת "מדד חדשנות תאגידי", בדיוק כשם שיש את מדד מעלה המתייחס לאחריות החברתית של התאגיד. כך ניתן יהיה למדוד מידת חדשנותו של ארגון ביחס לאחרים, ובאופן טבעי צפוי כי תהא הלימה בין מידת החדשנות של תאגיד – להצלחתו העסקית לאורך זמן. כן מומלץ כי הרגולטורים יחייבו את הדירקטוריון של כל חברה לדרוש דו"חות רבעוניים בנושאי חדשנות, שאף יבטיחו תקציב ייעודי לנושא זה.

הכנסת רוח החדשנות לדירקטוריון המתווה את מדיניות החברה יוביל לכך שהחברות יתאימו פעילותן ואופן ניהולן לזמן, המקום והתקופה המשתנה טכנולוגית, תוך ניצול הזדמנויות והתמודדות עם איומים. דירקטוריונים אלו, בעלי הידע והכישורים הנדרשים, ידעו לדחוף את הארגונים שלהם לאמץ חדשנות באופן הנכון ביותר, ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר – לטובת החברה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

גרף השקעה

הצלחה בהשקעות חבויה בהבנה ולא בפיזור

השקעה במניות איננה מדע מדויק. תמיד צריך פיזור מינימלי, אולם התוצאה הסופית לא תלויה בפיזור אלא בממוצע ההצלחות לעומת ממוצע הכישלונות ■ קחו לדוגמה את S&P500, מדד המפוזר על פני 500 המניות המובילות בעולם, ועדיין ב-2009-2007 השלים המדד ירידה של 50%

כתבות שאולי פיספסתם

*#