תשכחו מהחוץ או הביטחון: זה התיק שכולם צריכים לרדוף אחריו - והרי החדשנות - הבלוג של איתי גרין - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשכחו מהחוץ או הביטחון: זה התיק שכולם צריכים לרדוף אחריו

תיק המדע והטכנולוגיה נחשב לתיק זוטר יחסית בממשלה, ותקציבו עומד על 559 מיליון שקל בלבד. התקציב הנמוך הזה אינו תואם את מיצובה של ישראל כאומת הסטארט-אפ בעולם, והתוצאה היא ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים בישראל

4תגובות
אופיר אקוניס, שר המדע
אוליבייה פיטוסי

אין כל ספק כי ישראל היא אומת הסטארט-אפ. בישראל, על כל 1,400 תושבים יש סטארט-אפ. לצורך השוואה, בגרמניה, לב לבה של אירופה והכלכלה החזקה ביבשת, יש על כל 1,400 תושבים רק 0.056 סטארט-אפים. על פי הערכות, בישראל יש פי 30 יותר סטארט-אפים לנפש מאשר באירופה, ופי שניים וחצי לנפש ביחס לארה"ב.

לרגל הבחירות, כדאי לזכור כי בישראל ישנם שני תיקים מיניסטריאלים מרכזיים שרלוונטיים לתעשיית ההיי-טק: שר הכלכלה והתעשייה, שאחראי בין היתר על הרשות לחדשנות המספקת סיוע ותשתית מקצועיים לעידוד החדשנות, וכן שר המדע והטכנולוגיה, שבין היתר אחראי על הקמת מרכזי חדשנות שונים ברחבי הארץ ואמון על ההשקעה בחדשנות, גורם מהווה חוליה מקשרת בין מחקר אקדמי ופיתוח תעשייתי.

תיק המדע והטכנולוגיה נחשב לתיק זוטר יחסית בממשלה. מתוך תקציב מדינה של יותר מ-397 מיליארד ש"ח, תקציב משרד המדע עומד על 559 מיליון שקל בלבד.

זרוע נוספת שרלוונטית לעניין היא "ישראל דיגיטלית", הפועלת במסגרת המשרד לשוויון חברתי ומטרתה לרתום ולמנף את ההזדמנות הטמונה בטכנולוגיות מידע ואמצעים דיגיטליים, לטובת קידום החדשנות ושיפור איכות החיים בישראל עבור כלל התושבים. מדובר בפרויקט בעל פוטנציאל רב ולא ברור מדוע נמצא תחת סמכותו של המשרד לשוויון חברתי ולא תחת משרד שתחום הפעילות שלו הוא החדשנות.

קיים אפוא פער בלתי מוסבר בין מעמדה הבינלאומי של ישראל כאומת הסטארט-אפ לאופן שבו משרד המדע והטכנולוגיה, ותחום המדע בכלל, נתפשים בישראל. כששר המדע והטכנולוגיה הישראלי נפגש עם שרי מדע מקבילים לו מהעולם, כפי שעשה השנה למשל השר אקוניס, עת נפגש עם 17 שרי מדע בירושלים (שרים מבריטניה, סלובקיה, פולין, הודו, תאילנד, אוגנדה ועוד), הוא יודע כי כל אחד מהם מחזיק בנתח גדול ממנו בעוגה התקציבית של המדינה שלו, כשלדוגמה משרד המדע והחדשנות באוגנדה מחזיק בנתח הגדול פי 7 מהתקציב בהשוואה למשרד המדע הישראלי.

התקציב הנמוך הזה אינו תואם את מיצובה של ישראל כאומת הסטארט-אפ בעולם, ועל-כן לא מפתיע כי על-פי מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, ב-2018 חלה ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים בישראל. לטענתו, הבעיה העיקרית טמונה בכך שמדינות אחרות מנצחות את ישראל בהשקעה בתחום ההיי-טק, וכי התקציבים הממשלתיים של המדינה בתחום רק יורדים, מ-25% מהיקף ההשקעה הכוללת במו"פ ל-3.5% בלבד כיום. כך למשל, ציין כי מדינות העולם השונות משקיעות "סכומים דמיוניים בתשתית, עשרות מיליארדי דולרים. ומה אנחנו משקיעים? 30 מיליון שקל בסדנאות תכנות?".

נראה אפוא כי בישראל ישנה בעיה כפולה: לא רק שהתקציבים שהמדינה משקיעה בתחום הנם נמוכים בצורה משמעותית ביחס לעולם, אלא שהלכה למעשה התחום עצמו מחולק בין המשרד שאחראי על התחום לבין המשרד שמחזיק ברשות המעניקה מענקים ותמיכה בתחום זה.

דרך אחת להתמודד עם בעיות אלו היא על-ידי איחוד וחלוקה מחדש של סמכויות משרדי ממשלה אלו באופן שירכז את כלל הסמכויות העוסקות בחדשנות וטכנולוגיה במשרד אחד. משרד זה צריך אף להיות אמון על מיזם "ישראל דיגיטלית".

מדינות רבות בעולם כוללות תפקיד של שר חדשנות במתכונת זו או אחרת. באיסלנד קיים תפקיד של "שר התעשייה והחדשנות". בקנדה קיים תפקיד של "שר המדע, המחקר והחדשנות". באירלנד התפקיד נקרא "שר העסקים, היזמות והחדשנות" והמשרד כולל אף שני סגני שרים – האחד העוסק ביזמות, מחקר והכשרות והשני עוסק במסחר, עסקים והשוק הדיגיטלי האירופי. המצב דומה גם באוסטרליה שאיחדה בין תפקידי שרי המדע, החדשנות והתעשייה. כך גם בהונגריה, שוודיה, ניו-זילנד ומדינות רבות נוספות.

ביקורת זו נשמעה בעבר מכיוונו של שר החקלאות לשעבר ואיש העסקים, יאיר שמיר, שציין כי יש צורך בשר חדשנות שיתווה את הכיוון של ישראל בכל הנוגע לעתיד אומת הסטארט-אפ ויעצב את המדיניות הישראלית שתעודד הן צעירים והן מנהלים לחשוב מחוץ לקופסא ותבטיח כי ישראל תשמור על היתרון היחסי שלה, בתעשייה המתקדמת ובתעשייה המסורתית כאחד.

איחוד תפקידים אלו יגדיל את תקציב המשרד הרלוונטי וירכז את הסמכויות במקום אחד שיהא אחראי לתת מענה לעולם המשתנה בקצב מהיר. איחוד זה יהפוך את התפקיד גם לזוהר יותר וחשוב יותר במשא ומתן הקואליציוני שכן לתפקיד תהא השפעה גדולה יותר על הכלכלה הישראלית. מיזוג זה אף יצמצם מאבקים פוליטיים ומקצועיים בין המשרדים הללו ויפנה את המאמץ הממשלתי לעשייה, לעידוד יזמות, לחיזוק התשתית הטכנולוגית בישראל ולהתמודדות עם המחסור במתכנתים ומדענים תוך חיזוק החינוך הטכנולוגי כבר מגיל הגן.

ארגון מחדש של תפקידים אלו יאפשר למדינה להשקיע גם יותר בפריפריה, שכן ישראל לא מנצלת בצורה יעילה את ההון האנושי הקיים בישראל: 78% מעובדי היי-טק מרוכזים במרכז הארץ; כ-80% מאותם עובדים הם גברים, יהודים, לא חרדיים, עד גיל 45; היקף הנשים במשרות הטכנולוגיות עומד על 23% ושיעור הערבים על 1.4% בלבד.

על-פי דו"חות הרשות לחדשנות, יש כיום מחסור של כ-15 אלף עובדים בתעשייה המקומית. הדבר מוביל בין היתר לעלייה במשכורות העובדים המקומיים מצד אחד ולזינוק בהיקף מיקור החוץ מצד שני. כל אלו הם אתגרים שבהם מחויבת ממשלת ישראל לטפל.

תפקידה של המדינה הוא לקדם חדשנות במגזר הממשלתי ובתעשיות המסורתיות יותר, תחומים שבהם בלעדי התערבות הרגולטור דומה ודבר לא יקרה בנושא. דוגמאות טובות לקידום המדינה את החדשנות הן פרויקט "בריאות דיגיטלית" של משרד הבריאות בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, המבקש לקדם דיגיטציה של שירותי הבריאות על מנת לטייב את השירות שמקבלים חולים, פרויקט "ישראל דיגיטלית" שהוזכר לעיל וכן הוראות המפקחת על הבנקים שזכו לאחרונה לעדכון המחייב את הבנקים למנות דירקטורים בעלי מומחיות בעולם החדשנות, וכן להקים ועדה שתעסוק בטכנולוגיה ובחדשנות.

מגמה זו חייבת להמשיך במגזר הציבורי ביתר שאת ולכלול גם תקציבים ייעודיים, תוכניות ויעדים של חדשנות, ולזלוג משם לחברות הציבוריות לחברות הפרטיות. ככל שיגדל התקציב שמייעדת הממשלה לנושא, כך ייהפך המהלך לכולל יותר ולעמוק יותר, ויוכל לא רק לשמר את היתרון הישראלי בתחום החדשנות, אלא לסייע לנו לזנק עוד קדימה.

יום אחרי הבחירות, חברי הקואליציה העתידיים צריכים להיאבק ביניהם על הזכות להחזיק את התיק המשמעותי, שיקדם את החדשנות הישראלית ויבטיח את חוסנה לעשרים השנים הבאות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מייסדות אוקפי: איריס צידון ומאיה גל

התחילו בקפה בבואנוס איירס - וגייסו מעל 5 מיליון דולר

איריס ומאיה עבדו בסטארט-אפ שנמכר לחברה גדולה, ובמקום לשבת בנוחות בכסא השכירות, החליטו לבחור במסלול היזמות ■: הן הקימו מיזם שמשתמש בבינה מלאכותית לטובת ניהול נכסי נדל"ן, גייסו סבב סיד ומשרתות 20 לקוחות בישראל ובארה"ב

כתבות שאולי פיספסתם

*#