הבנקים צועדים אל המחר – עכשיו תורן של כלל החברות במשק

דו"ח מקינזי קובע כי על דירקטוריונים להגדיל את שיעור האוריינות הדיגיטלית שלהם, ולו רק כדי שיוכלו לשאול את השאלות הנכונות

ישיבת דירקטוריון (אילוסטרציה)
ישיבת דירקטוריון (אילוסטרציה)צילום: Getty Images IL
איתי גרין
איתי גרין

הוראות המפקחת על הבנקים, חדוה בר, זכו לעדכון חשוב לפני פחות משלושה חודשים. לראשונה, מחייב הרגולטור את הבנקים לעשות צעד אל עבר עולם החדשנות. ההוראות מחייבות את הבנקים למנות דירקטורים בעלי מומחיות בעולם החדשנות, וכן להקים ועדה שתעסוק בטכנולוגיה ובחדשנות.

בכנס השנתי לדירקטורים שהתקיים השבוע והתמקד בתפקיד הדירקטוריון בעידן המהפכה הדיגיטלית, דנה המפקחת על הבנקים בצורך להתאים את המערכת הבנקאית לעידן הנוכחי. בדבריה אמרה בר כי "חברות מענפים רבים מושפעות ויושפעו מהמהפכה הדיגיטלית-טכנולוגית: בתחום הקמעונות, התקשורת, התיירות, התעשייה, הרפואה, ותחום הפיננסים והבנקאות. הסיכון הגדול שנוצר לחברות עקב המהפכה הדיגיטלית הוא שמי שלא ישתנה – פשוט לא יהיה. בתרחיש קצת פחות חמור, מי שלא ישתנה, יחווה פגיעה משמעותית ברווחיות שלו. לכן עולה השאלה - מה נדרש ומצופה מהדירקטוריון בעולם כזה? לתפישתי, על הדירקטוריון להוביל את ההתאמה של החברה לעולם החדש, מבחינה טכנולוגית, עסקית וארגונית".

בנוסף, בהמשך דבריה הוסיפה המפקחת על הבנקים כי "לדירקטוריון יש תפקיד מרכזי בהובלת התאמת החברות לעולם החדש. הפיקוח על הבנקים ערך שינויים רבים בהוראותיו בשנים האחרונות בהתייחס למהפכה הדיגיטלית - שינויים שאנו מצפים שהדירקטוריון יוביל. השינויים להערכתי רלוונטיים ליישום כמעט בכל החברות במשק שבהן מכהנים דירקטורים".

כפי שציינה בר, העולם שלנו השתנה ומשתנה בקצב גדל והולך, ומי שלא יתקדם בקצב המתאים, פשוט יישאר מאחור וייהפך במהרה ללא רלוונטי ביחס למתחריו.

הוראות המפקחת על הבנקים יוצאות מנקודת הנחה כי כדי שהדירקטוריון יוכל להתאים את עצמו למציאות של המחר, ואף לזו של היום, נדרש שתהא בו המומחיות הדרושה לכך, ועל כן קובעות ההוראות כי יש לכלול דירקטורים שמתמחים בנושאים של "העולם הישן" ולצידם גם כאלו עם התמחות ב"עולם החדש", וכן לקיים ועדה ייעודית בתוך הדירקטוריון שתעסוק בטכנולוגיה ובחדשנות.

עוד קובעת המפקחת כי יש לבצע הכשרות ייעודיות לדירקטוריון בתחומי טכנולוגיה וחדשנות ובפרט בנושאים כגון אוטומציה, בינה מלאכותית, בנקאות פתוחה, ענן, דיגיטציה וטרנספורמציה דיגיטלית, סייבר ואבטחת מידע, הטמעת כלים אוטומטיים לזיהוי אנומליות והונאות ברשת ועוד. הכשרות אלו ישמשו את הדירקטוריון בהובלת אסטרטגיית החדשנות של הארגון ויבטיחו שהדירקטוריון יהא מסוגל לאתגר את ההנהלה ולוודא כי אינה עוצמת עיניים תחת ההנחה ש"מה שהיה – הוא שיהיה".

חדוה בר
חדוה ברצילום: תומר אפלבאום

כפי שהמפקחת על הבנקים ציינה בדבריה, שינוי זה ברגולציה בישראל אמנם מתחיל בבנקים, אך יש ליישם את התובנות הללו בדירקטוריונים של כלל החברות במשק. תפקידו של הדירקטוריון לוודא שהארגון נערך להתאים עצמו לשינויים הטכנולוגיים ואף להוביל את ההיערכות לאלו.

בפועל, הצעדים של המפקחת על הבנקים הם צעדים מבורכים, נכונים ומבוססים על ראייה אחראית, מפוכחת ומתקדמת של המציאות. המפקחת רואה את הנולד ומראה לחברות את חשיבות הצורך באימוץ החדשנות בכל תחומי העולם העסקי. מובן כי אין די במהלך מוגבל לעולם הבנקאות וניתן להעריך כי בשבועות הקרובים יילכו בעקבות בר גם שאר הרגולטורים ואף דירקטוריונים בחברות שאינן מפוקחות על ידי הרגולטור.

דו"ח מקינזי בנושא קובע כי על דירקטוריונים להגדיל את שיעור האוריינות הדיגיטלית שלהם, ולו רק כדי שיוכלו לשאול את השאלות הנכונות. כצעד ראשון, טוב יעשו חברות ציבוריות, ממשלתיות ופרטיות כאחד אם יביאו גורמים בעלי ניסיון רלוונטי לדירקטוריון, ייסדו ועדות חדשנות וידאגו לספק את ההכשרות הרלוונטיות והקריטיות הללו לאלו שאמורים להתוות את האסטרטגיה של הארגונים בעתיד. כיצד יוכלו לעשות זאת כשאין בהם אנשים שיציגו את קולה של החדשנות, תוך הצגת התמורות שצפויות לארגון בשנים הקרובות וההזדמנויות שהטכנולוגיה מספקת? כיצד הדירקטוריון יכול לבצע את תפקידו ללא ההכשרות המתאימות או הניסיון הנדרש?

חברות רבות בעולם, במגוון סקטורים עסקיים, מייסדות וועדות חדשנות, טכנולוגיה ומדע. ביניהן אפשר למנות את פרוקטר אנד גמבל, פייזר, ענקית התקשורת טלפוניקה, ענקית הרכב פורד ועוד.

בעוד לא ניתן לחייב חברות פרטיות להכניס את תחום החדשנות לפעילות הדירקטוריון שלהן, נכון יהיה לתת למגזר הציבורי ולגופים המפוקחים להיות המצפן שיתווה את הדרך. בחברות אלו, הרגולטור יפעל לשלב דירקטורים מומחים בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות בדירקטוריון החברות, ובכלל זה חברות ציבוריות שמוחזקות על-ידי הציבור ומחויבות בכללי פיקוח ובכללי ניהול חברה שמפרטים בין היתר את הרכב הדירקטוריון.

כללים אלו מחייבים בין היתר כי כל חברה תכלול לפחות שני דירקטורים חיצוניים, כלומר, כאלו בעלי כשירות מקצועית או מומחיות חשבונאית ופיננסית שלהם אין זיקה לבעל השליטה. על הרגולטור לחייב כי לצד הדירקטורים החיצוניים הללו, יהיו גם דירקטורים מומחים בתחומי החדשנות שיוודאו כי אימוץ החדשנות אינו מן השפה אל החוץ אלא נעשה באופן המקצועי ביותר.

צעד זה יוביל לכך כי אותן חברות ציבוריות שכלל הציבור מושקע בהן, הן ישירות והן באמצעות קרנות הפנסיה, יתנהלו בצורה מתאימה יותר לקצב השינויים, האיומים וההזדמנויות, ויהיו מוכנות להתמודד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בהווה ועם הצפוי להן בעתיד. מובן כי קיימת חשיבות עליונה לפיקוח מאת הדירקטוריון על האופן והקצב בו תטמיע ההנהלה את החדשנות.

אם תפעל המדינה באופן מקצועי ומתאים בהקשר זה, יוכלו החברות לקדם את המשק כולו, ובאמצעות ההשקעות הציבוריות בחברות הללו, יקדמו אף את טובת כלל הציבור וזאת תוך הישענות על אחת החוזקות המשמעותיות שיש לנו בישראל – הסטארט-אפ ניישן.

איתי גרין

איתי גרין | |והרי החדשנות

איתי גרין הוא המייסד והמנכ"ל של Innovate-Israel  המתמחה בהטמעת חדשנות פתוחה בתאגידים בינלאומיים וישראלים בכל התחומים, חדשנות שמקורה בסטרט-אפים, אקדמיה ותאגידים.

גרין ייסד את קהילת 350 יזמי הטרוול-טק הישראלים ITTS. בנוסף, גרין מכהן כדירקטור ואדוויזורי בחברות רבות ומביא עמו ניסיון של 15 שנה בסטרט-אפים בתחומים מגוונים ובתאגידים בינלאומיים. גרין מרצה בכנסים בינלאומיים ומקומיים בנושאים של חדשנות תאגידית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker