דיפלומטיה 3.0: הבינה המלאכותית בשירות משרד החוץ - איתי גרין - הבלוג של איתי גרין - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיפלומטיה 3.0: הבינה המלאכותית בשירות משרד החוץ

הטכנולוגיה מאפשרת לדיפלומטים להוסיף ממדים חדשים ודיגיטליים לתפקידם. כך, הם יכולים לא רק לתקשר עם אוכלוסיות בצורה יעילה יותר, ללא מתווכים, אלא אף להבין טוב יותר אוכלוסיות ומצבים שונים

מחשב בינה מלאכותית
בלומברג

האופן שבו מדינות מנהלות דיפלומטיה משתנה באופן מהיר כתוצאה מהמהפכה הדיגיטלית וקצב השינוי הטכנולוגי.  דיפלומטיה דיגיטלית, או זו המכונה "דיפלומטיה 2.0" החלה לפני כמה שנים, עם כניסת אמצעי התקשורת הדיגיטליים - במיוחד הרשתות החברתיות - למשרדי החוץ. היתרונות של רשתות חברתיות בשירות המדינה ברורים: הרשתות החברתיות מאפשרות למדינה לפנות לאזרחיה ולאזרחי מדינות אחרות באופן ישיר.

ההתקדמות המרשימה שעולם הדיפלומטיה חווה בעשור הקודם לא נעצרה, ואנו עדים כיום להמשך התופעה, עם "דיפלומטיה 3.0" - המעבר מתקשורת דיגיטלית בשירות הדיפלומטיה, לדיפלומטיה דיגיטלית לכל דבר.

הטכנולוגיה מאפשרת לדיפלומטים להוסיף ממדים חדשים ודיגיטליים לתפקידם, שכוללים בין היתר ניתוח מידע ודיווחים רלוונטיים. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לא רק לתקשר עם אוכלוסיות בצורה יעילה יותר, ללא מתווכים, אלא אף להבין טוב יותר אוכלוסיות ומצבים שונים.

הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת למשרדי חוץ לייצר חוויה דיפלומטית בהתאמה אישית. כך למשל, משרד החוץ ההודי פיתח אפליקציה המספקת מידע ושירותים לכלל המשתמשים; משרד החוץ הקנדי פיתח אפליקציה שמספקת שירותים בתחום הקונסולרי. אפליקציות כאמור מאפשרות למעשה להגיש בקשות לוויזה, לאתר את השגרירות הקרובה ביותר ולאפשר מעקב אחר ביקורי בכירים במדינה.

גם טכנולוגיות שעל פניו פחות רלוונטיות לתחום זה, כמו מציאות וירטואלית, נהפכו לכלים בידי משרדי חוץ שונים. כך, משרד החוץ האיטלקי שיתף פעולה עם גוגל על מנת להציע סיורים אונליין במוזיאונים איטלקיים. טכנולוגיה זו יכולה לשמש גם באזורי סכסוך על מנת להראות את המציאות היומיומית של תושבי המקום.

לא ניתן להתעלם מחשיבות הביג דאטה בכל הנוגע לדיפלומטיה בעת המודרנית. ניתן אף להגיד כי אנו חיים בעידן הביג דאטה שבו אנו מותירים טביעות רגל דיגיטליות בכל מקום, וזאת כתוצאה מהשימוש ברשתות חברתיות, באינטרנט, במכשירים מחוברים ואף כתוצאה מתמונות לוויין. ביג דאטה מצליח להביא לשיפור התפוקה והיעילות, ולייצר תובנות עסקיות עבור חברות בסקטור הפרטי. עם זאת, במשרדי חוץ רבים עדיין לא מנצלים טכנולוגיה זו, וחבל.

ידע המנוהל באופן מיטבי מהווה אבן היסוד בתהליכי קבלת החלטות בכלל, ובפרט עבור דיפלומטים. הטכנולוגיה המתקדמת מובילה לשינוי בתפקיד הדיפלומט. מדובר בהתפתחות, ולא במהפכה מוחלטת. נתונים אינם דבר חדש, ואלו היו בשימוש הדיפלומטים מאז ומתמיד. השינוי הגדול הוא בהיקף המידע האדיר, שהנו חסר תקדים, וביכולת להפיק תובנות מהמידע - תובנות שמורכבות מדי למוח אנושי.

ביג דאטה יכול לשמש מוסדות דיפלומטיים בכדי לבחון את הנחות המוצא שלהם וכדי להתמודד עם דעות קדומות של הדיפלומטים עצמם. ביט דאטה רלוונטי בתחומים רבים, לדוגמה:

1. דיפלומטיה ציבורית: ניתן להשתמש בביג דאטה בכדי לנתח נתונים מרשתות חברתיות במטרה להבין כיצד מה תדמית המדינה בארצות אחרות.

2. תכנון אסטרטגי וחקר מדיניות: ניתן להשתמש בביג דאטה כדי לנתח טרנדים ביחסים בילטרליים או כדי לחקור את היווצרותם של הסכמים מולטילטרליים.

3. פעילות קונסולרית: משרדי חוץ יכולים להיעזר בביג דאטה על מנת לנתח מסדי נתונים של אזרחים, ולאתר אותם במקרי חירום.

4. סיוע הומניטרי: שימוש מעניין בביג דאטה הוא בכדי למקד את הסיוע באוכלוסיות עצמן, וכן בכדי לנטר את האפקטיביות של פרויקטים בתחום זה.

5. משפט בינלאומי: ביג דאטה יכול גם לשמש בכדי לאסוף ולנתח ראיות באירועים שבהם יש חשד להפרות של המשפט הבינלאומי.

חשוב לזכור כי שימוש נכון בביג דאטה הוא תוצר של היכולת לשאול את השאלות הנכונות שאותן אנו רוצים לבחון באמצעות מסד הנתונים. אם משרדי חוץ ידעו לשאול את השאלות הנכונות, האפשרויות שיעמדו בפניהם הן כמעט אינסופיות.

הדיפלומטיים הישראלים יכולים להביא את הטכנולוגיה הישראלית והידע הייחודי שנצבר בישראל בכל הקשור לבניית אקוסיסטם טכנולוגי למדינות שעמן יש לישראל יחסי חוץ, ולסייע להן ליהנות מהטכנולוגיה הישראלית כמו גם לסייע להן להקים אקוסיסטם טכנולוגי מקומי. אין ספק כי מינוף נכון של הנכסים הללו יחזק אסטרטגית את היחסים של ישראל עם מדינות אחרות בעולם.

אומת הסטארט-אפ, שנמצאת בחזית החדשנות, פיתחה כמה כלים ופתרונות שיכולים להפוך את הדיפלומטים ליעילים יותר ואת עבודתם למבוססת נתונים. להלן כמה חברות שיכולות להיות רלוונטיות לתחום:

SparkBeyond – החברה פיתחה מנוע מחקר מבוסס בינה מלאכותית שמסייע לזהות תבניות מורכבות בתוך מסדי נתונים שונים. הכלי מאפשר למעשה להבין, להסביר, לחזות ולעשות אופטימיזציה בכל תחום שהוא.

ספארק-ביונד - דלג

IntuView - החברה פיתחה פתרון לכריית מידע מהרשתות החברתיות בשפות רבות, תוך שימוש בפלטפורמת NLP. הפתרון מאפשר להבין למעשה טקסטים, כששימוש אחד בטכנולוגיה הוא כדי לאתר אנשים החשודים בפעילות טרור.

intuview - דלג

Binah.ai – החברה מציעה פלטפורמה שמסייעת לחברות להפיק תובנות מתוך מסדי נתונים באמצעות שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידה חישובית.

GeoQuant Technologies – החברה מציעה פתרון שמשלב בתוכו אלמנטים מתוך מדע המדינה ומדעי המחשב על מנת לתת ניתוח סיכון פוליטי שמיועד הן למקבלי החלטות והן למשקיעים. החברה עושה שימוש בנתונים מתוך מקורות רבים, בהם רשתות חברתיות ואתרי חדשות על מנת לתת ניתוח מדויק שמבוסס על אלגוריתמים.

אימוץ הטכנולוגיות שהוצגו לעיל, כמו גם שיתוף פעולה של משרדי חוץ עם חברות אלו ואחרות, יוכל לסייע למשרד החוץ הישראלי, כמו גם למשרדי חוץ נוספים בעולם, על מנת לבצע את עבודתם בצורה טובה יותר, שמתאימה לעולם המבוסס ידע שבו אנו חיים.

אנו חיים באומת הסטארט-אפ שמייצאת חדשנות לכל העולם; הגיע הזמן שגם יחסי החוץ שלנו יעשו שימוש באותה החדשנות בדיוק.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אריאל רוניס ז"ל

מהו תפקידו של המעסיק כשהעובד שלו חווה שיימינג?

המפגש שלנו באינטרנט יוצר מפגש בין אנשים שונים, בעלי דעות שונות, גישות שונות ועולם נורמטיבי שונה. למציאות הזו מתעוררים כל בוקר מאות אלפי אנשים והולכים לעבודה ומקווים להתפרנס. אבל מה קורה אם כתוצאה מעבודתם הם חווים שיימינג?

כתבות שאולי פיספסתם

*#