הגיע הזמן להילחם בשחיתות - ויש סטארט-אפים שכבר עושים את זה - איתי גרין - הבלוג של איתי גרין - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן להילחם בשחיתות - ויש סטארט-אפים שכבר עושים את זה

החל מראש הממשלה ועד יו"ר לשכת עורכי הדין, נראה שעננת השחיתות לא פוסחת על אף גוף ציבורי. ההשפעה שלה ניכרת בחברה ופוגעת, איך לא, בחלשים ביותר. יש מה לעשות נגד זה - והגיע הזמן להתעורר

10תגובות
מפגינים בשדרות רוטשילד בתל אביב
תומר אפלבאום

על פי מדד השחיתות שמפורסם בכל שנה, ישראל ירדה ב-2017 ממקום 28 בעולם למקום 32. נתוני 2018 צפויים להתפרסם במהלך פברואר הקרוב. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדד זה משקף את התחושה של האזרח הממוצע, שלפיה, באופן עקבי, ישראל נהפכת למושחתת יותר עם השנים, ונמצאת כעת בשיאה של שחיתות בהשוואה לעבר.

ישראל נמצאת בשליש התחתון של המדינות המתועשות, ומדורגת מתחת לקטאר ולאיחוד האמירויות, שם רמת השחיתות נמוכה מזו שקיימת בישראל. אזרחי ישראל חייבים להכריע בבחירות הקרובות האם "מה שהיה הוא שיהיה" ואנו בדרכנו ליהפך לסומליה, או שאנו שואפים להיות כדנמרק.

יותר מדי מקרי שחיתות בצמרת

שחיתות בהקשר זה, משמעותה שימוש לרעה במשרה ציבורית על מנת להשיג טובות הנאה או רווח אישי מסוג זה או אחר. במהלך השבוע האחרון התפרסמה פרשה שבמסגרתה נעצר ונחקר יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, אפי נוה, בחשד שפעל לקדם שופטים בתמורה לשוחד מיני.

במקביל, נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, קיים חשד כי קיבל מאנשי עסקים מתנות בשווי של כמיליון שקל בניגוד לחוק. חשד נוסף, חמור יותר, הוא כי ראש הממשלה תיאם מהלכים עם מו"ל "ידיעות אחרונות" במטרה לקבל סיקור אוהד, כשגם זה לכאורה נעשה בניגוד לחוק. תיק שלישי, שגם הוא קשור לקשריו של ראש הממשלה, לכאורה, עם התקשורת, הוא כי ראש הממשלה העניק הטבות לבעליו של אתר "וואלה!" בתמורה לסיקור אוהד, כשגם כאן נתניהו חשוד בקבלת שוחד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו
מוטי מילרוד

לא ניתן לשכוח שאך לפני שנים בודדות, ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד אולמרט, נכלא לאחר שבית המשפט פסק כי נטל שוחד בפרשת הזרע; השר אריה דרעי הורשע ב-1999 בקבלת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים; ורק לפני כשלושה חודשים פירסמה המשטרה כי מצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום כנגדו בגין עבירות של מרמה, הפרת אמונים, עבירות של מס והלבנת הון שבוצעו לכאורה לאחר חזרתו לפוליטיקה.

השחיתות פוגעת בכולנו

נשאלת השאלה - באיזו נקודה, פרשיות השוחד והפרות האמונים יביאו את הציבור הישראלי לנקודת השבר? תחילה, יש להבין מה המשמעות של שחיתות עבורנו, מאחר שקל אולי להגיד כי זו רק שמפניה, כמה מעטפות או קידום שופטים. אבל לשחיתות יש השפעה עמוקה עלינו כאזרחים, כחברה וכמדינה:

1. השחיתות מעלה את רמות אי השוויון בחברה באופן שמשפיע על אוכלוסיות מוחלשות באופן לא פרופורציונלי. החלשים ביותר סובלים מהשחיתות יותר. השחיתות מובילה לעלייה במחירים ולפגיעה בבריאות, בהשכלה ובמערכת הצדק של המדינה. הנפגעים הגדולים ביותר הם אלו שאינם מקושרים לבעלי השררה.

שחיתות מובילה לפגיעה בלגיטימיות של מוסדות השלטון בעיני האזרחים. כשאמון הציבור במערכות השלטון קורס, אי אפשר להיות מופתעים מכך שעולים סימני שאלה סביב זהות הרוצח של תאיר ראדה, למשל. האם אנו כחברה דמוקרטית שאמורה לדאוג לזכויות האזרח מוכנים לקבל בשוויון נפש מעצר או מאסר של אדם חף מפשע?

אפי נוה
ראובן קסטרו

2. ישנו קשר הדוק בין שחיתות לבין קבלת החלטות שאינה מיטיבה עם הציבור (בלשון המעטה), ובעלת השפעות שליליות על קצב הצמיחה הכלכלי, על ביטחון המדינה או על הסביבה.

3. השחיתות מובילה לפגיעה ב"מותג" ובמוניטין של המדינה, באופן שפוגע הן בתיירות והן בקשרי המסחר, ולעתים אף בהזדמנויות העסקיות שלנו כאזרחים.

השחיתות שוברת שיאים

טיעון שאנו שומעים לעתים ביחס למלחמה בשחיתות הוא שזו תמיד היתה קיימת "מאז ימי מפא"י". נכון, שחיתות תמיד היתה קיימת, אף שעובדתית, בבחינה אובייקטיבית כאמור לעיל, ישנה החמרה משמעותית בשנים האחרונות. העובדה שהיתה שחיתות בעבר אין בה כדי להכשיר את המצב כיום.

כשראש ממשלה אומר מעל בימת הכנסת שמותר לראש ממשלה לקבל מתנות – זו קריסת החוק, הערכים והמוסר. אמירה כזו, שבקושי זכתה לתגובות האופוזיציה, מהווה איתות מסוכן לכל נושאי התפקידים במדינה, שהרי אם לראש הממשלה מותר אז בוודאי שגם לראש העירייה ולפקיד מותר, וגם לשופט, לשוטר ולפקח החניה מותר.

אם האמירה של ראש הממשלה בדבר קבלת מתנות משקפת קריסת ערכים ופגיעה בחוק, הרי שהעננה המרחפת כעת מעל ראשי כ-300 שופטים שמונו בשנים האחרונות משקפת קריסת מערכות ואובדן אמון הציבור. הגיעה העת שבה אנו חייבים להתרכז בשיקום מערכות השלטון כדי להחזיר את אמון הציבור שבלתו – המדינה תחדל לתפקד.

העובדה שהציבור אינו מתרעם – היא תעודת עניות לציבור. האדישות הציבורית היא המסך שמסתיר את קרני אור השמש ואת החיטוי של מחלת השחיתות. הממשלה דואגת למעשה שהאזרחים יהיו מרוכזים בתלאות היומיום הכלכליות ובהישרדות, וכך מתאפשרים הרמייה, השוחד, הגניבה והפרת האמון.

אז איך נילחם בשחיתות?

1.התפקדות: קודם כל עלינו להיות אזרחים פעילים - בדיוק כפי שלימדו אותנו בשיעורי האזרחות. הדמוקרטיה אינה רק בחירה שמתבצעת בקלפי אחת ל-4 שנים (או אחת ל-2.7 שנים בממוצע בישראל). הדמוקרטיה מחייבת חברה אזרחית חזקה ומעורבת, כשאחת מהדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא באמצעות התפקדות למפלגות שאנו מזדהים עם ערכיהן, במטרה לוודא כי הפוליטיקאים הנכונים ביותר עבורנו הם אלו שייצגו אותנו בסופו של דבר. ציבור אדיש ובלתי מעורב זוכה בנבחרים שאינם מייצגים אותו אלא מייצגים את אלו המקדמים אינטרסים הפוכים.

2. שימוע: קיימת חשיבות רבה לשימוש בשימועים פומביים בטרם כניסתם של נבחרי ציבור ומשרתי ציבור בכירים לתפקידם. הדבר יאפשר לציבור לחשוף מידע אודותיהם. כלי זה נפוץ במתכונת מגוונת בלא מעט מדינות. בארה"ב למשל, בטרם מינוי למשרות בכירות (שופטי בית המשפט העליון למשל), מקיימים סדרה של שימועים בפני הוועדה הרלוונטית שיכולה להחליט על שימוע פומבי, כפי שהיה במקרה של השופט קבאנו.

קבאנו בשימוע בסנאט, בסוף ספטמבר
Saul Loeb/אי־פי

3. הגבלת כהונה: דרך נוספת להתמודד עם המצב היא על ידי הגבלת מספר קדנציות לכל בכירי השירות הציבורי, נבחרים ועובדי ציבור כאחד. כוח הוא בעל פוטנציאל להשחית, ועל כן יהא נכון לבחון ברצינות את האפשרות להגביל את מספר הקדנציות לא רק של ראש הממשלה, אלא של כל נבחר ציבור ומשרת ציבור שהוא.

4. אכיפה: קיימת חשיבות עליונה וקריטית להגדלת משאבי האכיפה, ובפרט משאבי החקירה של המשטרה, במטרה להילחם בתופעה, וזאת לצד יצירת רשויות חדשות למלחמה בשחיתות, כפי שיש במדינות רבות כמו אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, צרפת, ועוד. ענישה היא חלק בלתי נפרד מהעניין, ואם מערכת המשפט רוצה לזכות בחזרה באמון הציבור, אזי החמרת הענישה, למען יראו וייראו, היא חלק בלתי נפרד מהפתרון להתמודדות עם השחיתות הגואה.

5. פוליגרף: יש לשקול שימוש באמצעים חדשים וקשים כמו מבדקי מהימנות ובדיקות פוליגרף, וזאת בדיוק כפי שאנו האזרחים עוברים בעצמנו מבדקי אמינות במקומות העבודה, בטרם קבלתנו לעבודה ובמהלכה, מעת לעת.

יוזמה חשובה ברוח זו מובילים בימים אלו העיתונאי העצמאי תומר אביטל ואיש העסקים שלומי גרנדס. נראה כי מבין ראשי המפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות, רק יוצאי הצבא, בני גנץ ובוגי יעלון, נושאים באמתחתם בדיקה שכזו. במדינות אפריקה השונות, ובדגש על קניה וניגריה, שתי מדינות שסובלות מרמת שחיתות גבוה במיוחד, הוחלט בשנה האחרונה על הרחבת השימוש במכונות אמת על מנת למגר את השחיתות. הגיע הזמן שגם אנו בישראל נרחיב את השימוש בטכנולוגיה זו ושכמותה על מנת להילחם בנגע השחיתות.

ממציא הפוליגרף ג'ון לארסון (מימין) מדגים שימוש במכשיר, בשנות ה-30
Getty Images

6. הגברת שקיפות: בברזיל, מרוקו, אינדונזיה, קוסובו וקניה הוחלט להגדיל את השקיפות באמצעות כלים דיגיטליים. הכלים הללו מאפשרים לאזרחים לנטר את פעילות הממשלה בזמן אמת, לקדם שקיפות ולהילחם בשחיתות. טכנולוגיות של תקשורת וביג דאטה יכולות לסייע אף הן בדיווח על שחיתויות ובזיהוי תבניות שונות שיכולות להצביע על האפשרות לשחיתות במוסדות השלטון.

שימוש בטכנולוגיות לצמצום השחיתות

חדשנות, ובפרט ביג-דאטה, מאפשרת לנו לבחון חוזים, הצבעות של חברי פרלמנט והתנהגויות נוספות של בעלי שררה, ולזהות תבניות התנהגות במטרה לגלות התנהלות לא תקינה של מקבלי ההחלטות. טכנולוגיה זו מסוגלת לאפשר לחוקרים הרלוונטיים ברשויות להבין היכן יש 'דגל אדום' שמצריך בחינה מעמיקה יותר של הגורמים הרלוונטיים.

כאומת הסטארט-אפ, יש לנו את הכלים הטכנולוגים להילחם בשחיתות באמצעות טכנולוגיה. להלן כמה סטארט-אפים הרלוונטיים לתחום זה:

AudaScience - החברה מציעה כלים שמיועדים לעסקים, אך ניתן להשתמש בהם גם בשירות המדינה. בין הכלים הללו ניתן למצוא מודלים לזיהוי הונאות שיכולים לזהות עובדים שעוברים על תקנות. הזיהוי נעשה באמצעות טכנולוגיה מבוססת למידה חישובית שמסייעת בזיהוי התנהגות.

ThetaRay - חברה שמיועדת למגזר הפיננסי ומציעה בינה מלאכותית שמסייעת לארגונים לבצע ניתוחים ולזהות תבניות, בפרט בכל הנוגע להונאות והלבנת הון. הטכנולוגיה יכולה למעשה לסייע גם בתהליכי קבלת החלטות וזיהוי הונאות אצל אנשי ציבור.

SparkBeyond - החברה פיתחה מנוע מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לחקור תופעות ולזהות תבניות. הכלי מאפשר מחקר שמסביר וחוזה תופעות בתחומים נרחבים באופן שיכול להקל על הרשויות במלחמה בשחיתות.

ActiView - החברה פיתחה כלי להערכת עובדים, שיכול להעריך את סיכוייהם של מועמדים ולספק תובנות בנוגע לפרופיל הקוגניטיבי שלהם. הכלי שפיתחה החברה יכול לסייע בתהליכי הקבלה לעבודה של מועמדים לשירות הציבורי, תוך מתן דגש על קבלה של עובדים שנמצאים בסיכון נמוך יותר לבצע עבירות של הפרת אמונים.

הטכנולוגיה של Actiview - דלג

Nemesysco - החברה מציעה מערכת המבוססת על טכנולוגיה לזיהוי קולי, שמסוגלת לזהות רגשות אצל בני אדם לצורכי הערכת סיכונים. המערכת יכולה להקל על הרשויות לחקור מקרים של חשדות לשחיתות, תוך זיהוי שינויים בהתנהגות של הנאשמים, כמו גם את האפשרות כי אלו מספרים שקרים במהלך החקירה.

בין אם אתם בימין, בשמאל או במרכז; בין אם אתם יהודים או מוסלמים; חרדים, דתיים לאומיים או חילונים – כולנו ישראלים, וחובה עלינו להילחם על עתיד המדינה, למען עתיד ילדינו כאן. ממש כך. הגיעה העת למגר את נגע השחיתות ולהביא את ישראל להיות חברה בעשירייה הראשונה המכובדת של המדינות עם שיעור השחיתות הנמוך בעולם. שם מקומנו.

זו המדינה הראויה לילדינו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#