החדשנות ישראלית, אז מדוע המשקיעים זרים? - איתי גרין - הבלוג של איתי גרין - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החדשנות ישראלית, אז מדוע המשקיעים זרים?

הגופים המוסדיים בארץ מנהלים יותר מ-1.5 טריליון שקל, אך על-פי הערכות ריאליות 0.2%-0.3% בלבד מהשקעותיהם מופנים לתעשיית ההיי-טק המקומית. למה זה קורה, ואיך המדינה יכולה לשנות זאת?

4תגובות
דרך ללא מוצא
Photo by Brendan Church on Unsplash

מאת: איתי גרין וניר מורוז

תעשיית ההיי-טק הישראלית מהווה במשך שנים את קטר הצמיחה של המשק הישראלי. עם זאת, היקף ההשקעה של הגופים המוסדיים בחברות היי-טק ישראליות נמוך בהשוואה למצופה, ועומד על פחות מ-0.5% בלבד מסך הנכסים המנוהלים על ידם.

בישראל קיימת תשתית של ידע וחדשנות שלא ניתן להתעלם ממנה, ואכן העולם לא פיספס את ההזדמנות. כיצד קרה שאומת הסטארט-אפ, שמושכת אליה השקעות זרות בהיקפים חסרי תקדים, אינה זוכה לתמיכה ראויה מבית? כלום הסנדלר הולך יחף?

כדי להמחיש את האבסורד: מדובר בתעשייה שבהגדרה הרחבה שלה אחראית על כ-40% מהיצוא, כ-20% מהתל"ג וכן על כ-10% מכוח העבודה במשק. ובכל זאת, 96% מהכסף שזורם לתעשיית ההיי-טק הישראלית הוא כסף זר.

פסגת ראשי האיחוד האירופי בבריסל
AFP

אותה דומיננטיות של כסף זר בענף לא רק מובילה לכך שישראל מוכרת את תשתית הידע האדירה שמפותחת בה למשקיעים זרים, שנהנים ממדיניות מיסוי נדיבה מאוד, אלא היא אף יכולה להיות הרסנית לכלכלה הישראלית, שכן כל שינוי מדיניות בארה"ב, בסין ובאיחוד האירופי יכול לצמצם את ההשקעה בצורה חדה, כפי שראינו באחרונה, כשהאיחוד האירופי הודיע כי הוא מבקש למנוע מישראל גישה לתקציבי ענק מתוך רצון להתמקד בחדשנות על אדמת אירופה. בנוסף, היעדרם של הגופים המוסדיים מוביל לכך שמרבית החוסכים הישראלים אינם שותפים לעושר שיצר ענף ההיי-טק הישראלי.

הגופים המוסדיים בארץ מנהלים יותר מ-1.5 טריליון שקל, אך על-פי הערכות ריאליות 0.2%-0.3% בלבד מהשקעותיהם מופנים לתעשיית ההיי-טק המקומית. הדבר בלתי נתפש ושונה מהמתרחש במדינות מפותחות אחרות, דוגמת מדינות אירופה וארצות הברית.

בין הסיבות להשקעה נמוכה זו ניתן למנות את היעדר תשתית המחקר של הגורמים המוסדיים בתחום ההיי-טק; רגישות הגופים המוסדיים להשקעה בנכסים מסוכנים בעידן של ניידות לא מוגבלת של חסכונות פנסיוניים; עלות בדיקת נאותות (Due Diligence) גבוהה ביחס להיקף ההשקעה; והיצע נמוך של חברות טכנולוגיה איכותיות שרוצות לגייס הון בבורסה בישראל.

תשתית מחקר אנליטי בענף הטכנולוגיה היא תנאי הכרחי להרחבת היקף ההשקעה של המוסדיים, הן בהנפקות בבורסה בישראל והן דרך השקעה ישירה בחברות פרטיות וקרנות השקעה פרטיות הפועלות במגוון אסטרטגיות. מוטב שמדינת ישראל תציע השתתפות במימון משרות אנליסטים ויועצים בתחומי המחקר הטכנולוגי לתקופה מינימלית ידועה מראש, וזאת במטרה לגשר על פערי הידע הקיימים בקרב הגופים המוסדיים.

יותר מדי חסמים

בבואם להשקיע בגיוסי הון של חברות ציבוריות בבורסה בתל אביב, נתקלים המשקיעים בשני חסמים עיקריים מעבר לנושא המחקר: היצע נמוך של חברות איכותיות המבקשות להנפיק בישראל ולא בנאסד"ק או בבורסה זרה אחרת, וכן חוסר נכונות של חברות חיתום מקומיות להעניק חיתום מלא בהנפקות אלה וזאת משום החשש מחוסר בקונים מוסדיים בהנפקות.

בניין נאסד"ק ניו יורק
Bloomberg

כדי לתמרץ בעלי חברות פרטיות להנפיק בישראל, ניתן לשקול להעניק הטבות מס לבעלי מניות ישראליים וזרים שיבחרו באופציה של הבורסה בישראל, ובכך יגדל מאגר החברות הפוטנציאלי להשקעה עבור המוסדיים.

בכל הנוגע למתן התחייבות חיתומית, פתרון אפשרי הוא להקים חברה בת ממשלתית או יישות משפטית אחרת במסגרת הרשות לחדשנות, שמטרתה לפעול כחתם מוביל בהנפקות ושבמסגרתה תוקם יחידת אנליזה, לה יוקצו גם תקציבים לרכישת שירותי ייעוץ מתמחים. הקמת היחידה תאפשר לקבל החלטות חיתום נכונות וגם לפרסם דו"חות אנליזה ללא תשלום, לקראת הנפקות ולאחריהן, וזאת באופן שוטף. העובדה שיהא מדובר בחברה בת ממשלתית עם דירקטוריון שיורכב מאנשי מקצוע מובילים מתחום הטכנולוגיה והפיננסים, שתבצע חיתום אמיתי אחרי תהליך בדיקה מקצועי, תסייע לחתמים פרטיים להצטרף ותשפר את תחושת הביטחון של המוסדיים והציבור שישתתפו בהנפקות של חברות טכנולוגיה.

במישור ההשקעה בחברות פרטיות וקרנות הון-סיכון, ניתן לזהות כמה חסמים מרכזיים להשקעה המוסדית בתחום, וביניהם מגבלת חשיפה לנכסים ברמת סיכון גבוהה כהון סיכון בתוך תיק חסכון פנסיוני, והשפעה שלילית של ה-J-Curve על מסלולי חיסכון שצומחים ושמקטינה את יעילות ההשקעה ופוגעת בחוסכים. בנוסף, מגבלת תשלום דמי הניהול לגורמים חיצוניים, גורמת להעדפת השקעה בקרנות פרטיות עם השפעה פחותה של ה-J-Curve.

על מנת לתמרץ את המוסדיים להתגבר על כל הקשיים המתוארים, מדינת ישראל, באמצעות זרועותיה השונות, יכולה להשתמש בין היתר בכמה כלים:

המדינה יכולה להציע מענק מראש בגובה מסוים מסך השקעת המוסדי, כך שניתן יהיה לפרוס את המענק כנגד ההפסד הנובע מתקופת ה- J-Curve.

המדינה יכולה להעניק רשת ביטחון לתשואה בגין השקעה בקרנות וחברות טכנולוגיות פרטיות, באופן שיוביל לכך שרמת הסיכון הגלומה בנכס תקטן, וכך יוכלו המוסדיים להקצות יותר כספים לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר. ההשקעה בקרנות טכנולוגיה לסוגיהן לא תיכלל בספירת המגבלה על תשלום דמי ניהול לגורמים חיצוניים.

כל הצעדים לעיל הם כמובן משלימים למימון התשתית האנליטית שתוארה בראשית המאמר.

ההיסטוריה מראה שמדינת ישראל יודעת לתמוך בתעשיות עתירות ידע כשהיא רוצה לעשות זאת, וב-2011, באמצעות הוראת שעה, יצרה תמריץ מס לעידוד השקעות של יחידים. ההטבה ניתנה למשקיעים פרטיים שתמכו בחברות ישראליות בתחילת דרכן, ובלבד שלפחות 75% מסכום ההשקעה שולם עבור מניות שמשמשות לצורכי מימון, מחקר ופיתוח. הוראת השעה אף זכתה להרחבה ולהקלות באחרונה במטרה לעודד השקעות ואכן, חברת רובין החלה לפני כמה שבועות בקמפיין גיוס המונים ברשתות החברתיות, הקורא לאזרחים להשקיע בחברה טכנולוגית, במטרה לצמצם את חבות מס ההכנסה בגין שנת המס 2018.

ובעולם: מענקים הפחתת שיעור מיסוי

כשבודקים את המתרחש בעולם בנושא זה, ניתן לזהות תמונה הרבה יותר ידידותית מצד המדינה, באופן שמתמרץ את המוסדיים להשקיע בענף ההיי-טק. מדינות רבות באירופה מעודדות הן משקיעים פרטיים והן את המוסדיים להשקיע בהיי-טק.

■ גרמניה מציעה תוכנית המיועדת למשקיעים מוסדיים, ומעניקה להם מענק מראש בשווי של 20% מהשקעתם בסטארט-אפים. החדשנות בתוכנית זו היא שמאפשרת למשקיעים להרוויח גם במקרים שבהם הם נעדרי חבות במס שעמה ניתן להתקזז. התוכנית מעניקה גם הקלות במס למשקיעים מוסדיים על רווחים.

■ בהודו מציעה הממשלה החל מ-2018 הטבה במס של עד 100% מסכום ההשקעה לקרנות שמשקיעות בסטארט-אפים.

■ בסין, החל מ-2017, הממשלה מציעה תמריצים חדשים בדמות הפחתת מס של עד 70% מגובה ההשקעה, למשקיעים מוסדיים המשקיעים בסטארט-אפים צעירים הנמצאים בשלבים הראשונים שלהם, ובלבד שההשקעה תהא למשך שנתיים לפחות.

■ צרפת מעניקה הטבות מס למשקיעים לטווח ארוך, שמפחיתות את שיעור המיסוי על רווחים מ-62% ל-24%, ובלבד שהמשקיעים מחזיקים במניות למשך 8 שנים לפחות.

■ בקפריסין מציעה הממשלה, החל מ-2017, הטבות מס ליחידים שמשקיעים באמצעות קרנות בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיה חדשנית. הממשלה מציעה הפחתת מס של עד 50% מההכנסה הכוללת של המשקיע בשנה שלאחר ההשקעה.

■ דוגמה שונה ומעניינת לאופן שבו המדינה יכולה לתמוך בחדשנות ניתן לזהות בסינגפור, שם ישנה תוכנית ממשלתית שמעמידה מענקים לסטארט-אפים שמבוססים על השוואה של סכום הכסף שמושקע על-ידי יזמים פרטיים ומוסדיים (matching). הלוגיקה מאחורי התמיכה היא כי לממשלה אין את הכלים לבצע החלטות עסקיות מוצלחות, וכי כדאי לתמוך בסטארט-אפים שמשקיעים, בעלי הכלים הדרושים, מוכנים להסתכן ולהשקיע בהם.

סינגפור
בלומברג

אפשר להגדיל את העוגה התקציבית

טוב תעשה אומת הסטארט-אפ אם תפעל על מנת להביא את המשקיעים המוסדיים לענף. מנהלי החיסכון הפנסיוני, הנאמנים לכספי העמיתים, רוצים ליטול חלק בהצלחת ההיי-טק הישראלי. אולם פונקציית המטרה של מנהלי החיסכון הפנסיוני היא השאת תשואה מותאמת סיכון נאותה לחוסכים, ולכן רק מהלך כולל שיענה על צורכי המוסדיים, בבואם להשקיע בצורה אחראית בענף הטכנולוגיה, יתחיל להניע השקעות גדולות יותר מצדם ואף ירחיב את מעגל המשקיעים.

בישראל מתקיים מאבק מר על חלוקת העוגה התקציבית. עם זאת, מגזר החדשנות מספק לישראל מנוע שיכול להגדיל את העוגה ולהביא לצמיחה משמעותית.

על מנת לעודד את הצמיחה, כניסת המוסדיים לענף ההיי-טק הכרחית. השאיפה היא שעד 2020 שיעור ההשקעות יוכפל פי 7, מכ-0.3% לכ-2%, ושבשנים הקרובות סך ההשקעות יעלה לכ-5%. מדובר בכ-75 מיליארד שקל, מה שיספיק כדי לקדם את מגזר החדשנות הישראלי צעד אחד ענק קדימה – ועמו את כל המשק הישראלי, לרבות עושרם של האזרחים.

ניר מורוז הוא מנהל השקעות ראשי של כספי העמיתים במנורה מבטחים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#