הסיפור המוזר של חברת הביטוח והצ'ק הנעלם

בעת עריכת דו"ח שנתי ללקוח עצמאי, הבחנתי שאחד מאישורי המס מורה על אפס הפקדות, למרות שהיה מדובר בפוליסה פעילה שאליה הלקוח מפקיד כסף מדי שנה. בדיקה מול חברת הביטוח פתרה את התעלומה, אך העלתה שאלות קשות אחרות

איריס עוזיהו
איריס עוזיהו
צ'ק
צילום: ID 2814605 © Mark Fairey | Dreamstime.com
איריס עוזיהו
איריס עוזיהו

הפעם אשתף בתעלומה הלקוחה משולחן עבודתי: בעודי עורכת דו"ח ל-2018 על הכנסותיו של לקוח עצמאי, הבחנתי שאחד מאישורי המס הרלוונטיים מורה על אפס הפקדות. העניין נראה תמוה בעיני והדליק מיד נורה אדומה, שכן מדובר בפוליסה פעילה - אותו לקוח מפקיד בכל שנה ושנה בהוראת קבע לחיסכון ולביטוח עד התקרה המותרת למס עבור עצמאי, בחלוקה המשלבת קרן פנסיה וביטוח מנהלים; החלק שהיה אמור להיות מופקד בביטוח מנהלים (בנוסף להפקדה בקרן פנסיה) הסתכם בכ-16 אלף שקל.

על פי חוקי המס, תקרת ההכנסה שנתית שבגינה זכאי עמית עצמאי לקבל הטבות מס בגין הפקדה לקופת גמל היא 208,800 שקל ב-2018. סכום ההפקדה המרבי לקופת גמל לקצבה, שבגינו יקבל עמית עצמאי, שהוא עמית מוטב (כלומר סך ההפקדות לביטוח הפנסיוני שלו באותה שנה הוא לפחות 19,020 שקל), להטבות מס, הוא בגובה 16.5% מתקרת ההכנסה, דהיינו סך של כ-34.5 אלף שקל.

תחילה פניתי ללקוח וביקשתי שיבדוק בחשבון הבנק אם היו הורדות חודשיות עבור אותה חברת ביטוח. הלקוח בדק ומצא שב-2018 היו חיובים חודשיים רק עבור קרן השתלמות, אך לא היה כל זכר לתשלומי ביטוח מנהלים במשך כל אותה שנה. לא היה מובן מה קרה ומדוע נקטע רצף תשלומי הפרמיות. פניתי לסוכנות הביטוח, שבה רוכזו ביטוחיו השונים, לבירור העניין.

הרפרנטית בסוכנות חזרה אלי כעבור זמן מה עם פתרון התעלומה. הסתבר שב-2016, השנה שבה נוצרה הפוליסה, הוקמה במקביל גם הוראת הקבע, אך רק מהחודש שבה נוצרה הפוליסה; להשלמת התשלומים בגין החודשים הקודמים באותה שנה ולניצול מלוא הטבות המס באותה שנה, הלקוח העביר צ'ק כתשלום חד פעמי.

סוכנות הביטוח העבירה את הצ'ק לחברת הביטוח וביקשה לשייך את הכסף לאותם חודשים חסרים ב-2016 - טרם הקמת הפוליסה. אך חברת הביטוח לא מילאה את הוראות סוכנות הביטוח כלשונן, וייעדה את הכספים כתשלום עתידי עבור חודשים נובמבר 2017 עד מארס 2018; ובמקביל המשיכה להוריד מהלקוח תשלומים חודשיים שוטפים בגין 2017, כך שבסופו של דבר נוצר תשלום עודף.

כך, עם בואה של 2018, חברת הביטוח החליטה על דעת עצמה לעצור את הגבייה ולחדש אותה רק ב-2019. התוצאה היתה שבסוף 2018 נוצר מצב הפוך של תשלומים בחסר.

הטלטלה בחשבונו של הלקוח טרם הסתיימה, וב-2019, לאור המצב, החליטה חברת הביטוח לגבות כל חודש פרמיה כפולה להשלמה (בלי להניד עפעף ובלי לעדכן את הלקוח), אחת עבור החודש השוטף ואחת עבור החוסר שנוצר ב-2018 עקב הפסקת הגבייה.

רצף הטעויות הביזאריות והתמוהות הסב ללקוח שני נזקים עיקריים: האחד הוא חוסר אפשרות ליהנות מהטבת מס, משום שב-2018 לא נגבו כאמור כספי הפוליסה בגין אותה שנה (על פי חוקי המס הניכוי בגין גמל מותר על בסיס מזומן); ב-2019 נגבו תשלומים כפולים (שוטף+ 2018), אך רק בגין תשלום אחד בלבד יותר ניכוי מס בגלל מגבלת תקרת המס המותרת. נזק נוסף היתה דאגת הלקוח לכך שיידרש ממנו להשלים סכום חד פעמי גדול בגין ההפקדות החסרות בפוליסה עבור 2018.

לאור השתלשלות העניינים המתוארת, לא היה כל ספק שחברת הביטוח חטאה לאורך השנים בטיפול נאות בלקוח ועשתה בכספו כבשלה. המבחן למי להפנות אצבע מאשימה היה טמון באופן העברת הצ'ק החד פעמי ב-2016 - לו סוכנות הביטוח לא היתה נותנת לחברת הביטוח הנחיות לפיזור הכסף, האשמה היתה כמובן מוטלת עליה, אך כאמור הכסף הועבר על ידה, מלווה בהוראות על אופן קליטת הכסף, ולכן חברת הביטוח היא זו שהיתה אמור לתת דין וחשבון לסיטואציה שנוצרה.

 סקירת הסטטוס החקיקתי והשינויים שחלו בנושא התשלומים הפנסיונים - בטור הבא.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ