מונית ספיישל בעשרה שקלים, כוס בירה בחמישה: הטיול לחו"ל שגרם לנו להרגיש עשירים

בן הזקונים הצליח לסמן וי על משימה שהציב לו: לנסוע אתנו בפעם הראשונה לחו״ל בחופש הגדול. באותה נסיעה גם גילינו כי יוקר המחיה הוא מושג יחסי בהחלט

איריס עוזיהו
איריס עוזיהו
העיר העתיקה בפוזנן, פולין
העיר העתיקה בפוזנן, פוליןקרדיט: https://fshoq.com
איריס עוזיהו
איריס עוזיהו

בטורים הקודמים סיפרתי על ההכנסות הפיננסיות לקראת הטיול שלנו עם בן הזקונים לפוזנן שבפולין. אחרי כל ההכנות – הגיע הזמן לצאת לטיול עצמו.

>>מתכננים טיול? כך תיצמדו לתקציב שהגדרתם

>>הדרך הכי זולה לשלם על הטיול בחו"ל

היום המיוחל הגיע, ולא היה מאושר מהבן, שזכה לטוס לחו"ל בחופש הגדול לראשונה. הוא ניסה להזמין מונית לטרמינל 1 באמצעות האפליקציה של חברת יאנגו, שמחיריהם זולים משמעותית מהמתחרים (ככל הנראה במטרה לחדור לשוק), אך ללא הצלחה, משום שלא היתה מונית זמינה עקב פרישה מצומצמת. הזמנו לבסוף את גט טקסי, המרחק היה כ-11 ק"מ בלבד והמחיר יצא 86 שקל - עובדה שחשוב לזכור לאור מה שאנו עתידים לחוות בפוזנן בנושא זה.

נחתנו בשעות הערב המאוחרות, והבן חיפש מקום בשדה שבו ניתן לקלוט ווייפיי לשם הפעלת אפליקציית אובר להזמנת מונית למלון. הזמן והמרחק למלון היו קצת יותר ארוכים מאלו בארץ - מהבית לשדה - אך לתדהמתנו, המחיר עד המלון (שהיה ממוקם סמוך לעיר העתיקה) הסתכם ב-19 שקל בלבד.

כשהגענו לחדר במלון, המיטה של בננו, שהיוותה כאמור כבר קודם אבן נגף, הפריעה הפעם לסגירת דלת החדר. פנינו לדלפק הקבלה, ולאחר שזה עלה למנהל, הוחלט לשדרג אותנו החל מהלילה השני לחדר גדול יותר עם מרפסת המשקיפה לנוף העיר. אז יצא שקיבלנו חדר מעל הסטנדרט - בתמורה נמוכה מהסטנדרט.

כשהתחלנו את המסלול, הבנו שאובר היא הדרך היעילה והזולה ביותר להתנייד בעיר. מוניות אובר עלו לרוב לא יותר מ-10 שקל, ואם היה מדובר ביעד קצת יותר רחוק, זה הגיע ל"עושק" של 14 שקל. האפליקציה היתה נוחה מאוד לתפעול והמוניות היו זמינות, מלבד פעם אחת יוצאת דופן של המתנה ארוכה לאחר ביקורנו בגן הבוטני. לעתים פצחנו בשיחה עם נהגי אובר שידעו לתקשר באנגלית, והסתבר שרבים מהם סטודנטים.

באחת הפעמים נתקלנו בסטודנט לרפואה שהמליץ לנו על אוקראינה כיעד חלומי לטיולים מבחינת יוקר המחיה, והוא הביא לדוגמא בירה שעולה רבע ממחירה בפוזנן. אנחנו, שחשנו שקיבלנו לידינו (בפוזנן) כוח קנייה אדיר, לא גילינו לו שכבר בפוזנן אנו משלמים על בירה כרבע (או פחות) ממחירה בישראל (כ-7-5 שקלים לחצי ליטר), וזו היתה עבורנו הוכחה נוספת כי בחיים הכל נמדד באופן יחסי ולא בערך המוחלט.

עבורנו רמת המחירים בפוזנן היתה מהנמוכות שהכרנו, וזה באמת הפתיע, משום שמדובר בעיר מודרנית. האווירה היתה נעימה, וגולת הכותרת היתה האינטראקציה עם המקומיים, שהפתיעו בעדינותם הרבה, בנחמדותם ובהתנהגותם המאוד המנומסת, ובנוסף לכל אלו - גם מזג האוויר היה מאוד נעים. בן הזקונים התעקש גם לרכוש סים מקומי של 10 ג'יגה (או 5 ג'יגה + 100 דקות שיחה) ב-5 שקלים, כפי שהמליצו בקבוצת פוזנן בפייסבוק (שמשם שאב הרבה מידע), אנחנו התקשינו להאמין שמדובר ברכישה אפשרית - אבל אכן כך היה.

לקראת סוף הטיול הזלוטי התחיל לאזול, ולכן ניגשנו ל-change קרוב וסקרנו את השערים על המסך (שם בכל change היה מסך עם שערים, להבדיל מישראל). בעודי מתעכבת על שערי היורו והדולר, חשש קל התגנב בי שמא אני לא רואה מספיק בחדות. שער הקנייה של היורו עמד על כ-4.28 זלוטי (שהם גם כ-4.28 שקלים) כשהשער בארץ באותו זמן עמד על כ-3.97; שער הדולר הנמוך שהופיע על המסך היה כ- 3.76 זלוטי/שקל, כשבארץ באותו עת היה כ-3.54 שקל.

זה היה הרגע שבו נפל האסימון שהיינו צריכים להגיע מצוידים ביורו או בדולר במקום להתרוצץ אחר הזלוטי בארץ; יכולנו לרכוש בארץ יורו או דולרים ולהמירם בפוזנן לזלוטי בכ-1% יותר - מה שהיה תורם לשלושת ימי שכרון חושים של "עושר". הבן יצא מגדרו מהתגלית, והתחיל לשחק עם המספרים ולשגות בדמיונות לגבי סך הרווח שניתן להניב ממרווחי השערים בין שתי המדינות.

ערב חזרתנו, שעה קלה טרם סגירת החנויות, נזכר בן הזקונים בטיפ נוסף מקבוצת הפייסבוק לגבי קרמים העשויים מחלב עיזים, ששמם יצא לפניהם (בפוזנן) כמחוללי פלאים בעור הפנים. כעסתי עליו שהעביר את האינפורמציה בדקה ה-99, אבל מצד שני הבנתי שזה הדבר האחרון שהיה בראש מעייניו, ויפה שלבסוף הרגיש צורך לחלוק עמי את המידע. רצנו והספקנו לקנות סרום מחלב עיזים שעשוי לנצח את השנים שיבואו, ואולי גם את אלו שחלפו.

את הטיסה חזרה העברנו בהחלפת רעיונות ודעות כיצד ניתן להוריד את יוקר המחיה הבלתי נתפש בארץ, לא רק יחסית לפוזנן אלא גם יחסית להרבה מדינות מערביות אחרות. בפוזנן זה פשוט קיבל ביטוי כה קיצוני וכואב.

ובינתיים, ועד למציאת הפתרון המיוחל, בננו הצליח לסמן וי נוסף על משימה שהציב לו (או בעצם לנו): לנסוע אתנו בפעם הראשונה לחו"ל בחופש הגדול.

איריס עוזיהו

איריס עוזיהו | |איריס עוזיהו

רואת חשבון העוסקת במתן שירותי ניהול כספים וייעוץ פיננסי לגופים עסקיים, וכן במתן שרותי בקורת לרשויות מקומיות ותאגידים עירוניים.

הרעיון לכתיבת בלוג נולד במהלכו של מסע אישי לחיסכון בהוצאות המשפחתיות, תוך הקפדה על עמידה בהבטחה שנתתי לבן זוגי ולילדיי - לא לפגוע ברמת החיים שלנו כתוצאה מהתהליך.

בנוסף, אני מקווה להקנות לקורא, באמצעות הבלוג, כלים ובעיקר מוטיבציה ליישם את הדרך שעברתי או לפחות חלקים ממנה. אני יודעת בוודאות שההתעסקות בנושאים אלו מרתיעה. פעמים רבות, כשנושאים אלו עולים במסגרת מפגש חברתי, אחת מחברותיי הטובות מצטנפת לה לשמע הדברים, מוחה על המושגים שלא מבינה וזועקת בקול שבר בלתי מתפשר לדפדוף נושא. אז הבלוג מוקדש לה ולעוד רבים כמותה, כשהמסר הוא "לא לפחד, להעיז, להתיידד עם הדברים כי זה פשוט מחויב המציאות!"

אנסה גם לתת הצצה נוספת להתנהגויות פיננסיות של המשפחה שהתקבעו עם השנים ונהפכו להיות נורמות עבורנו. כמו כן, אשתף במאבקים שלי לתיקון טעויות/עוולות של גופים גדולים שגרמו נזקים כספיים לאנשים שהשתמשו בשירותיהם.

גילוי נאות: הכתוב בבלוג זה מבוסס על חוויות אישיות בלבד של הכותבת ואין בו כדי להוות המלצה או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ