האם יש כזה דבר יותר מדי חינוך פיננסי?

דיון משפחתי שהתלהט גרם לי לעצור ולחשוב - האם הצלחנו בחינוך הפיננסי של ילדינו?

איריס עוזיהו
איריס עוזיהו
תינוקת עם דולר
הצורך בביסוס כלכלי לצד עבודה משמעותית יביאו אותם להחליף מקומות עבודה רביםצילום: Getty Images
איריס עוזיהו
איריס עוזיהו

דיון משפחתי שגרתי התלהט לפתע ונקטע בהתרסה רדיקלית שפילחה את חלל האוויר: ״גרמת לו להיות מדי מחושב!". קביעה נחרצת זו מפי בתי הבכורה (בת ה-23) על בן הזקונים (בן ה-14) טילטלה במחי יד את עולמי, בכל הנוגע לשאלת הצלחתנו בחינוך הילדים, או יותר נכון בחינוך הפיננסי.

תמיד חשבתי שהענקנו חינוך נכון בנוגע לשינה סדורה וטובה כבר בסמוך להיוולדם, על מנת לייתר עיניים טרוטות. גם על חינוך גסטרונומי לא התפשרנו, כשהמוטו היה שאין הזמנות אוכל אישיות; כולם ללא יוצא מן הכלל אוכלים את מה שמוגש על שולחננו המוקפד, שכלל קשת רחבה של טעמים. עד מהרה נפוצה בין החברים הבדיחה שילדיהם עתידים להישלח אלינו למחנה אימונים מפרך להקניית אותם הרגלים.

ואולם, התקרית לעיל אירעה לאחר שהבכורה חשה שהסאה הוגדשה עם שלוש המלים השגורות בפי בן הזקונים: "זה יקר מדי", המצביעות בחשש על מנת יתר במודעותו הפיננסית. טענתה של הבכורה מתחזקת לאור העובדה שהוא נכנס לביזפורטל ומתעדכן ברמת רזולוציה של שער יציג ו/או רציף, ויורד לעומקם ולעולמם של הפיפסים והפרומילים, זאת כשהוא מתלווה אלינו ל-change לצורך המרת מטבע.

אבל ככה זה אצלו: אם יש משהו שבן הזקונים חפץ בו מאוד, אז נפל הפור; הוא עושה הכול על מנת להשיגו. כך עשה לפני כ-3 שנים עם ההוברבורד שכה רצה: הוא רקם תוכנית סדורה שכללה העמסת ארטיקים, שלוקים, טרופיות וחמצוצים בתוך צידנית ומכירתם מדי יום בבית הספר היסודי שבו למד לפני, תוך ניצול עשרת ימי החופשה המוקדמת, בהיותו תלמיד החטיבה. כל זאת תחת שמש קופחת ולא מעט זיעה על מנת לממן את הרכישה.

מאז הוא שיכלל את המודל, הבין שהוא אינו מונופול בזירה, מצא דרך להתמודד עם המתחרים, ידע לפייס את מנהלת בית הספר שאיימה לפנותו בעזרת פקח, קבע אחוזי רווח קשיחים ולא פיספס באף שנה את אותם עשרת הימים המופלאים.

וככלל, כל קנייה מתממשת אצלו לאחר ששוכנע ללא כל צל של ספק שזה אכן מחירה האופטימלי. הוא גם למד את הדינמיקה של מקח וממכר שבדרך כלל גורמת לנוקט בה קורט אי נעימות, אבל הוא עצמו מתמוגג מעצם ההליך, אף יותר מהקנייה עצמה. ומיותר לציין שמבצעי מחירים ושוברי הנחות מעניקים לו אושר צרוף שלא ניתן לתאר.

אבל משהופנתה כלפיי אצבע מאשימה, לא ניתן היה עוד לעבור לסדר היום. היה ברור שבן הזקונים מחקה התנהגויות פיננסיות שהוא מזהה אצלי, ואף מעצימן. אם זה רע או טוב או יותר מדי, במיוחד לאור גילו, לא ידעתי להחליט. האינסטינקט הטבעי ביותר היה לסנגר עליו ולומר שרכש כישורי חיים, שבאופן תמוה אינם נכללים בשום תוכנית לימוד של משרד החינוך.

עד היום חרוטה בזיכרוני הודעתו הנלהבת של מי שהיה המחנך המדהים של ילד הסנדוויץ' שלי (להלן "הסנדוויץ'") על תדרוך פיננסי לתלמידי י"ב שעתיד היה להיות מועבר (טרם סיום תיכון) על ידי חברה חיצונית שמתמחה בכך. זאת במטרה להעניק לתלמידים כלים מתאימים להתמודדות עם יציאתם מחממת 12 שנות לימוד. לבסוף, התדרוך לא יצא לפועל, והדבר הוכיח שוב שמוסדות החינוך עדיין לא גילו את החשיבות הקריטית של מה שנקרא חינוך פיננסי, או פשוט חינוך לחיים יעילים יותר.

גם בשלב מאוחר יותר, בזמן חייהם האקדמיים, חינוך זה לא מקבל מקום של כבוד. לא מזמן יצא לי להיתקל בפרוטוקול ועדה של תאגיד עירוני לחלוקת מלגות לסטודנטים בשל מעורבות חברתית. לבי נחמץ כשקראתי כי אחד הסטודנטים הציע להעניק ידע פיננסי לצעירים, אך נענה בשלילה בנימוק כי הפרויקט לא נמצא כצורך חברתי קיים ומבוקש.

ההאשמה של בתי נותרה באוויר, ועמה השאלה - האם זה יותר מדי? והאם הקניית ידע פיננסי לצעירים אינו צורך קיים? על כך - בטורים הבאים.

איריס עוזיהו

איריס עוזיהו | |איריס עוזיהו

רואת חשבון העוסקת במתן שירותי ניהול כספים וייעוץ פיננסי לגופים עסקיים, וכן במתן שרותי בקורת לרשויות מקומיות ותאגידים עירוניים.

הרעיון לכתיבת בלוג נולד במהלכו של מסע אישי לחיסכון בהוצאות המשפחתיות, תוך הקפדה על עמידה בהבטחה שנתתי לבן זוגי ולילדיי - לא לפגוע ברמת החיים שלנו כתוצאה מהתהליך.

בנוסף, אני מקווה להקנות לקורא, באמצעות הבלוג, כלים ובעיקר מוטיבציה ליישם את הדרך שעברתי או לפחות חלקים ממנה. אני יודעת בוודאות שההתעסקות בנושאים אלו מרתיעה. פעמים רבות, כשנושאים אלו עולים במסגרת מפגש חברתי, אחת מחברותיי הטובות מצטנפת לה לשמע הדברים, מוחה על המושגים שלא מבינה וזועקת בקול שבר בלתי מתפשר לדפדוף נושא. אז הבלוג מוקדש לה ולעוד רבים כמותה, כשהמסר הוא "לא לפחד, להעיז, להתיידד עם הדברים כי זה פשוט מחויב המציאות!"

אנסה גם לתת הצצה נוספת להתנהגויות פיננסיות של המשפחה שהתקבעו עם השנים ונהפכו להיות נורמות עבורנו. כמו כן, אשתף במאבקים שלי לתיקון טעויות/עוולות של גופים גדולים שגרמו נזקים כספיים לאנשים שהשתמשו בשירותיהם.

גילוי נאות: הכתוב בבלוג זה מבוסס על חוויות אישיות בלבד של הכותבת ואין בו כדי להוות המלצה או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ