התעצמות הבוטים והסכם הדואר החדש: האם הסחר המקוון עומד בפני שינוי?

ההיסטוריה מלמדת שהתפתחויות מאקרו יוצרות הזדמנויות חדשות – אבל רק עבור חברות טכנולוגיה שמזהות ופותרות בעיה ממשית

איליה דובינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיף בוט
צילום: Birthday Bot / GIPHY

החודש יצוינו בכל רחבי העולם ימי הקניות אונליין. אם גם אתם מרגישים שמשנה לשנה חגיגת הקניות, שחלה בחודשים נובמבר-דצמבר, תופסת יותר ויותר נפח בציבוריות העולמית – אתם לא לבד. דווקא משום התעצמותה חשוב לדון על ההתפתחויות בתחום הסחר המקוון שמתדלק את הקניות אונליין בישראל ובעולם. על רקע זה, אצביע בפוסט זה על שני שינויים משמעותיים שצפויים להשפיע על הסחר המקוון ולשנותו.

1. הדואר בא היום

סוגיית הדואר אמנם נראית כמו עניין זעום אך יש לה השלכות כלכליות גדולות מאוד. והנה דוגמה קטנה שממחישה עד כמה - עם עליית נפחי המסחר המקוון בשנים האחרונות החלה ארה"ב לשלם סכומים גדולים למדינות אחרות בעבור שירותי הדיוור. הסכומים הגיעו לכ-650 מיליון דולר ב-2017-2014 (עם צפי לשלש את הנתון הזה ב-2021-2018). סין, לעומת זאת, על אף נפח גדול של חבילות היוצא משטחה, היתה צפויה להכניס למדינה באותם שנים למעלה מ-2 מיליארד דולר בעבור שירותי הדואר בשטחה.

איך זה קורה? ובכן, במערכת הדואר העולמית היה עיוות. דירוג המדינות מחולק על פי חוזק הכלכלה של המדינה. חלוקה זו משמשת לצורך קביעת תעריפי שילוח דברי דואר (מכתבים וחבילות) הנהוגים בין שירותי הדואר של המדינות החברות. חשוב להסביר כי כללי האיגוד קובעים את הסכום המרבי שאותו רשאי שירות דואר לגבות, וסכום זה נמוך בעשרות אחוזים עבור מדינות מקבוצה 3 (כמו למשל סין) לעומת תעריפי מדינות מקבוצה 1 (הכוללת למשל את ארה"ב). במלים אחרות, הסכום שמשלם שירות הדואר האמריקאי לדואר הסיני על משלוח מכתב מניו יורק לבייג'ין היה גבוה מזה ששילם הדואר הסיני על משלוח דואר בכיוון ההפוך.

חבילות של אמזון
חבילות של אמזוןצילום: AP

ואם לא די בכך, הסוחרים הסינים אף ניצלו את מערכת הדואר בדרך יצירתית – מוצרים קטנים שהיו אמורים להישלח כחבילות (סוג E על פי הגדרת איגוד הדואר) בפועל נשלחו כמכתבים (סוג P), דבר המוריד את עלות המשלוח בחצי.

במשך שנים, בהדרגה ובאטיות רבה ניסו המדינות המתועשות לשנות את המצב הזה, אלא שהמדינות ה"מתפתחות", שמהוות רוב בהרכב איגוד הדואר, התנגדו למהלך ובלמו אותו בכל כוחן. תהליך זה כלל למשל כינון הגדרות חדשות של דברי דואר. "מכתבים" ו"חבילות" הומרו ל-"מסמכים" ו"סחורה", אבל ההגדרות הללו לא יושמו ובמשך זמן רב לא הייתה שום תכנית או צפי לעבור לשיטה החדשה.

עד שהגיע טראמפ. לפני כשנה, במסגרת מלחמת הסחר, ממשל טראמפ הודיע כי ארה"ב מתכננת לסגת מאמנת הדואר הבינלאומית (אמנה שבין היתר כאמור איפשרה לסין לשלוח לארה"ב חבילות קטנות בתעריפים זולים). לפני כחודשיים חלה תפנית - איגוד הדואר העולמי הודיע כי לאחר דיונים אינטנסיביים, הושגה פשרה שעונה על דרישות האולטימטום אותם הציג טראמפ. הפשרה מאפשרת לתקן את העיוות.

טראמפ במדשאות הבית הלבן
טראמפ במדשאות הבית הלבןצילום: ERIN SCOTT/רויטרס

2. בוטים וחשבונות מזויפים

סוגיית הבוטים והחשבונות המזויפים ברשת עלתה לכותרות שוב ושוב בשנים האחרונות. באוקטובר השנה הגיעה ועדת הסחר הפדרלית (FTC) לפשרה עם חברה קטנה ולא ידועה בשם "Delumi". על פי ההסכם תשלם Delumi 2.5 מיליון דולר כופר למדינה, בשל שירותי קידום ברשתות החברתיות שסיפקה החברה.

בשיאה הפעילה החברה כ-3.5 מיליון בוטים ומכרה ללקוחותיה כ-200 מיליון עוקבים בטוויטר. על פניו מדובר במקרה הונאה מן השורה, אבל זהו כמובן רק קצה הקרחון. כך למשל, טוויטר דיווחה כי מחקה 70 מיליון חשבונות מזויפים ב-2018, בעוד פייסבוק חסמה 2.2 מיליארד חשבונות מזויפים רק במהלך הרבעון הראשון השנה.

על פי הערכת מומחים בתחום, כמעט חצי מתעבורת האינטרנט הנה תנועה של בוטים אוטומטיים. כלומר, נתוני הצפיות והביקורים באתרים מאוד לא אמינים וסביר להניח שמנופחים – מה שלא יפריע לחברות כמו גוגל או פייסבוק לגבות כסף מהמפרסמים כאילו כל התעבורה הזאת היא אמיתית. כעת, כשהרשויות החלו להפנות את תשומת ליבן לסוגיה, ייתכן שיוגבר המאמץ (הנוגד את האינטרס הכלכלי קצר הטווח של אותן ענקיות) לשים קץ לשליטתם המוחלטת של הבוטים באינטרנט.

התגובה

שתי ההתפתחויות שתוארו עד כה ישפיעו על שוק המסחר המקוון, ובעיקר יעצימו את החנויות הגדולות (שבלאו הכי כבר מפעילות מערך מכירות אונליין). כל זאת כמובן על רקע העובדה שאמזון ועלי אקספרס מגבירות בתקופה האחרונה את קצב פתיחת המרכזים הלוגיסטיים ברחבי העולם (בין היתר גם בישראל), ומייתרות את הצורך עבור חנויות לפתוח מרכזים עצמאיים משלם עצמם.

ואם כבר במרכזים עסקינן – אזי שלמעט מאוד חברות יש את האמצעים והיכולת להקים מערך לוגיסטי עצמאי ומשמעותי. מה שאומר שרף הכניסה עבור חברות קטנות-בינוניות אל תוך הסחר המקוון הבינלאומי, שלא דרך אמזון ודומיה, נהיה גבוה יותר.

אם חברות האינטרנט הגדולות אכן יצליחו במאבקן בבוטים, זה יוביל לירידה במספר המשתמשים הפעילים ומספר הצפיות, שתי מטריקות חשובות המשפיעות על התמחור של הפרסומות דרכן. בתגובה, סביר להניח, יעלו מחירי הפרסום בכדי לפצות על הירידה ברייטינג ועל העלויות של המאבק המתמשך בבוטים. הדבר יקשה על כניסת שחקניות בעלות תקציב פרסום מוגבל.

חבילות של אמזון
חבילות של אמזוןצילום: בלומברג

ההזדמנות

שתי ההתפתחויות שתוארו הן בעלות השלכות רחבות יותר. ראשית, מסתבר שמאחורי המחירים הזולים של המוצרים הסיניים, עמד פשוט מימון של המדינות המתועשות; שנית, כלכלת האינטרנט החדשה (שכבר התרסקה פעם אחת בשנות האלפיים אך עשתה קאמבק) מבוססת על נתונים מסולפים והאינטרנט משמש את האנושות בעיקר לצורך תעבורת בוטים רמאית.

ההיסטוריה מלמדת שהתפתחויות מאקרו שכאלה יוצרות הזדמנויות חדשות – אבל רק עבור חברות טכנולוגיה שמזהות ופותרות בעיה ממשית. 

כך למשל, כשעולם הפינטק התעסק באובססיה במטבעות הקריפטו, חברת זים הישראלית מימשה פתרון שילוח מבוסס בלוקצ'יין שממשיך ומתקדם ביישומו ומזרז שילוח בינלאומי. בזמן שכל יום הושקה במחוזותינו עוד פלטפורמה לבינה מלאכותית אוניברסלית, חברת פבריק איפשרה גם לעסק קטן יחסית להתחרות עם העלויות הנמוכות של אמזון באמצעות מרכזי אספקה אוטומטיים ("מחסן חכם").

במצב שבו סחר מקוון יצטרך שוב להפנות את תשומת לבו ללוגיסטיקה, לחץ כלכלי יגביר את המודעות ועמה את הביקוש למגוון פתרונות תשתיתיים מתחומי ייצור, שילוח, אכסון, אספקה, ניהול מלאי, מימון, תשלומים, התחשבנות ועוד.

בעוד ישראל נאבקת עם משימה בלתי אפשרית של הרכבת ממשלה, דבר המונע בין היתר מספר רב של שינויים רגולטוריים, החברות שכבר פועלות בתחומים הללו ישנו את פני השוק המקוון הבינלאומי, כולל זה של ארה"ב. אולי אז, כעבור עשרים שנה וארבעים בחירות לכנסת, יועתק ניסיונן לישראל על תקן "נעשה כמו באמריקה".

לתחזית זו שלי הייתי קורא "אופטימיות זהירה".

איליה דובינסקי

איליה דובינסקי | איליה דובינסקי

איליה הוא סמנכ"ל יחידת ה-CTO בחברת Credorax, המעניקה פתרונות סליקה גלובליים לחברות אינטרנט שמוכרות מוצרים ושירותים אונליין. הוא מתווה את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה, מנהל את הקניין הרוחני שלה ומנחה את שיתוף הפעולה עם האקדמיה. בעל ניסיון של עשרים שנה בפיתוח תוכנה, ניהול מוצר וניהול פרויקטים בעולמות טלקום ופינטק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום