ישראל לא בנויה לשני דברים: גשמי חורף ובלוקצ'יין

בלוקצ'יין היא המצאה נפלאה מבחינה הנדסית, אך היא יקרה בהרבה לעומת מסד נתונים מרכזי. היא שימושית כשרוצים לייצר פלטפורמה עבור מספר רב של משתמשים וארגונים – ובמיוחד כשאלו אינם מוכנים או יכולים לסמוך על ישות מרכזית שתיקח אחריות על ניהול המסד המרכזי

איליה דובינסקי
איליה דובינסקי
גשם בירושלים
גשם בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי
איליה דובינסקי
איליה דובינסקי

במערכון "חתונת הדמים" של הגשש החיוור מציע מר מוחרקה, בעל מפעל חמוצים משגשג, לדוקטור פולאק "לעלות את כל החמוצים על מחשב". ברור לכולנו כי בגשש החיוור לא היתה כוונה להראות צורך עסקי ממשי של מורחקה, אלא שכותבי המערכון רצו לבטא מחווה שלו לבני משפחתו החדשים. בכל פעם שאני נחשף וקורא הכרזות בתקשורת על הטמעת טכנולוגיית הבלוקצ'יין – אני נזכר במערכון הזה. במבט ראשון נדמה שהגורמים שבוחרים להטמיע מערכות בלוקצ'יין פועלים על פי איזושהי תוכנית מקיפה ומתודית שדה פקטו מצדיקה את הישענותם על בלוקצ'יין. האומנם? 

בלוקצ'יין מהו?

אחד ממאפייני המפתח של מערכת בלוקצ'יין הוא תיעוד מלא של היסטוריית השינויים והנגשתו לכל דורש באופן שקוף, וזה כחלק בלתי נפרד מהמערכת. חוזקה נוספת של הבלוקצ'יין טמונה באופיו המבוזר, המשלב יכולת קונצנזוס של המשתתפים בחישובים ועם תמיכה בחוזים חכמים.

כדי להבין את החוזקה של הבלוקצ'יין ניתן לדוגמה לבחון את מערכת הרישום המסורתית – למשל זו של תיקי מקרקעין. אפשר להניח שמערכת זו מכילה מידע חשוב על קרקעות מהעת הנוכחית, למשל מידע המשקף למי שייכת חלקה זו או אחרת – ובמקביל מערכת זו גם מנהלת רישום היסטורי (מנקודת זמן מסוימת), אך רישום זה לא הכרחי משום שהמערכת יודעת לעקוב אחר הבעלים הנוכחיים של הקרקעות גם ללא גישה להיסטוריה מלאה של עסקות נדל"ן כך שגם בהינתן פערים יכולה מערכת שכזו להמשיך ולתפקד.

ברם, לא כך העניין עם פתרונות מבוססי בלוקצ'יין – שבהם אין בפועל "מצב קיים", רק ההיסטוריה של העסקות, כשעל סמך היסטוריה זו ניתן לחשב את המצב הנוכחי של בעלות על מקרקעין. דהיינו, לעומת נסח טאבו שמשקף מצב ברגע מסוים, רישום מקרקעין מבוסס בלוקצ'יין מחייב הצגת היסטוריה מלאה של רישום אזהרות והעברות בעלות.

כך או כך, חשוב לדעת שמערכת מסורתית כלשהי מסתמכת על מסד נתונים מרכזי אחד המהווה מה שמכונה "מקור האמת היחיד". כשמו כן הוא - כל יישום שפונה לאותו מאגר מסתמך על המידע העדכני ביותר שנשלף ממסד הנתונים (המידע הזה נחשב אמין). כמובן שמקור אמת יחיד מהווה גם נקודת כשל בודדת וגם מטרה נוחה למתקפת סייבר. 

בעולם הבלוקצ'יין, לעומת זאת, מסד הנתונים מבוזר בין כמה מוקדים. ביזור שכזה מבטח את המערכת מפני נקודת כשל בודדת – כשעותק מלא של כל הנתונים קיים במספר גדול של מקומות, לכשל או לפריצה לאחד מהשרתים אין השפעה מהותית על תפקוד הפתרון הכולל. ויש לזה מחיר: בהיעדר מקור אמת יחיד, ייתכנו סתירות בין מקורות מידע מתחרים. כל סתירה אפשרית יכולה להיפתר על ידי מנגנוני הקונצנזוס השונים (proof-of-work, proof-of-stake ועוד). קצרה היריעה מלפרט אודותיהם, אבל נציין כי התכונות החשובות הן שלמנגנונים הללו יש מחיר של זמן וכוח חישובי, ומאידך, הם מסוגלים לשמור על נתונים תקינים כל זמן שפחות ממחצית המשתתפים בבלוקצ'יין מביעים גרסה שסותרת את גרסת הרוב (עקב תקלה, ניתוק קשר זמני או מתקפה זדונית).

בנוסף לאמור לעיל, פלטפורמות בלוקצ'יין רבות תומכות גם בחוזים חכמים, שאלה בעצם קטעי קוד קטנים שמשולבים במערכת באופן בלתי נפרד מהנתונים ומכתיבים את חוקי שינוי הנתונים.

בלוקצ'יין היא המצאה נפלאה מבחינה הנדסית, אך היא יקרה בהרבה לעומת מסד נתונים מרכזי. מתי היא שימושית? בייחוד כשרוצים לייצר פלטפורמה עבור מספר רב של משתמשים ממספר רב של ארגונים – ובמיוחד כשהמשתמשים והארגונים אינם מוכנים או יכולים לסמוך על ישות מרכזית שתיקח אחריות על ניהול המסד המרכזי.

נוסף על כך, מערכת בלוקצ'יין שימושית מאוד במקרה שכמות גדולה של גורמים צריכים להימצא במערכת אחת (שמאפשרת להם גם לעדכן נתונים בקלות). או במלים אחרות, אם ברצוננו להקים טאבו חכם, אשר מאפשר כתיבה ומעורבות של בעלי נכסים, עורכי דין ובנקים, פתרון מבוסס בלוקצ'יין יכול להיות פתרון סביר וטוב. שכן כאמור, ההיסטוריה המלאה תישמר ותהיה שקופה לכל אחד מהגורמים.

פריצת אבטחה בחלק אחד מהמערכת לאו דווקא יוביל להשחתת נתונים במאגר כולו. בנוסף לזה, ניתן יהיה לאכוף חוזים כמו חוזה מכירה עם העברת משכנתא ברמת המערכת עצמה – במקום מהלכים מורכבים שמעוגנים בחוזה – מי שקנה או מכר, יודע טוב מאוד על מה מדובר. חשוב לציין שאם בכוונתנו לנהל את הרישום הנ"ל באמצעות משרד ממשלתי, פתרון מבוסס בלוקצ'יין יהיה מיותר – ללא פתיחות וריבוי גורמים משתתפים ניתן להשיג אותן מטרות בשיטה ה"מסורתית" בזול ובמהרה.

בלוקצ'יין זה השחור החדש

אני עוקב אחרי התפתחויות בשוק האירופי בכלל ובמלטה בפרט. ב-9 ביולי העביר הפרלמנט המלטזי בקריאה שנייה את הצעת החוק שמקדמת "התפתחות של ענף השכירות הפרטית על ידי הבטחת הוגנות, שקיפות ויכולת חיזוי ביחסים חוזיים בין משכירים ושוכרים". בחוק יש רשימה ארוכה של איסורים הן על המשכיר והן על השוכר, בין היתר בדבר ביטול חוזה שכירות והארכתו, ומגבלה להגדלה שנתית של דמי השכירות. את כלל חוזי שכירות, ארוכת טווח וקצרת טווח, יהיה על המשכירים לרשום ברשות הדיור המלטזית. החוק גם מעניק לרשות לדיור סמכות כניסה לכלל המגורים באי לצורך ניטור ואכיפת החוק.

על פניו, אין לנושא זה קשר ישיר לטכנולוגיה. אלא שכבר לפני שנה הכריז ראש ממשלת מלטה, ג'וזף מוסקט, שהרישום של חוזי שכירות יתבצע על גביי בלוקצ'יין. הסיבות לכך, על פי מוסקט, הן כי רישום שכזה יהיה חסין מפני זיופים וכי רק בעלי הרשאה מתאימה יוכלו לגשת אליו. עם זאת, מדובר במערכת שתנוהל על ידי הרשויות במלטה באופן מלא.

ג'וזף מוסקט
ג'וזף מוסקטצילום: DARRIN ZAMMIT LUPI/רויטר?

יתרונות הבלוקצ'יין לעומת ארכיטקטורה שמרנית יותר באים לידי ביטוי עם ריבוי הגורמים המעורבים. מערכת מבוססת בלוקצ'יין שכל שרתיה נמצאים בשליטה מרכזית (קרי– מנוהלים על ידי רשות ממשלתית), אינה בטוחה יותר מהחלופות. על פניו, נראה שהרצון להיות אופנתי ומתקדם הוביל את מוסקט לקדמת יתר. בהחלט חבל שהמערכונים האגדיים של הגשש אינם ניתנים לתרגום לשפות העולם – אין ספק שהמשפט "נעלה את כל החוזים על בלוקצ'יין" יכול היה ליהפך ללהיט השנה בקהילת הפינטק של האי.

ומה בישראל?

לעומת אינספור תחומים אחרים, הטמעת בלוקצ'יין אינה עומדת כרגע על סדר היום הציבורי. כאן בישראל, פיזור הכנסת תרם להדרת חקיקה בנושא, ויש לכך יתרונות. ניתן לשער כי רפורמת בלוקצ'יין תתחיל לקרום עור וגידים מיד עם הקמת הממשלה הבאה.

שרי הבינוי והאוצר לבטח ייוועצו בשרת התקשורת ואף ייעזרו בשר המשפטים. ואז, במקום לפנות לפניני החוכמה של התרבות הישראלית, יפנו גורמי ממשלה למלטה בכוונה ללמוד מניסיונם ולהוביל רפורמה מתקדמת. לשינוי שיטה אמיתי לא יהיה חזון, ביסוס או צורך, אבל, כמו עמיתם ג'וזף מוסקט, השרים הבאים יכולים בהחלט לנסות ולהתעקש על הטמעת טכנולוגיה מסוימת משום שהיא נחשבת פופולרית.             

ואז המנגנון החלוד של שירותי המדינה ייכנס לפעולה בחריקה טיפוסית, משום שפקידי המשרדים הרי "מצטיינים" בסירוס ובלימת רפורמות. אדרבה, הפעם, עיכוב הרפורמה יחשב צעד נכון משום שזה יאפשר לתכנן אותה בצורה טובה יותר. רפורמת רישום כלשהי (חוזים, מקרקעין, רכב או אפילו אופניים חשמליים) תעבור בקריאה ראשונה עם בלוקצ'יין שיוסר מנסח החוק בקריאה השלישית.

אז האם יש לנו סיבה לדאגה? ובכן, מדינת ישראל אינה בנויה לבלוקצ'יין כמו שהיא אינה בנויה לגשמי חורף. מאותה סיבה בטח גם לא נראה הרבה משניהם. כידוע, אפילו שעון מקולקל מראה זמן מדויק פעמיים ביום – וזה ככל הנראה מקרה דומה.

איליה דובינסקי

איליה דובינסקי | |איליה דובינסקי

איליה הוא סמנכ"ל יחידת ה-CTO בחברת Credorax, המעניקה פתרונות סליקה גלובליים לחברות אינטרנט שמוכרות מוצרים ושירותים אונליין. הוא מתווה את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה, מנהל את הקניין הרוחני שלה ומנחה את שיתוף הפעולה עם האקדמיה. בעל ניסיון של עשרים שנה בפיתוח תוכנה, ניהול מוצר וניהול פרויקטים בעולמות טלקום ופינטק.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ