גם בכלכלה משחקים בארגז החול - איליה דובינסקי - הבלוג של איליה דובינסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בכלכלה משחקים בארגז החול

"ארגז חול רגולטורי" הוא מנגנון שמאפשר ניסוי, תחת פיקוח של רשות מסוימת, של מוצר, מודל עסקי או שירות הקשור לתחום הפיננסי

ילדים משחקים בחול
אילן אסייג

בילדותי אהבתי למצוא מלים חדשות במילון בעברית ובאנגלית, וכן לרענן את זיכרוני על כל המשמעויות של מלים וביטויים שהכרתי קודם לכן. משמעות המלה "sandbox" למשל, בז'רגון האמריקאי, הוא ארגז חול למשחקי ילדים, בעוד שבסלנג הצבאי משויכת המלה לאזורנו הגיאוגרפי. בתחום המחשוב מתייחס המונח "ארגז חול" לסביבה מוגבלת שבה תוכנה יכולה לרוץ מבלי לצרוך משאבים בלתי מוגבלים או לגרום נזק למערכת כולה. בעולם הפינטק, לעומת זאת, למלה זו יש משמעות שונה במעט.

המונח "ארגז חול רגולטורי" מתייחס למנגנון רישוי שלוקח בחשבון חוקים, תקנות ופעילות פיננסית בהווה ובעבר, תוך התאמתם למודלים עסקיים וטכנולוגיות חדשות. מדובר על סביבת ניסוי שמאפשרת למידה, ניסוי וטעייה להתמודדות עם אתגרים טכנולוגיים ורגולטוריים.

בינואר השנה פורסם באירופה דו"ח משותף של רשויות הפיקוח בחסות רשות הבנקים האירופית בנושא ארגזי חול ומרכזי חדשנות, המתאר את המצב הנוכחי באזור הכלכלי האירופי כולל בריטניה.

ארגזי חול באירופה

ארגזי החול הרגולטוריים קיימים באירופה בשתי צורות: קלה וכבדה. הקלה יותר, המכונה גם "מרכז חדשנות", מהווה לשכת קשר בין חברות לבין גופים רגולטוריים שונים. בפרקטיקה, חברת פינטק יכולה, באמצעות מרכז החדשנות, להעביר שאילתות לכתובת אחת שתנתב את השאלה לרשות המתאימה, תרכז את התשובה ותספק ייעוץ רגולטורי (בלתי מחייב).

מרכז החדשנות הראשון קם באירופה ב-2014 וכיום פועל ב-24 מדינות. דרך מרכז כזה יכולה חברת פינטק לברר אם מוצר חדש עלול לדרוש פיקוח ורישוי בעתיד, האם יש בפעילות מסוימת משום סיכון להלבנת הון או אלו חוקי הגנת הצרכן יחולו על שירות כלשהו במידה שיושק.

לעומת מנגנוני פניות הציבור של רשויות שונות, מרכזי החדשנות באירופה נשענים על יכולת הבנת טכנולוגיה, ורובם גם נושאים באחריות למתן תשובות בזמן. אמנם יש שוני בפעילות המרכזים בין המדינות – בחלקן השאלות והתשובות מנוהלות בפומבי ובחלקן בחשאי, לחלק מהמרכזים צוות מומחים ייעודי ולחלק רק תפקידי תיאום מול רשויות. על פי הדו"ח, ועל אף התקופה המוגבלת שבה פעלו חלק ממרכזי החדשנות, הם כבר הספיקו להגיע לעשרות ואפילו מאות פניות מטופלות מדי חודש, כל זה עם צוותים גמישים של מומחים בודדים (עד 10 מומחים ברוב המדינות).

"ארגז חול רגולטורי" הוא מנגנון שמאפשר ניסוי, תחת פיקוח של רשות מסוימת, של מוצר, מודל עסקי או שירות הקשור לתחום הפיננסי - כשבמהלך הניסוי מגלה אותה רשות גמישות ומידתיות בדרישותיה הרגולטוריות תוך ליווי צמוד של חברת פינטק.

המטרות המוצהרות של סביבות הניסוי הללו, על פי הרשויות, הן שיפור הבנת התשתית הרגולטורית על ידי החברות, הגברת מודעות וידע של רשויות הפיקוח על התפתחויות חדשות בתחומי אחריותן וטיפוח חדשנות בענף.

חשוב לדעת שההשתתפות בארגזי החול פתוחה הן לחברות החדשות והן לקיימות בענף הפיננסי ובשוק בכלל. בנוסף לכך, ארגזי החול אינם מגבילים את המשתתפות לתחום בודד – בפועל, רוב המשתתפות פועלות בכמה פלחים (למשל, בנקאות, השקעות, תשלומים וכו').

ארגז החול ה"מלא" קיים רק בחמש מדינות (בריטניה, פולין, הולנד, דנמרק וליטא). נורווגיה הודיעה כי תקים גם היא ארגז חול רגולטורי במהלך 2019, כשמהלכים דומים מתקדמים גם באוסטריה, הונגריה, אסטוניה וספרד – במלים אחרות, כשליש ממדינות האזור הכלכלי כבר הקימו או עומדות להקים בקרוב סביבות ניסוי מהסוג המלא. מנגד, חברות הפינטק בדרך כלל ששות להשתתף בניסויים מסוג זה – לדוגמא, ב-2017 בלבד, השנה הראשונה שבה התחיל לפעול הארגז החול הבריטי, הצטרפו אליו 18 חברות שביצעו ניסויים במגוון רב של מוצרים חדשניים.

ההשתתפות בארגז חול אינה פותרת חברות מרישוי מלא על פי החוק, אבל ליווי צמוד של המפקח ותמיכה "מבפנים" מקלות על התהליך באופן משמעותי. יתרה מכך, הפעלה של ארגז חול רגולטורי באופן המקובל באירופה אינה דורשת שינויי חקיקה: מדובר בדרך לגרום לרגולטור להפעיל שיקול דעת במקרים מסוימים, לשתף מידע, לייעץ ולייעל תהליכי רישוי – כל הדברים שהרשויות המפקחות יכולות לעשות בכל רגע נתון, אבל לא מסוגלות לכך בשל מבניהן הנוקשה.

ארגז החול בפרספקטיבה של הפינטק בישראל

סמוך למועד פרסומו של הדו"ח האירופי יצא לאור גם דו"ח צוות בין-משרדי לבחינת הקמת סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות. הצוות הורכב מנציגים ממה שנראה כמו הקשת המלאה של משרדי ממשלה ורשויות רלוונטיות: משרד המשפטים, רשות נ"ע, משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות לאיסור הלבנת הון ורשות המסים.

בדו"ח מצוין, בראש ובראשונה, העיוות הקיים בתחום הפינטק בישראל: כמות החברות גדולה יחסית לגודלה של המדינה, אך מתוכן מעט בוחרות לפעול בשוק המקומי. במסגרת עבודתו על הדו"ח בחן הצוות את קשיים עמם נאלצות חברות הפינטק להתמודד וגיבש מתווה להקמת סביבת ניסוי אשר תטפח חדשנות ותעודד תחרות בשוק הישראלי.

בהמלצותיו מרחיק הצוות לכת לעומת הפרקטיקה האירופית ומציע מתווה להקמת ארגז חול אשר מעתיק את המנגנון האירופי אבל גם מרחיב אותו באופן משמעותי. איך זה יעבוד בפועל? ובכן, ראשית כל, לכל חברת פינטק יוגדר רגולטור מוביל, על פי התחום הרלוונטי. הרגולטור המאמץ יקצה איש קשר יעודי לחברת הפינטק וישמש כספונסור ונציג של אותה חברה מול גופים אחרים.

ההבדל השני, החשוב ביותר - אם לא המהפכני ביותר - הוא הגדרת מסלולי רגולציה מותאמים. במסגרתם תוכל חברת פינטק לקבל רישיון מוגבל, מותנה או זמני, או פטור מרישיון בתנאים מסוימים. כלומר, כשבאירופה אינם שוקלים או מתכננים להקל בתנאי רישוי ומסתפקים במידתיות, בישראל – במידה והמלצות הדו"ח יאומצו – יוכלו החברות אשר יימצאו מתאימות ליהנות מהקלה משמעותית בנטל הרישוי ביחס לנפח פעילותן, דבר אשר יאפשר כניסה של מספר רב של שחקנים מזדמנים לשוק.

זה המקום להזכיר שלמלה "sandbox" (ארגז חול) יש עוד משמעויות. זה יכול להיות ארגז החול אשר מותקן בקטרי רכבת במדינות הצפוניות ומפזר חול על מסילות הברזל, מה שמשפר את אחיזת הגלגלים ומאפשר תנועה קדימה. או ארגז חול בו עושה חתול את צרכיו.

עתה נותר רק לתהות - איזה סוג ארגז חול מהשניים הללו יוקם בישראל במידה והממשלה הבאה תחליט לאמץ את ההמלצות? זאת נדע לאחר שהיוזמה תצלח את כל מדורי החקיקה. מה שכבר ברור, בשנתיים הקרובות רוב המחסומים בפני חדשנות והוזלת מחירי שירותים פיננסיים לצרכן נותרים בעינם.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#