כוס בירה והמסלקה הראשונה: כך קידמה העצלנות את הכלכלה האירופית - איליה דובינסקי - הבלוג של איליה דובינסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כוס בירה והמסלקה הראשונה: כך קידמה העצלנות את הכלכלה האירופית

שני פקידי בנק לונדוניים עייפים ב-1770, שרק רצו לשתות בירה באמצע היום, הביאו להולדת המסלקה הראשונה בתבל. כמה מאות שנים מאוחר יותר, חלו מעט שינויים בתחום. הנה הם לפניכם

בירה
פרסומת

"אם הצורך הוא אבי ההמצאה, אז עצלנות היא האם" – כך הרחיב המהנדס אלן דייל את המשפט הידוע של אפלטון.

ביום אחד בהיר ב-1770 שני פקידי בנק עייפים נכנסו לפאב "חמשת הפעמונים" ברחוב לומברד שבלונדון. שניהם התרוצצו יום שלם בין משרדים כשבידיהם צ'קים להפקדה. הם הגיעו למשרדי אחד הבנקים, השאירו את הצ'ק, קבלו את המזומן, חזרו למשרדם, אספו צ'קים חדשים וכך התהליך חזר על עצמו שוב ושוב – אין דבר מעייף מזה.

"איזה סבל זה – להתרוצץ ברחבי העיר כל היום", בטח חשבו לעצמם. "במקום זה, נעים יותר לשבת בפאב". וזה ממשיך - "רגע, למה באמת לא לשבת כל היום בפאב?" אמר אחד הפקידים לעמיתו, תוך שימוש בטרמינולוגיה הומוריסטית אנגלית טיפוסית – "אם רק נצליח לשכנע את פקידי כל הבנקים להצטרף אלינו לארוחת הצהרים ואולי כוס בירה, נוכל להחליף צ'קים כאן במקום, להתחשבן על היתרות וכך לסגור את היום". וכך, גבירותיי ורבותיי - נולדה המסלקה הראשון בתבל.

מהר מאוד, ועל מנת לייעל את תהליך הסליקה, שכרו הבנקים חדר נפרד בפאב עבור עובדיהם (בין היתר בגלל שלא רצו להרחיקם מהבירה). כל צ'ק שהופקד על שם אחד הבנקים בסיטי נשלח עם שליח ל"חמשת הפעמונים", שם הצ'ק הוכנס לתיבה של הבנק שאליו הוא ממוען  ופקידי שני הבנקים רשמו לפניהם את הסכום. בסוף יום העסקים כל בנק מחשב את יתרת ההתחשבנות שלו ומפקיד או מוציא כסף מזומן מהקופה המשותפת.

מאז, כמובן, השתנו כמה דברים; מעבר לעובדה ששירותי המסלקה אינם ניתנים יותר במקומות שבהם מוגש אלכוהול – ברמה הטכנית התשתיות הסולקות בימינו אלקטרוניות לחלוטין. לא רק שהתשתיות כיום מאפשרות ניכוי המחאות מהיר, הן גם מאפשרות ביצוע תשלומים, העברות בנקאיות, עסקאות בכרטיסים בנקאיים ואמצעי תשלום דיגיטליים אחרים.

העברות בנקאיות באירופה

אז איך בכלל עושים העברות בנקאיות? ובכן, בכל הנוגע להעברת כסף בין חשבונות לתוך, מתוך או בתוך גוש היורו וכן בבריטניה קיימות אפשרויות רבות, בהתאם לסכום, רמת הדחיפות וסוג העסק שמבקש לבצע את העסקה.

המנגנונים מתחלקים לקמעוניים וברוטו. במנגנון תשלום קמעוני העסקה הממוצעת אינה גבוהה, מספר המשתתפים רב וכך גם מספר העסקות. במנגנוני ברוטו, המשמשים להתחשבנות בין בנקים ובין בנקים מרכזיים של מדינות גוש היורו, הסכומים גבוהים מאוד ומספר העסקות כמספר המשתתפים - קטן.

כיום, מערכות הברוטו המרכזיות באירופה הן יורו1 וטרגט2. יורו1 היא מערכת פרטית עבור חברות פיננסיות שהונן העצמי עולה על 1.25 מיליארד יורו. מערכת טרגט2 מחברת בעיקר בין בנקים. עבור שתי המערכות, הצד השולח או הצד המקבל חייב להיות ממוקם בגוש היורו. עבור תשלומים קמעוניים קיימות באירופה מערכות STEP1 ו-STEP2, שנבדלות בנפחי פעילות ותנאי השתתפות.

בנוסף למערכות הללו, קמו באיחוד האירופי מערכות לתשלום מידי – RT1 ו-TIPS. בממלכה המאוחדת יש כמובן מקבילות. התחשבנות ברוטו מתבצעת דרך מערכת ה-CHAPS, בעוד תשלומים קמעוניים מנוהלים דרך מערכת BACS (האטית יותר) ו-FPS המהירה.

כפי שראינו עד כה, ריבוי האפשרויות מאפשר חופש בחירה מסוים לצרכנים ומהווה תחרות לכרטיסי תשלום, כשבחלק ממדינות אירופה תשלומים באמצעות העברה בנקאית מהווים רוב במסחר המקוון.

כיצד חוצים גבולות

על אף האלטרנטיבות הרבות להעברות, תהליך זה מתאפשר ביתר שאת ברחבי אירופה, שבה פועלות ישויות מרכזיות בדמות רשות הבנקים האירופית (EBA) והבנק האירופי המרכזי (ECB), והאזור הגיאוגרפי כולו נשען על אותו מטבע. ואולם, ברגע שיש צורך בתשלום מחוץ לגבולות גוש היורו, התהליך נהפך לקשה בהרבה, יקר וארוך. משמעות הדבר היא שככל שנפח הפעילות עולה, אורך וסיבוכיות התהליך גורמים גם לחשיפה של הבנקים לתנודות שערי מטבע.

על מנת להתמודד עם האתגרים, נוקטים הבנקים ברחבי העולם בשתי אסטרטגיות; הראשונה נשענת על תאגיד SWIFT שהשיק במאי השנה את מוצר ה-gpi שמאפשר ביצוע תשלומים באופן מידי. לאחר תקופת הרצה, הכוונה היא להרחיב את המוצר גם להעברות חוצות גבולות ולמטבעות נוספים מלבד יורו.

במקביל, כמה בנקים גדולים (ביניהם ברקליס, קרדיט סוויס ו-HSBC) עובדים על שיטת תשלום בין-בנקאית מבוססת מטבע דיגיטלי. המטבע ישמש את הבנקים לצורך התחשבנות במקום "מטבעות פיאט" (Fiat Money). בהיעדר מערכת מרכזית אחת שתאפשר העברות מידיות, נראה שהנפקת מכשיר פיננסי בעל שער חליפין מוסכם יוכל לשמש את הבנקים על אף הארכיטקטורה המבוזרת והקשה יותר לתחזוקה. בדרך דומה פועלת כבר מספר שנים חברת Ripple, אך על אף צמיחה נאה טרם מדובר בנתח שוק משמעותי.

המגמה בעולם התשלומים ברורה – במקומות שבהם הדבר מתאפשר, ממומשות שיטות תשלום מרכזיות מואצות שמאפשרות תשלום מידי. בשווקים נוספים מתנסים הבנקים גם בטכנולוגית בלוקצ'יין.

ובישראל?

מערכת הסליקה הבין-בנקאית, המנוהלת על ידי בנק ישראל, נקראת מערכת זה"ב. את התשלומים הקמעוניים מרכזת מערכת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי). העברה בנקאית דרך מס"ב יכולה לקחת כמה ימים, בעוד התחשבנות בין שני בנקים תתבצע במערכת הזה"ב באופן מידי.

על פי דיווחים, מס"ב הביאה לאחרונה מערכת חדשה לאישור בנק ישראל. המערכת מאפשרת ביצוע תשלומים בין-בנקאיים באופן מידי. המערכת אמנם טרם אושרה להפעלה, אבל אם תחל לפעול, אין עוררין כי היא תשפיע לטובה על השוק בישראל. כיצד? מצד אחד המערכת תהווה חלופה לכרטיסי אשראי בכל הקשור לתשלומים מקוונים וטלפוניים. מצד שני, זירוז התשלומים יטיב עם המשק כולו. יתרה מכך, אם בנק ישראל ימצא לנכון להפריד בין מערכת מס"ב הקיימת לבין המערכת המידית החדשה, הדבר יצור תחרות ויוזיל עמלות פעולה עבור לקוחות הקצה.

בימים של אי ודאות סביב המערכת הפוליטית, נפגעת היכולת של הרגולטור לעמוד בפני לחצים של חברות האשראי. אולם, לכל מערכה יש סוף, ואין לי ספק כי אבל במוקדם או במאוחר מערכת שכזו תפעל גם בארץ כמו שמערכות דומות מופעלות ברחבי העולם.

התייעלות של מערך התשלומים הפנים-ארציים אינה הדבר היחיד שניתן לעשות לצורך שיפור התשתיות והוזלת עלויות של העסקים כאן. ישראל וכלכלתה המכוונת לשווקים בעולם צריכה מנגנונים לתשלומים בין-לאומיים יעילים יותר ממה שקיים כיום.

אין ציפייה מהבנקים בארץ משום שאלה שולטים בשוק המקומי ביד רמה ואינם מעוניינים באמת בחדשנות וחידושים. מצד שני, ברמה הלאומית ברור כי המדינה מסוגלת להוביל מהלכים שיאפשרו בסופו של דבר חיבורים ישירים למערכות סליקה אירופאיות ובריטיות. כך למשל, עם מעט מאמץ יכול בנק ישראל לגשר בין מערכת זה"ב למערכת טרגט2.

חיבור שכזה אינו מחייב השתתפות ישירה או כפיפות מלאה לרגולציה בגוש היורו. נהפוך הוא, מדינות ידידותיות לישראל כמו גרמניה יכולות לפתור את רוב האתגרים הרגולטורים ולאפשר לבנק ישראל להחזיק חשבונות יורו ישרתו את כלל הבנקים במדינה ויוזילו עלויות התשלום לתוך גוש היורו.

שווה להזכיר את פורום הפינטק האחרון, שבו הכריז בנק ישראל כי בכוונתו לקדם חקיקה שתהפוך את ישראל למדינת PSD2 ב-2020, בתנאי שהכנסת תעביר את החקיקה המתוקנת שעליה עובדות הרשויות במרץ רב. עתה, לאור ההתפתחויות הפוליטיות במדינה, עולה השאלה האם הדבר אכן יקרה כמתוכנן או יידחה? כך או כך, נראה שיש לבנק ישראל הרבה צעדים אחרים שייעלו את הפעילות במשק – החל מאישור מערכת מס"ב מידית וכלה בחיבור הסליקה הבין-בנקאית לשווקים העיקריים בהם חברות ישראליות פועלות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

TheMarker default image

פרטיות ולמידת מכונה: ראיון עם רן גלעד, חוקר במיקרוסופט

הבעיה הכי קשה בתחום למידת המכונה היא להגיע למידע ■ עקב הרגולציות להידוק מנגנוני הסודיות והפרטיות, מערכי הצפנה הפכו חשובים ביותר בכל מודל של למידת מכונה להסקת תובנות ■ איך אנחנו יכולים להבטיח שלא נוכל להסיק את המשכורת של כל אחד מאיתנו או תוצאה של בדיקת דם?

מיטאפ

המעצבים החזקים בתעשיית הגיימינג בישראל חולקים תובנות מבפנים

שם האירוע – Artists Meet Games ■ מקום – PLAYSTUDIOS ■ תאריך – 09.07.2019 ■ דוברים:אלון אסקרוב, אנימטור ומנהל צוות תוכן ב-PLAYSTUDIOS ישראל; אלכסנדרה ברנשטיין, פרילנסרית, ציירת, מאיירת, מעצבת דמויות ואנימטורית דו מימד; עידן חן, אנימטור ב-MOON ACTIVE; שהם רותם אלבז, אנימטורית ב- Jelly Button

כתבות שאולי פיספסתם

*#