אפילו קבצני הרחוב מקבלים נדבות באשראי: שוודיה דוהרת לעבר עולם ללא מזומן - איליה דובינסקי - הבלוג של איליה דובינסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפילו קבצני הרחוב מקבלים נדבות באשראי: שוודיה דוהרת לעבר עולם ללא מזומן

בעולם הפיננסי קיים חזון אוטופי של עולם ללא מזומן, שכולל יתרונות רבים: קשה יותר להשתמש בכרטיס גנוב שמוגן בטכנולוגיית EMV; הטרחה של הליכה לכספומט נחסכת לחלוטין; והכלכלה השחורה נעלמת לחלוטין. האם גם ישראל בדרך לשם?

בית קפה בשוודיה שאינו מקבל מזומן
LINUS SUNDAHL-DJERF / NYT

במאה ה-16 נהגה לראשונה המונח "אוטופיה" על ידי תומאס מור. בספרו "הספר הקטן והאמיתי, המועיל והמהנה, על איך המדינה צריכה להיות ועל האי החדש אוטופיה", מסביר מור שהמקום המדויק של האי אינו ידוע. משום שכשהגורם שגילה את האי הכתיב לפקיד את הקואורדינטות, מישהו לידם התעטש בקול, ופשוט לא ניתן היה לשמוע את המיקום.

האנקדוטה הזו על עצם קיומה של אוטופיה, כן או לא, מביאה אותנו לזמננו אנו. בעולם הפיננסי קיים חזון של "עולם ללא מזומן", וזה מבחינת גורמים רבים נחשב לאי אידיאלי, מקום אוטופי, ללא מזומן. אם נסתכל על המפה העולמית נראה שהאי האוטופי מבחינת מזומנים נמצא במדינות הנורדיות: שוודיה, נורבגיה ודנמרק. חישוב נתוני מפתח מהארצות הללו מעיד על כך באופן מובהק, ובייחוד על בסיס נתח השוק של כרטיסי האשראי בתשלומים ללא מזומן, ומגמות במספר הבנקומטים בכל מדינה.

שיעור עסקות בכרטיסי אשראי

במדידות שמבצעים הבנקים המרכזיים נספרים כלל התשלומים ללא מזומן, כולל עסקות בין בתי העסק (העברות בנקאיות בדרך כלל), הוראות קבע (תשלומי אזרחים על שירותים למיניהם) ושימוש בכרטיסי חיוב ואשראי, שרובם מגיעים מקמעונות. אלה אחרונים מהווים תחרות ישירה במזומן, וככל שנתח השוק של כרטיסים גבוה יותר, האזרחים מעדיפים לשלם בחנויות באמצעות הכרטיס לעומת השטרות. 

כמות העסקות באמצעות כרטיסי התשלום כחלק מכלל העסקות ללא מזומן במשק בשלוש המדינות גבוהה בהרבה מהממוצע באיחוד האירופי. הנתון הנוסף שמעיד מעל לכל ספק על הצניחה בשימוש במזומנים הוא מספר הבנקומטים עם יכולת הוצאת מזומן.

מספר בנקומטים

נתון זה מראה צניחה שנתית ממוצעת של כ-4%, כשסך הכספומטים בשלוש המדינות ירד בחמש שנים בכאלף יחידות.

השיטה השוודית

המדינה שהישגיה זוכים באופן קבוע לשבחים בתקשורת העולמית היא שוודיה. כבר ב-2015 נכתב בעיתון "הניו יורק טיימס" על תפישת ה-cashless (ללא מזומן) במדינה זו. ואכן, עד לא מכבר, הכנסיות החלו לקבל תרומות באשראי, בעוד אפילו קבצני הרחוב נושאים עמם קוראי כרטיסים. מספר משיכות המזומנים יורד בממוצע ב-10% בשנה, וזה עוד לא הכל - כמחצית מסניפי הבנקים הגדולים הפסיקו להחזיק מלאי מזומנים ולהציע שירותים הקשורים אליו. נראה ששוודיה לא רק מובילה את הדרך למדינה ללא מזומן – היא דוהרת לכיוון הזה בקצב מסחרר.

לא רבים מודעים לכך, אולם במאה ה-17 שוודיה היתה המדינה הראשונה באירופה שהתחילה להפיק שטרות במקום מטבעות. לכן, די הגיוני שבמאה ה-21 היא תהיה גם הראשונה להפסיק.

בהינתן הצעדים שנוקטת בהם שוודיה, זה רק עניין של זמן עד ששאר העולם ילך בעקבותיה. קיימים יתרונות רבים בתשלומים אלקטרוניים, למשל: קשה הרבה יותר להשתמש בכרטיס גנוב שמוגן בטכנולוגיית EMV; כל הטרחה של הליכה לכספומט למשיכת מזומנים נחסכת לחלוטין; המדינה מפסיקה לבזבז כסף על הדפסה וניהול מלאי השטרות; והכלכלה השחורה נעלמת לחלוטין, לאור השקיפות המלאה של כל עסקה ועסקה שמבצעים אזרחי המדינה בגבולותיה.

לרעיון הזה היה כמובן קומץ מתנגדים – כפי ש"הניו יורק טיימס" מכנה אותם, "קבוצות אינטרס של חברות אבטחת העברת מזומנים". אלה הצביעו על חוסר הברירה עבור הקונים, על כך שעיקר הכספומטים שפורקו נמצאים באזורים כפריים; על כך שבמקום בעיות אבטחה פיזית ישנו עולם מקוון שבו השימוש לרעה באמצעי התשלום גואה; וכי מעבר מוחלט לכלכלה ללא מזומן מחסל כל שמץ של פרטיות בכל הקשור להרגלי הקנייה של האזרח.

באמצע השנה שעברה, הצטרף באופן מפתיע לקולות המתנגדים להשמטה מוחלטת של כסף מזומן הנגיד של רייקסבנק (Riksbank) – הבנק המרכזי של שוודיה. בנוסף לטיעונים המוכרים, ציין הנגיד שלוש סיבות נוספות לשמר את המזומן לעד.

ראשית, תקלה ממושכת במערכות תקשורת, חשמל או סליקה תשאיר את המדינה ללא אמצעי תשלום פעיל; שנית, 7 מתוך 10 שוודים לא רוצים לאבד את היכולת לשלם במזומן; ולבסוף, אוכלוסיות כמו אזרחים מבוגרים יותר או בעלי מוגבלויות מסתמכים על מזומן כאמצעי התשלום היחיד שלהם, והיעדר יכולת זו תפגע ביכולתם לתפקד באופן עצמאי.

מה שמוביל לכך שבקרוב יחויבו בחוק הבנקים השוודים לתת שירותי מזומן בכל סניפיהם, אם כי ניהול רשת הכספומטים יהיה נתון לשיקול דעתם. היסטוריונים מספרים שבמאה ה-17, נשיא בנק סטוקהולם דאז, יוהאן פאלמסטרוך, הדפיס יותר מדי שטרות, הבנק קרס והוא נפטר בכלא. נראה כי במאה ה-21 הנגיד השוודי, למוד הניסיון, אינו מעוניין בצעדים נחפזים ובלתי הפיכים.

 תשלום בכרטיס אשראי
BRYAN THOMAS\NYT

ומה עם ישראל?

כמובן שישראל לא קרובה ל"בעיה" של שוודיה – האם לוותר על המזומן לגמרי או להשאיר תשתית בסיסית למקרי חירום. מקור ההבדלים האלה אינו נובע מהיעדר חינוך: על פי נתוני הבנק העולמי, כ-90% מישראלים ביצעו תשלום אלקטרוני ב-2017. בשוודיה הנתונים דומים - 98.3% - נתון מרשים אך אינו גבוה בהרבה.

הפערים, אם כן, הם דווקא בתשתיות (יותר מ-3,100 מסופים ל-100 אלף בוגרים בשוודיה, מול כ-2,250 מסופים בישראל) וגם בתרבות התשלומים. בשוודיה מספר התשלומים הקמעוניים ל-1,000 בוגרים עמד על 434.4, בעוד בישראל המספר הזה עומד על 176.4 – פי 2.5. זאת לעומת הפער של פי 1.25 בכמות המסופים לנפש. 

אבל הפער אינו דווקא נובע מההרגלים המיושנים של כל אזרח ישראלי מצוי. עבור בתי העסק, עלות הטיפול בעסקת מזומן (קרי, להתנייד לבנק להפקדה בסוף היום ולהביא מטבעות לפריטה בבוקר) כמעט אפסיות לעומת העמלות שאותן גובות חברות הסליקה בישראל מכל עסקה. לא פלא שכל עסק ישמח לקבל מזומן בכל עת, ולעתים יכול אפילו להציע הנחה. נוסף על כך, תשלום במזומן מקל על העלמות מס – דבר מצער הנפוץ במחוזותינו.

קשה שלא לתהות האם ישראל תגיע אי פעם לדיון על שימור המזומן במערכת? ההערכה שלי היא שלא. אבל מה שבטוח, בהתחשב ביתרונות הרבים של מבנה התשלומים במדינות הנורדיות, כלכלת ישראל תרוויח רבות משני מהלכים אסטרטגיים: אימוץ תקן ה-EMV שיגן על העסקות, וגם מעידוד תחרות בשוק הסליקה (שיוביל להוזלת העלויות לעומת כסף מזומן). כך או כך, לדאבוננו, הכלכלה הישראלית ושוק האשראי אמנם משתנה, אך נדמה כי מבנהו רחוק מלהיות אוטופי. לכו תשאלו את שוודיה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

משרדי חברת סימנטק בקליפורניה

מיזוגים ושאר רכישות: מגמת הקונסולידציה בתעשיית הסייבר העולמית

בחודשים האחרונים היינו עדים לכמה אקזיטים מרשימים בתעשייה המקומית, כאשר חברות בינלאומיות רכשו מיזמים מתחום הסייבר בסכומים מכובדים של מאות מיליוני דולרים ■ הרכישות האלו הן חלק מטרנד עולמי של קונסולידציה - תהליך שבמהלכו חברות קטנות ובינוניות "נבלעות" בידי חברות גדולות שיוצרות דרך כך פורטפוליו רחב יותר של מוצרי אבטחה

כתבות שאולי פיספסתם

*#