איך גובים מסים מרובינזון קרוזו?

ארה"ב רוצה שמערכת המס הגלובלית תעבוד ביעילות ובשקיפות אבל לא ברור איך בדיוק לעשות זה. יכול להיות שהפיתרון יגיע דווקא מישראל

איליה דובינסקי
איליה דובינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אי בודד. היום מערכת המס מגיעה גם למקומת המבודדים בעולם
אי בודד. היום מערכת המס מגיעה גם למקומת המבודדים בעולםקרדיט: Shutterstock

"בעולם הזה דבר אינו ודאי - מלבד המוות ומסים". האימרה המפורסמת הזו הופיעה בספר "ההיסטוריה הפוליטית של השטן" מאת דניאל דפו. הספר הזה פורסם כמה שנים לאחר ספרו המוכר "רובינזון קרוזו". דפו מתאר כיצד בסוף מסעו הנפלא חוזר רובינזון, יחד עם עוזרו ששת, לאנגליה כשהוא מביא איתו הון רב. הספר מראה כיצד עם חזרתו לארץ המולדת גילה רובינזון, ניצל לא פעם ממוות ודאי, שהתחמקות מאנשי המס היא משימה גדולה בפני עצמה.

הקוריוז הזה מוביל אותנו לנקודה החשובה הבאה - מסים, תופעה כלכלית שנהוגה בכל מדינה בעולם. ממי נגבה המס? לכך יש שלוש גישות למיסוי: על פי מקור הכנסה, על פי תושבות ועל פי אזרחות. במקרה של מיסוי על פי מקור הכנסה, המס נגבה רק עבור הכנסות שמקורן במדינה הגובה. במקרה של מיסוי על פי תושבות, המדינה גובה מסים מכל ישות היושבת בגבולה, ללא קשר למקורה. כשהמס נגבה על פי אזרחות, המדינה גובה אותו מאזרחיה ללא קשר למיקומם בעולם. מעט מאוד מדינות דבקות בעיקרון האזרחות לצורכי המיסוי, אך אחת מהן היא ארה"ב. באופן אירוני, נדרשו בהיסטוריה שינויי חוקה (התיקון ה-16 לחוקת ארה"ב) כדי לאפשר לקונגרס להטיל מס הכנסה באמריקה. כיום, כל אזרח של ארץ החופשיים ובית האמיצים, בין אם הוא חי על אי בודד ובין אם הולך על הירח, מחויב בדיווח לרשות המסים האמריקאית (ה-IRS).

שקיפות לצורכי מס

בשלב כלשהו בשנים האחרונות הבינו האמריקאים כי כלכלתם היא כבר כוח העולה על כל דמיון, וכי מספיק שיציבו תנאים לעשיית עסקים באמריקה - והעולם כולו יעבור לדום. כך למשל קרה עם חוק ה-FATCA שנחקק ב-2010, ועל פיו כל גוף פיננסי שאינו אמריקאי מחויב לבצע בדיקת נאותות לחשבונות המנוהלים אצלו ולדווח לשלטונות ארה"ב על אלה שזוהו כשייכים לאזרחים אמריקאים.

החוק האמריקאי חל בשטחה של ארה"ב בלבד ומאפשר לכל גוף פיננסי זר את מלוא חופש הבחירה: לדווח בהתאם לחוק זה מרצון או להתמודד עם היטלי מס גבוהים על כל הכנסה משטח ארה"ב. בעקבות החוק, החליטה ממשלת ישראל להקל על הגופים הפועלים בשטחה בכך שהדיווח ל-IRS יועבר בצורה מרוכזת על ידי שלטונות המס בארצנו, ובתמורה יחויבו כל מעט הגופים הפיננסים שפועלים כאן לציית ל-FACTA במלואו.

טופס מס
טופס דיווח ל-IRSצילום: בלומברג

אך השירותיות הגבוהה הזו של משרד האוצר המשיכה גם מעבר לדיווחים לידידתנו הגדולה. בשנת 2014 הצהירה מדינת ישראל על כך שתצטרף לתקן הדיווח המשותף – CRS. במסגרת התקן יהיה כל גוף פיננסי מחויב לדווח גם על חשבונות של אזרחי מדינות נוספות המשתתפות גם הן בהסכם. כיום מונה רשימה זו מעל ל-100 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה, סין, דרום אפריקה, שוויץ, איחוד האמירויות ועוד מספר רב של מדינות קטנות יותר שנחשבו למקלטי מס (כמו איי הבתולה הבריטיים או האי מאן).

מטרת המהלך הינה שקיפות לצורכי המיסוי, והיא ככל הנראה תושג. ואולם יישום החוק האמריקאי לא הוביל למבול של תשלומי מסים על הכסף שהוחזק מחוץ לגבולות ארה"ב. לכן, ניתן לשער שהסתרת ההכנסות נהייתה קשה הרבה יותר, ושהדבר תרם את תרומתו לתקציב הפדרלי באופן עקיף. אבל לאדם הוגן או חברה נאותה שאינם מעורבים בתכנוני מס אגרסיביים אין, לכאורה, מה לחשוש. נהפוך הוא, על פניו יש לברך על השקיפות החדשה – שכן ישראל לא רק תעביר אלא גם תקבל מידע על חשבונות אזרחיה. מהלך זה יועיל ליכולת גביית המסים של המדינה וישפר מצבו של תקציב המדינה, אם זה עוד אפשרי כמובן.

שיתוף מידע זה טוב - אבל מה עם מתקפת סייבר?

לא כל הממשלות והמדינות ראו את נושא השקיפות בעין יפה. ממשלת פנמה, לדוגמה, לא מיהרה בתחילה לחתום על ההסכם עם שאר המדינות. אבל אז הגיעה דליפת מסמכי פנמה הידועה שחשפה חברות קש וחשבונות של אנשי שלטון רבים ברחבי העולם. האירוע האיץ את הצטרפותה של פנמה להסכם באופן פלאי.

זו בדיוק הבעיה של שיתוף המידע בעידן המודרני. גם בהנחה שכל המדינות אכן ישמרו שהנתונים שקיבלו יישארו חסויים, מתקפת סייבר או הדלפה מכוונת באחת מהמדינות עלולה להוביל לחשיפת פרטים הרבה מעבר למה שחווינו בעבר.

נזכיר כי ב-2015 הודלפו לתקשורת 11.5 מיליון מסמכים של מעל 200 אלף חברת חוץ, במסגרת מסמכי פנמה.  ב-2016 דלפו 1.3 מיליון תיקים מרשם החברות באיי בהאמה. בנובמבר 2017 הודלפו 13.4 מסמכים על חברות ב-19 תחומי שיפוט, במסגרת מסמכי פרדייז. עד כה הנפגעים מההדלפות היו חברות ואישים שהחזיקו נכסים או בתחומי שיפוט מועדים לפורענות. בעתיד יוכלו חשיפות כאלה לכלול גם חברות ואזרחים שמחזיקים נכסים וחשבונות בישראל באופן לגיטימי. המשמעות היא שמעבר לפגיעה חמורה בפרטיות, זהו דבר שלאו דווקא מועיל לאינטרסים העסקיים הגלובליים.

הפגנה באיסלנד נגד ראש הממשלה, בעקבות חשיפת מסמכי פנמה
הפגנה באיסלנד נגד ראש הממשלה, בעקבות חשיפת מסמכי פנמהצילום: רויטרס

הפתרון יגיע מהסטארט-אפים?

האם יש לבעיה הזו פיתרון טכנולוגי, או שזהו המחיר שניאלץ לשלם כדי לאפשר לממשלה גביית מסים יעילה יותר? בהינתן צורך ליצור מאגר מידע משותף בין מספר רב של גורמים הפועלים באמון מוגבל אחד כלפי האחר, האם הדרך הנכונה היא פשוט לשתף את המידע באופן גלוי ביניהם?

כשבידך פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר, וכשיש לך בלוקצ'יין, הכול נראה לך מבוזר. במקרה הזה נדמה כי הפיתרון הוא יישום נבון של טכנולוגיית בלוקצ'יין - תוך שימוש בחוזה חכם והצפנה של המידע. ניתן בקלות לדמיין מצב שבו כל מדינה תוכל להחזיק את המידע הרצוי, אך גם לפקח על בקשות הגישה אליו; להגן על הפרטיות של העושים עסקים בשטחה - אך גם להילחם בהלבנת הון ובהעלמת מס. למרבה הצער, טכנולוגיות הבלוקצ'יין הקיימות עדיין אינן בשלות מספיק עבור לשימוש נרחב במערכות קריטיות כמו מאגרי מידע לאומיים. גם הרשויות עצמן עדיין אינן מעסיקות מספיק אנשי טכנולוגיה מנוסים בתחומי היומנים המבוזרים.

ייתכן שאחת מכ-500 חברות סטארט-אפ הפועלות בחשאי בישראל עמלות ברגעים אלה ממש על פיתרון הבעיה – ואולי תהיה זו טכנולוגיה ישראלית מקומית שתפתור את הבעיה הגלובלית הזו. כך או כך, בשנים הקרובות אנו עתידים לראות יישום של פתרון כלשהו.

"אין דבר ודאי יותר ממוות וממסים", חזר אחרי דניאל דפו גם בנג'מין פרנקלין, האיש שמוצג על שטר של מאה דולר. "ולעומת המסים, המוות מגיע רק פעם אחת", הוסיף הסופר הבריטי טרי פראצ'ט. ואכן, שנים רבות אחרי כתיבת האימרות האלה, המיסוי ממשיך להתקיים ביתר שאת בכל העולם, ואף מגיע לאיים בודדים - רק שכעת את הגבייה, ההגנה והשמירה על הכסף מלווים אמצעים טכנולוגיים. את זה דפו לא חזה בספרו.

איליה דובינסקי

איליה דובינסקי | איליה דובינסקי

איליה הוא סמנכ"ל יחידת ה-CTO בחברת Credorax, המעניקה פתרונות סליקה גלובליים לחברות אינטרנט שמוכרות מוצרים ושירותים אונליין. הוא מתווה את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה, מנהל את הקניין הרוחני שלה ומנחה את שיתוף הפעולה עם האקדמיה. בעל ניסיון של עשרים שנה בפיתוח תוכנה, ניהול מוצר וניהול פרויקטים בעולמות טלקום ופינטק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker