רפורמת הבנקים: מהפכות עושים בזהירות - איליה דובינסקי - הבלוג של איליה דובינסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפורמת הבנקים: מהפכות עושים בזהירות

כל רפורמה מצריכה תשומת לב מיוחדת. במיוחד רפורמות בתחומים שמשפיעים ישירות עלינו הצרכנים – בטח ובטח הרפורמה בבנקים ■ פוסט שני בסדרה

בנק ישראל
יעל אנגלהרט

בפוסט הקודם העליתי נושא שרלוונטי לכיסים של כולנו – מה שאני מכנה "רפורמת הסלולר בבנקאות". אחרי שהגענו להבנה כי נדרש שינוי בתחום הבנקאות – עלינו לדון כיצד המהלך צריך להיעשות.

ב-2016 במסמך עקרונות של בנק ישראל בנושא אסדרת שירותי תשלום נכתב כך: "אסדרת שירותי התשלום תאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לנהל עבור לקוחותיהם חשבונות ולספק להם שירותי תשלום, לרבות הנפקת אמצעי תשלום, סליקה של עסקות תשלום והעברות תשלומים. האסדרה תגביר את התחרות בשוק שירותי התשלום, תקבע הגנות צרכניות אחידות שיחולו על כל ספקי שירותי התשלום ועל כל שירותי התשלום, תחזק את אמון הציבור בספקי שירותי התשלום החוץ-בנקאיים ובאמצעי התשלום המתקדמים ותעודד חדשנות טכנולוגית ועסקית, תוך שמירה על יציבותן ופעילותן התקינה של מערכות התשלומים".

כבר לפני כשלוש שנים בנק ישראל צפה בעניין רב בהתפתחות החוקתית והרגולטורית, והחליט להעתיק את הצעדים האירופיים לאדמת הארץ. אם בעבר נשמעה ביקורת על בנק ישראל שדואג רק ליציבות הבנקים ולא לכיס של הצרכן, כעת הכדור במגרש של שר האוצר והפוליטיקאים שיש להם הזדמנות אדירה לקדם את הרפורמה הזו.

מאמץ מסוג זה אינו קל, היות שאפשר בקלות להוסיף טעויות מקומיות על גבי שגיאות של הרשויות באירופה. אבל בסיטואציה של חוק מהפכני ונחפז עדיף להתחיל מאוחר וללמוד מטעויות של הבאים לפניך. וזה, כך נראה, נהיה לאחד המניעים החשובים של בנק ישראל שהגדירו את גישתו לפרויקט הבנקאות הפתוחה.

היוזמה של הגופים האירופיים באה לידי ביטוי באמצעות חקיקה מהירה יחסית, שהציבה לוח זמנים נוקשה לגופים המקצועיים ולא איפשרה להם פיתוח יסודי של תקנות גם אם היו מסוגלים אליו. בישראל, הגוף הרגולטורי הוא זה שפועל לגבש את התקנות בטרם יאמר המחוקק את דברו. באופן פרדוקסלי, הבחירות לכנסת 2019 מקנות לבנק ישראל ושותפיו זמן נוסף לגיבוש תקינה טובה יותר. חצי שנה של עבודה יסודית לפחות עד לגיבוש הממשלה הבאה יכולה להיות זמן יקר מפז.

לעומת ה-EBA ובדומה לרגולטור הבריטי, הולך בנק ישראל לקבוע תקן של ה-API שאותו יאמצו הגופים הפיננסיים בישראל. עם זאת, במקום להתיישר עם תקן הבנקאות הפתוחה הלאומי של בריטניה, העדיף בנק ישראל לעשות מאמץ ולהתאים את תקן ה-NextGenPSD2 לצרכים בישראל.

בעוד התקן הבריטי חד-משמעי ולא מאפשר הרבה חופש פעולה, התקן של קבוצת ברלין פחות מוגדר ומאפשר ורסטיליות. מחד, זה הופך אותו לשימושי פחות בתור תקן אחיד, אבל מאידך, ומניסיוני האישי, הגיוון בשווקים שונים באירופה גדול כל כך שזו תכונה נחוצה. עם זאת, למשל, באוסטריה או בשוודיה משתתפות הקבוצה די הגדירו לעצמן את תת התקן שלפיו יפעלו. בנוסף, קבוצת ברלין פתוחה לקבלת בקשות לשינויים ותוספות ל-API ומאפשרת השתתפות של גופים לא-אירופיים (כולל, למשל, ויזה, מסטרקארד או בנקים בריטיים).

בנק ישראל התלבט בין הגישה הבריטית לבין זו הכלל-אירופית, ובחר באפשרות שטומנת בתוכה יותר עבודה לרגולטור - אבל גם הרבה יותר יכולה להשפיע על התקן לטובת הצרכים של השוק שלנו.

עוד חסרון של התהליך באיחוד האירופי הוא חוסר בהירות לגבי הרשויות המוסמכות להנפיק תעודות דיגיטליות. בעוד הליכי הרישוי של נותנות השירות החדשות ברורים, על פי התקנות חייב כל בנק לאפשר, ללא אפליה כלשהי, גישה לכל גוף שמשתמש בעת התחברות למערכות הבנק בתעודה דיגיטלית חתומה על ידי רשות מוסמכת.

ברוב מדינות האיחוד, במיוחד לאור העיכובים עם פרסום מסמכי ההבהרה בדבר, הרשות האחראית טרם נקבעה. גם נושא זה נלקח בישראל בחשבון. פה אצלנו - רשות שוק ההון תהיה אחראית על הרישוי העתידי של נותני השירות החדשים, וגם תדאג לחתום על סרטיפיקטים דיגיטליים. נציגיה כבר משתתפים בפרויקט באופן פעיל.

איך זה ייראה בישראל?

גישה לחשבונות תחילה, ביצוע פעולות מאוחר יותר

אולי הצעד הכי נכון של הרגולטורים הישראלים היה בסירוב מוחלט לאסור באופן חד לחברות הפינטק הקיימות להשתמש ב-Screen Scraping. בעיני בנק ישראל, המעבר מהשיטה הלא בטוחה והבעייתית, לשיטה הנכונה ארכיטקטונית, ייערך בהדרגה, ללא "האקדח לרקה" שגרם לאנדרלמוסיה באירופה, ולמעשה שיתק כל פורום משותף של הבנקים וחברות הפינטק השונות.

במסגרת הגישה השקולה הזו, פורום הפינטקים של הפרויקט – הכלי להידברות עם השוק של בנק ישראל – מתנהל אולי בתרבות דיון גבוהה יותר מזו של אירופה. אי אפשר, כמובן, למנוע מישראלים להתפרץ לאמצע דברי זו של זה, אבל הדיון נראה ענייני יותר משימוע EBA מצוי.

בנק ישראל מתכנן להתמקד תחילה ביישום התקן, לצד הרחבת אפשרויות גישה לחשבונות בנק. בשלב מאוחר יותר יאפשר בנק ישראל לגופים חיצוניים לבצע פעולות בחשבונות הבנק של לקוחות הבנקים בישראל. אם היינו מספרים למישהו לפני עידן הסמארטפונים שמשהו כזה עתיד להתרחש, הוא היה בוודאי חושב שראינו סרט מדע בדיוני.

עם כל הרצון לסיים את הסיפור בנימה אופטימית - קשה להתעלם מהעובדה שכל תקנה של בנק ישראל חייבת בסיס חוקי. בעת הנוכחית, רוב חלקי הפרויקט אינם קיימים. נכון, לרגולטור יש זמן להגיע לתקנות טכניות מגובשות ואיכותיות יותר - אבל אלה עלולות לספוג מכה קשה בידי נציגינו בכנסת ישראל.

אפשר ללמוד מהשתלשלות האירועים בקידום החוק לצמצום השימוש במזומן. חוק שידוע כחוק הפועל לצמצום בהון שחור – ועדיין, על אף חשיבותו הרבה, הוא עבר אינספור גלגולים והתמתן על ידי בעלי אינטרס. כזכור, בהליך מיקוח לבנטיני מסורתי הועלה הרף העליון לעסקת מזומן בכמה אלפי שקלים. לכן, קשה שלא לתהות מה יקרה הפעם עם חוק מורכב יותר שנוגע ישירות בבנקים? ימים יגידו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

ציון נכשל בלוחמה פסיכולוגית: ככה לא משווקים חיסול ממוקד

הבסיס של לוחמה פסיכולוגיה זה להבין מול מי אתה פועל ובאילו אמצעים אתה צריך להשתמש כדי להשפיע עליו. בכך אין זה שונה מקמפיין שיווק של מוצר, אך במקום לשדר עסקים כרגיל ולעורר בהלה אצל האויב, הפחד והבהלה כוונו אלינו

אישה עושה קניות

שופינג IL חוגג שש שנים: האם אנחנו צריכים חג קניות ישראלי?

נובמבר הוא חודש של חגיגת שופינג עולמית עם הנחות ענק: יום הרווקים הסיני, בלאק פריידי וסייבר מאנדיי. אולם בישראל החגיגה מתחילה עוד קודם, עם חג הקניות הלאומי שופינג IL ביוזמת גוגל. האם יש הצדקה ליום מכירות מקוון שכולו כחול-לבן?

כתבות שאולי פיספסתם

*#