האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו - איליה דובינסקי - הבלוג של איליה דובינסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

תשלום במזומן
Bloomberg

החוק לצמצום השימוש במזומן ייכנס לתוקף בעוד כמה שבועות, והוא חל על עסקות מעל 11 אלף שקל. בעסקות עם עוסק מעל 11 אלף שקל ניתן לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 11 אלף שקל, לפי הנמוך. בין אנשים פרטיים החוק חל על עסקות מעל 50 אלף שקל ומגבלת המזומן היא 10% ממחיר העסקה או 50 אלף שקל, לפי הנמוך. כמו כן, מגביל החוק בסכומים דומים גם תרומות ומתנות, למעט קרובי משפחה.

בנוסף לכך, אוסר החוק את השימוש בצ'קים פתוחים לבתי עסק ומגביל אותם ל-5 אלף שקל עבור אנשים פרטיים. המטרה המרכזית של החוק ברורה: זוהי דרך להיאבק בהון השחור, מאחר ועסקות שלא מתבצעות במזומן נרשמות ומתועדות.

במהלך גיבוש החוק הוגדלו הסכומים שאפשר לשלם במזומן, כתוצאה מלחץ פוליטי של אוכלוסיות שמבצעות את עיקר עסקותיהן בדרכים אלו. על פניו, החוק משרת את המטרה שלשמה נחקק. זאת, כמובן, בהנחה שרשויות האכיפה אכן ידאגו לנצל את הקנסות והעיצומים הכלולים בו. אך מעבר למלחמה בהלבנת הון ובהעלמת מס, החוק הוא בהחלט צעד בכיוון של חברה-ללא-מזומן – חזון של עתיד שבו אין אנו סוחבים כסף מזומן וכל העסקות בכלכלת ישראל מתבצעות באמצעים אלקטרוניים כאלה ואחרים.

יש שייראו בכך סוג של דיסטופיה, כש"האח הגדול" יוכל לדעת (ואף לחסום) כל תנועה כספית עבור כל אזרח, החל מתשלומים בגין עסקות נדל"ן וכלה ברכישת חלב במכולת. כמובן שהדאגה מפני חדירת המדינה לפרטיות נובעת בעיקר מהחשש כי מאגרי שיטות התשלום והרשויות יהוו מטרה אטרקטיבית ונוחה לפריצה וגניבת זהות.

המזומן במספרים

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות. מחזור המזומן גדל ב-2017 בכ-8%, מתחת לממוצע של העשור האחרון (מאז 2007 גדל מחזור המזומן ב-11% בממוצע).

האם 73 מיליארד שקל זה הרבה או מעט? לצורך המחשה, מחלקת המטבע מודדת את מחזור המזומן ביחס לתמ"ג ומבחינה זו, נראה כי ישראל נמצאת במקום טוב יחסית, עם 5.8%, בעוד הממוצע בגוש היורו הוא 10.1%. הנתון שלנו רחוק משיאניות הכלכלה ללא מזומן כמו שוודיה (1.4%) או דנמרק (3%), וקרוב יותר למדינות מזרח אירופה כמו קרואטיה (6%) או רומניה (7.1%).

בית קפה ללא מזומן
David Gelles / NYT

המדד הזה אינו בהכרח משקף את נתח התמ"ג שכך או אחרת נובע משימוש במזומן. בעוד במדינות הנורדיות ניתן לשער כי עסקות בשוק השחור מהוות חלק קטן מהתוצר הגולמי, ניתן לשער כי ישראל קרובה הרבה יותר למדינות מזרח אירופה או אולי אף עוברת אותם. הסיבה היא שהכסף המוחזק בידי הציבור מחליף ידיים מספר פעמים רב יותר מבלי להגיע לבנק.

על פי מחקר של חברת קרדטרוניקס, הגידול בשימוש במזומן צפוי להסתכם ב-0.7% בחמש שנים הבאות במערב אירופה. מדינות רבות צפויות לצניחה בנתח המזומן בתמ"ג, למשל באירלנד, שם על פי התחזית יצטמצם היחס בין מזומן לתמ"ג בחצי עד 2021. גם במדינות שבהן השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים הוא רחב ביותר (ע"ע שוודיה) המזומן אינו נעלם, ומחזור המזומן צפוי להמשיך לגדול בכל אירופה, אם כי במהירות נמוכה מזו של הצמיחה הכלכלית הכוללת.

בישראל, לעומת זאת, נמשכת מגמת עלייה בשימוש במזומן כשיעור מהתוצר. מגמה זו מפתיעה לאור הגידול המתמיד והעקבי גם בשימוש בכרטיסי אשראי בישראל. בעוד ב-2011 היווה המזומן 3.9% מהתוצר הלאומי, גדל נתחו בתמ"ג בכ-4.5% בשנה בממוצע, כשבמערב אירופה נרשמה ירידה של 2.8% ובמזרח אירופה של 3.8% בתקופה המקבילה.

אבל נניח ובאמצעות עידוד חלופות והגבלות נוספות של שימוש במזומן תצליח המדינה להפוך את המגמה. מהן השיטות שיחליפו את השטרות והמעות? ואיך ייתכן שמדינת ישראל חלוצת הטכנולוגיה לא היתה הראשונה להתחיל את המגמה?

החתוליים הסינים

הארנקים הסלולריים של וויצ'אט-פיי ואלי-פיי מגיעים למחזור של טריליוני דולרים בשנה. הסינים נהנים מיתרון ההגעה המאוחרת לשוק התשלומים האלקטרוניים: בהיעדר שיטות אחרות, קיימות ומוטמעות היטב בשוק התשלומים, אין זה מפתיע שהשיטות החדשות, חרף מגרעותיהן, ממלאות את החלל הריק במהירות מסחררת.

על פניו, אין סיבה שאמצעי התשלום הללו לא יתפשטו הרבה מעבר לגבולות של סין. אבל לשיטות אלו יש כמה חסרונות.

כסף מזומן
Bloomberg

בזמן ששיתוף הפעולה של ענקיות טכנולוגיה עם השלטונות, במיוחד בסין, כבר זכה לפרסומים רבים, היכולות של השיטות האלו מבחינת מניעת הונאה, מניעת הלבנת הון והגנת זכויות הצרכנים מעלות סימני שאלה רבים, ולאו דווקא תואמים את הדרישות הגבוהות בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. הרגולטורים בעולם טרם התייחסו לערוצי התשלום האלו במלוא רצינות, וכמובן שכל חשיפה של הונאה מסיבית או עסקות אסורות רק יאיץ הטלת פיקוח והגבלים על ה'נמרים הסינים' מחוץ לגבולות מולדתם. שיקול דומה נכון גם לגבי חוקי שמירה על פרטיות, כגון GDPR האירופי.

העמלות הנמוכות של הארנקים הסלולריים נובעות בחלקן מהנטל הרגולטורי הדל. הטלת חובת בדיקת רקע של לקוח, תרחיש אפשרי בכל קנה מידה, תוביל בהכרח לעלויות גבוהות יותר וכתוצאה מכך גם לעמלות גבוהות יותר. העובדה שהרוב מוחץ של תשלומים אלה מתבצע ביואן לא מסייע לחדירת השיטות האלה מחוץ לגבולות סין. האם מדובר ב"נמר סיני" שמדיר שינה מעיני בנקאי העולם, כשהוא עומד לטרוף את שוק התשלומים הקמעוניים? בספק. ייתכן ומדובר בחתול ספינקס ערום – חיית מחמד תימהונית ולא מאיימת.

כך או כך, יש בשוק הישראלי חברות מקומיות שינסו להעתיק את המודל הסיני. יש כאלה המציעות שימוש חינם על מנת להקל על החדירה לשוק. אך לכל סטארט-אפ פיננסי מגיע היום בו הוא נפגש עם הרשות המפקחת, ואין זו פגישתם האחרונה. על כן ההשתלטות של הארנק הסלולרי על תשלומים קמעוניים לא תהיה קלה או מהירה, וספק אם תתרחש בפועל.

היכון שוק האשראי

בשנים האחרונות יושמו מהלכים בתחום כרטיסי התשלום והוכרז על מהלכים עתידיים. ראשית, הופרדו חברות האשראי מבנקים והוכנסו לשוק שחקנים חדשים. בסיום הליך ההפרדה יעברו חברות האשראי להתחשבנות יומית מול בתי עסק. הואיל והכסף מהצרכנים ימשיך להגיע פעם בחודש (כ-17 ימים בממוצע ממועד העסקה) לא יטיב המהלך עם תזרים המזומנים של חברות האשראי, אם כי יועיל לבתי העסק. ואם זה לא מספיק, עד 2021 תופחת גם העמלה הצולבת שמגובהה נהנים המנפיקים. אמנם מדובר בהורדה ל-0.5% לעסקה (לעומת 0.3% תקרה באירופה), אבל גם מהלך זה יפגע בתזרים המזומנים של החברות.

היות שהשחקניות החדשות נמצאות רק בתחילת דרכן, אין בשוק הסליקה תחרות מעבר למספר חברות מצומצם. על כן שני המהלכים הללו כנראה יובילו להרעה בתנאים עבור מחזיקי הכרטיסים. הלוא מישהו צריך לשלם על הפגיעה בהכנסות החברות ורוב הסיכויים שאלה יהיו אנחנו.

מכלול המהלכים הקיים משפר את תנאי הסליקה עבור בתי העסק ולכן יותר ויותר עסקים ישמחו לקבל תשלום באשראי. אך בד בבד יפחת רצון הצרכנים לשלם להם בדרך זו. סביר להניח שאנו נהיה עדים לעליה משמעותית בשימוש בכרטיסי דביט, שם החיוב של חשבון מחזיק הכרטיס מתבצע באופן מיידי, או מוצרים משולבים ומורכבים יותר, כשהחיוב יורד ישירות מחשבון מחזיק הכרטיס עד למכסה ועובר למסלול אשראי בריבית מעבר לה.

תנסה להשתמש בהפסדים הצבורים
Getty Images/iStockphoto

צ'קים כסימן לבאות

מה שנחשב לקודמו של הצ'ק המודרני היה בשימוש בפרס העתיקה במאה השלישי לפני הספירה. ייתכן שהרבה קודם לכן, אך אלה הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו עד כה. שיטת התשלום באמצעות צ'ק שרדה, כמובן, עד היום, אבל ברחבי אירופה היא שולית בשלב זה.

אם נחזור לדוגמה למדינה המובילה בנושא הפרידה מהמזומן, בשוודיה, שבה כ-10 מיליון תושבים, נסלקים בשנה רק כ-100 אלף צ'קים. בישראל, על 8.8 מיליון תושביה, נסלקו ב-2017 כ-128 מיליון צ'קים. בעוד בצרפת ובבריטניה נסלקים כ-3 מיליארד צ'קים בשנה, ונתון זה נמצא בירידה מתמדת כמעט בכל מדינה באיחוד האירופי.

באופן מסקרן, שימוש בהיקפים נמוכים בצ'קים מלווה בדרך כלל בנתח קטן של מזומן. אמנם, ייתכן שמדובר בתוצאה של מדיניות מודעת לצמצום השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר, אך סביר שצמצום השימוש המקביל נובע ממעבר של הצרכנים לאמצעים אלקטרוניים, הזמינים ככל שיש יתרה חיובית בחשבון, ולא מחייבים לגשת לכספומט או להזמין פנקסים.

חלק ניכר מ-2.5 מיליון בתי האב בישראל משלם את מסי ועד הבית ב-12 צ'קים בשנה. כשליש מהם משלמים דמי שכירות ב-12 צ'קים וכמובן מעת לעת שולפים את הפנקס ומוציאים עוד צ'קים בשימוש מזדמן. בחישוב גס, מעבר לאמצעי תשלום אלקטרוניים של תשלומים אלה יוריד את כמות הצ'קים הנסלקים בכ-30 מיליון בשנה.

קשה לדעת איך בדיוק ייראה העתיד נטול המזומן. אבל ניתן להניח שמגמת העלייה של נתח המזומן בתמ"ג תתהפך, דבר שאינו מובן מאליו. שוק התשלומים לא ייפול בידי חברות האשראי באופן אוטומטי, אלא יתחלק בנתחים מכובדים בינן לבין העברות בנקאיות וארנקי סמארטפון. אבל גם המצלצלים לא ייעלמו אם כי יצטמקו יחסית להיום, וחלק גדול מאוד מנתחי השוק הללו יגיע דווקא מצ'קים. איך נדע שכלכלת ישראל נפרדה סופית מכסף מזומן? נראה זאת כשבדו"חות הסטטיסטיים יתפסו הצ'קים את המקום האחרון.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#