קיצור תולדות הבנקים: היום שבו גוגל תנהל עבורנו את החשבונות

החוק שמחייב את כל הגופים הפיננסיים לחלוק את המידע שיש להם אודות הלקוחות עם כל גוף פיננסי אחר מטריד את הבנקים, ובצדק. מרגע שהחוק יתחיל לפעול, הם צפויים להתחיל לאבד קשר עם לקוחותיהם

איליה דובינסקי
איליה דובינסקי
בנק מונטה דיי פסקי די סיינה, הבנק האיטלקי העתיק בעולם
בנק מונטה דיי פסקי די סיינה, הבנק האיטלקי העתיק בעולםצילום: STEFANO RELLANDINI/רויטר�

בתחילת 2016 נכנס לתוקף אחד החוקים החשובים בענף הבנקאות באירופה - Payment service directive 2, שמחייב את כל הגופים הפיננסיים לחלוק את המידע שיש להם אודות הלקוחות עם כל גוף פיננסי אחר, בתנאי שהלקוח מאשר זאת.

על פי לוח הזמנים שנקבע, במארס 2019 יהיו הבנקים חייבים להעמיד תשתית טכנולוגית שתאפשר לגורמי צד שלישי לבצע עבור לקוחות הבנק פעולות והוראות, שבעבר היה הבנק מתיר לביצוע רק באמצעות פנייה ישירה של הלקוח עצמו. המשמעות היא שבהרשאה מיוחדת של הלקוח, הוא יוכל להתיר לאפליקציות וגופים טכנולוגיים לנהל עבורו את החשבון.

כך למשל, אם בעבר הלקוח היה רוצה לקבל הלוואה והיה כפוף להצעה של בנק אחד או יותר, הסטארט-אפים שינהלו את חשבונות הבנק יבצעו אופטימיזציה ויסייעו ללקוח לבחור בבנק שמציע את התנאים הטובים ביותר, ובהתאם לתנאי ההלוואה ידאגו גם לבצע את התשלומים השוטפים מחשבון מקור של הלקוח.

בספטמבר 2019 יהיו הבנקים חייבים להעלות לאוויר את מערכות הייצור. על פי חזון הרגולטור האירופי, כל ישות שתקבל רישיון ותעודה דיגיטלית תוכל מיד לקבל גישה למערכות. נאסר על בנקים לדרוש מהישויות החדשות לחתום לשם כך על חוזה נפרד, או להפלותן לרעה לעומת ממשק משתמש של הבנק עצמו.

בנקאות פתוחה

מה שמטריד – ובצדק – את הבנקים ברמה האסטרטגית, זאת העובדה שמרגע זה הם צפויים להתחיל לאבד קשר עם לקוחותיהם. החוק החדש הופך את הבנקים, לפחות בנושא חשבונות עו"ש, לספקי תשתית, בעוד השחקנים החדשים יוכלו להציע גם ממשקי משתמש נוחים ואטרקטיביים וגם לעודד ניוד חשבונות אצל משתמשי הקצה.

כדי להבין את גודל השינוי, נלך אחורה לתוך ההיסטוריה הבנקאית. מאז שנוסד הבנק הראשון ב-1397 באיטליה, לא השתנתה התשתית הבנקאית. הבנק שימש מאז ומתמיד כשליט על כל הכסף והיה הצומת המרכזי בעת קבלת ההחלטות של הלקוחות. בבסיס זה גם נוצר הקשר הישיר של הלקוח מול הבנק, הלקוח תמיד נתן בו את אמונו ומצב זה נמשך שנים ומנע נדידה בין בנקים. כעת מתרחש ניתוק בין הלקוחות שייבחרו לאמץ את הטכנולוגיה לבין הבנקים, שכן גוף שלישי וחיצוני ינהל את התקשורת מול הבנק, ויכול לקבל החלטות שיפעלו אך ורק לטובת האינטרס של הלקוח, מבלי להתחשב באינטרס של הבנק.

הסכנה הגדולה ביותר עבור הבנקים האירופיים היא כמובן ענקיות התוכנה האמריקאיות כמו גוגל ופייסבוק. אין ספק שחברה כמו גוגל עשויה לנסות, ובהחלט מסוגלת להצליח, להתחבר לכ-6 אלף בנקים בכל רחבי אירופה, ובכך להשתלט לחלוטין על חוויית המשתמש ולגרוף את שוק התשלומים בחנויות המקוונות. מהלכים מסוג זה מהווים גם איום על חברות האשראי, ששולטות כיום בשוק התשלומים המקוונים ברוב מדינות האיחוד.

שינוי מסוג זה פותח בפני כל עולם הפינטק הזדמנויות רבות ומגוונות. החל מסיוע לבנקים ביישום מערכותיהם, בייחוד בתחום זיהוי רב אמצעי, וכלה באפליקציות ושירותים חדישים שינצלו את הפתיחות האירופית החדשה. מדובר בשוק עם פוטנציאל אדיר, כשרק הסחר האלקטרוני באירופה בלבד הגיע בשנה שעברה ליותר מחצי טריליון יורו. ובהתחשב בתרבות הסטארט-אפים הישראלית, ייתכן שהענקיות האמריקאיות עוד יעדיפו לרכוש חברה ישראלית מצליחה מאשר להתעסק עם השוק האירופי בעצמם.

איליה דובינסקי

איליה דובינסקי | איליה דובינסקי

איליה הוא סמנכ"ל יחידת ה-CTO בחברת Credorax, המעניקה פתרונות סליקה גלובליים לחברות אינטרנט שמוכרות מוצרים ושירותים אונליין. הוא מתווה את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה, מנהל את הקניין הרוחני שלה ומנחה את שיתוף הפעולה עם האקדמיה. בעל ניסיון של עשרים שנה בפיתוח תוכנה, ניהול מוצר וניהול פרויקטים בעולמות טלקום ופינטק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker