על רכישות עצמיות, אי שוויון ומיליארדרים מנותקים - המנהל האופטימי - הבלוג של עידן אזולאי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על רכישות עצמיות, אי שוויון ומיליארדרים מנותקים

רכישות עצמיות, בדומה לדיווידנדים, הן הדרך שבה החברות מחזירות מזומן למחזיקי המניות. העלאת הנושא לדיון על ידי פוליטיקאים מהווה חלק מדיון רחב שימשיך להעמיק בשנים הקרובות, על ההיבטים החברתיים של ההתנהלות של המגזר העסקי, והתרחבות הנתק בין וול סטריט לכלכלה הריאלית

7תגובות
לויד בלנקפיין
REUTERS

חילופי הציוצים בטוויטר בשבוע שעבר בין הסנטורים הדמוקרטים ברני סנדרס וצ'אק שומר, לבין המנכ"ל לשעבר של גולדמן זאקס, לויד בלנקפיין, בנושא רכישות עצמיות של מניות (Buback) שיקפו את היטב את הבדלי ההשקפות במערכת הפוליטית–חברתית בארה"ב.

הנושא הועלה על ידי הסנטורים במסגרת הצעתם המתגבשת (כנראה) להטלת מגבלות על רכישות עצמיות, בטענה שאלו באות על חשבון השקעות ו/או מתן שכר גבוה יותר לעובדים. לטענתם, מי שנהנה מהרכישות העצמיות הם בעיקר בעלי המניות שבדרך כלל נמנים על העשירונים העליונים והמנהלים, שמן הסתם גם חברים באותם מעמדות חברתיים. בלנקפיין כתב בתגובה: "הכסף (שמושקע ברכישות) אינו נעלם. הוא מושקע בחזרה בעסקים שנושאים תשואה גבוהה, ובכך מסייע לכלכלה וביצירת מקומות עבודה".

ציוץ של ברני סנדרס - דלג

אציין שלעניות דעתי אין מקום לקבוע בחקיקה כמעט אף כלל להתנהלות עסקית, מפני שאלו מתחילים בדרך עם כוונה טובה, אך בדרך כלל התוצאה יוצאת די עקומה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מקריאתם של הסנטורים ולבחון מה עומד מאחוריה.

רכישות עצמיות, בדומה לדיווידנדים, הן הדרך שבה החברות מחזירות מזומן למחזיקי המניות. 2018 התאפיינה בשיא של רכישות עצמיות שעמדו על סך של טריליון דולר. לתפישתו של בלנקפיין, טריליון דולר יושקעו בחזרה בכלכלה ויסייעו למשק האמריקאי לצמוח. בתיאוריה זה נכון. במציאות לא כל כך. לדוגמה, ג'נרל אלקטריק השקיעה בעשור האחרון 46 מיליארד דולר (!) ברכישות עצמיות, מה שכידוע לא כל כך סייע למניה. ג'נרל מוטורס רכשה מניות של עצמה בהיקף של 10 מיליארד דולר, גם כאן לא נרשמה תרומה כלשהי לבעלי המניות.

תיאוריה ומציאות

לטעמי, הדיון אינו האם רכישה עצמית של מניות היא בעלת תרומה למערכת הכלכלית, מאחר שניתן לזקוף לפעולה הזו נקודות לצד החיוב והשלילה. אתייחס באופן מפורט יותר להיבט הכלכלי באחד הטורים הקרובים.

אני סבור שעצם העלאת הנושא לדיון על ידי פוליטיקאים מהווה חלק מדיון רחב שמתרחב והולך, וימשיך להעמיק בשנים הקרובות על ההיבטים החברתיים של ההתנהלות של המגזר העסקי, והתרחבות הנתק בין וול סטריט לכלכלה הריאלית. אמירתו של בלנקפיין מנותקת מהמציאות מכמה היבטים. ראשית, חלק לא מבוטל מהרכישות העצמיות הניבו תשואה תשואה שלילית ב-2018 בשל הסיבה הפשוטה שהשווקים ירדו (גולדמן ירדה ב-2018 ביותר מ-20%).

שנית, וחשוב מכך, רוב המניות מוחזקות בידי העשירונים העליונים, כך שמרבית הציבור כלל אינו נהנה מאותו תהליך של החזר השקעה על ידי החברות לידי הציבור. העשירון העליון בארה"ב מחזיק ב-87% (!) ממניותיהן של החברות הציבוריות, כך שאם חברה מסוימת מעדיפה לרכוש את מניותיה שלה במקום להשקיע את הכסף במפעל או להעלות שכר (שלא בהכרח זו הפעולה הכלכלית הנכונה), התרומה שלה לציבור היא אפסית לעומת תרומה נאה לבעלי המניות המניות שלה.

אתה מבין, מר בלנקפיין? בתיאוריה אתה צודק, בפרקטיקה לא כל כך. אגב, השמועה מספרת שאתה מחזיק במניות של גולדמן בשווי של 450 מיליון דולר. אין ספק שהרכישות העצמיות של מקום העבודה שלך לשעבר תרמו ביד נדיבה לציבור יושבי ביתך שלך תרומה נכבדה.

הצעתם של שומר וסנדרס היא חלק מתהליך רב מימדים שמתרחש בכל העולם, ובעיקר בארה"ב, שבו העשירונים התחתונים החלו לתבוע את חלקם בעושר הרב שנוצר בדורות האחרונים. הציבור דורש... צדק חברתי.

זו הסיבה שקולם של הפוליטיקאים החברתיים שדוגלים בצעדים רדיקליים החלו לא רק להישמע, אלא גם לקבל פידבק חיובי מהציבור ואף מחלקים של המגזר העסקי. בראש המחנה הפוליטי הזה עומדת חברת הקונגרס החדשה אלקסנדריה אוקסיו קורטז. אפשר להתווכח עם דעותיה ואפשר לא להסכים להן, אבל אי אפשר להתעלם ממנה ומהתהודה שהיא יוצרת.

באופן אישי, אני מסתייג מחלק מהצעותיה, אולם מצאתי את עצמי יושב מהופנט אל מול הרטוריקה המנומקת והכריזמה הרבה שהפוליטיקאית הצעירה הזו משדרת. הצעתה למיסוי של 70% על העשירונים העליונים התקבלה באופן חיובי יחסית למה שניתן היה לצפות, כשגם חלק מראשי הקהילה העסקית בארה"ב, כמו מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון ווורן באפט הביעו סוג של "הבנה", שלא לומר תמיכה, בהצעתה של אוקסיו קורטז.

אם אנסה להכניס את הדברים לתוך מסגרת, הרי נראה שככל שפערי אי השוויון גדלים והעשירונים העליונים נהנים מחלק בלתי פרופורציונלי בעושר ביחס לחקם באוכלוסייה, כך ההצעות לתיקון נעשות יותר רדיקליות. ככל שהתהליך הזה יימשך, כך יגבר הלחץ הן על הקהילה העסקית והן על המערכת הפוליטית לבצע את התיקונים הנדרשים. זוכרים שלפני כמה חודשים אמזון העלתה את שכר המינימום לעובדיה לאחר שהסנטור סנדרס דרש מהם לעשות כן? זו אולי דוגמה אחת מיני רבות לצעדים דומים שנעשו לאחרונה וייעשו בעתיד. רוצים לצ'פר את בעלי המניות? בכיף, אבל תדאגו גם לאלו שיצרו את הערך לבעלי המניות.

חלק מחברי ממשלת המיליארדרים ששולטת כיום בארה"ב עדיין לא הפנימו את התהליך שהחל לתפוס תאוצה. היטיב להמחיש זאת שר המסחר של ארה"ב, ווילבור רוס, מיליארדר ומנותק בזכות עצמו. במהלך ימי השבתת הממשל שגרמו לכך שכמה מאות אלפי עובדי ציבור לא קיבלו את שכרם, אמר האיש הנ"ל בעת ריאיון שאינו מבין מדוע עובדי הממשל המושבתים (מאונס) פנו לסיוע לבנקי מזון במקום לקחת הלוואות גישור לצורך כלכלתם, עד שתסתיים השבתת הממשל. אדון רוס, מילא זה שאתה מנותק ואני אינני מאמין שתנקוף אצבע למען הציבור שאותו אתה אמור לשרת. אבל אם תביט במראה, תוכל לראות שמאחוריך נמצאת הגברת אוקסיו קורטז.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מודם של חברת קוואלקום

הנדנדה של קוואלקום והדור הבא של רשתות הסלולר

חודש וחצי אחרי הפשרה שהשיגה קוואלקום עם אפל – מה שגרם למניית קוואלקום לזנק ב-40% ביום אחד – פסקה השבוע שופטת פדרלית לרעת החברה בתיק אנטי-טראסט גדול והמניה ירדה בתגובה ב-11% ■ אחרי כל התנודתיות הזו בחודש וחצי האחרון, מה עושים עם קוואלקום?

באקו, בירת אזרבייג'ן

כשכסף ופוליטיקה מעורבבים – חיי אדם כבר לא חשובים

לאחר שהוחלט שגמר הליגה האירופית בכדורגל יתקיים באזרבייג'ן, פירסמו ארגונים שונים הודעות שטענו כי אסור לאפשר לה לעשות שימוש בכדורגל בשביל להסתיר את הפרת זכויות האדם שמבוצעת בשטחה. אבל המדינה מייצאת נפט, וזה כנראה חשוב יותר מזכויות אדם

כתבות שאולי פיספסתם

*#