תלבשו בגד ים: המחיר של החזרה ל"נורמלי המוכר" - המנהל האופטימי - הבלוג של עידן אזולאי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תלבשו בגד ים: המחיר של החזרה ל"נורמלי המוכר"

המציאות השתנתה וצריך להכיר בזה. במלים אחרות, על המשקיעים לבנות את תיק ההשקעות שלהם באופן שונה מזה שהיה ברוב שנות העשור האחרון

תיירים בבגדי ים

The observation that fear is the beginning of wisdom is as old as humanity and still holds true. But we, as human beings, dislike the feeling of fear, and thus avoid thinking about our fears or of how to manage and understand them more precisely. Quite often this is because we do not have a way to transform those fears into wisdom. (Russell Bertrand)

אינני יודע באיזה הקשר נאמרה הפסקה הנ"ל על ידי הפילוסוף והמתמטיקאי האנגלי, אולם דומני שהיא מתאימה מאוד למה שמתרחש בשווקים בחודשים האחרונים. המשקיעים שהיו מורגלים בעשור האחרון לעליות בלבד, צריכים להתמודד עם מציאות חדשה שכוללת גם תנודות לכיוון השני.

האם ברטרנד צדק כשקבע שהמין האנושי חסר את המנגנון שגורם לכך שהפחד מתורגם לחוכמה? האם הפחד שאוחז כיום בשווקים מוביל להחלטות נבונות והכרה בכך שהמציאות השתנתה? את זה קשה לקבוע. מה שניתן לקבוע בוודאות די גבוהה זה שהמציאות השתנתה מאוד, בעיקר בשנה האחרונה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית.

בעוד המדיניות המוניטרית המרחיבה שבה נקטו הבנקים המרכזיים בעולם בעשור האחרון היוותה תרופה למשבר הגדול שהחל לפני עשור, הרי שבשנה האחרונה (ובארה"ב, בשנתיים האחרונות) החלה לחלחל התחושה שמצב העניינים חוזר ל"נורמלי המוכר". "הנורמלי המוכר" כולל עלייה במחירי הנכסים, שיפור משמעותי ברווחיות החברות ובסך הכל תחושה של רווחה.

עד כאן הכל נכון. אלא שלחזרה ל"נורמלי המוכר" יש גם עלות. העלות כוללת היא עלייה בהוצאות המימון שבאה בעיתוי די בעייתי לנוכח הזינוק המסיבי בשיעור החוב בעולם. לצד זה מחירי הנכסים היו מתומחרים עד כה לפי שיעורי היוון נמוכים מאוד, מה שסייע להם לטפס לרמות גבוהות מהרמות הממוצעות של הטווח הארוך.

המציאות השתנתה וצריך להכיר בזה. לכן, בהתאם לאמירתו של ברטרנד, עלינו לנסות לתרגם את המציאות הזו לחוכמה. במלים אחרות, על המשקיעים לבנות את תיק ההשקעות שלהם באופן שונה מזה שהיה ברוב שנות העשור האחרון.

דו"ח התעסוקה של דצמבר שפורסם ביום שישי האחרון שיחרר אנחת רווחה מהשווקים, מה שנתן את האות לזינוק של יותר מ-3% במדדים. אלא שדו"ח התעסוקה הוא מה שנקראlagging indicator, נתון שמספר מה היה ולא מה יהיה. למעט דו"ח התעסוקה האחרון, הגוון השלילי שולט ברוב נתוני המקרו בחודשים האחרונים. כמעט כל מדדי מנהלי הרכש בעולם מצביעים על ירידה מובהקת, כשבחלק מהמקומות (כמו סין, מהותי ביותר) הנתונים זלגו אף לטריטוריה שלילית, דהיינו התכווצות. נתונים נוספים כמו היקף הסחר העולמי, אינפלציה ואפילו מחירי נדל"ן מצביעים על התמתנות ניכרת. אם נפנה את הזרקור לפינות שאינן מסוקרות בהרחבה בעיתונות הכלכלית, נגלה שיש כמה גורמים שיכולים להשפיע במידה לא קטנה על קצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית.

המדיניות המוניטרית המרסנת שמיושמת היום על ידי רוב הבנקים המרכזיים בעולם המפותח הביאה לירידה חדה בנזילות. כל כך חדה עד שהבסיס המוניטרי הגלובלי (כל אמצעי הנזילות בעולם, כולל מטבעות מכל סוג שהוא) חדל מלצמוח לחלוטין. דומני שאין צורך להרחיב ולהסביר מה החשיבות של נזילות גבוהה לשווקים וכמובן גם למשקים. די שנזכור כיצד סייעה הנזילות הגבוהה (למעשה חסרת תקדים) לשווקים לזנק במשך תקופה ארוכה. האם כעת נראה תגובה הפוכה? קשה לקבוע. מה שכן ניתן לומר הוא שלא ניתן יותר להסתמך על הנזילות הגבוהה כגורם שתומך בשווקים, לצד זה שהירידה בנזילות גורמת לעליה בתנודתיות.

ירידה חדה בנזילות

הנזילות האדירה והריבית האפסית שאפיינו את השווקים, גרמו למשקיעים לתור אחר כל נכס שהניב תשואה. אחד השווקים העיקריים שנהנה מכך הוא האפיק הקונצרני. ריבוי הנפקות החוב סיפקו כסף זול מאוד לחברות (וגם למדינות), מה שסייע להן להחליף חוב יקר בזול, לבצע השקעות - וגם לקנות את המניות של עצמן.

אחד האפיקים שנהנה מאוד מגל ההנפקות הוא איגרות החוב בדירוג זבל. הדיל היה פשוט - החברות מגייסות חוב בעלות נמוכה והמשקיעים מקבלים תשואה גבוהה יחסית. אבל לכל הנפקה יש גם גלגול חוב, וזה נהפך עכשיו לקצת יותר מסובך.

ברמת המקרו, שיעור החוב הגלובלי של החברות שאינן נמנות על המגזר הפיננסי האמיר לרמה של 250% ביחס לתוצר העולמי. לפני המשבר, שיעור החוב הגלובלי לתוצר עמד על כ-210%. בנוסף, השווקים החלו ליפול ברבעון האחרון של 2018, מה שיצר רתיעה מובנת מצד המשקיעים כלפי הנפקות חוב, בעיקר של אג"ח זבל. כל כך נרתעו המשקיעים עד שבדצמבר לא נרשמה בעולם אפילו לא הנפקת חוב אחת של אג"ח זבל. לשם השוואה, בינואר הונפקו בעולם אג"ח בדירוג נמוך בהיקף של כ-25 מיליארד דולר.

אם החברות, בעיקר אלו שאינן נהנות מחוסן פיננסי גבוה, לא יצליחו להנפיק/לגלגל את החוב שלהן בשל תנאי השוק, הרי שזו בעיה מהותית ביותר, בטח לאור העלייה במשקלן של החברות בדירוגים נמוכים במדדי האג"ח השונים בעולם בשנים האחרונות.

אחת מאמירותיו המפורסמות של באפט היא שרק בעת שפל ניתן לראות מי שחה עירום. ובכן, יש כעת שתי ברירות. או לצאת מהמים או ללבוש בגד ים. לטעמי, לבישת בגד ים כעת אמורה לתת מענה ראוי לבעיה.

מאחר ואני חס על הקוראים, שאילצתי אותם לקרוא מאמר כה ארוך, לא העליתי את נושא השבתת הממשל בארה"ב עד שלא תמולא דרישתו של הנשיא למימון החומה עם מקסיקו. נראה שכל עוד הדמוקרטים לא יבינו את גודל הבעיה, המקסיקנים ימשיכו לרצוח, לאנוס ולשדוד. ואם נתייחס לעניין באופן רציני יותר, הרי שההשבתה מתחילה לחלחל ולהשפיע על המשק האמריקאי. עוד סיבה ללבוש בגד ים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

קלפי

אחרי ששקע האבק: 6 תובנות של מדען נתונים ממערכת הבחירות

מהלך "שתיית המנדטים" של הליכוד, שדובר עליו רבות, אכן הצליח למשוך מצביעים ממפלגות הימין הלא-דתיות (כולנו, ישראל ביתנו), אך כמעט ולא מהבית היהודי או מש"ס ■ מצביעי עלה ירוק התפצלו בערך חצי-חצי בין כחול לבן לבין זהות

כתבות שאולי פיספסתם

*#