אסור לתת למס המוות לחזור לחיים

התומכים במס ירושה מתעלמים מהחסרונות הגדולים בו, שעלולים להבריח מישראל הון רב, וגם מהסיבות האמיתיות שדוחפות יזמים ואנשי עסקים להצליח - שכולנו מרוויחים מהן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתוך הסרט "רצח כתוב היטב"
מתוך הסרט "רצח כתוב היטב"קרדיט: Claire Folger / Lionsgate / AP

איתן אבריאל כתב השבוע ב-TheMarker שמס ירושה הוא נכון וצודק, ויש סיבה אחת בלבד שפוליטיקאים מסרבים לקדם אותו: הוא יפגע בהם אישית. בעיניו, "הפוליטיקאים עצמם לא רוצים לשלם אותו, והם גם חוששים מבעלי ההון שמקיפים אותם, תורמים להם, מעמידים להם ערבויות או נמצאים במעגל החברתי שלהם. בנימין נתניהו, למשל, הוא מתנגד חריף למס ירושה". 

אז למה להחיל מס ירושה? את התועלות החברתיות-כלכליות הוא רואה כברורות מאליהן וש"לא בטוח שצריך להרחיב" את ההסבר עליהן. אם כך, ברור שכל כלכלן סביר שאינו מוטה על ידי אינטרסים של בעלי הון יתמוך במס ירושה, נכון?

דו"ח ועדת טרכטנברג, שקמה אחרי מחאות קיץ 2011, מביא גרסה אחרת. בעיני הוועדה, "החיכוך שייווצר בין האזרח למערכת המס, לצד המנגנון התפעולי המורכב שתאלץ המדינה להקים, הופכים את כדאיות המס למוטלת בספק. בנוסף, אופיים המורכב של מסי הירושה והמתנות הופך אותם לכר פורה לתכנוני מס, התחמקויות שונות והתנצחויות בין האזרח ומערכת המס שרבות מהן גם יגיעו ככל הנראה לבתי המשפט. אשר על כן, קיים חשש לפיו מי שיישא בעול יהיו בעיקר אנשי המעמד הבינוני שאין ידם משגת לערוך תכנוני מס מדוקדקים".

עוד נכתב כי "מסים אלה יהפכו את מדינת ישראל למושכת פחות כיעד עלייה עבור יהודים אמידים. מס ירושה עשוי לעצור את אותם עולים, לגרום לבריחת הון שעולים הביאו בעבר אל המדינה, ולהקטין את ההכנסות הצפויות מהטלתו".

לכך יש לאבריאל תשובה: "בעלי הון הרי עושים תכנונים כדי להימנע מתשלום מס הכנסה, ואיש אינו מעלה על דעתו לבטל אותו בשל כך". הוא צודק לחלוטין, וזה אכן חיסרון מובהק של מס הכנסה גבוה ופרוגרסיבי כמו בישראל.

עפרה שטראוס, יו״ר שטראוס ובעלת השליטה בחברהצילום: מוטי מילרוד

אבל לטעון שמס ירושה דומה למס הכנסה זו איוולת. ירושה הוא אירוע מס משמעותי מאוד וחד פעמי, שניתן להתכונן אליו ולבצע התאמות גדולות מאוד מצד עורכי דין ורואי חשבון. למי שמקבל ירושה כמו של משפחת שטראוס, שווה לגרור את המדינה בבוץ משפטי במשך שנים אפילו בשביל הנחה של אחוזים בודדים במס. מס הכנסה, לעומת זאת, הוא אירוע מס מתמשך וקטן יחסית, והוא כרוך בעבודה ולא פשוט מופיע כמו מוות של מישהו. 

כמה המס יכניס? אבריאל לא נכנס לשאלה הקטנונית הזאת, ומסתפק בכך שהוא יכניס "הון לקופת המדינה". אלא שמס ירושה (כפי שאבריאל מקפיד להדגיש) אינו רעיון ישראלי מקורי, אלא דבר שנוסה במספר מדינות. לכן, אפשר להסתכל עליהן ולבחון כמה המס צפוי להכניס.

ועדת טרכטנברג ביצעה בשבילנו את העבודה השחורה, וכך הם מסכמים: "בהיעדר הצעה קונקרטית של שיעורי המס והתקרה ממנה הוא מופעל, אנו נסמכים על הממוצע העולמי של 0.13% תוצר שהם כמיליארד שקל". מיליארד אחד, שהם 1/478 מהוצאות הממשלה בזמן הקורונה ו-1/411 מהוצאות הממשלה בזמן שגרה. 

אבל תואר הפסקה המשונה ביותר שמור לציטוט המרהיב הבא: "אלא ששטראוס אינה קיוסק או מוסך, זו חברת המזון הגדולה בישראל והיא נסחרת בבורסה. החברה צריכה להיות מנוהלת על ידי האנשים המוכשרים ביותר לתפקיד. אבל מתוך 9 מיליון האזרחים בישראל, מה הסיכוי שהאיש או האישה המתאימים ביותר להובלת החברה יהיו דווקא אחד מילדיו של מיקי שטראוס? ברור שהסיכוי הזה נמוך". כלומר, חברות צריכות להיות מנוהלות על ידי האנשים המוכשרים ביותר. רוב הסיכויים שילדיו של שטראוס אינם כאלה, ולכן הירושה כולה אינה לגיטימית. 

זו כמובן דמגוגיה פר אקסלנס. לא ילדיו של שטראוס ינהלו את החברה, אלא ימנו מנכ"ל מתאים ומוכשר ביותר, ואפילו לא בהכרח ישראלי. לפי ההיגיון של אבריאל, אסור לתת לאף חברה שנסחרת בבורסה למנות את מנהליה (למה שדווקא בעלי המניות יעשו את זה? הם לא המוכשרים ביותר), והמדינה צריכה להכתיב את זהותו של כל מנכ"ל של חברה גדולה. 

פרופ' מנואל טרכטנברגצילום: מוטי מילרוד

אם זה אינו החזון של אבריאל, קשה לי לראות מה בעצם הטענה שלו. שהרי, הרעיון בשוק החופשי הוא שאם בעלי המניות ייכשלו בתפקידם להביא מנהלים מוכשרים ולפקח עליהם, המתחרים של שטראוס ינגסו בה, ובעלי המניות יפסידו הון עתק. אם החברה תנוהל כיאות ותישא רווחים, הם הראשונים להרוויח. התמריץ הכלכלי הישיר הוא גורם משמעותי בהצלחה של שווקים חופשיים על אלה המתוכננים, לכל אורך ההיסטוריה. אם בעיה מסוימת היא הבעיה שלי, אני אתאמץ לפתור אותה. אם היא הבעיה של כולם - היא בעצם בעיה של אף אחד. 

אבריאל גם מפספס, לצערי, את הטיעון הגדול והמשמעותי נגד מס ירושה. את הטיעון הזה הביא הכלכלן זוכה פרס הנובל מילטון פרידמן כבר בשנות ה-70: אדם אינו יצור אנוכי ואינו עושה הכל בשל אינטרס-עצמי. זו אמונה שנהנים לייחס לליברלים, אך ההפך הוא הנכון. בפועל, בעלי ההון הגדולים והמוכשרים ביותר לא פועלים למען העושר של עצמם (יש להם ככל הנראה מספיק כסף לכל מה שהם רוצים), אלא כדי להבטיח את העושר של משפחתם ואת התמיכה העתידית בנושאים חברתיים.

בזכות הרצון לבנות משהו שיישאר לילדים, חברות קמות ומביאות תחרות וחדשנות. אנשים עובדים קשה, מניחים את תרבות הצריכה בצד, וחוסכים בענק. כאשר בעל הון רוצה להשקיע בילדים שלו, הוא בעצם משקיע בילדים של כולם. זה היופי בשוק חופשי - הוא ממיר אינטרסים "אנוכיים" לתועלת חברתית רחבה.

מס ירושה אומר לנישומים - או שתבזבזו, או שאל תרוויחו. אל תחסכו, אל תשקיעו, אל תבנו משהו שיישאר גם אחרי מותכם. בפועל, אנחנו לא רואים שמס הירושה עוצר בניית הון, פשוט כי אין חיה כזאת מס ירושה אפקטיבי. מי שבאמת רוצה, ימצא דרך להתחמק ממנו. כך קרה בישראל עד ביטול מס ירושה ב-1981, וכך קורה בכל מדינה בעולם שמחילה אותו.

עם זאת, לסיום, אבריאל צודק בדבר אחד חשוב - טיעון "המס הכפול" הוא שטויות. יש שלל מסים כפולים ומצטברים במדינת ישראל, ואנחנו משלמים אותם כל הזמן. זה לא טיעון רציני נגד מס ירושה, ויש די והותר טיעונים טובים כדי לזרוק את הרעיון המטופש הזה מכל המדרגות.

עידן ארץ

עידן ארץ | רדיקל חופשי

עידן ארץ הוא פעיל ליברל, ממייסדי חופש לכולנו, סטודנט לכלכלה ולהיסטוריה וחוקר רגולציה בפורום קהלת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker