כך התנפצה האידיאולוגיה המוניטרית של הבולשביקים

כשפרצה מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה, הרוח הכללית היתה אקסטטית. היפר אינפלציה הורידה את השלטון לקרקע המציאות

עידן ארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ציור של לנין מ-1920 של איזק ברודסקיקרדיט: וויקימדיה
עידן ארץ

כשפרצה מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה, הרוח הכללית היתה אקסטטית, אפילו אופורית. הבולשביקים הצליחו להשתלט על המדינה עם השטח הרציף הגדול בעולם, והיא נהפכה לשדה ניסויים שמטרתו להפיץ את הרעיונות והאג'נדות הסוציאליסטיות הרדיקליות שהביאו. 

במהלך מלחמת האזרחים שפרצה מייד לאחר מכן, ניסו הבולשביקים ליצור כלכלה "חסרת כסף" ופוסט קפיטליסטית, שבה מה שקובע הוא לא הרווח וההפסד, אלא הצרכים הקולקטיביים והמעמדיים. אולם, לאחר שניצחו הבולשביקים במלחמת האזרחים הם בחרו לזרוק לפח את הרעיונות על כלכלה חסרת כסף ומחירים, ובחרו לחזור לסטנדרט הזהב של רוסיה הצארית. לנין של 1917 היה בוודאי מכנה את לנין של 1922 "ריאקציונר". מדוע התרחש השינוי הפתאומי הזה? על כך כתבתי את העבודה הסמינריונית שלי בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, שאת המסקנות המעניינות ביותר ממנה אביא כאן. 

הטירוף המוניטרי התחיל כבר ב-1914, כשהריבון ברוסיה היה הצאר ניקולאי השני. מלחמת העולם הראשונה הזניקה את ההוצאות הממשלתיות של רוסיה, שהיתה אז המעצמה הכי פחות מתועשת באירופה. עם תחילת המלחמה, החליטה ממשלת הצאר לאסור על מכירת אלכוהול כדי למנוע השתכרות של חיילים ופועלים. מי שמכיר את ההיסטוריה של האיסור על אלכוהול יכול לנחש איך זה עבד - אבל ברוסיה המצב היה חמור יותר מאשר בארה"ב. 

לפני האיסור, ממשלת הצאר החזיקה מונופול על מכירת אלכוהול, כמו זה שקיים היום בשוודיה. המונופול היווה שליש מהכנסות הממשלה, כך שכשהוא נסגר - רוסיה מצאה את עצמה עם הוצאות מזנקות והוצאות צונחות.

רוסיה מימנה חלק מהגירעון באמצעות לקיחת הלוואות, אבל היה גבול לסכומים שממשלות זרות ואזרחי רוסיה היו מסוגלים להלוות. לכן, ב-1915 החליט הצאר ניקולאי השני לנתק את הקשר שבין הרובל הרוסי לזהב, והתחיל להדפיס כסף בסיטונאות. ב-1917 כבר היו ברוסיה פי ששה  יותר שטרות מאשר בתחילת מלחמת העולם הראשונה, והאינפלציה הגיעה לעלייה של פי 12 במחירים.

תעמולה סובייטיתצילום: וויקימדיה

במצב של אינפלציה רגילה יש קשר ישיר בין כמות הכסף המודפסת לבין העלייה במחירים. כשיש יותר שטרות על אותה כמות של מוצרים בכלכלה, מחירי המוצרים יעלו בהתאם. אבל כאשר האינפלציה עולה לאורך זמן, אנשים מפתחים ציפיות אינפלציה. לכן, כמו שהמחיר של מניה עולה או יורד לפי הערכה על שוויה העתידי, אנשים מיהרו להיפטר מהרובלים ברשותם מתוך ידיעה שבקרוב הם יהיו שווים הרבה פחות. זה האיץ את האינפלציה עוד יותר, והפך אותה לחסרת שליטה לחלוטין.

זה היה המצב שהבולשביקים ירשו כשהשתלטו על רוסיה. בהתחלה הם ניסו לנהל כלכלת סחורות מבוססת משאבים, שבעיקר שימשה ככסות לבזיזה המונית של החקלאים. העניין הוא שאנשים לא אוהבים ששודדים מהם את תוצרתם בלי שום תמורה. על מנת לעודד אותם למסור את תבואתם לצבא האדום ולערים תחת שליטת הבולשביקים, הם המציאו מטבע חדש בשם "סובזנק" - שאותו נתנו כתמורה לאיכרים. 

האיכרים היו חייבים להשתמש בסובזנקים, כי בלעדיהם אי אפשר היה להשיג ציוד לחקלאות שהבולשביקים החרימו מכולם לצורכי "חלוקה מחדש". ברגע שנוצרה התלות הזאת, הבולשביקים התחילו להדפיס סובזנקים כדי לממן את עצמם, מה שהפך מיידית לעוד היפר-אינפלציה שמחקה את שווי "התמורה" שניתנה לאיכרים, עד כדי כך שב-1922 השווי הריאלי של כל השטרות ברוסיה יחד היה 7% בלבד משוויים ערב המלחמה. לבולשביקים, שבשלב זה עוד שאפו לבטל את הכסף, לא היה אכפת משחיקת שווי המטבע שהמציאו. אך המצב הכלכלי הושפע מכך משמעותית. התפרקות המסחר באוכל בין הכפר לעיר הובילה ל"רעב פולובזי" - שגרם למותם של כ-5 מיליון איש בחורפים 1921-1920. 

על הרקע הזה, פירסם הכלכלן האוסטרי לודוויג פון מיזס את מאמרו הקלאסי "החישוב הכלכלי בקהילייה הסוציאליסטית", שבו טען שאפילו אם הבולשביקים היו מוכשרים מאוד ומלאי כוונות טובות כמלאכים, גם אז הם לא היו מסוגלים ליצור כלכלה מתוכננת וריכוזית ללא כסף או מחירים. זאת משום שלכל משאב יש אינספור שימושים אלטרנטיביים, ורק מי שנמצא במוקד ההתרחשות יכול להעריך מה הדבר הדחוף ביותר בכל רגע. 

לעתים, תהליך הייצור דורש כל כך הרבה אנשי מקצוע ומומחיות שונות, שאין אדם ספציפי שמחזיק במלוא המידע. מנגנון רווח והפסד עם מחירים מסדיר את זה בקלות - כל אחד עושה את מה שרווחי לו, וכך הידע על עודפים ומחסורים עובר בצורה מבוזרת בכלכלה דרך מנגנון המחירים. כשמחיר עולה, יודעים שצריך לצרוך פחות ולייצר יותר, וכשהמחיר יורד - להיפך. בכלכלה ריכוזית, קשה מאוד לחקות את זה. הוגים סוציאליסטים לא קיבלו את מסקנתו הסופית של מיזס, שהתכנון הריכוזי בהכרח יוביל לנכשלות ועוני, אך המאמר כן הוביל לדיון פנים-סוציאליסטי על מה מקומו של הכסף והמחירים ב"מדינת הפועלים".

עצם הניסיון לרכז את כל המידע בכלכלה לידי מתכנן שיוכל לנהל את הכלכלה "מלמעלה" יוצר בעיות פרקטיות רבות מספור. עצם איסוף המידע על הייצור במדינה עצומה כמו רוסיה/ברה"מ הוא קרוב לבלתי אפשרי, במיוחד כשמי שאמור למסור את המידע יודע שהוא עלול לשמש נגדו בסגירה של המפעל שלו והעברת המשאבים לאנשים אחרים. 

ההבנה של לנין

הבולשביקים גילו שהם פשוט לא מצליחים לנהל כלכלה בסדר הגודל שהם רוצים בלי מנגנון כסף ומחירים, ופרוייקטי תעשיה גדולים שהם שאפו לבצע היו בלתי אפשריים ללא סחר בכסף עם העולם החיצון. בנוסף, סחר החליפין הנרחב הוביל דווקא להוצאת הכלכלה מידי הממשלה הבולשביקית, כאשר משוצ'ניקים ("אנשי-שקים") עברו מכפר לכפר וביצעו סחר חליפין ספקולטיבי במוצרים שאי אפשר היה להשיג בצינורות הרשמיים. לכן, ב-1922 הכריז לנין על ה-NEP, המדיניות הכלכלית החדשה של ברה"מ. 

צילום: וויקימדיה

במסגרת ה-NEP, הותרו כיסי יוזמה פרטית וסחר זעיר, ולענייננו - הוטבע מטבע חדש: הצ'רבוניץ, שקרוי על שם מטבע הזהב של רוסיה מהמאה ה-19. הצ'רבוניץ היה מבוסס על זהב, ומחירו הוצמד לזה של לירה שטרלינג בריטית. כסף ומחירים נשארו חלק אינטגרלי מהכלכלה הסובייטית, והפנטזיות האוטופיות של תחילת המהפכה נזנחו לטובת שיקום כלכלי, עצירת האינפלציה ושיקום האמון במטבע. או כך לפחות היה עד ימי סטלין, שחידש את הקולקטיביזציה והביא להולודומור (רצח באמצעות רעב) שהרג עוד מיליוני אנשים, בעיקר באוקראינה. 

לנין והבולשביקים נאלצו לנטוש את החזון המוניטרי הרדיקלי שלהם כי לא היתה להם ברירה. הבולשביקים גילו שבלתי אפשרי לנהל כלכלה אמיתית עם אנשים בשר ודם בלי מנגנון מחירים ורווח. כפי שניסחה זאת החוקרת אן או'דונל: "לא רק שאינפורמציה כלכלית נהפכה לקשה להשגה בתקופה המהפכנית, גם נהיה קשה לייצרה ולנתחה. חלק מקושי זה נובע מחוסר הבהירות לגבי המטרות של הפעילות הכלכלית במדינה הסוציאליסטית וכיצד לדרג אותן: האם הצלחה וכישלון צריכים להימדד במונחי רווח והפסד או במניעת שביתות? מה תפקיד הכסף ביצירת הערכות להצלחה וכישלון?"

הכוחות הכלכליים, והרצון הפוליטי לשרידות מצד לנין, כופפו את ידי האידיאולוגיה הבולשביקית וחייבו חזרה לסטנדרטים ההומניטריים הישנים, כאילו לא היתה מהפכה. האידיאולוגיה המוניטרית של הבולשביקים, ששאפה להפוך עולמות, התנפצה בסוף על מצוקי המציאות. 

לקריאת העבודה הסמינריונית שלי "לשרוד את ההיפר-אינפלציה" - שנכתבה לד"ר ורה קפלן,

עידן ארץ | רדיקל חופשי

עידן ארץ הוא פעיל ליברל, ממייסדי חופש לכולנו, סטודנט לכלכלה ולהיסטוריה וחוקר רגולציה בפורום קהלת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker