משרד הבריאות מנצל את הקורונה כדי לפגוע בתחרות בין קופות החולים

קופות החולים הציבוריות הן נקודת אור גדולה במערכת הבריאות הישראלית. אז למה משרד הבריאות מנסה להגביל את המעבר בין הקופות דווקא בתקופה שבה אנחנו זקוקים לנקודת האור הזאת יותר מתמיד?

עידן ארץ
עידן ארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר הבריאות יולי אדלשטיין
שר הבריאות יולי אדלשטייןצילום: אמיל סלמן

מערכת הבריאות בישראל עמוסת כשלים, אך יש בה נקודת אור אחת גדולה: קופות החולים. בניגוד לחלק ממערכות הבריאות בעולם, שמרכזות כמעט את כל מאמציהן בבתי החולים, בישראל נהוגה רפואה בקהילה. במובן זה, ישראל מקדימה את המגמה בעולם, השואפת לעבור מריכוז מיטות בבתי החולים לטיפול נרחב יותר בקהילה.

בנוסף, וחשוב יותר, בישראל יש תחרות בין קופות החולים, שמאפשרת לנו לבחור את קופת החולים הטובה ביותר בעינינו, ודוחפת להתייעלות ושיפור השירות. תחרות בין ספקי בריאות תחת פיקוח המדינה הוכחה כמשפרת את השירות והטיפול שאנחנו מקבלים.

על בסיס זה פועלת שיטת השוברים הישראלית בבריאות: המדינה גובה מאתנו מס בריאות בכל חודש, מכפילה אותו ממסים אחרים, ומאפשרת לבחור באחת מארבע קופות חולים מורשות. קופות החולים מתוקצבות על פי כמות המבוטחים בהן, ולכן הן שואפות לשפר את השירות כדי למשוך מבוטחים ולהגדיל את תקציבן. זו הסיבה שלמרות כל הכשלים בבתי החולים, מערכת הבריאות הישראלית היא השישית היעילה ביותר בעולם.

אך התחרות בין קופות החולים, שטובה למטופלים, פוגעת בקופות החולים הגרועות. קופות החולים שמספקות שירותים פחות טובים זוכות לעזיבה רבתי: את קופת חולים כללית עזבו 23,000 מטופלים יותר מאשר הצטרפו אליה בין 2015 ל-2019; את קופת חולים לאומית עזבו 73,000 יותר מאשר הצטרפו - רובם לקופ"ח מכבי.

מימין: רוני גמזו, בינימין נתניהו, יולי אדלשטיין ומנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי
מימין: רוני גמזו, בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין ומנכ"ל משרד הבריאות חזי לויצילום: קובי גדעון / לעמ

בשוק חופשי לגמרי, חלק היו מתפרקות ומפנות את מקומן לקופות חולים חדשות. אך קופות החולים הן בעלות מטען היסטורי כבד וקשרים פוליטיים: קופת חולים לאומית, למשל, קשורה לליכוד, וקופת חולים כללית קשורה להסתדרות. לכן, הן מסוגלות להפעיל לחץ על הממשלה במטרה לעצור את מעבר המטופלים.

משרד הבריאות נשבר תחת הלחץ, ובחסות הקורונה התחיל פרויקט של עצירת המעבר בין קופות החולים. על פי התוכנית הנוכחית, מספר המעברים ב-2020 יוגבל ל-87,500, וב-2021 מספר המעברים יוגבל ל-2,500 איש בלבד.  המכסה הזאת מגוחכת: רק המעברים הטכניים, שנובעים מחתונות ומעברי דירה, צפויים לעבור בקלות את המכסה הזאת. להשוואה, מתחילת השנה 115,000 איש כבר ביקשו לעבור מקופת חולים אחת לאחרת.

למה ההגבלה? על פי משרד הבריאות, "לאור התפרצות נגיף הקורונה, מוטלות ויוטלו בתקופה הקרובה משימות רבות על קופות החולים", ולכן "ישנו הכרח לרכז את מאמצי קופות החולים, צוותים רפואיים ומנהליים, בטיפול במבוטחי הקופה ולהפחית במידת האפשר עיסוק של כוח האדם והמשאבים בקופה לתחומים אחרים".

שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, לצד בובה בדמותו של "חמודי" מכללית
שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, לצד בובה בדמותו של "חמודי" מכלליתצילום: אליהו הרשקוביץ

לכאורה, זה נשמע הגיוני - יש מגפה, וצריך להתמקד בטיפול במבוטחים הקיימים ולא במעברים בין הקופות. אך למעשה, משרד הבריאות לא סיפק שום הוכחה שהעברת המבוטחים מטילה עומס משמעותי על קופות החולים. יותר מזה - ההגבלה הדרקונית על 2021 היא חסרת היגיון. אין לנו מושג מה יהיה מצבנו, והאם צעדי חירום כאלו בכלל יידרשו. אבל משרד הבריאות מתחייב בכל זאת, והוא שואף לעצור את התחרות עד מועד לא ידוע. למעשה, כבר החל מאפריל האחרון המעבר הוגבל בתקנות שעת חירום, ועתה משרד הבריאות רוצה להפוך את העניין לקבוע.

זה לא הניסיון הראשון להגביל את המעבר בין קופות החולים. ב-2017, ח"כ דודי אמסלם ושר הבריאות דאז יעקב ליצמן רצו לאסור על מעבר של מבוטחים בין קופות חולים דרך האינטרנט, ולהגביל משמעותית את המעבר של רופאים. בסוף הם הסתפקו בתשלום של 5,000 ש"ח לקופה ש"הפסידה" מבוטח, כמעט כאילו יש לממשלה אינטרסים בצד המפסיד. כיום הקורונה נהפכת לתירוץ הקל ביותר לחסום תחרות, והממשלה מנצלת אותה כדי ליזום צעדים זמניים שעלולים להפוך לקבועים.

חסימת התחרות תפגע גם במטופלים וגם ברופאים המוכשרים, שהיום יכולים לשכנע מטופלים לעבור איתם בין קופות. אין היגיון בלהחזיק כמה תשתיות בריאות, דבר המקטין את היעילות של מערכת הבריאות, וגם למנוע תחרות שמגדילה (מאוד) את היעילות שלה. זה לקחת את הגרוע ביותר מכל העולמות, וזה בדיוק מה שמשרד הבריאות מתכנן כדי "לשמור על קופות החולים הקטנות" ובראשן לאומית.

ביתן של קופת חולים מכבי לבדיקת קורונה
ביתן של קופת חולים מכבי לבדיקת קורונהצילום: מוטי מילרוד

עם זאת, ראוי להדגיש שהקרב כאן אינו בין "קטנות" ל"גדולות". קופת החולים הגדולה ביותר בישראל היא כללית, שחברים בה 52% מאזרחי ישראל. עם זאת, היא הולכת ומאבדת מטופלים לטובת קופת החולים השנייה בגודלה, מכבי, שב-5 השנים האחרונות הוסיפה לשורותיה 112,000 מבוטחים חדשים.

מנכ"ל מכבי התראיין ל"כלכליסט" ודיבר בשבחה של התחרות, כדרך לשפר שירותים במערכת הבריאות הציבורית. לדבריו, התחרות הביאה לשיפור בכל קופות החולים, גם בזמן הקורונה. הוא כמובן בעל אינטרס כמו כולם, אבל הוא צודק לחלוטין - התחרות היא קריטית לשיפור השירות, במיוחד בתקופה של מגפה שדורשת את השירות הטוב והיעיל ביתר. למעשה, ב-2004, שר האוצר נתניהו הציע אפילו לאפשר ליזם פרטי להקים קופת חולים חמישית שתוסיף עוד תחרות - רעיון שלמרבה הצער נבלם על ידי קופות החולים הקיימות.

עם זאת, עדיין יש תקווה. עצירת התחרות דורשת את אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, והציבור רשאי להגיש התנגדויות והערות עד שבוע הבא. זה הזמן לציבור הרחב לקרוא למשרד הבריאות ולשר הבריאות החדש יולי אדלשטיין: אל תפגעו בתחרות בין קופות החולים. אל תנטשו את האינטרסים של המבוטחים לטובת הלוביסטים והאינטרסנטים.

מעבר של משאבים וכוח אדם מקופות חולים פחות טובות ליותר טובות הוא לא באג, אלא פיצ'ר מרכזי של תחרות. כדי לשפר את השירות ואת מערכת הבריאות בישראל, צריך לעשות בדיוק את ההיפך: להגביר את התחרות, להקל רגולציה על קופות החולים, ולאפשר ליזמים חדשים להיכנס ולקבל סבסוד ממשלתי באופן שוויוני לקופות החולים הקיימות. בצורה כזאת, נזכה לשירותי רפואה טובים יותר, לצד הרבה פחות נטל על משלמי המסים הקורסים ממילא. רמת הבריאות בישראל תשתפר, ונהיה עמידים יותר הן לקורונה והן למחלות השגרה שעוד יגיעו.

עידן ארץ

עידן ארץ | רדיקל חופשי

עידן ארץ הוא פעיל ליברל, ממייסדי חופש לכולנו, סטודנט לכלכלה ולהיסטוריה וחוקר רגולציה בפורום קהלת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום