חוק הקורונה מוכיח: צריך לשנות את שיטת הבחירות בישראל

המהלך של החלשת סמכויות הכנסת בשל משבר הקורונה הוא עוד צעד בדרך לשיעבוד הכנסת לממשלה. שינוי שיטת הבחירות יוביל לכך שהדמוקרטיה שלנו תתחזק ושההחלטות שיתקבלו בסוף יהיו שקולות ומחושבות יותר

עידן ארץ
עידן ארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קלפי בעפולה
קלפי בעפולה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: גיל אליהו

אינני שותף להיסטריה מקריסת הדמוקרטיה בישראל, שנמשכת כבר כמה שנים. למעשה, יש בה בעיה אמיתית. מרוב זעקות "זאב זאב", קשה להקשיב כשיש פגיעה אמיתית. לפני מספר ימים ספגנו פגיעה כזאת, וחייבים תמיכה חוצת מחנות לעצירתה.

לפני ארבעה ימים עבר "חוק הקורונה הגדול", שמאפשר לממשלה לעקוף את ועדות הכנסת ולנכס לעצמה סמכויות חקיקתיות. ועדות הכנסת יוכלו רק לבחור אם לאשר או לדחות את התקנות שהממשלה מציעה, וגם את זה אפשר לעקוף ב"מקרים דחופים". ברגע שזה קרה, ועדות הכנסת יוכלו לדון ולבטל תקנות רק שבוע לאחר שנכנסו כבר לתוקף. 

הרקע לחוק הוא הסירוב של חברת כנסת אחת, יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון (הליכוד), לאשר את סגירת המסעדות עד שיוצגו בפניה נתונים על האפקטיביות של סגירה כזאת. בכך, היא עשתה את מה שמקובל בכל דמוקרטיה פרלמנטרית בעולם: ביקורת פרלמנטרית.

הכנסת היא הרשות השלטונית היחידה שנבחרת ישירות על ידי הציבור, והיא מייצגת את הציבור כולו בצורה החזקה ביותר - הרבה יותר מהממשלה או מהרשות השופטת. לכן, הסמכות העליונה היא של הכנסת, והממשלה עצמה מכהנת אך ורק כגוף ביצועי מטעמה. כאשר הממשלה לא מבצעת כראוי את תפקידה, חובתה של הכנסת היא לבקר אותה ולעצור אותה. 

בזמן מלחמה, הממשלה מפקיעה את קבלת ההחלטות מהכנסת ומתנערת מהביקורת הפרלמנטרית. במלחמה, קריטי לקבל החלטות במהירות האפשרית ועדיף לשמור מידע בסוד מטעמי סיווג. למעשה, בזמן מלחמה מסוכן יותר לקבל החלטה מאוחר מדי מאשר לקבל החלטה שגויה. אלא שבמגפה, המצב שונה מהותית. לא רק שאין שום עניין בסודיות, והווירוס לא שולח אלינו מרגלים, אלא שכמו שכבר ראינו - עדיף לקבל החלטות באיחור מאשר לקבל החלטות שגויות.

יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטוןצילום: עדינה ולמן / דוברו

זמן התגובה הוא איטי, וצריך שכל פעולה תישקל היטב וכל העמדות יוצבו בפני מקבלי ההחלטות. וכן, אם הממשלה עושה החלטה שגויה, נציגי הדמוס בדמוקרטיה צריכים להשמיע את קולם. כשאין ברירה - חובתם כנבחרי ציבור להטיל וטו.

קל לתקוף את חמיסת הסמכויות מהכנסת על רקע הצורה המבלבלת ומלאת הטעויות שהממשלה מנהלת את משבר הקורונה. אך למעשה מדובר בבעיה שלא נוצרה היום. בישראל, שיטת הממשל שלנו מכפיפה את הכנסת לממשלה ב"משמעת קואליציונית", במקום המצב הטבעי שבו הממשלה פועלת בשליחות הכנסת. זאת משום שבישראל, חברי הכנסת נבחרים על ידי המפלגות, והמפלגות חברות בקואליציה. במשמעת קואליציונית כזאת העבירה הממשלה את "חוק הקורונה הגדול".  

מצב זה קיצוני במיוחד במפלגות לא דמוקרטיות, שבהן חברי כנסת נתונים למרות מוחלטת של המנהיג. אם הממשלה מחליטה משהו, אין לחברי הכנסת אפשרות אמיתית לעצור את זה אם הם רוצים להיבחר גם בפעם הבאה. יפעת שאשא ביטון, שלא רצה בפריימריז של הליכוד אלא נשארה כשריון של "כולנו", סולקה ממעמדה כיו"ר ועדת הקורונה בעקבות המרדנות שלה.

לכן, אני מציע לשנות את שיטת הבחירות שלנו. אני מציע ש-60 מחברי הכנסת לא ייבחרו במסגרת רשימה, אלא ירוצו באופן עצמאי במחוז בחירה, כמו שנהוג בדמוקרטיות פרלמנטריות כגון בריטניה וגרמניה. ישראל תחולק ל-60 מחוזות בחירה, וכל מחוז יבחר באופן ישיר את נציגו לכנסת. בצורה כזאת, הנציגים יהיו חייבים דין וחשבון ישירות לציבור, ולא לוועדים עם מפקד ארגזים או למנהיג העליון של המפלגה. מהלך כזה יוציא את העוקץ מהטוטאליות של המשמעת הקואליציונית, יגביר את עצמאות הכנסת ויכריח את הממשלה להתייעץ עם נבחרי הציבור הישירים. 

בצורה כזאת, לא רק שהדמוקרטיה שלנו תתחזק, ההחלטות שיתקבלו בסוף יהיו שקולות ומחושבות יותר. המהלך של החלשת סמכויות הכנסת בשל משבר הקורונה הוא עוד צעד בדרך לשיעבוד הכנסת לממשלה. כדי להגן על הדמוקרטיה שלנו, חייבים לעצור את התהליך הזה ולהפוך אותו. 

עידן ארץ

עידן ארץ | רדיקל חופשי

עידן ארץ הוא פעיל ליברל, ממייסדי חופש לכולנו, סטודנט לכלכלה ולהיסטוריה וחוקר רגולציה בפורום קהלת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker