בחסות פרשנות משפטית מעוותת, משרד הכלכלה מגן על המונופולים

האם שר האוצר פעל בחוסר סמכות כשביטל את היטל ההיצף נגד יבוא מלט? לפי היועצת המשפטית של משרד הכלכלה, התשובה היא כן. אבל זהו לא דיון משפטי אלא דיון כלכלי, ולצדו של ישראל כ"ץ עומדים כמה שיקולים מקצועיים חשובים

עידן ארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר הכלכלה, עמיר פרץ
עידן ארץ

היועצת המשפטית של משרד הכלכלה הוציאה היום (ג') מכתב, שבו היא כותבת ששר האוצר ישראל כ"ץ פעל בחוסר סמכות, כשביטל את היטל ההיצף נגד יבוא מלט שקבע שר הכלכלה עמיר פרץ. ההיטל, בעיניה, צריך לעמוד ולחסום את יבוא המלט לישראל.

למה? כי לפני 23 שנים, היועמ"ש אליקים רובינשטיין כתב ש"סירובו של שר האוצר לאשר את הטלתו של ההיטל צריך שיישען על נימוקי כבדי משקל, ואין גם די, ככלל, בנימוקים המצטמצמים למעגל הפנימי של ההחלטה, קרי - מוצר פלוני של יצרן אלמוני, אלא שיש לבסס נימוקיו במעגל החיצוני - נימוקים הנוגעים למדיניות בתחום המקרו כלכלי". ובעיניה, הנימוקים של כ"ץ "חורגים מגדר השיקולים המסורים לשר האוצר לפי חוות הדעת האמורה". או בעברית - נימוקיו של ישראל כ"ץ אינם "כבדי משקל" מספיק, ולכן החלטתו אינה רלוונטית וצריכה להתבטל.

קודם כל, לא ברור לי מה ליועצת משפטית ולשיקולים מאקרו-כלכליים. זו לא העבודה שלה והיא אינה הסמכות המקצועית בתחום. מעבר לכך, כ"ץ דווקא כן נתן שיקולים מאקרו-כלכליים בהחלטתו. לא אכנס לתחום המשפטי, שאינו תחום המומחיות שלי, ובמקום זה אתן כמה שיקולים מאקרו כלכליים כבדי משקל שכל אחד מהם בנפרד מאפשר לשר האוצר לפסול את ההחלטה, בהתאם להחלטת היועמ"ש רובינשטיין:

1. פירוק מונופולים: כיום, מפעל נשר שולט ביותר מ-50% משוק המלט, ועד הפתיחה לייבוא ב-2014, הוא שלט בקרוב ל-90% מהשוק. מונופולים לא רק מונעים יוזמה חופשית ובריאה, אלא גם מנצלים את חוסר היכולת של הצרכנים לבחור כדי להעלות את יוקר המחיה.

שר האוצר ישראל כ"ץ. הולך על קצות האצבעות ליד נתניהוצילום: אמיל סלמן

2. יוקר המחיה, ובייחוד יוקר הדיור, עולה בעקבות ההחלטה: מאז פתיחת הסחר לחופשי, מחיר המלט ירד, על אף שהתשומות ליצירתו עלו. זה חוסך לפחות כמה אלפי שקלים לכל משק בית שקונה דירה בישראל, בנוסף לאלפי ועשרות אלפי השקלים הנוספים שנחסכים ליזמים ולקבלנים הישראלים בבואם לבנות, שהם לא פחות חשובים ממפעל נשר שפרץ מגן עליו.

3. ההחלטה נתמכת על ידי גורפים מקצועיים: ההחלטה למנוע היטל היצף התקבלה על ידי ועדת ההיצף האמונה על כך בחוק, ובכך היא קיבלה את עמדת רשות התחרות שהמליצה על המשך הסחר החופשי, ואמרה שהוא חסך לציבור הישראלי 350 מיליון שקל בשנה מאז פתיחתו. כל הגורמים המקצועיים היו נגד ההיצף, ופרץ משיקולים פוליטיים החליט להפוך את עמדתם. אז היועמ"שית תומכת בגורמים המקצועיים, אבל רק כשנוח לה?

4. ההיטל פוגע ביחסי החוץ של ישראל: השר כ"ץ כתב בהחלטתו שהדבר עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל, והיועמ"שית כתבה נגדו ש"מעבר לכותרת אין שום פירוט בנוגע לזה". אז אני אתן פירוט - סחר בינלאומי הוא הדדי. כשמדינה רואה שמטילים נגדה מכסים, היא ממהרת פחות להוריד מכסים על יצרנים ישראלים שמייצאים אליה. כלומר, לא רק שהדבר עלול להוביל למתח מול המדינות שמהן אנחנו מייבאים מלט כמו יוון, קפריסין, ירדן וטורקיה, זה עלול לטרפד עסקות סחר עתידיות, ובכך יפגע בתעשייה הישראלית ובפרנסתם של אלפי עובדים לפחות.

5. ההיטל מעניק רווח לטייקונים: המרוויחים העיקריים מההחלטה של פרץ הם סמנכ"ל נשר, חבר במפלגת העבודה, שהיווה אחד מהגורמים לכניסת פרץ לממשלה, והטייקון לן בולווטניק, המחזיק בין השאר בשליטה בערוץ 13. כלומר, הטלת היטל ההיצף בידי פרץ מעלה חשד כבד לקשרי הון-שלטון-עיתון, והסחר החופשי פוטר אותנו מחששות כאלו. זה לא רק טיעון מוסרי, אלא גם כלכלי - אני רוצה שבעלי ההון בישראל ידעו שהדרך שלהם להרוויח כסף היא לייצר מוצרים טובים וזולים למען הלקוחות שקונים מרצונם, ולא על ידי התחברות לפוליטיקאים כדי שירסקו בשבילם תחרות.

כל אחד מהנימוקים האלו מספיק בעיני כדי להכריע לטובת סחר חופשי, או לפחות הוא "כבד משקל" מספיק כדי לאפשר לכ"ץ את האוטונומיה להחליט על כך. גם אם היועמ"שית אילת זלדין צודקת, ואכן נדרשים שיקולים מאקרו-כלכליים כבדי משקל כדי להצדיק חוקית הפיכה של ההחלטה של פרץ, הרי הם ללא ספק מתקיימים כאן, והניסיון לעצור אותה יפגע בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו.

עידן ארץ

עידן ארץ | רדיקל חופשי

עידן ארץ הוא פעיל ליברל, ממייסדי חופש לכולנו, סטודנט לכלכלה ולהיסטוריה וחוקר רגולציה בפורום קהלת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker