אם המדיניות הצליחה, היא סוציאליסטית. ואם היא נכשלה - היא קפיטליסטית

הלך המחשבה הסוציאליסטי אינו מסתכל על המדיניות הננקטת, אלא על התוצאה שלה. כלומר, אם מדיניות מסוימת משתמשת בכלים סוציאליסטיים וברטוריקה סוציאליסטית אך בסוף מעשירה את כיסיהם של בעלי ההון, היא אינה סוציאליזם אמיתי אלא אפילו קפיטליזם חזירי של ממש

עידן ארץ
עידן ארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר הכלכלה עמיר פרץ
שר הכלכלה עמיר פרץצילום: דניאל בר און

מנכ"ל ובעלי פוקס, הראל ויזל, עשה כותרות פעמיים: פעם אחת, כשהוביל חבורת בעלי רשתות ותעשיינים גדולים לדרוש מהממשלה חילוצים בשווי 6 מיליארד שקל - וקיבל את מבוקשו. הפעם השנייה היתה כששבועות ספורים לאחר אישור החילוץ, רשת פוקס חילקה לבעלי המניות שלה (ובראשם ויזל עצמו) 49 מיליון שקל בדיווידנדים על הרווחים שלה. כלומר, לא רק שהחברה לא בקריסה, היא אפילו מרוויחה מספיק כדי לחלק רווחים לבעליה. ויזל סחט כסף מהמדינה, ואז גרף אותו ישירות לכיסו האישי.

בסוף השבוע האחרון, שר הכלכלה עמיר פרץ צייץ על הנושא, וכתב שמדובר במקרה של "קפיטליזם חזירי". קודם כל, יש אירוניה רבה בכך ששר הכלכלה מבקר את מדיניות הממשלה שהוא אישר כאחרון הח"כים באופוזיציה. אך מעבר לכך, האמירה הזאת מייצגת כל כך טוב את אי ההבנה של חלקים בציבור בנוגע לשוק חופשי, ששווה לעצור ולהתעמק בה רגע.

על פי פרץ, כך נראה, הקפיטליזם הוא ההתחזרות של אדם פרטי על כסף ציבורי. אך לפני חצי שנה בלבד קרה מקרה דומה: 200 מעובדי נמל חיפה קיבלו "מענק פרישה" בשווי 2.7 מיליון שקל כל אחד, בסך כולל של 540 מיליון שקל. כלומר, האם ההסכם מול ועד נמל חיפה גם הוא "קפיטליזם חזירי"? נראה שלא, שכן עמיר פרץ, כיו"ר ההסתדרות, יזם את שביתת הנמלים הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, שהובילה לתוצאות דומות.

דוגמה אחרת היא ההתעקשות של פרץ לחסום את יבוא המלט לישראל כדי להגן על "תעשייה ישראלית". פרץ מוכן להעלות את מחירי המלט (ובעקבותיהם את מחירי הדיור) כדי להגן על בעל הון ספציפי, אחד מבעלי השליטה בערוץ 13 ושהסמנכ"ל שלו חבר במפלגת העבודה. האם גם זו דוגמה ל"קפיטליזם חזירי"?

שלי יחימוביץ', בת חסותו של פרץ שאי אפשר לחשוד בה שאינה אידיאולוגית סוציאליסטית, הסבירה את העיקרון: "אני חושבת שאנחנו עומדים כאן לפני סוגיה עקרונית. גם אם תוכיחו לי שדירה לזוג צעיר תרד ב־‎20 אלף דולר, אני עדיין חושבת שההסתכלות שלנו צריכה להיות לא תמיד דרך העיניים של הצרכן, כי אותו צרכן – רוב שעות ושנות חייו הוא לא קונה וצורך דירות אלא הוא אדם עובד. חלק גדול מהכרסום בביטחון התעסוקתי בארץ במקומות העבודה נובע מיבוא פרוע וחסר מעצורים וסגירה המונית של מפעלים לסוגיהם". אז חלוקת כסף ממשלתי לבעלי הון על חשבון הציבור הרחב הוא דוגמה לקפיטליזם, או דווקא לסוציאליזם בסגנון יחימוביץ'?

שלי יחימוביץ'
שלי יחימוביץ'צילום: שיר אלבוך

נשארנו עם השאלה - מהו אותו קפיטליזם חזירי? בראייה פשוטה, מה שוויזל עשה הוא בדיוק ההיפך מהרעיון הקפיטליסטי. בשוק חופשי, אנשים מרוויחים אם ורק אם אנשים נותנים להם את כספם מרצונם. כל אחד יכול להציע את מרכולתו, עבודתו וכישוריו למרבה במחיר, ואדם שמתעשר הוא אדם שהרבה מאוד אנשים בחרו מרצונם להעביר לו את כספם בתמורה למוצרים ולשירותים שהוא מספק להם. אך כאן, התרחש הדבר ההפוך בדיוק: ויזל מרוויח לא כי אנשים קנו את הבגדים שהוא מוכר, אלא כי הממשלה גבתה מסים בכוח וחילקה אותם לוויזל ולשאר בעלי הרשתות שהיו שותפים לסחיטה.

איך נקראת השיטה שבמסגרתה הממשלה גובה מסים מכלל הציבור, ומחלקת אותם בחזרה על פי שיקול דעתם של פקידים מקצועיים ופוליטיקאים שנבחרו דמוקרטית? על פי כל הגדרה המוכרת לי, זה נקרא "סוציאליזם" או אפילו "סוציאל-דמוקרטיה". אלא שלעתים, השיטות הסוציאליסטיות מביאות לתוצאות שסוציאליסטים כמו פרץ מגדירים אותן כ"קפיטליזם חזירי".

זו בדיוק הבעיה. הלך המחשבה הסוציאליסטי אינו מסתכל על המדיניות הננקטת, אלא על התוצאה שלה. כלומר, אם מדיניות מסוימת משתמשת בכלים סוציאליסטיים וברטוריקה סוציאליסטית אך בסוף מעשירה את כיסיהם של בעלי ההון, היא אינה סוציאליזם אמיתי אלא אפילו קפיטליזם חזירי של ממש. אם המדיניות הצליחה, היא סוציאליסטית. ואם היא נכשלה - היא קפיטליסטית.

הראל ויזל
הראל ויזלצילום: שוקה כהן

הגישה הליברלית, לעומת זאת, מכתיבה מדיניות, ואינה "מזיזה את השער" בהתאם לתוצאות.  הגישה הליברלית אומרת דבר אחר: מערכות היחסים בין אנשים צריכות להתיישב על בסיס וולנטרי של עסקאות מרצון. הדרך הלגיטימית היחידה להתעשר היא שאנשים יביאו לך את כספם מרצונם, ולא שהפקידים והפוליטיקאים יבחרו "סוסים מנצחים".

חלוקת כספי המסים שלנו לבעלי הון על חשבון הציבור אמנם אינה תוצאה סוציאליסטית, אך היא בהחלט תוצאה של המדיניות והכלים שסוציאליסטים מקדמים. אפשר לקרוא לזה "קרוני קפיטליזם", "כלכלה מעורבת" או בכל שם אחר שסוציאליסטים ממציאים כדי להתחמק מהשלכות המדיניות של עצמם. אך בסוף, הדרך להימנע מקשרי הון-שלטון היא להרחיק את ההון מהשלטון ואת השלטון מההון. את זה ניתן להשיג אך ורק באמצעות שוק חופשי בו הממשלה מתערבת כמה שפחות, ואנשים חופשיים לתת את כספם אך ורק למי שהם בוחרים.

עידן ארץ

עידן ארץ | רדיקל חופשי

עידן ארץ הוא פעיל ליברל, ממייסדי חופש לכולנו, סטודנט לכלכלה ולהיסטוריה וחוקר רגולציה בפורום קהלת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker