כחלון מפיץ בורות כלכלית - עידן ארץ - הבלוג של עידן ארץ - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון מפיץ בורות כלכלית

שקל חזק הוא עובדה כלכלית יבשה, לא הישג להתגאות בו. למעשה, זה כל כך לא הישג שהמדיניות המוצהרת של בנק ישראל היא להחליש את השקל במטרה לסבסד את היצואנים

9תגובות

בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו, התגאה שר האוצר משה כחלון שהשקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם, כפי שפורסם ב-TheMarker. כחלון ייחס את זה ל"עבודה קשה" שהשתלמה. אבל מה זה בכלל אומר שהשקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם?

הפוסט בעמוד הפייסבוק של כחלון
צילום מסך

כשאני מייבא משהו, אני למעשה שולח שקלים לחו"ל. לא באופן ישיר כמובן - אני קונה מוצר מחו"ל בשקלים, והמוכר בחו"ל מוכר את השקלים לחלפן כספים בתמורה לדולרים או למטבע המקומי שלו. לא משנה כמה גלגולים זה עובר, בסוף יש יותר היצע של שקלים בחו"ל. שקלים, שימו לב, זה מוצר ככל המוצרים - כשיש יותר היצע, המחיר שלו יורד. המחיר של השקל בדולרים יורד, ואנחנו קוראים לזה "ירידה של השקל" או "עלייה של הדולר".

יצוא עושה את הדבר ההפוך בדיוק. אנחנו מוכרים מוצרים לחו"ל ומקבלים בתמורה דולרים (למשל). יש יותר היצע של דולרים, והמחיר שלו ביחס לשקל יורד. כלומר - השקל עולה, או הדולר יורד.

עכשיו, מה היופי? כשמייבאים והדולר עולה, היבוא מתייקר מכיוון שכל שקל שלנו יכול לקנות פחות דולרים, ומכאן גם פחות מוצרים באותו שווי של דולרים. לעומת זאת, היצוא דווקא נהפך לרווחי יותר - כל דולר שאנחנו מרוויחים מחו"ל ניתן להמרה ליותר שקלים. לכן, כשאנחנו מייבאים, אנחנו מרסנים יבוא נוסף ומעודדים את היצוא.

באותה מידה, היצוא עושה את הדבר ההפוך. השקל מתחזק ("מתייסף" בז'רגון כלכלי), ועתה אנחנו יכולים לייבא יותר בזול מחו"ל, אבל יצוא נוסף ייהפך ליקר יותר - כל דולר ניתן להמרה לפחות שקלים.

לכן, אם תשימו לב, היבוא והיצוא מאזנים זה את זה בצורה כמעט מושלמת. אם תסתכלו על היבוא והיצוא של ישראל לאורך השנים, תראו קורלציה כמעט מושלמת ביניהם - כשהיבוא עולה גם היצוא עולה, וכשהיבוא יורד גם היצוא יורד.

היצוא והיבוא בישראל

ההפרשים הקטנטנים בין הגרפים נובעים מהשקעות זרות בישראל או בהשקעות ישראליות בחו"ל, שיישאו פירות רק בשלב מאוחר יותר. המשמעות היא שכשאנחנו חוסמים יבוא כדי להגן על תוצרת ישראלית אנחנו פוגעים גם ביצוא - ובכל העבודות והתעשייה שקשורות אליו. הסיבה היחידה שיצוא קיים, למעשה, הוא כדי לאפשר לנו לייבא בתמורה מוצרים מחו"ל.

בסופו של דבר, שער המטבע הוא בסך הכל מנגנון שמאזן בין היבוא ליצוא. אין שום הישג מיוחד בשקל "חזק" או שקל "חלש" - הייסוף של השקל לאחרונה יוזיל את יבוא המוצרים מחו"ל, אך יפגע בעבודות שקשורות ליצוא הישראלי לחו"ל. שקל חזק הוא עובדה כלכלית יבשה, לא הישג להתגאות בו. למעשה, זה כל כך לא הישג שהמדיניות המוצהרת של בנק ישראל היא להחליש את השקל במטרה לסבסד את היצואנים. גם זה בעייתי מסיבות אחרות, אבל זה לפעם אחרת.

למשה כחלון חשוב להראות פייק-הישגים איפה שאין לו כאלו כשר אוצר. ומילא אם הכהונה שלו היתה חסרת אירועים - הוא חילק הררים של כסף לקבוצות לחץ והוציא בלי חשבון, ובכך יצר גירעון של 15 מיליארד שקל שעכשיו נצטרך לסגור באמצעות קיצוצים והעלאות מסים. הוא יודע את זה, ומנסה להפיץ בורות כלכלית ולייצר הישגים איפה שאין. כחלון סומך על זה שאנשים הם בורים כלכלית - חייבים לעצור את זה ולחשוף את השקרים שלו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

כתבות שאולי פיספסתם

*#