כך יכלה הפקת האירוויזיון למנוע מבוכה והפסדים של מיליונים

כשספסר קונה כמות גדולה של כרטיסים, הוא למעשה לוקח על עצמו את הסיכון של תמחור לא נכון. אם הפקת האירוויזיון היתה מאפשרת ספסרות, הציבור לא היה מפסיד 2 מיליון שקל מכספי המסים

עידן ארץ
עידן ארץ
ההופעה של דנה אינטרנשיונל באירוע הפתיחה של אירוויזיון 2019
ההופעה של דנה אינטרנשיונל באירוע הפתיחה של אירוויזיון 2019צילום: תומר אפלבאום
עידן ארץ
עידן ארץ

מה שאני אוהב בכל סיפור הכרטיסים לאירוויזיון, זה שהוא מדגים בצורה מושלמת את התפקיד של ספסרים בכלכלה.

כשספסר קונה כמות גדולה של כרטיסים, הוא למעשה לוקח על עצמו את הסיכון של תמחור לא נכון. אם המפיקים של אירוע מסוים לא העריכו נכונה את הביקוש לאירוע שלהם, הכרטיסים ייגמרו תוך רגע, ורבים שבאמת רוצים להגיע לא יוכלו לעשות זאת. חלוקת הכרטיסים תתבצע על פי מי שבמקרה יש לו זמן ויכולת להיות מול מחשב כשהכרטיסים משתחררים ולקנות מיידית. מי שלא - נדפק. במקרה כזה, רק הספסר יוכל למכור את הכרטיסים במחיר הריאלי שלהם, לטובת מי שרוצה אותם.

מסיבת אירוויזיון
מסיבת אירוויזיוןצילום: DPA

לעומת זאת, אם ההפקה דווקא עשתה הערכת יתר של מחירי הכרטיסים, הספסרים שקנו כמו גדולה של כרטיסים פשוט יידפקו. הם ייאלצו למכור את הכרטיסים בהפסד, ולא רק שהם עבדו והתאמצו כדי לקנות כרטיסים רבים לפני כולם, הם גם מפסידים על זה כסף. זה בדיוק מה שקרה עם האירוויזיון, והספסרים הלא-חוקיים המעטים יצאו בהפסדים גדולים. הסיכון, שהספסרים היו מוכנים לקחת מההפקה בתמורה לסיכוי להרוויח, הוטל על ההפקה במלואה - ואלו התוצאות.

למעשה, במקרה שלנו ההפקה היא הציבור. תאגיד השידור הציבורי הפסיד 2 מיליון שקל מכספי המסים שלנו בשל התמחור הגרוע שלהם. כמובן שאי אפשר לצפות מכל הפקה שתתמחר בצורה מושלמת כל הזמן, ולכן ספסרים הם דבר כל כך שימושי.

אפשר כמובן לטעון שבמקרה של תמחור-חסר, עליית המחיר שהספסרים יביאו אליה תביא לחלוקה לא הוגנת של הכרטיסים, ולכך שעניים לא יוכלו לרכוש אותם. אבל מי שטוען את זה חייב לזכור שמדובר כאן בכרטיסים לאירוויזיון, לא במוצר צריכה בסיסי שאי אפשר להתקיים בלעדיו. זה מוצר פרימיום שמחירו אפילו לא מכסה את עלויות ההפקה. בנוסף לכך שכל הפסד של ההפקה הוא הפסד שלנו, מנגנון המחירים הוא הקצאה הרבה יותר הוגנת של הכרטיסים מאשר מי מסוגל לפתוח ארבעה מחשבים ביחד כדי לוודא שהוא מקבל כרטיסים.

ספסרות היא בפועל ביטוח מפני תמחור גרוע. הפעם, הספסרים היו מפסידים, אך אנחנו מנענו את זה. נשארנו עם הפקה מובכת, כרטיסים לא מכורים והפסדים במיליונים לקופה הציבורית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ