מה כבר היה קורה אם בנט ושקד היו עוברים את אחוז החסימה? - עידן ארץ - הבלוג של עידן ארץ - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה כבר היה קורה אם בנט ושקד היו עוברים את אחוז החסימה?

הטענות בעד אחוז חסימה גבוה לא עומדות במבחן המציאות, ובינתיים כל מה שקרה הוא ש-350 אלף מצביעים שמימשו את זכותם הדמוקרטית התעוררו לגלות שהם נותרו ללא ייצוג בכנסת

נפתלי בנט ואיילת שקד
מגד גוזני

350 אלף מצביעים שמו פתק בקלפי בבחירות האחרונות כמו כל אזרח במדינה דמוקרטית, וכמה ימים אחר כך התעוררו לגלות שהכנסת הקרובה תורכב במלואה מאנשים שהם לא בחרו. בגלל אחוז החסימה, 10 מנדטים יישארו חסרי ייצוג לחלוטין ל-4 השנים הקרובות. כתבתי נגד העלאת אחוז החסימה כבר ב-2014, כשליברמן הציע להעלות אותו. היום, אנחנו מגלים שכל התירוצים שנשפכו באותו הזמן התנדפו כעלה נידף ברוח.

קודם כל, הטענה הקלאסית ביותר - המשילות. תומכי אחוז החסימה אומרים שמפלגות קטנות עלולות להוות "לשון מאזניים" בממשלות, ולכן לקבל כוח חסר פרופורציות ביחס לכמות האנשים שבחרו בהן. בנוסף, המפלגות הקטנות יכולות להפיל ממשלה בקלות, ולכן יוצרות חוסר יציבות ופוגעות במשילות. לכן, הם טוענים, צריך להגביל מפלגות קטנות מלהיכנס לכנסת.

אלא שהטענה הזאת, שהיא הנפוצה ביותר בעד אחוז החסימה, מתרסקת במבחן המציאות. לא קרה מעולם, בכל ההיסטוריה הפוליטית של ישראל, שמפלגה בת פחות מ-4 מנדטים הפילה לבדה ממשלה. מוזמנים לבדוק, תחזית האימים הזאת לא התרחשה מעולם גם כשאחוז החסימה היה 1%.

המפלגות שמאיימות באמת על יציבות הממשלה אינן מפלגות קטנות, שאינן מסוגלות לעשות את ההבדל, אלא דווקא מפלגות בינוניות. מפלגות אלו, של 15-5 מנדטים, הן אלו שמחזיקות בלשון המאזניים ובכוחן להקים ולהפיל ממשלות. כחלון, למשל, יכול היה להפיל את הממשלה הקודמת בכל רגע שרצה, וליברמן (שיזם את העלאת אחוז החסימה) יוכל לעשות זאת באותה הצורה בדיוק בממשלה המתהווה.

אחוז החסימה עוצר מפלגות קטנות עם אידיאולוגיה שעדיין אין לה תמיכה ניכרת בציבור מלרוץ לכנסת. במצב כזה, הקולות של מפלגות אידיאולוגיות כאלו ינדדו למפלגה האידיאולוגית הקרובה ביותר, שהיא לרוב מפלגה בינונית. האפשרות האחרת היא שהמפלגות הקטנות הללו יתאחדו וייצרו מפלגה בינונית חדשה. כך בדיוק עשו 3 המפלגות הערביות ב-2015, שנגדן כיוון ליברמן את אחוז החסימה. בעוד מפלגות קטנות מאוד אינן יכולות להפיל את הממשלה לבדן, הרי שמפלגות בינוניות לחלוטין יכולות, ובכך גדל בהתאם הכוח שלהן לסחוט את הממשלה מעבר לפרופורציה או לפגוע ביציבות ובמשילות.

אפשר לראות את האפקט הזה בדיוק בתוצאות הבחירות האחרונות, שבהן כמות חסרת פרופרוציה של מצביעים לא יקבלו ייצוג בכנסת הקרובה. אילו אחוז החסימה היה ברמתו הטבעית (1/120), הרי שהימין החדש היו נכנסים עם 4 מנדטים, זהות עם 3 וגשר עם 2. אם נחשב את תוצאות הבחירות במקרה כזה, נגלה שממשלת נתניהו הצפויה (אפילו בהנחה שגשר תצטרף לשורות האופוזיציה) תמנה 68 חברי כנסת, כאשר הליכוד עם 34, והמפלגה השנייה בקואליציה (ש"ס) תקבל 7 מנדטים בלבד.

המשמעות היא אדירה - אף מפלגה אינה יכולה להפיל את הממשלה לבדה. במצב כזה, היינו מקבלים את הממשלה היציבה והעמידה לסחטנות ביותר שהיתה בישראל מזה שנים רבות. כמובן, אילו ש"ס ויהדות התורה שתיהן יפרשו מהממשלה הרי שהיא תיפול, אך זה המצב גם כיום. זה יהיה המצב אפילו אם נעלה את אחוז החסימה ל-10%, מעל לכל מדינה במערב, כי תקום מפלגה חרדית מאוחדת עם כוח דומה.

תוצאות הבחירות האחרונות בלי אחוז החסימה נותנות במפורש את הממשלה היציבה ביותר שיכולנו לקוות לה. אך במקום זאת אנחנו נמצאים במצב שבו הממשלה תעמוד על 65 מנדטים בלבד. כיום, מספיק שמפלגה אחת כמו ש"ס או ישראל ביתנו פורשת, והממשלה נופלת באותו הרגע. תומכי אחוז החסימה רצו עוד יציבות ועוד משילות, וקיבלו את ההיפך המוחלט.

הטיעון העיקרי הנוסף בעד אחוז חסימה גבוה הוא הניסיון "למתן" את הפוליטיקה על ידי כפיית פשרה אידיאולוגית ואחדות מפלגתית במטרה לעודד הסכמיות בין זרמים שונים באותו "מחנה" פוליטי. על פי אלו שטוענים זאת, אין שום בעיית ייצוגיות בשיטה דו-מפלגתית, כי הייצוגיות מתרחשת בתוך המפלגה הגדולה המכילה זרמים רבים. אלא שאם מסתכלים על מדינות אמיתיות עם שיטה דו-מפלגתית כמו ארה"ב, הבעיות נהפכות לברורות.

במצב שבו עומדות בפני הבוחרים שתי מפלגות גדולות בלבד, שתיהן מחזיקות בידן ג'וקר אימתני - הסיכוי שהמפלגה האחרת תיבחר. במצב כזה, אין להן שום צורך להתחשב בעמדות רבות בציבור, ופשוט לטעון שהן הרע במיעוטו. מי שנשאר בבית, הן מאיימות, למעשה מביא לכך שהמחנה האחר ייבחר. היה אפשר לראות זאת בצורה קיצונית במיוחד בבחירות 2016 בארה"ב, ובחירות 2020 צפויות להיראות דומות מאוד.

במדינה עם ציבור מגוון מאוד אתנית, דתית ואידיאולוגית, שיטה דו מפלגתית לעולם לא תצליח לשקף בצורה מהימנה את רצונות הציבור. רצונות של אידיאולוגיות וציבורים שעדיין אינם במיינסטרים פשוט ייבלעו על ידי הדואופול המפלגתי. כיום, הסיכוי למעבר של מצביעים בין מפלגות בתוך הגוש מכריח את כל המפלגות להיות קשובות יחסית לרצונות הציבור על גווניו השונים, וקשב זה יהיה חזק אף יותר בהינתן אחוז חסימה טבעי של 1/120.

לגבי טענת הייצוג בתוך המפלגה, הרי שלא ברור במה הוא יותר טוב מאשר ייצוג במפלגות נפרדות החוברות לקואליציה משותפת. קשה לטעון ששיטת הפריימריז בליכוד, שנתונה למרותם של קבלני קולות, קבוצות לחץ והתפקדויות של בעלי אינטרס, מייצגת את רצון העם יותר מאשר ההצבעה בבחירות. וזה עוד המקרה הפחות גרוע.

המקרה הבעייתי באמת הוא זה שהתרחש במפלגת "כחול לבן", שבו ראשי המפלגה (יאיר לפיד, בני גנץ ובוגי יעלון) בחרו לבדם את כלל 35 הנבחרים לכנסת. במצב כזה, הקשר בין הציבור לנבחריו הוא מנותק לחלוטין, ואין כאן שום סוג של ייצוגיות בתוך המפלגה. יהיה רע מאוד לדמוקרטיה לראות את המודל הזה משועתק לדואופול מפלגתי החולש על הפוליטיקה כולה.

אין שום דבר פסול בקיומן של מפלגות קטנות. הן מאפשרות לייצג את הציבור, מונעות בזבוז קולות, תומכות את המשילות בכך שאף אחת מהן בנפרד אינה יכולה להפיל ממשלה ומחזקות את הקשב של השלטון לציבור. בנוסף, מפלגות קטנות מאפשרות לרעיונות חדשים שעדיין לא הגיעו למיינסטרים הפוליטי להישמע ולהתחרות בצורה שווה ב"שוק הרעיונות".

בצורה כזאת, הציבור יכול לקבל החלטה מושכלת יותר ומדויקת יותר, ולא להידרש להצביע ל"רע במיעוטו" רק בשל הפחד ש"הצד השני" ייבחר. כדי להשיג את כל אלו וכדי להימנע מקרטל או דואופול פוליטי, צריך להביא את אחוז החסימה לרמתו הטבעית של 1/120.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

גרף השקעה

הצלחה בהשקעות חבויה בהבנה ולא בפיזור

השקעה במניות איננה מדע מדויק. תמיד צריך פיזור מינימלי, אולם התוצאה הסופית לא תלויה בפיזור אלא בממוצע ההצלחות לעומת ממוצע הכישלונות ■ קחו לדוגמה את S&P500, מדד המפוזר על פני 500 המניות המובילות בעולם, ועדיין ב-2009-2007 השלים המדד ירידה של 50%

 מנוע סילון של פראט אנד וויטני (חטיבה של יונייטד טכנולוג'יס)

המיזוג של ריית'יאון ויונייטד טכנולוג'יס: מה קורה בתעשיית הנשק?

לכאורה מדובר בעסקה נהדרת מכיוון ששתי ענקיות תעשיית הנשק משלימות זו את זו ככפפה ליד: ריית'יאון מתמחה בטילים לסוגיהם ובמכ"מים, בעוד יונייטד היא בעיקר חברת תעופה שמייצרת מנועי סילון ועוד מערכות תעופתיות. אז למה המניות צונחות?

כתבות שאולי פיספסתם

*#