נטו גירעון: כחלון ניסה להיות דובון אכפת לי, ומשאיר אחריו הרס

שר האוצר הוא מי שאמור לשמוע את כולם ולעשות את השיקול הרחב; לדאוג לאינטרס הציבורי לטווח הארוך, בלי להישבות בידי קבוצות לחץ סקטוריאליות שרוצות כל אחת נתח שמן יותר. הבעיה של כחלון היא שהוא לא יודע לעשות את זה

עידן ארץ
עידן ארץ
דובוני אכפת לי
דובוני אכפת לי
עידן ארץ
עידן ארץ

אחד מתפקידיו של שר האוצר הוא להיות "האיש הרע". כל פוליטיקאי רוצה עוד כוח, כל פקיד רוצה עוד תחומי אחריות ותקציבים. כל משרד רוצה נתח גדול יותר מהעוגה הציבורית, שלא משנה מה נעשה - לעד תהיה סופית ומוגבלת. שר האוצר הוא מי שאמור לשמוע את כולם ולעשות את השיקול הרחב. רק כך אפשר לדאוג לאינטרס הציבורי לטווח הארוך, בלי להישבות בידי קבוצות לחץ סקטוריאליות שרוצות כל אחת נתח שמן יותר. הבעיה של כחלון היא שהוא לא יודע לעשות את זה.

הוא עצר את בג"ץ חברת החשמל לאחר שהשופטים רמזו שהם תומכים באיזון זכות השביתה לוועדים הגדולים, וחתם על הסכם עם ועד חברת החשמל, שבמסגרתו הוא חילק 7 מיליארד שקל לאחת מקבוצות הלחץ הגדולות והחזקות ביותר במשק. הוא אישר מענק רטרואקטיבי של 20 מיליארד שקל לפנסיונרים של המשטרה, שמקבלים פנסיה תקציבית מנופחת ישירות על חשבוננו. לפני כמה ימים נחתם הסכם שערורייתי בנמל חיפה שככל הנראה יעלה 1.6 מיליארד שקל נוספים, ויחד עם כניעות מבישות בעלות מאות מיליונים ברכבת ישראל ובמגזר הציבורי ככלל, הברית של כחלון עם ההסתדרות וניסנקורן בפרט נהפכת למאוד מאוד יקרה.

תוך כדי שכחלון לקח עוד אלפי שקלים מכל משפחה בישראל כדי לתת לקבוצות הלחץ שבהן הוא נשבע להילחם במהלך בחירות 2015, הוא פתח בתוכניות "נטו" למיניהן, הרחיב את הוצאות הממשלה עוד יותר ונתן הקלות במס לבוחרים פוטנציאליים שלו, בעלות של 4 מיליארד שקל כל שנה. הוא גם שילם סכומים מגוחכים לפרסום בלתי פוסק של אותן תוכניות טובות ומיטיבות.

כחלון נהפך לשילוב מוזר בין אופרה ווינפרי, שמחלקת את הכל לכולם, ליס מן שאינו מסוגל לסרב לאיש. אלא שכל המתנות האלו לא יורדות מעץ הכסף בירושלים, והן כולן ישירות על חשבוננו. אפילו להעלות מסים כחלון לא מסוגל בלי להצטייר בתור "האיש הרע", וכשמורידים את הוצאות הממשלה הרבות מהכנסות הממשלה המעטות, יוצא נטו גירעון.

אופרה ווינפרי מחלקת מתנות
כחלון נהפך לשילוב מוזר בין אופרה ווינפרי, שמחלקת את הכל לכולם, ליס מן שאינו מסוגל לסרב לאיש

גירעון זו מדיניות יקרה ואנטי חברתית מכמה וכמה סיבות. קודם כל, הריבית. אנחנו משלמים כל שנה כמעט 40 מיליארד שקל רק על הריבית על החובות שלנו, שעומדים כיום על 800 מיליארד שקל. עם הכסף הזה יכולנו לעשות כל דבר: לעזור לחלשים ביותר, לשדרג תשתיות, להוריד מסים או כל אלו גם יחד. עצם קיומו של החוב הוא כמובן לא אשמתו של כחלון, אבל כמו שאנחנו סובלים בשל חוסר אחריות תקציבית של ממשלות עבר, כך אנחנו, הילדים שלנו והילדים שעוד לא נולדו לנו יסבלו בעתיד בשל הגירעונות של כחלון. וכאן אנחנו מגיעים לסיבה השנייה שההתנהלות של כחלון היתה חסרת אחריות בצורה קיצונית.

בתקופות של שגשוג כלכלי יחסי, הדבר ההגיוני לעשות הוא לנצל את הרווחים המוגברים של המדינה כדי לצמצם את החוב. למה? כי בתקופה של משבר כלכלי, או חס וחלילה מלחמה, הוצאות הממשלה עולות וההכנסות צונחות. כדי לאפשר את מרחב התמרון לעשות את זה, אנחנו חייבים לשמור על חוב נמוך. אבל במקום זאת, כחלון רק העמיק את הגירעון והפך את המגמה של העשור האחרון, שבו הכלכלה צמחה מהר יותר מהחובות שלנו (וכך נטל החוב, או "יחס חוב/תוצר", הצטמצם בפועל).

אילו כחלון היה נשלח לייעץ לפרעה במקום יוסף, הוא היה מנצל את 7 השנים הטובות כדי לבזבז ללא היכר ולקחת הלוואות בלי חשבון, כי אחריו יהיה יועץ אחר שיצטרך להתמודד עם התוצאות.

בנוסף, במובנים רבים, חוב לאומי הוא פשוט לא מוסרי. המושבות האמריקאיות של בריטניה יצאו נגדה למרד משום שהיא מיסתה אותם בלי ייצוג בפרלמנט. אבל מה זה בעצם חוב? זה הטלת מסים בעתיד, עם ריבית,  על מי שהיום ילדים או אפילו לא נולדו. כחלון בזבז על חשבונם, בלי שיש להם את היכולת להשפיע או לזעוק נגד זה.

שר האוצר משה כחלון
שר האוצר משה כחלון צילום:

כחלון ניסה בכל כוחו להיות שר אוצר "טוב", נחמד וחייכן. מעין דובון אכפת לי שפשוט אי אפשר לכעוס עליו. אבל במציאות הכלכלית, סוג ההתנהגות הזה הוא הרסני. לא רק שכחלון ייצר גירעונות ונזק כלכלי, הוא עודד כל קבוצת לחץ לדרוש עוד ועוד על חשבון הציבור הרחב, וזו מערכת תמריצים מעוותת שנאלץ להתמודד עם התוצאות שלה גם בעוד שנים.

ישראל צריכה שר אוצר עם עמוד שדרה, שיודע להקשיב לכולם אך לשים את האינטרס הציבורי (ורק אותו!) בראש מעייניו. שר אוצר לא פופוליסט, שיודע להגיד את האמת הקשה בפרצוף ולא למכור שקר נוח. רק שר אוצר כזה יוכל לתקן את הנזק שכחלון עשה במשך 4 שנים.

שלט תעמולה של כחלון
שלט תעמולה של כחלוןצילום: עופר וקנין

עידן ארץ | |עידן ארץ

עידן ארץ הוא פעיל ליברל, ממייסדי תנועת "חופש לכולנו", כלכלן ואנליסט בחברת הייעוץ סמקאי אסטרטגיה, ותוך כדי גם סטודנט לכלכלה ולהיסטוריה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ