השינוי שאינו נגמר, או: "איך עושים את זה?!" - עסקים קטנים גדולים - הבלוג של חוה ניסנבוים - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השינוי שאינו נגמר, או: "איך עושים את זה?!"

על הקשר בין הפשרה והקפאה לשינויים בקריירה, ועל שינויים עמוקים בחיי עצמאים. להזיז את הגבינה – גרסת היזם

מוקפת סימני שאלה
פרסומת

כבר 14 שנים שאני עובדת עם עצמאים, ובכל פעם מחדש אני נפעמת מההתפתחות האישית שהם עושים, שהם נדרשים לעשות, כבעלי עסק. חשבו על מנהל מכירות שכיר - יש לו יעדים, הוא חושב תוצאות. טיפוס P קלאסי (Producer) - ראייה לטווח קצר, ממוקד, תכליתי. עכשיו חשבו על מנהל משאבי אנוש בארגון – הוא חושב תהליכים, מערכות יחסים, טווח רחוק, טיפוס I קלאסי (Integrator). טיפוסים שונים בעלי אוריינטציות שונות מאיישים תפקידים שונים.

והעצמאי? דמיינו עצמאי מופנם, שמעדיף להשקיע את האנרגיה כלפי פנים, במחשבות. אלא שכבעל עסק הוא נדרש לצאת החוצה - לשוחח עם משקיעים, לשכנע לקוחות, לדבר עם ספקים, להציג ולקדם את הרעיון שוב ושוב מעל במות שונות. עצמאי נדרש למלא תפקידים שונים עם מאפיינים שונים.

גם עצמאים שבחרו במקצוע המתאים לאופיים, למשל פסיכולוגים, יידרשו למלא מגוון תפקידים, גם כאלה שהם מחוץ לאזורי הנוחות שלהם כמו גבייה או שיווק, על מנת להפוך את העיסוק לעסק.

חשוב להבהיר - לא מדובר על ידע שאנשים רוכשים כדי למלא תפקיד, גם לא על מיומנויות אישיות שאנשים משכללים. אני מדברת על פיתוח של יכולות מולדות (abilities). עד כמה הדבר מורכב? חשבו על היד החזקה שלכם – אתם  כנראה או שמאליים או ימניים (מעטים האנשים שהם גם וגם). נכון, אתם משתמשים בשתי הידיים אבל יש לכם יד אחת מועדפת, חזקה יותר, שהשליטה בה טובה יותר. עכשיו נסו לכתוב ביד החלשה שלכם – סביר שתשקיעו יותר מאמץ והתוצאה תהיה טובה פחות. כך גם עם חשיבה – אנשים מעדיפים להתנהל ולחשוב בדרך מסוימת – וחשיבה המנוגדת לטבע שלהם אינה קלה. עצמאים חיים את הניגודים הללו והם נדרשים כל פעם מחדש לצאת מעורם, מאזור הנוחות שלהם, ולהתפתח כדי לקדם את העסק.

נכון, עצמאים לא צריכים להיות גם אנשי השיווק וגם אנשי הכספים וגם אנשי הפיתוח. אלא שבפועל, לעסק קטן או בינוני אין די כח אדם כדי לאייש את התפקידים השונים. ובעיקר - גם אם הם לא מבצעים אותן בכוחות עצמם, עצמאים נדרשים לנהל את כל הפונקציות הללו. אי אפשר להזניח אף חוליה, מחלקה או שלב בשרשרת האספקה. הרי חוליה חלשה אחת מחלישה את העסק כולו.

סוגיית ההתפתחות בולטת גם במחזור חיי העסק, לא רק בין מחלקות ותפקידים. בשלב הראשון של הקמת עסק, העסק זקוק לטיפוס יזם - הראש בעננים, חושב פיתוח, מכוון עתיד וחזון, המבט מופנה קדימה, רחוק, הוא בורא עולם. אלא שככל שהעסק יתפתח הוא יידרש ליצור גם תהליכי עבודה סדורים, לצלול לפרטי התקציב, לנהלים, ביטוחים, ניהול לקוחות. הרבה פרטים, כאן ועכשיו. כלומר, הראש בעננים, והרגליים - על הקרקע. טיפוסים שונים, כבר אמרתי?

שינוי ומעבר

כדי להבין את תהליך ההתפתחות האישית, אתייחס למושג השינוי בהקשר של עולם העבודה. אנחנו שומעים על שינויים כל יום - אנשים מקימים עסק, מגייסים עובדים, מוכרים את העסק. השינוי הוא תהליך מהיר. מה שאנחנו לא רואים זה את התהליך הפנימי שאדם עובר שיש בו בלבול, אי ודאות, וספקות הכרוכים במעבר.

תהליך השינוי, כפי שתיאר אותו הפסיכולוג קורט לוין, כולל שלושה שלבים: הפשרה, מעבר והקפאה מחדש. כלומר, לא מדובר רק במעבר ממצב אחד לאחר, אלא בעזיבת מצב מוכר, פרק זמן של מעבר ומחויבות חדשה.

הפסיכולוג ג'יימס מרסיה מתאר את תהליך השינוי כתנועה ממצב של מחויבות, למצב של חקירה ומשם למחויבות חדשה. גם יועץ הניהול ברידג'ס מתאר את השינוי כמורכב משלושה שלבים: סיום (עזיבה של מצב קיים), אזור ניטרלי, והתחלה חדשה.

בכל אחת מהתיאוריות הוותיקות האלה, תהליך השינוי מכיל שלב ביניים, בין הישן לחדש, המתואר כמצב של פחד גדול – מהלא מובן, מהלא ידוע, מדאגה לעתיד. ומעבר שמביא איתו חוסר ודאות ובלבול, מעורר גם תסכול וחוסר סבלנות. אם עדיין אין תמונה ברורה של ההתחלות החדשות, אנחנו עשויים להרגיש אבודים.

לכן מעברי קריירה כאלה נחווים כעוצמתיים, ואינם מופיעים בתכיפות גבוהה במהלך הקריירה. הגוף והנפש שואפים ליציבות ומתקשים להכיל תנועה עוצמתית כל כך. מעברים יופיעו בנקודות זמן ספציפיות כמו בחירת מסלול לימודים בתחילת הקריירה, שינוי באמצע החיים, או משבר המגיע בעקבות אירוע מטלטל כמו מחלה.

נכון, במציאות הנוכחית אנשים נדרשים לחולל שינויים, ולהמציא את עצמם מחדש יותר מפעם אחת בקריירה. ואולי המושג הרווח היום 'קריירה פרוטאינית', על שם פרוטאוס אל ים שהיה משנה את צורתו, מתאר את המציאות הזו בצורה הטובה ביותר.

אלא שעצמאים בעסק נדרשים להסתגל כל הזמן כדי להתאים את עצמם לדרישות העסק המתפתח במהירות. רוב הזמן הם נמצאים במשימות ותחומים שהם מחוץ לאזור הנוחות שלהם. וכבר הבנו עד כמה עמוקה ההתפתחות. שוב, אין הכוונה לעבודה אינטנסיבית או לעומס, אלא להתפתחות פנימית בזהותם, שתאפשר להם להתמודד עם מצבים חדשים בעסק. לעתים מדובר בפיתוח יכולות שהיו רדומות ולעיתים מדובר במיומנויות שאינן המיומנויות הטבעיות או חלק מהזהות שלהם.

בשלבי מעבר, מה שעשוי להיראות על פניו כמו התלבטות בשאלות מעשיות, הוא למעשה חלק משמעותי בגיבוש הגדרה עצמית, ותעייה אחר תשובות לשאלות מהותיות כמו "איך עושים את זה?!" או "האם אני יכול לעשות את זה?", וגם: "זה מתאים לי?".

לסיכום, אומנם מדובר בתהליך קשה, ובהתמודדות מאתגרת, אבל אם הובן מכך שהוא לא מומלץ, אז חשוב להבהיר את כוונת המשוררת (הבלוגרית) – בעיני זו זכות גדולה להתפתח, לצאת למחוזות חדשים, להתנסות ולגלות תחומים חדשים, להרחיב את גבולות היכולת והמסוגלות.

ומלה לכל אותם עצמאים - אתם בדרך ואתם מתפתחים וצומחים! גם אם ביומיום, בתוך התהליך אתם מרגישים כמו קריעת ים סוף, וגם אם אתם ממש מותשים – נסו מדי פעם להתעלות מעל למטלות היום יום, ולהתבונן על התהליך ממעוף הציפור – איזו דרך ארוכה כבר עשיתם! והנה, אתם כבר בדרך לשלב הבא!

שם מחכה הגמול - הסיפוק וההגשמה העצמית.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

סטודנטית

חייה של סטודנטית למשפטים: התנדבות סביב השעון וחוויה של פעם בחיים

שתי שנותיה הראשונות של בתי הבכורה באוניברסיטה היו עמוסות פעילויות שונות, כולן ללא שכר לצדן. לבסוף התגלגלה לפתחה הצעה לעבוד כעוזרת הוראה, ועבורי זו היתה הזדמנות ללמד אותה לבחור קרן פנסיה וקרן השתלמות

כתבות שאולי פיספסתם

*#