למי להצביע בבחירות כדי לשלם פחות כסף - האתגר של המחר - הבלוג של גיל קויבסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למי להצביע בבחירות כדי לשלם פחות כסף

בשביל לסגור את הגירעון צריך לקצץ בשירותים ציבוריים או להעלות מסים. אם בוחרים להעלות מסים, אין סיבה שהעלייה תהיה גורפת - במיוחד לא כשחלק מהציבור משרת בצבא ומשלם בכך מס נוסף ■ חלק ראשון בסדרה

8תגובות
שלטי בחירות
תומר אפלבאום

לפני שבועיים אישרה הממשלה כצעד ראשוני קיצוץ רוחבי של 1.2 מיליארד שקל. נגיד בנק ישראל הודיע כי על הממשלה להיערך להעלאת מסים גורפת משום שהתחזיות בדבר הגירעון הן "רחמניות". כלומר, על כך שהציבור בישראל עומד לשלם במסים או לקבל שירותים ציבוריים מקוצצים כבר אין מחלוקת. את הבור התקציבי צריך למלא אחרי הבחירות. נקווה רק שלא יקברו אותנו בתהליך.

השאלה שצריך לשאול את המתמודדים היא מדוע הכל כל כך רוחבי וגורף, ולבקש שיפרטו - איך בכוונתם לסגור את הגירעון. רוצים רמז? בארבעה דרכים הבור התקציבי ייסתם: קיצוץ הוצאות, מס הכנסה, מע"מ ומיסוי רכב.

אני משאיר לקוראים להציע איזו הוצאה ממשלתית צריך לקצץ. לא מסובך לגלות כמה כסף מתבזבז לריק מקופת המדינה. המשימה הצנועה שלי, בשלושת הטורים הקרובים, היא להציע נקודת מבט על שלושת המסים הגדולים ואיך הם צריכים להיראות אחרי הבחירות. שאר המסים פחות מעניינים. לא כי אינם ראויים, אלא משום שהם לא מכניסים מספיק כסף. תפקיד המס הוא קודם כל למלא את הקופה. מה שלא ממלא, לא מעניין.

מס הכנסה ליחידים הוא הדוגמה הראשונה. המס נגבה לפי מדרגות הכנסה, כשאחוז גבוה יותר נגבה ככל שמדרגת ההכנסה גבוהה יותר. המס מהווה רבע מהכנסות המדינה ועליה של אחוז בכל אחת ממדרגות המס מוסיף בערך 4 מיליארד שקלים (קצת פחות מעלייה של אחוז במע"מ).

השיח התקשורתי ביחס למס הכנסה מתרכז כרגע בפנטזיות של אנשי האוצר המבקשים לבטל הקלות מס כגון הפטורים וההקלות לחוסכים (חלק הביטולים האלה ראויים אבל ההיתכנות הפוליטית שלהם נמוכה). בנוסף יש גם כמה פוליטיקאים שהציעו העלאות זניחות כגון ביטול תקרת הפטור על סך 5,000 שקל על השכרת דירות מגורים (חסר משמעות מבחינת סגירת התקציב). אחרי פטפוטי הסרק, התסריט הסביר הוא שברוח הרוחבית והגורפת, יבקש האוצר להעלות את המס כך שלכל מדרגת מס יצטרף אחוז או שניים.

האמנם ראויה העלאה גורפת של מדרגות מס ההכנסה? האם ראוי שכל הסקטורים בחברה ישלמו מס אחיד, תוך התעלמות (גורפת לא פחות) מהעובדה שחלק נרחב מהציבור שירת שירות צבאי ושילם בכך מס בדמות שלוש שנות עבודה בהתנדבות, בעוד חלק נרחב אחר זוכה לפטור?

בטור קודם כתבתי על מס החיילים. אנחנו נוטים לראות במס תשלום כספי, אבל ההיסטוריה מלמדת שמס שולם גם בתבואה, בעבדים וגם בחיילים.

בעוד מס הכנסה חל (כמעט) על כל הציבור באופן אחיד, מס החיילים מוטל רק על סקטורים מסוימים. בזמן שחילונים נדרשים לשלם מס שירות צבאי במשך שלוש שנים שבהן הם אינם משתכרים ואינם צוברים לפנסיה, ציבורים שלמים בחברה הישראלית זוכים לפטורים ולפריבילגיות. המס העודף בדמות מס השירות הצבאי שמשלם חילוני ממוצע מוערך בחצי מיליון שקל. ראוי להשיב לחילונים את הסכום הזה. איך? בהפחתת נטל המס. איך בדיוק: נטיל מס הכנסה נוסף, וניתן פטור ממנו למי ששירתו בצה"ל.

לא מדובר בהמצאה ייחודית לישראל. מס דומה בשיעור של 3% נהוג בשווייץ על מי שפטורים מהשירות הצבאי השווייצי, שאורכו נמוך משמעותית מאורך השירות המקובל בצה"ל, והיה נהוג בשלל מדינות אירופיות נוספות שבהן היתה חובת שירות צבאי.

ההצעה שלי: הטלת מס הכנסה נוסף בישראל בשיעור של 10% עם הפחתה בהתאם לאורך השירות הצבאי או הלאומי שביצעו. העלאה כזו תכניס לקופת המדינה מיליארדים ותשיב במקצת את הצדק שבין המגזרים השונים. אסור ללכת שבי אחרי הפרדיגמה שלפיה הפתרון הוא העלאת מסים גורפת שמתעלמת מהתרומה של כל אזרח למדינה.

לא מדובר על איזו סחטנות מגזרית ולא על אפליה. מי שלא שירתו בצה"ל ועדיין מהווים חלק מכלכלת ישראל (שנשענת על הכידונים של צה"ל) צריכים לשלם יותר.

חשוב לדבר על חוק הגיוס ולסיים את האפליה המבישה בגיוס, אבל חשוב גם לתת לאפליה ביטוי במישור הכלכלי. מי ששירתו בצה"ל ושילמו מס עודף צריכים לקבל פטור מהעלאת מס ההכנסה הקרובה. פוליטיקאים שלא מוכנים להתחייב על כך או לא מסוגלים להבין על מה אתם מדברים לא ראויים לקול שלכם - אם הם ייבחרו אתם תשלמו את החשבון.

בשבוע הבא: מס ערך מוסף  ולמה, למרות הכל, עדיף שדווקא הוא יעלה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#