הברקזיט הוא הזדמנות עבור הכלכלה הישראלית - גיל קויבסקי - הבלוג של גיל קויבסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הברקזיט הוא הזדמנות עבור הכלכלה הישראלית

האיחוד האירופי הוא שוק כלכלי משמעותי שנמצא באחת מנקודות השפל ההיסטוריות שלו, וזה הזמן להכות בברזל בעודו חם

6תגובות
בנימין נתניהו בסרט "קינג ביבי".
מתוך הסרט "קינג בי

לנוכח המלצות הפרקליטות ועד שיגיע (אם יגיע) כתב האישום, ראש הממשלה מנסה לשדר עסקים כרגיל. השבוע למשל, במסגרת ועידת העסקים של "גלובס", שב והתהדר נתניהו כי מצבה של ישראל מעולם לא היה טוב יותר: "אתם יודעים למה ההפגנות (האפודים הצהובים; ג.ק) לא תופסות? כי אנשים יודעים את האמת. אז מנסים, אבל יש אמת. ישראל היא הצלחה כלכלית אדירה".

ביבי עדיין זכור כ"מר כלכלה". תור הזהב שלו הוא תקופת כהונתו הקצרה כשר אוצר בין 2003 ל-2005. נתניהו, שהתחנך בארה"ב ורואה בעבודתו בחברת הייעוץ האמריקאית BCG כרגע מכונן בחייו, הגיע לתפקיד שר האוצר עם נדוניה אמריקאית מובהקת: כלכלה חופשית. לביבי היה חזון ברור למשק חופשי עם מסים נמוכים, הוצאה ממשלתית מוגבלת, מעט רגולציה, הרבה תחרות וסחר חופשי. לצד החזון הסדור (גם אם פשטני), גילה נתניהו אומץ פוליטי מול ההתנגדות לרעיונות שלו. נתניהו מימש את תוכניתו בשורת צעדים שעלו לו בטווח המיידי במחיר פוליטי, אבל מיצבו אותו כמנהיג אמיתי.

תוכנית סדורה (גם אם לא פופולרית) והאומץ לבצעה הם המתכון למנהיגות. זו הסיבה לכניסתו של נתניהו לפנתיאון של מנהיגי ישראל, וזו גם הסיבה שמתחריו הפוליטיים, שחוששים מפגיעה זמנית בפופולריות ונמנעים מלבצע מהלכים משמעותיים (או אפילו להצהיר הצהרות מעוררות מחלוקת) מתגמדים מול דמותו של "קינג ביבי".

הראשון לזהות

סילבן שלום, שהיה שר האוצר שקדם לביבי, טען לא פעם כי תהילתו של נתניהו היא פרי מהלכים שביצע במהלך הקדנציה שלו. מיותר לציין את הקלישאה שלפיה תזמון הוא הכול, אבל התזה של סילבן חסרה את העובדה, שבניגוד לביבי, לשלום לא היה את הכוח הפוליטי לממש את הרפורמות האלה.

סילבן שלום גם היה מי שביקש במאי 2003, רגע לפני שהוחלף על ידי ביבי, לצרף את ישראל לאיחוד האירופי. גם הרעיון הזה עלה כנראה בזמן לא מתאים, ולמרות ההתלהבות מצד גורמים באיחוד האירופי, לסילבן שלום ולמדינת ישראל לא היה את הכוח לממש אותו.

אם ביבי רוצה לשחזר את תור הזהב שלו, בשלהי כהונתו, הוא יכול לשוב ו"לגנוב" מסילבן שלום את הרעיון. בניגוד לישראל של שלום ב-2003, אם תפישתו של נתניהו את ישראל נכונה, הרי שההתעצמות הכלכלית והפוליטית של ישראל מציבה אותה בעמדת מיקוח מצוינת מול האיחוד האירופי, שנמצא באחת מנקודות השפל ההיסטוריות שלו.

פסגת ראשי האיחוד האירופי בבריסל
AFP

הציבור בישראל מכיר את האיחוד האירופי כגורם פוליטי שממהר לגנות את ישראל ביחסיה עם הפלשתינים, אך האיחוד האירופי הוא בראש ובראשונה בעיקר ארגון כלכלי שמהווה את גוש הסחר החזק בעולם. השוק האירופי המשותף, שכולל את מדינות האיחוד וכמה מדינות שאינן חברות באיחוד דוגמת נורבגיה ושוויץ, הוא מופת של כלכלה חופשית, שבה הון, סחורות, אנשים ושירותים נעים בחופשיות. נתניהו, אביר השוק החופשי, היה אמור להיות הראשון לזהות את הפוטנציאל, ולהצעיד את ישראל אל עבר השוק האירופי המשותף.

עם כל הכבוד לסחר הישראלי מול הידידות החדשות הודו, עומאן ומדינות אפריקה, האיחוד האירופי הוא שותף הסחר העיקרי של ישראל (לפי נתוני 2017, 30% מהיצוא הישראלי היה לאיחוד, ו-40% מהיבוא מגיע ממדינות האיחוד). כל מהלך מול אירופה משנה סדרי עולם מבחינה כלכלית. כך למשל, הסכם שמים פתוחים שנחתם עם האיחוד ב-2012 הוביל לצניחה במחירי הטיסות ולמגוון יעדים מסחרר. עם זאת, הסכם זה הוא בסך הכול צעד קטן ונקודתי, מרכיב זעיר במערך רחב יותר של יחסי-סחר בין ישראל לאיחוד האירופי.

הסכם האסוציאציה שמסדיר את כללי המסגרת של יחסי ישראל לאיחוד נחתם ב-1995 ולא שודרג מאז באופן מהותי. הוא דומה באופיו למדינות רבות באזורינו, ואף מפגר ביחס לחלקן.

המצב הקיים למשל בין ישראל לאיחוד רחוק שנות אור מהסכמי הסחר החופשי שיש בין האיחוד לשוויץ או למדינות ה-EEA (נורבגיה, איסלנד וליכטנשטיין), או מאיחוד המכסים עם טורקיה.

נתניהו יוצר אמנם בריתות חדשות דרך הדיאלוג מול יוון וקפריסין ומתגאה בהידוק היחסים עם קבוצת וישגרד (פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה), אך לאור היחסים ההדוקים ממילא עם אירופה המערבית, תמוה ששדרוג היחסים עם האיחוד לא נמצא בראש סדר העדיפויות. היתרון היחסי של ישראל (כאמור, "הצלחה כלכלית אדירה") אל מול השפל שבו נמצא האיחוד, הוא הזדמנות היסטורית להגיע להבנות עם האיחוד ולארגן עסקה שאולי לא נוכל להגיע אליה במועד מאוחר יותר.

מאחר שנתניהו הוא גם שר החוץ, שווה לשאול מדוע לא להשיב לחיים את חזון החברות המלאה באיחוד. חברות כזו, לצד היתרון הכלכלי, מעניקה למדינה החברה גם עוצמה פוליטית לא מבוטלת (למרות ששוב יש להדגיש: האיחוד הוא בעיקר ארגון כלכלי).

איש אינו מפקפק בכישוריו הרטוריים של נתניהו על בימת האו"ם, אך בניגוד לכהונתו כשר אוצר, בתור שר חוץ, "The Thrill is Gone", כמו ששר מלך הבלוז בי.בי. קינג זצוק"ל. קשה לחשוב על חזון מדיני מובהק שהציג נתניהו וגם יישם. ולכן, למרבה האירוניה, ההצעה שלי היא שדווקא ראש הממשלה "האמריקאי" ביותר שהיה לישראל (מבלי לפגוע בכבודה של גולדה מאיר) יהיה זה שישיב את מדינת ישראל אל העריסה האירופית שממנה צמחה. הצטרפות לאיחוד האירופי, ואפילו שדרוג יחסי הסחר, הם לא עניין פשוט. אבל, אם זהו החזון ויש אומץ פוליטי לבצעו – זה הזמן הנכון, ונתניהו, לפחות לפי הרקורד באוצר, הוא אולי האיש הנכון למשימה.

BB King \ Eric Clapton - The Thrill Is Gone - דלג

ימי הכלניות

סאגה שלמה מרחפת סביב ראיון אומלל של נתניהו מ-2006, שבו ציין לכאורה כי הוא זוכר את חיילי המנדט הבריטי בירושלים, זאת על אף שנולד לאחר שהמנדט הבריטי הסתיים. אם אמר או לא אמר, ניתן לפרשנים לנחש, אך הנה רעיון קטן שייתן קצת נחת בבלפור.

הבריטים שסיבכו עצמם עם הברקזיט מחפשים כעת דרכים יצירתית להציל את הכלכלה שלהם. יש מי שמדברים על "חבר העמים הבריטי" כאחד מגלגלי ההצלה הללו, שיכפר על הנזק שכרוך בעזיבת האיחוד האירופי. הארגון, שחברות בו לצד בריטניה גם מדינות ידידותיות לישראל כמו קנדה, אוסטרליה והודו, נטול כיום משמעות כלכלית מהותית. הבריטים רוצים לעשות בו שימוש כדי ליצור את אחד מאזורי הסחר החופשי הגדולים בעולם.

ב-2006 הצהיר המזכ"ל של הארגון שישראל היא המדינה היחידה בעולם שעומדת במובהק בקריטריונים להצטרפות וטרם מימשה את ההזדמנות. גם הארגון הזה, לצד האיחוד האירופי או במקומו, הוא מסגרת שחבל שישראל איננה חלק ממנה.

בהתאם למסורת, במדינות החברות ב"חבר העמים הבריטי", השגריר הבריטי מכונה "נציב עליון". אם יצליח נתניהו, ינצור אותו האל, לצרף את ישראל לחבר העמים הבריטי, והנציב העליון ישוב לישראל, זאת תהיה יופי של תשובה לכל מי שמקניטים אותו על הכלניות (חיילים בריטים) שראה או לא ראה: לגבי חיילים, הוא אולי "התבלבל", אבל את הנציב העליון הוא לא רק ראה, אלא גם החזיר אותו בחזרה.

תל אביב תחת המנדט הבריטי ב-1945

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

גרף השקעה

הצלחה בהשקעות חבויה בהבנה ולא בפיזור

השקעה במניות איננה מדע מדויק. תמיד צריך פיזור מינימלי, אולם התוצאה הסופית לא תלויה בפיזור אלא בממוצע ההצלחות לעומת ממוצע הכישלונות ■ קחו לדוגמה את S&P500, מדד המפוזר על פני 500 המניות המובילות בעולם, ועדיין ב-2009-2007 השלים המדד ירידה של 50%

כתבות שאולי פיספסתם

*#