שירתם שירות צבאי מלא? מגיע לכם חצי מיליון שקל - גיל קויבסקי - הבלוג של גיל קויבסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שירתם שירות צבאי מלא? מגיע לכם חצי מיליון שקל

אם חילונים נדרשים לשלם "מס חיילים" בשווי של חצי מיליון שקל, הגיע הזמן להפחית את המס הזה מחבות המס הכללית שלהם, או להטיל על מי שאינם משרתים מס בשווי דומה

187תגובות
הפגנה נגד חוק הגיוס
תומר אפלבאום

שתי סוגיות צפויות להרעיד את הפוליטיקה הישראלית. האחת היא מתווה גיוס החרדים לצה"ל, השנייה היא הגירעון התקציבי. לכאורה שני נושאים שונים, אך בחינה קצרה תגלה שמדובר בשני נושאים הקשורים זה לזה בקשר הדוק. בזכות הקשר הזה ניתן בקלות להגיע למסקנה כי חילוני ממוצע צריך לקבל הקלות מס בשווי של לא פחות מחצי מיליון שקל.

ב-1970 הוגשה העתירה הראשונה נגד הפטור לגיוס חרדים, ומאז מתגלגלות בבג"ץ עתירות על האפליה כנגד הציבור החילוני בחובת הגיוס לצה"ל. רבים סבורים ששירות בצה"ל הוא זכות גדולה שנופלת בחלקו של כל אזרח ישראלי, אך צריך לזכור שהשירות הצבאי הוא עדיין בגדר שירות חובה שנקבע לפי חוק, ונאכף בנחישות כנגד מי שמפרים אותו.

את הצד האפל של שירות החובה אפשר לפגוש בבית הכלא הצבאי: נפקדות ועריקות מצה"ל הן עבירות שאלפי חילונים מושלכים בגינן לכלא מדי שנה. המורשעים, מרביתם חילונים ממעמד סוציו אקונומי נמוך שבורחים מהצבא כדי לעבוד ולהביא אוכל הביתה, זוכים גם לרישום פלילי שילווה אותם בכל החיים.

מנגד, חרדים, דתיים-לאומיים וערבים נהנים מחסינות ופריווילגיה: פטור גורף באופן רשמי (לבנות דתיות), פטור גורף באופן מעשי (לחרדים ולערבים) ושירות מקוצר (לתלמידי ישיבות ההסדר מהמגזר הדתי לאומי). חובת הגיוס לשירות צבאי מלא, בלי הנחות ובלי הקלות, מוטלת רק על החילונים ועל המיעוטים הדרוזי והצ'רקסי.

חיילים במחסום קלנדיה
אוליבייה פיטוסי

נשאיר למערכת הפוליטית ולבית המשפט את השאלה הפוליטית והערכית, כיצד מאפשרים אפליה קיצונית על רקע דתי של חילונים במדינת ישראל. אבל בין אם חילונים ימשיכו להיות אזרחים סוג ב' במדינה ובין אם המצב ישתנה, יש לזכור שלצד השאלה הערכית-פוליטית יש גם משמעות כספית ברורה לשירות חובה צבאי. שאלה זו קשורה קשר הדוק למסים במדינת ישראל.

מס חיילים

כדי לממן את פעילותה, המדינה מטילה מס. מסים הם מחיר הציוויליזציה. הכסף שמגיע דרך מערכת המס מממן למשל את מערכות החינוך, הבריאות והרווחה. גם מערכת הביטחון זוכה לחלק מעוגת התקציב - הוא אפילו החלק הגדול ביותר. אך כדי לאפשר את פעילות הצבא, המדינה לא רק מטילה מס שמשולם לה בכסף אלא היא גובה גם "מס חיילים": שירות החובה בצה"ל.

צריך לזכור שמס איננו רק תשלום כספי. במהלך ההיסטוריה האנושית מסים היו משולמים באמצעות תבואה חקלאית, חיילים, עבדים, סחורות ועוד. פקיד השומה אמנם ירים גבה אם חקלאים יבקשו כיום לשלם את חובות המס שלהם בקלמנטינות או חיטה, אבל מס החיילים עדיין איתנו – זהו שירות החובה הצה"לי המלא שכל אזרח ישראלי חייב בו, אלא אם הוא כאמור חרדי, דתי או ערבי.

כך שילמו מסים ברומא העתיקה - דלג
כך שילמו מסים ברומא העתיקה

כשפורטים לשקלים את שירות החובה בצה"ל, מגיעים לסכומי עתק לכל חייל משוחרר. השירות הצבאי שולל מכל אדם עד שלוש שנות השתכרות כשהוא בשיא כוחו. אלו שלוש שנים שבהן האדם לא משתכר שכר ריאלי. יש לזכור שבנוסף החייל או החיילת לא מפרישים לפנסיה ולא צוברים ניסיון מקצועי רלוונטי לקריירה שתלווה את חייהם.

אם לוקחים בחשבון רק את השכר הממוצע, מגיעים במהירות לסכום העולה על 300 אלף שקל. יש לזכור את האינטנסיביות של השירות (שבעקבותיה יוצאים רבים מהמשתחררים לחופשה ממושכת), הנזק המתמשך כתוצאה מהכניסה המאוחרת לשוק העבודה ואת אובדן הריבית על הכספים שהיו יכול להיצבר בשנים שבהן שירת החייל בצה"ל.

סכום המס אפוא מאמיר עוד ועוד. כך למשל, בהערכה גסה, חילוני או דרוזי בן 30 ששירת לפני עשור שירות מלא בצה"ל שילם "מס חיילים" בשווי של לערך חצי מיליון שקל. ניתן כמובן לחשב את ההפסד בצורות שונות – ואפשר להתווכח על דרך החישוב - אך העיקרון ברור. מי שמשרת בצה"ל זוכה לשרת, אך גם משלם מחיר כבד.

ההצדקה לאפליה מבוססת לכאורה על המאפיינים הייחודיים של המגזרים שזוכים לפטור שלא מאפשרים להם לשרת בצבא. אלו אינם מעניינה של מערכת המס. מס טוב הוא מס ניטרלי המוטל על כולם, בלי הבדל דת, מין או לאום. במלים אחרות, אם חילונים נדרשים לשלם "מס חיילים" בשווי של חצי מיליון שקל, הגיע הזמן להפחית את המס הזה מחבות המס הכללית שלהם, או להטיל על מי שאינם משרתים מס בשווי דומה

חיילים בתרגיל ברמת הגולן
גיל אליהו

המצב הנוכחי רחוק מכך. פרט לנקודות זיכוי בשלוש השנים הראשונות לאחר השחרור, מערכת המס הישראלית איננה מעניקה הקלות כלשהן למי ששירתו בצבא. לכאורה מדובר בהקלת מס של עד 8,400 שקל, סכום זניח ביחס למאות אלפי השקלים ששילם החייל ב"מס חיילים". אבל העניין גרוע הרבה יותר משום שבאופן מעשי מרבית החיילים המשוחררים כלל לא מגיעים לסף המס או משלמים מס בשיעור נמוך, כך שבפועל נקודות הזיכוי לא מנוצלות.

את המצב הזה צריך לשנות, ודווקא משבר התקציב המתרגש עלינו לרעה הוא ההזדמנות להתחיל את השינוי.

הגירעון התקציבי הוא הזדמנות

על אף ההצהרות שלא יעלו מסים, נראה שלכחלון ולנתניהו לא תהיה ברירה, ומס ההכנסה צפוי לעלות כדי לאפשר לממשלה לעמוד בהתחייבויות שלה מבלי להיכנס לסחרור של גירעון תקציבי. העלאת המס יכולה להיות ניטרלית כפי שהיא בדרך כלל ולחול על כל קבוצות האוכלוסייה - חילונים, דתיים, חרדים וערבים. אבל, אם הגיע הזמן לקחת בחשבון את "מס החיילים" ששילמו אלו ששירתו בצה"ל, נראה שהעלאת המס הצפויה יכולה להיות הזדמנות פז ליישם זאת. במושב הכנסת הקרוב יש לקשור בין החקיקה בנושא הגיוס לחקיקת המס.

כדי לאזן את חבות המס בין מי ששירתו בצה"ל ובין מי שהשתמטו, יש לתת למי ששירתו בצה"ל הקלות והטבות מס נדיבות, כך שעליית נטל המס לא תחול עליהם באופן מעשי. באמצעות נקודות זיכוי או שיעורי מס מופחת למי ששירתו בצה"ל, ניתן לגרום לכך שהעלאת המס הצפויה תוטל במלואה על כל מי שהשתמט מלשלם "מס חיילים". יש לזכור שמערכת המס כפופה למדרגות ההכנסה המקובלות, כך שמי שהכנסתו מועטה - משרת או משתמט, ישלם מעט, ומי שהכנסתו גבוהה ישלם הרבה, תוך שהשירות הצבאי או אי-השירות שלו נלקחים בחשבון.

משה כחלון ובנימין נתניהו
אמיל סלמן

מירב ארלוזורוב טענה בשבוע שעבר כי כדי לדאוג לעתיד המדינה, חשוב להימנע מההתעקשות על גיוס החרדים ואפילו לוותר על הדרישה שהם יהיו בישיבה באותן שנים. מתן פטור ללא תנאים יאפשר לטענתה לציבור החרדי להשתלב בעולם העבודה הישראלי, דבר חיוני לעתיד מדינת ישראל ולכלכלה שלה. אם ימשיכו להתעקש על גיוסם או אפילו על חובת הלימודים שלהם בישיבה, טוענת ארלוזורוב, מדינת ישראל במסלול הבטוח לפשיטת רגל כלכלית.

גם אם מקבלים את התזה הבעייתית (בלשון המעטה) של ארלוזורוב ומכשירים את האפליה, הרי שההיבט הכלכלי של האפליה נותר בעינו: החילוני הממוצע שילם מס נוסף של למעלה מחצי מיליון שקל. מתן הקלות מס למי ששירתו לא יפגע ביכולת של החרדים להתפרנס – ולכן אין בכך כל בעיה.

העלייה הצפויה במס היא ההזדמנות לשינוי עמוק שבו יוחזר האיזון בין הקבוצות השונות במדינת ישראל. תיקון שבו כל אזרח יהיה שווה לא רק בזכויות אלא גם בחובות, ושהציבור החילוני שנעשק בקיצוניות במשך עשרות שנים יתחיל  לקבל פיצוי הולם על המחיר ששילם למען המדינה. יש להתחיל בהטבות מס, ובהמשך גם במתן פיצוי כספי ישיר.

מי שתרם את השנים הכי יפות שלו למען המדינה יוכל ללכת בה בראש מורם ובשלווה כלכלית. מנגד, מי שבחר להשתמט ישלם את המחיר המלא של ההשתמטות שלו. כך כולם יוכלו ליהנות מהציוויליזציה הישראלית, שהמסים הם המחיר שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

סיאול, דרום קוריאה

טורונטו וסיאול מציגות שתי גישות שונות לכלכלה שיתופית

ברית הערים המשתפות הוא ארגון המורכב אך ורק מערים ומשמש פלטפורמה לשיתוף מידע ופעולה בין ערים בכל הקשור לכלכלה משתפת. כחלק מהפעילות, נכתבת אמנה המנסה לקדם שיח בנוגע לעקרונות ולהתחייבויות שעל הערים לדבוק בהן בכל הקשור לכלכלה משתפת

רעיון, סטארט אפ, מחשבה

2019 בפתח: כך תבנו תוכנית שיווק יעילה וריאלית לסטארט-אפ שלכם

אין צורך להריץ קמפיין אדוורדס בגוגל לפני שיש מוצר, כדאי לבחון תאריכי השקה שיתאימו לכנס טכנולוגי ולפני שמשקיעים את הדולר הראשון בשיווק, ודאו שיש לכם את היכולת לסגור מעגל עם כל לקוח פוטנציאלי ■ עצות לאופן בניית התכנית השיווקית בתחילת דרכו של המיזם

כתבות שאולי פיספסתם

*#