רות' ביידר גינסבורג מתה בתזמון המסוכן ביותר האפשרי עבור יציבות ארה"ב

נראה כי לדמוקרטים אין דרך למנוע מהרפובליקאים למנות לגינסבורג מחליף. זה מצב ללא מוצא – כל עוד המפלגה הדמוקרטית לא משנה את כללי המשחק, והמפלגה הדמוקרטית אוהבת את כללי המשחק יותר מכל

אביתר פרל
אביתר פרל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות' ביידר גינסבורג
רות' ביידר גינסבורגצילום: Steve Helber/אי־פי

שופטת בית המשפט העליון רות' ביידר גינסבורג מתה ביום שישי, 46 ימים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, במה שעשוי להיות התזמון המסוכן ביותר שבו יכלה למות מבחינת יציבות המערכת הפוליטית האמריקאית. זו בוננזה מטורפת לתנועה השמרנית, שעברה תוך ארבע שנים ממצב שבו היא בולמת (תוך שבירת נורמות פוליטיות) ביסוס רוב של חמישה שופטים שמונו על ידי דמוקרטים לעומת ארבע שמונו על ידי רפובליקאים - למצב שבו היא צפויה להשיג (תוך שבירת נורמות פוליטיות) רוב של שש מול שלוש.

בית משפט שמרני כל כך יוכל לעצור כל רפורמה מהותית של נשיאה דמוקרטית עתידית ולחצוב בהישגים משפטיים של השמאל האמריקאי, שהם רוב מכריע של ההישגים של השמאל האמריקאי בעשורים האחרונים. יש לציין, בהקשר זה, כי שופט העליון סטיבן ברייר, שמונה על ידי הנשיא קלינטון, בן 82.

נראה כי לדמוקרטים אין כל דרך למנוע מהרפובליקאים למנות לגינסבורג מחליף - הנשיא דונלד טראמפ אף אישר כי בכוונתו לעשות כך במהרה, וכי מדובר יהיה במחליפה. הדמוקרטים לא מסוגלים לעצור זאת גם במקרה שבו המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן ינצח בבחירות וגם במקרה שבו הדמוקרטים יקחו את הסנאט ויגדילו את כוחם בבית הנבחרים. לפי פרסומים, ועדת המשפט של הסנאט כבר מתכננת הליך מינוי מקוצר בן כחודש.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפצילום: POOL/ Reuters / David T. Foster

זה נראה כמו מצב ללא מוצא עבור השמאל האמריקאי, סוג של שח מט, לפחות כל עוד המפלגה הדמוקרטית לא משנה באופן מהותי את כללי המשחק, והמפלגה הדמוקרטית אוהבת את כללי המשחק יותר מכל דבר אחר, גם כשהשחקן שיושב מולם מרים מדי פעם צריח מהלוח וזורק אותו לעבר הקהל.

הדמוקרטים נאלצים להגן על כללים שהמציאו רפובליקאים

המינוי המזורז שמתוכנן למחליפה של גינסבורג הוא שיאו של תהליך ארוך של שחיקת הנורמות שאיפשרו לרשות המחוקקת האמריקאית לתפקד - עד שנבחר נשיא שחור. מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט, מיץ' מקונל, פועל מאז בחירת אובמה באגרסיביות חסרת מעצורים שאינה מתחשבת בנורמות פוליטיות, וקוצר הישג אחר הישג.

אחד המהלכים המשמעותיים שבהם נקט היה העלאה דה-פקטו של סף הקולות הנדרשים להעברת חוק בסנאט ל-60, דרך שימוש אוטומטי במנגנון הפיליבסטר, שעד אז שררה הסכמה לעשות בו שימוש רק במקרים מיוחדים. הצעד הזה לבדו מנע מאובמה הישגים משמעותיים מאז שאיבד את הרוב המיוחד של 61 (סופרמג'וריטי) שלו ב-2009, כשהסנאטור טד קנדי מת והוחלף ברפובליקאי; וכן החליש מאוד את רפורמת הבריאות אובמה קר, שהצליחה לעבור על חודו של קול.

נקודת ציון נוספת משמעותית היא סירובו של מק'ונל ב-2016 לאפשר למועמד של אובמה לבית המשפט העליון, מריק גרלנד, להגיע להצבעה בסנאט – בטענה כי רצון העם בבחירות צריך לקבוע את זהות המחליף. הנשיא לשעבר עמד באחרונה על הצביעות בעמדה הרפובליקאית: "לפני ארבע שנים וחצי, כשהרפובליקאים סירבו לערוך שימוע או הצבעה על מועמדותו של מריק גרלנד, הם המציאו עיקרון שלפיו הסנאט לא צריך למלא מושב עליון פתוח לפני שנשיא חדש הושבע.

מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט מיץ' מקונל (במרכז), השבוע
מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט מיץ' מקונל (במרכז)צילום: LEAH MILLIS/רויטרס

"עיקרון בסיסי של החוק – ושל הגינות יומיומית – הוא שאנו מיישמים חוקים באופן עקבי, ולא על בסיס מה נוח או כדאי לנו באותו רגע. שלטון החוק, הלגיטימיות של בתי המשפט, הפעילות התקינה של הדמוקרטיה שלנו, כולם תלויים בעיקרון הבסיסי הזה. מאחר שקולות כבר מוטלים ברגעים אלה בבחירות, הסנאטורים הרפובליקאים צריכים כעת ליישם את אותו סטנדרט".

ספק אם אובמה עצמו באמת חושב שדבריו יעוררו את מצפונם של הסנאטורים הרפובליקאים. כמו כן, כפי שציין טום סוקה בטור פרשנות באתר "סלייט", קיימת בעיה רטורית בסיסית בדבריו של הנשיא לשעבר – ה"כלל" שאותו מקדונל "מפר" הוא אותו כלל שמק'ונל המציא, ואם ביכולתו להמציא כללים, ובכן, הגיוני שהוא פשוט המציא כלל חדש ולא אמורה להיות עם כך בעיה. "איכשהו הדמוקרטים מצאו עצמם בפוזיציה שבה עליהם להגן על הכלל של מק'ונל מ-2016, נגד הכלל החדש של 2020 – ואף לטעון שהכלל מ-2016 קריטי לפעילות התקינה של הדמוקרטיה. וזאת, בעוד הכללים שניהם הומצאו באופן בלעדי כדי לשרת את האינטרסים של מיץ' מק'ונל", טען סוקה.

מסרבים לשבור את הכלים

הדמוקרטים אינם באמת חסרי אונים לחלוטין אל מול המציאות הפוליטית – זוהי פוזה שהם התאהבו בה, משחק שהם שיכנעו את עצמם שהוא אמיתי. תיאורטית, אם המפלגה תסחוף את העם בבחירות באופן מכריע, היא תוכל לשנות את כללי המערכת הפוליטית באופן שיבטל את הישגי הרפובליקאים בדיעבד.

הצעדים המתבקשים הם ביטול הפיליבסטר (שאותו ניתן לבצע עם רוב רגיל בסנאט) והוספת שופטים לבית המשפט העליון (מהלך שידרוש את ביטול הפיליבסטר לפני כן) כך שייווצר רוב דמוקרטי. שניהם מהלכים אפשריים בהחלט, שהשמאל הסוציאליסטי מצביע עליהם כבר שנים כהכרחיים לצורך כל רפורמה משמעותית כלשהי לכלכלה האמריקאית.

הסנאט
הסנאטצילום: AFP

אובמה לא הזכיר אף אחד מהם, ולו כאיום. גם הקמפיין של ביידן אינו מתכנן שינוי כיוון רדיקלי עקב הנסיבות החדשות, ובכוונתו, לפי "פוליטיקו", להמשיך להתמקד במשבר הקורונה ובהבטחה להגן על רפורמת אובמה קר.

ביטול הפיליבסטר והוספת שופטים לעליון הם מהלכים מסוכנים מאוד – הם למעשה מבטלים את כוחו של בית המשפט העליון ושל הסנאט כגורמים שיכולים למתן תנועה חזקה ומהירה מדי לצד כזה או אחר של המפה הפוליטית – אך בשלב הזה נראה כי הם הכיוון היחיד שיכול לאפשר לשמאל, או אפילו לשמאל-מרכז, להציע באופן אמין מדיניות כלשהי שתטפל ולו באחד מהמשברים החמורים הרבים שבהם נתונה האומה האמריקאית (טופ פייב אישיים: אקלים, שחיתות, עוני, בריאות וכליאה).

ועדיין, נראה כי הרעיון של שבירת הכלים נותר סוג של קריפטונייט עבור השמאל הממסדי, שלא מוכן לשקול את האפשרויות האלה גם תחת נסיבות הקיצון שאליה נקלע. ייתכן, עקרונית, שהבוחרים יתגמלו אותם על כך. הבעיה היא שעלולה לא להיות להם דרך לתגמל את הבוחרים בחזרה.

מי גונב את הבחירות?

ברמת ההשפעה על מערכת הבחירות הנוכחית, קשה לדעת אלו מהמצביעים יתומרצו יותר להצביע בשל מותה של גינסבורג. קיימת אפשרות שלפיה מינוי שופטת לפני הבחירות תתדלק את הקמפיין של טראמפ בניצחון משמעותי ותדכא את הדמוקרטים. קיימת גם אפשרות שלפיה מצביעים דמוקרטים יצאו בהמוניהם לקלפיות, ולו רק כדי להרגיש שלא הכל אבוד. אולי סגניתו של ביידן, קמאלה האריס, תגיד משהו ממש מגניב בשימוע של ועדת המשפט בסנאט ותסחוף את צעירי טיקטוק. מעטות ההתרחשויות שבאמת יפתיעו אותי בשלב זה של 2020.

הנשיא לשעבר ברק אובמה
הנשיא לשעבר ברק אובמהצילום: Nam Y. Huh/אי־פי

אך מעבר להשפעה על רצון הבוחרים, יש למותה של גינסבורג אימפקט משמעותי נוסף על הבחירות, שאותו טראמפ ניסח, כהרגלו, באופן שלא מאפשר ליריביו לגבש תגובה אל מול הבוטות העירומה של הדברים. "אני חושב ש(תוצאות הבחירות) יגיעו בסופו של דבר לבית המשפט העליון, ואני חושב שזה מאוד חשוב שיהיו לנו תשעה שופטים", אמר ביום רביעי. וזאת, לדבריו, שכן הדמוקרטים מתכננים לגנוב את הבחירות באיזה אופן שלא פורט דרך המנגנון של הצבעה בדואר – טענה חסרת בסיס שעליה חוזר הנשיא מאז מאי. לפי "ניו יורק טיימס", "מר טראמפ הבהיר כי הוא בונה על תמיכת מי שתחליף את גינסבורג".

מגפת הקורונה עשויה להביא לשיעור יוצא דופן של הצבעות דרך הדואר, בעיקר בקרב מצביעים דמוקרטים. בהתחשב בכך שקולות אלה נספרים לאט הרבה יותר מקולות שהוטלו בקלפיות, ושבית המשפט העליון יכול לעצור את הספירה הזאת, ואף עשה משהו דומה מאוד בבחירות של שנת 2000 – ובכן, נראה כי יש פה תוכנית פעולה שעשויה לעבוד עבור טראמפ. ניתן לשים לב שהיא לא תלויה בשום צורה ברחשי מצפונם של יריביו הפוליטיים.

אביתר פרל

אביתר פרל | סוריאל פוליטיק

מתפרנס כראש דסק ב-TheMarker ועוקב אחרי חדשות טראמפ בהיקף של שליש משרה מאז 2015. הבלוג יתמקד בדינמיקה בין המרכז לקצוות הפוליטיים בארה"ב, כי חבר'ה לא יודע אם שמתם לב אבל כל המערך הסימבולי מתרסק ובהצלחה לכולנו

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום