ארה"ב בוערת - והדמוקרטים נשענים אחורה ומקווים שטראמפ יקרוס לבד

מצד אחד ההפגנות, מצד שני קורונה - לביידן לא תצמח תועלת אם ייכנס לתוך כל זה. אולי הטקטיקה הטובה ביותר היא לתת לטראמפ להרוס את הקמפיין של עצמו לבד

אביתר פרל
אביתר פרל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טראמפ וביידן
טראמפ וביידןצילום: Patrick Semansky/אי־פי

הבלוג הזה אמור לסקר את הקמפיין לנשיאות ארה"ב ב-2020 – אך אין קמפיין כזה בנמצא. אנשיו של ג'ו ביידן החליטו כי עדיף שיימנע מאור הזרקורים כמה שיותר, כך שהבחירות יהיו "משאל עם" על ממשל טראמפ. זו החלטה חכמה, על פניו, בהתחשב ברמת המסוגלות של ביידן בימים אלה; וכן במצב של ממשל טראמפ (מילולית בבונקר) - אך היא מובילה לאיזה ריק במקום שבו אמור להיות הנרטיב האלקטורלי שהוא חלק די גדול מכל האירוע שקוראים לו בחירות בארה"ב. זה עדיין לא קרה, וכבר מרגיש כמו משהו שדילגנו עליו.

ננסה להמחיש את מצב המחנות הפוליטיים בארה"ב באמצעות שני אירועים מהעת האחרונה. המועמד הכמעט-רשמי אולי-זמני של המפלגה הדמוקרטית, ביידן, מצא זמן, בדיוק לפני גל ההפגנות, להודיע למצביע שחור כי אם הוא אפילו שוקל לא להצביע לו – אז הרי שאינו שחור, ואז מיד אמר שהוא חייב ללכת כי "אשתו צריכה את המחשב". זאת, בעוד הקמפיין שלו חנוק גם כך בהאשמות בפשע מין שביידן ביצע לכאורה לפני כמה עשורים.

ג'ו ביידן בביקור בדלאוור
ג'ו ביידן בביקור בדלאוורצילום: Jim Bourg/רויטרס

מדובר בשתי משבצות חשובות בבינגו של פוליטיקת הזהויות, וזה לא משחק שקשה להיפסל בו. זה גם המשחק היחיד שהשמאל האמריקאי שיחק בעשורים האחרונים, ולא ברור אם הוא מכיר אחרים. בשיחה עם מנהיגים מהקהילה השחורה ב-2 ביוני, ביידן הציע לאמן שוטרים לירות באנשים לא חמושים שהם מרגישים איום מצדם ברגל, במקום בלב. "יש הרבה דברים שאפשר לשנות", הוסיף.

טראמפ, מצדו, מצא סוף סוף משהו שמעורר בו זעם מוסרי אמיתי: צנזורה בטוויטר. עד כמה שאני יכול להבין את נפשו של האיש, היא נודדת בין הדימויים הציבוריים שלו ללא מנוח, בין שערי העיתונים למסכי הטלוויזיה לבבואה המשתקפת מעיני ההמון. החשבון שלו בטוויטר היה המקום היחיד הקבוע שבו יש לו שליטה לא מתווכת על הדימוי הציבורי שלו, שלא צריכה לעבור דרך "עיתונאי" כזה או אחר. ועכשיו גם את זה לקחו ממנו. עכשיו איזה מישהו אלמוני שעובד בטוויטר יחליט אם מה שהוא אומר הולם, והוא עוד בטח יעשה את זה בעודו שותה אספרסו בהתנשאות.

טוויטר נגד הציוץ של דונלד טראמפ
טוויטר נגד הציוץ של דונלד טראמפצילום: צילום מסך - טוויטר

לצד המלחמה מול טוויטר, גם הקורונה עדיין תופסת חלק כזה או אחר מתשומת לבו של ממשל טראמפ. ארה"ב כשלה בעצירת התפשטות הנגיף. הם פשוט לא הצליחו לסגור את הכלכלה. אנשים חמושים עד צווארם "עלו להפגין" בבית המחוקקים של מדינה, ובית המשפט של אותה מדינה קבע כי אסור למנוע מהם להביא עמם את כלי הנשק הרבים שלהם. כל זה קרה לפני כשבועיים. ניתן לתאר כי ההפגנות ההמוניות שמתרחשות כעת מהוות וקטור הדבקה משמעותי נוסף, הן בקרב המפגינים הן בקרב השוטרים.

אז למה שביידן ירצה להכניס את ראשו התשוש לתוך כל זה? איזו תועלת יש עבור הקמפיין של ביידן במהלכים גדולים כלשהם לפני ההכרזה על סגנית נשיא? עבור מי שפיספס, הקמפיין כבר הודיע שיבחר באישה לתפקיד. לפי דיווחים, המועמדת המובילה, לפחות עד התסיסה החברתית האחרונה, היתה מושלת מינסוטה איימי קלובצ'אר, שרצה מימינו של ביידן בפריימריז הדמוקרטים. ואולם ייתכן שסיכוייה פחתו קצת עקב האירועים האחרונים, שכן קלובצ'אר היתה מושלת מינסוטה בזמן שלושת מקרי המוות הקודמים שבהם היה מעורב השוטר, שהסרטון בכיכובו הצית את ההפגנות.

בינתיים, אין לקמפיין סיבה לצאת באיזו הכרזה גדולה. מספר קורבנות הקורונה ליד שמו של טראמפ יכול רק לגדול, ההפגנות כנראה לא יסתיימו בהחלמת האומה, וקיימת ההזדמנות מפתה להציע לציבור המצביעים של השמאל-מרכז אישה לא לבנה כלשהי כסגנית נשיא-קריצה-קריצה. אולי הפעם הטקטיקה של להציע ייצוגיות במשרה הרמה ביותר ולתת לטראמפ לקרוס לבדו תצלח.

דונלד טראמפ על כבש המטוס
צילום: AFP

נ.ב

אני חושב שנקודת המפנה, במובן התסריטאי, בחייו של טראמפ, ולכן בחיים של כולנו במובנים מסוימים, היא מסיבת כתבי הבית הלבן ב-2012 – שבה הנשיא דאז ברק חוסיין אובמה השפיל אותו מול המצלמות לקול צהלות העיתונאים בקהל.

"ארוחת הערב של כתבי הבית הלבן" היא אירוע שהתרחש כל שנה עד בחירת טראמפ, שבו בכירי העיתונות ובכירי וושינגטון "מתחככים" זה בזה ואף מספרים איש על רעהו בדיחות שכתבו עבורם הקומיקאים הכי מקצועיים והכי יהודיים בוושינגטון כולה. המסר הכללי של אובמה באירוע היה שטראמפ הוא ליצן וזה מדהים שנשיא ארה"ב בכלל נדרש להתייחס אליו, וטראמפ יושב שם מחייך כמו טמבל ומאחורי עיניו ניתן לראות זעם לוהט שמשנה את מסלולה של ההיסטוריה.

הסיבה שלא מדברים על מסיבת כתבי הבית הלבן של 2012 יותר היא שכל הסיפור מאוד מביך עבור כל המעורבים בדבר. בהינתן ה"יחסים המורכבים" של טראמפ עם התקשורת, אני לא חושב שטראמפ יזנח את נושא הצנזורה במדיה החברתית בקרוב, וזאת גם אם ההפגנות ימשיכו ויתעצמו ויגיעו עד סף דלת חדרו. הוא יתלונן על התקשורת גם בפני התליין שלו ("הרבה אנשים אומרים שמיקה ברנזלינצקי אומרת דברים מאוד לא הוגנים").

אביתר פרל

אביתר פרל | סוריאל פוליטיק

מתפרנס כראש דסק ב-TheMarker ועוקב אחרי חדשות טראמפ בהיקף של שליש משרה מאז 2015. הבלוג יתמקד בדינמיקה בין המרכז לקצוות הפוליטיים בארה"ב, כי חבר'ה לא יודע אם שמתם לב אבל כל המערך הסימבולי מתרסק ובהצלחה לכולנו

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker