חג חירות מחשבתית שמח! - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חג חירות מחשבתית שמח!

חג הפסח הוא תמיד זמן טוב להרהר בחירותנו. כבר שבעים שנה שאנחנו נהנים מחירות לאומית, ומדינת ישראל הדמוקרטית מספקת חירות אישית רחבה לאזרחיה. אבל האם אנחנו לוקחים את החירות הזאת על כל היבטיה? האם במחשבתנו אנחנו מתנהגים כבני חורין, או מאפשרים לספינים רדודים לשלוט בהגיון ולתמוך בדברים שפועלים באופן חד וברור נגדנו? מתווה הגז כדוגמא מופלאה וחדשות טובות לסיום. חג חירות שמח!

תגובות
תמונה של ביבי ושטיינץ
קרדיט: מיקי אלון

חירות מחשבתית של העם

כמעט כולם כבר נחשפו לעובדה שמחירי הגז בכל העולם צנחו בכ-50% ויותר בשלוש השנים האחרונות, ורק בישראל עלו ב-20%. מה עושה אדם בעל חירות מחשבתית? קודם כל מבין שמשהו כאן לא בסדר. הוא מבין שלא יכול להיות שרק במדינת ישראל המחירים יעלו ב-20% כשבכל העולם, בכל העולם!, הם יורדים בכ-50% ויותר. אלו שמחשבתם איננה חופשית, שהיא משרתת אחרים בניגוד לטובתם האישית וגם הלאומית, מתרצים תירוצים. הם אומרים שחברת חשמל עשתה הסכם לא טוב, שהיא טעתה. הם מקשיבים לכל מיני תירוצים, העיקר לא להסתכל לאמת בפנים ולהבין שכשחברת חשמל עושה הסכם שמשמעויותיו נאמדות בעשרות מיליארדים ויותר, בתחום שראש הממשלה הגדיר כלא פחות מאשר קרב חייו, אף פקיד בחברת חשמל לא קובע מהו החוזה ומהם המחירים.

כאשר שר אנרגיה וגם ראש ממשלה, קוראים שוב ושוב למתנגדים למתווה הגז 'שמאלנים אנרכיסטים' כדי לשכנע את קהל תומכיהם שהמניעים של המתנגדים הם פוליטיים ולא ענייניים, והקהל מתעלם מכל הבעיות הקשות של המתווה ומקבל את הטיעונים השטחיים ואת שיטת ה-'הפרד ומשול' בלי לשאול שאלות, ותומך בהתלהבות במתווה גז שפוגע קשות בו, במשפחתו ובילדיו, בכיסו ובבריאותו, הוא לא נהנה מחירות מחשבתית.

חירות מחשבתית של כלכלנים

מאגרי הגז הקטנים, כריש ותנין, נמכרו לחברה יוונית כדי לייצר תחרות. מאגר כריש מציע למכור לחברת חשמל גז במחיר של 4.5 דולר ליחידת חום, כשהעלות שלו היא 3 דולר ליחידת חום. באותו זמן מאגר תמר ימכור לחברת חשמל גז ב-6 דולר ליחידת חום, כשהעלות שלו היא קצת יותר מדולר אחד. ישנם כלכלנים שיישבעו לכם שמדובר בשוק חופשי, למרות שכל ילד מבין שפערים כל כך גדולים במחירים וברווחיות, לא יכולים להיווצר בשוק חופשי אמיתי, במקום בו יש באמת תחרות. אותם כלכלנים שישכנעו אתכם שזה בסדר, חלקם אנשי מקצוע מעולים, אני מכיר אותם, אבל ברור שהם עדיין לא יצאו לחירות מחשבתית. במחשבה, הם לא חופשיים. הם עדיין עבדים של מישהו ומשרתים אותו בניגוד חמור לטובתם האישית וגם הלאומית.

חירות מחשבתית של מביני עניין

מביני העניין, אלו שקוראים את המסרים וה'ניתוחים' השקריים של תועמלני חברות הגז, אבל מסרבים לקרוא באותו עיון גם את הצד השני, נמצאים במחשבותיהם עדיין באיזו מצרים דמיונית, בונים בזיעת אפם את הפירמידות של חברות הגז, על חשבונם כמובן. מנכ"ל נובל אנרג'י אמר בשיחת ועידה לאנליסטים בארה"ב שאת מה שהוא מפסיד בכל העולם, הישראלים הפראיירים (פראיירים – תוספת שלי) מממנים לו, במילים אחרות שהם העבדים המודרניים, והם, הם עדיין לא יצאו לחירות מחשבתית, אז הם עדיין לא מוכנים לצאת ממצרים שלהם.

מביני העניין, מסבירים להם שמאגר תמר כל כך רווחי, שלמרות שגודלו רק שליש ממאגר זור המצרי, הוא שווה יותר מפי 2 ממנו! אבל הם בשלהם, המתווה ראוי.

מביני העניין, מדווחים להם ש-22 מפעלים חוברו לגז בארבע שנים, במקום 2,000 שהיו מתוכננים, והם יפליאו בתירוצים במקום להבין שיש בעיית מחיר ושישנם עוד אנשים, שאולי לא רוצים שיהיה לנו גז, אלא רק ייצוא, כי הם מוכרים פה דלק ומוצרים מתחרים.

מביני העניין, מראים להם שבנק ישראל שתל מספרים לא הגיוניים בחישובי תקבולי הגז שלו וסירב לבקשות חוזרות ונשנות לחשוף את הנתונים, ואחר כך גם לחשוף את האמת, והם ימשכו בכתפם, 'בנק ישראל, בטח היתה להם סיבה טובה', ויסרבו לנסות ולהבין למה.

מביני העניין, מגלים להם שאפילו ירדן מקבלת את הגז שלנו זול יותר מאתנו, ושאם תהיה בעיית אספקה הם יקבלו לפנינו, והם אומרים שהגז הוא של חברות הגז ולא שלנו. מסבירים להם למה משפטית הגז כן שלנו, אבל הם כבר שכחו את ירדן.

מביני העניין, מוכיחים להם שחברות הגז הסתירו מהממשלה מידע קריטי – את האפשרות לפתח לוויתן קטן, מעוררים את השאלה האם משרד האנרגיה שכל כך נכנס לתפקידו כדובר חברות הגז במקום לייצג את הציבור והמדינה, לא בדק שום נתון בעצמו, או שמא בדק והיה שותף להסתרה? והם יגידו לך שאולי, אולי ממש כמו ארכימדס, בזמן האמבטיה, הרעיון של לוויתן קטן עלה?

מביני העניין, מזכירים להם שוועדת צמח שדנה בייצוא הגז טובעת בשחיתות פלילית, שסגן ראש המלל שדחף לייצוא נחקר במשטרה בחשד שקיבל מאות אלפי דולרים דרך בתו והטבות שונות, שהנציג של המשחד ישב בוועדה כעד מומחה... והם ישכנעו את עצמם שזה לא לגמרי קשור, שאפשר להתעלם.

ישנן עוד דוגמאות רבות וחמורות לא פחות, אבל המסר ברור. כל אותם כלכלנים, מביני עניין ואחרים, שבחרו לתמוך במתווה הגז מבלי לבחון את הדברים לעומק ולקיים דיון פנימי, בינם לבין עצמם, עדיין לא יצאו לחירות מחשבתית. אלו שהעדיפו לא לקחת צד, זכותם. אלו שקיימו דיון אמיתי והחליטו לתמוך במתווה, גם בסדר. לא חייבים להסכים. אבל אלו שלקחו את הצד של רה"מ, שר האנרגיה וחברות הגז, מבלי שבחנו את המידע הזמין, בלי שדיברו והקשיבו באמת לשני הצדדים, אלו עדיין לא הגיעו לחירות מחשבתית. כן, אפשר לטעון שחירות מחשבתית היא גם החירות להחליט להאמין לממשלה ולחברות הגז, אלא שהטענה הזאת לא מחזיקה מים במקרה הספציפי של מתווה הגז, לאור השאלות החמורות הרבות שעולות ממנו.

התוצאות של חוסר חירות מחשבתית, אגב, קשות. חירות מחשבתית היא המפתח לחירות כלכלית, חברתית ובסופו של דבר, גם לאומית אמיתית. מתווה הגז הוא דוגמא לתג מחיר של עשרות רבות של מיליארדים, שניתן לחוסר חירות מחשבתית. לא יקר מדי? החדשות הטובות הן שהשינוי יכול לבוא מיידית. זה תלוי רק בנו. חג חירות שמח!



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דונלד טראמפ

האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה?

כפי שזה נראה כעת, כנראה שכן: ממשל טראמפ החליט להפסיק עיוות ארוך שנים, שבו הציפה סין את העולם המערבי בשפע של מוצרים זולים, ופתח במלחמת סחר. הכלכלנים מתנגדים, המשקיעים חוששים, אך ייתכן שהמהלך יסייע לארה"ב לפתור את אחת הבעיות שפוגעת בשכבות החלשות

כתבות שאולי פיספסתם

*#