יותר תשואה, פחות סיכון: הוגנות בראייה גלובלית - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יותר תשואה, פחות סיכון: הוגנות בראייה גלובלית

כתבתי בטור הזה לא מעט על השקעות בחברות הוגנות, על כך שהוגנות משתלמת ומניבה תשואה גבוהה יותר ובסיכון נמוך יותר, הכל מנקודת מבט ישראלית. בשבועות הקרובים אפרסם חמישה פוסטים על השקעה בחברות הוגנות, או בתרגום חופשי ב"חברות אחראיות", מנקודת מבט גלובלית ■ הטורים נכתבים בשיתוף נגה לבציון נדן, מנכ"לית גרין-איי שמתמחה בהשקעות אחראיות

2תגובות
REUTERS

למעלה מ-1,600 גופים פיננסים ומנהלי השקעות בעולם, שמנהלים נכסים בשווי של 64 טריליון דולר, חתומים על אמנה להשקעות אחראיות Principal of Responsible Investment או מה שאנחנו נוהגים לקרוא בבלוג הזה: השקעות בחברות הוגנות. בישראל עדיין אין גוף פיננסי החתום על אמנה זאת, וכרגע ישנה קרן פרטית אחת שמנהלת השקעות בחברות הוגנות.

כששואלים אותי למה להשקיע בחברות הוגנות, אני עונה – למה להשקיע בחברות לא הוגנות? ובכל זאת, בשיחות עם מנהלי השקעות בעולם עולים ארבעה חסמים עיקריים שמדירים משקיעים ממה שנקרא "חברות הוגנות": החשש מפני פגיעה בתשואות, חוסר עניין מצד הציבור, הדעה (השגויה) שחברות לא הוגנות אינן מגלמות סיכון עודף, ושלעשות אנליזה הקשורה להוגנות ולאחריות תאגידית, זה ממש מסובך.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בואו נדבר על ארבעת החסמים, בראייה גלובלית, והפעם עם דגש על סביבה וקיימות.

"תשואות"

החשש העיקרי הוא שהשקעות אחראיות כוללות ויתור על חברות לא הוגנות, ובכך אנחנו מאבדים הזדמנויות לרווח, כלומר פגיעה בפוטנציאל התשואה.

המחקרים, סתם שתדעו, מראים אחרת. ההשפעה של אחריות תאגידית על ביצועי חברות, או ביצועים של קרנות אחראיות, הוא תחום שמניב כמות מחקרים עצומה בכל שנה. בשנת 2015 פורסם סיכום של 2,000 מחקרים בתחום. הבחינה נעשתה במגוון אספקטים, החל משיטות השוואה שונות, בחינה גיאוגרפית, מחקרים אשר בודקים את הקשר בין ביצועים פיננסיים לאחריות תאגידית אצל חברות, לבין כאלו שמשווים קרנות אחראיות מול המקבילות שלהן; הרוב הגדול של המחקרים מצביע חד משמעית על קשר חיובי בין אחריות תאגידית לביצועי החברה וניירות הערך שלה.

מנהלי השקעות מפחידים אותנו חדשות לבקרים מויתור על השקעה בחברות שמוכנות להרוס את עולמנו תמורת עוד חלקיק אחוז של מניה עולה, אבל למי שעדיין חושש ולא מאמין למחקרים, סינון הוא לא הדרך היחידה לעשות השקעה אחראית. משקיעים מוסדיים רבים פונים לאסטרטגיות דוגמת אקטיביזם, שבהן הם מתכתבים ונפגשים עם חברות ומעודדים אותן לאמץ אחריות חברתית וסביבתית, גם מתוך ראייה כלכלית, שלדבר השפעה חיובית על עתיד החברות. בשנת 2015 פורסם מחקר שהראה שחברות אשר נענות למעורבות משקיעים בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי, מראות צמיחה גבוהה יותר.

כלומר, גם במקרים שבהם לא רוצים לוותר על השקעה מסוימת, ניתן לגרום לחברות בהן משקיעים להיות יותר אחראיות יותר, וזה כבר רווח טוב לכולם.

"חוסר עניין ציבורי"

מחקרים בחו"ל  מראים שהעניין בהשקעות אחראיות עלה בעשורים האחרונים משמעותית. מחקר של  מורגן סטנלי מראה ש-71% מכלל הציבור מעוניין בהכנסת שיקולי קיימות בהשקעות. בקרב דור ה-Y, שיעור המתעניינים עומד כבר על 84%. ייתכן שהשינוי בתפישה נובע מכך שהדור הזה כבר חונך בעולם שבו המודעות לנושאי סביבה עלתה. ייתכן גם שהדור הזה חושב על חיסכון ככלי לתכנון עתיד במקום רק ככלי ליצור תשואה, כאשר בתכנון העתיד נכנסים גם שיקולים של לחיות בעולם הוגן וערכי יותר, עולם שעוד נשארו בו יערות גשם לבקר בהם, אוויר לא מסרטן, או לפחות מים נקיים לשתייה מהברזים.

טרם נעשו מחקרים על תפישת הציבור בישראל את נושא ההשקעות האחראיות. עם זאת, ברוב המחקרים נראה שהציבור הישראלי מגלה פתיחות לרעיונות של קיימות – הרבה פעמים בשל המודעות שלו לקשר בין הפחתת ההשפעות הסביבתיות ליעילות כלכלית וחיסכון בכסף.

גם אם זה לא מופיע בסקרים, בציבור כבר חלה התעוררות – למשל מחאה ציבורית שהובילו ארגוני סביבה וחברה בדרישה ממנהלי קרנות הפנסיה לא לקנות אג"ח של בז"ן בעת הנפקתו וכפי שאמרנו, קרן פרטית ראשונה, שמשקיעה בחברות הוגנות בלבד, פועלת כבר שלוש וחצי שנים ובהצלחה רבה. גם מפעל הפיס, אגב, הודיע שלא ישקיע באג"ח של חברות שעשו תספורות ולא החזירו את הכסף ועכשיו כבר שתי חברות ניהול תיקים שאפשר למצוא בהן קטגוריות של השקעות אחראיות.

"אין סיכון עודף בחברות לא אחראיות"

לפי הפורום הכלכלי העולמי, בין הסיכונים הגדולים ביותר הניצבים בפני העולם כיום, הם מחסור במים ובמזון, שינויי אקלים, מזג אוויר קיצוני פערים חברתיים וחוסר יציבות חברתית. אנחנו רואים סימנים במידת מה לכל אחד מהם. האם משהו מזה משוקלל לתיק המניות שלנו אשר מנסה לזהות סיכונים עתידיים? יש שפע של דוגמאות לחברות שנפלו בגלל אי-ניהול סיכונים סביבתיים ובשביל להבין את המשמעות של אי יציבות חברתית לביצועים פיננסיים, מספיק להסתכל בגרפים של חברות שמוזכרות בטוויטר של טראמפ. אז יש לנו את הצד של הסיכונים – האם מנהל ההשקעות מכניס חברות אשר ערוכות היטב לניהול סיכונים אלה? אשר יוכלו להרוויח ולאזן את ביצועי התיק כשכל שאר החברות נופלות?

בנוסף לפרמטרים סביבתיים שהגלובליזציה מדברת עליהם רבות, אנחנו יודעים שחברות שמתנהלות בחוסר הוגנות, חושפות את החברה לסיכונים תפעוליים ופיננסיים רבים, כולל סיכונים מפני תביעות משפטיות מצד עובדים, לקוחות, ספקים ועוד. מעבר לכך, מי שמתנהל בחוסר הוגנות, בין אם זה כלפי הסביבה, כלפי העובדים או בעלי עניין אחרים, יתנהל בחוסר הוגנות גם כלפי המשקיעים, בעלי המניות. למשל, ראו מקרה אי.די.בי. לשעבר עם עסקות בעלי עניין שהקיזו מאות רבות של מיליונים מהמשקיעים וסיבכו אותם בהפסדים מתמשכים.

"זה ממש מסובך"

האמת, זה רק נראה מסובך. כפי שיש אנשי מקצוע שיודעים לנהל השקעות, כך ישנם אנשי מקצוע שיודעים לנתח אחריות תאגידית והשקעות בחברות אחראיות או כפי שאנחנו קוראים להן, הוגנות. כמו בדברים אחרים, גם כאן השינוי יבוא רק מהציבור. המשקיעים הקטנים, הרגילים, לא צריכים להתמחות בתחום. הם רק צריכים לדרוש מאנשי המקצוע שלהם, שינהלו השקעות אחראיות, שישקיעו את כספן רק בחברות הוגנות. מנהלי השקעות מנוסים, גם אם לא למדו לבחון אחריות תאגידית, יודעים מי הן החברות שמפרות את הכללים ואם יימנעו מהשקעה בהן, כבר נעשתה חצי עבודה. כדי לעשות עבודה טובה ומלאה, יש צורך לשכור אנשי מקצוע. כאשר הדרישה תבוא מהציבור, אנשי המקצוע יגיעו גם הם. בעולם המפותח זה כבר קרה וקורה, עכשיו זה צריך להגיע גם אלינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

שנגחאי, סין

למכור את המערב ולקנות את המזרח: חברות האינטרנט בסין מעולם לא היו זולות יותר

ב-2020 צפוי התוצר הסיני לעבור את רף ה-17 טריליון דולר. על פי הערכות, ב-2032 יעבור התוצר של סין את התוצר של ארה"ב לראשונה בהיסטוריה. הכיוון הכללי ברור – הצמיחה המטאורית בסין תימשך, והרבה תודות לטכנולוגיה הסינית

כתבות שאולי פיספסתם

*#