חיפאים, בזן היא רק הכלי. האחראית היא הממשלה שלא שמה עלינו - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיפאים, בזן היא רק הכלי. האחראית היא הממשלה שלא שמה עלינו

דומה שתאוות הבצע איננה יודעת גבולות, ומחלות ומוות כבר לא מהווים גורם שיש להתחשב בו. ילדים מוכי אסתמה, חולים במחלות שונות, 2,500 אנשים מתים בשנה בישראל מזיהום אוויר, ההפקרות חוגגת והממשלה לא רואה את האזרחים ממטר. מחלות רבות שממלאות את בתי החולים, קשות וסופניות, הן מעשה ידי אדם, ויש להן תג מחיר. כמה? תלוי בדוחות כספיים של מי אתם מסתכלים. רק קואליציה רחבה של ארגונים אזרחיים תצליח לשנות משהו. אולי הגיע הזמן להקים קואליציה כזאת

19תגובות
הדליקה במכל הדלק בבז"ן, היום
BAZ RATNER/רויטרס

בחודשיים האחרונים ביצענו תחקיר על בזן וזיהום האוויר בחיפה. המסמך מתחיל עם התקציר והמסקנות. מי שרוצה קצת פרטים, מיד לאחר התקציר מובא הדוח המלא. תקראו. התקציר וגם הדוח רלוונטיים גם למי שאינו תושב חיפה. הם רלוונטיים גם לתושבי תל-אביב וחדרה, ובכלל לכל מי שגר בערים, ליד אזורי תעשייה או תחנות כוח ולכל מי שאכפת לו ממה שקורה כאן.

תקציר ומסקנות הדוח (הדוח המלא למטה):

1. בזן, כרמל אולפינים (חברה בת של בזן) וחיפה כימיקלים הן המזהמות העיקריות באזור התעשייה של מפרץ חיפה, מתוך כ-160 מפעלים מזהמים ובעלי פוטנציאל זיהום. אלה, בנוסף לתחבורה ציבורית ופרטית, תשתיות ארציות ליבוא, יצוא ואחסון חומרים מסוכנים בכלל ודלק בפרט, פעילות נמל וההובלות אליו וממנו, ונתוני טופוגרפיה ואקלים בעייתיים, הופכים את מפרץ חיפה למוקד זיהום אוויר ארצי.

2. מחקר ה'ראשים הקטנים' של אוניברסיטת חיפה הוא בעייתי וקשה להסתמך על מסקנותיו, למעט הסטטיסטיקות היבשות שגם הן חמורות דיין. המספרים מראים שאזור חיפה נגוע בזיהום אוויר ומחלות סרטן, ריאות, אסתמה ואחרות משמעותית יותר מהממוצע הארצי, אך בשיעור דומה לתל-אביב וחדרה ש'נהנות' מתחנות כוח מזהמות, ותל-אביב גם מתחבורה צפופה. כתוצאה מזיהום האוויר, עשרות אלפים חולים במחלות קשות, מהם מדי שנה מתים 2,500 רק בישראל. חיפה, חדרה ותל-אביב מככבות בקבוצה הלא אטרקטיבית הזאת.

3. מתווה הגז משחק כאן תפקיד חשוב ואף כפול. העברת המשק הישראלי למבוסס גז זה חלום הבלהות של בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. צעד כזה היה מנקה את האוויר מזיהום תחבורה ציבורית ופרטית ומפעלים רבים נוספים, ובנוסף היה מפחית בעשרות אחוזים את פעילות בתי הזיקוק ומכאן גם את הזיהום שיוצא מהם, כאשר הבנזין והמזוט היו הופכים כמעט למיותרים. צריך לומר את זה בקול רם – העברת המשק לגז נוגד את האינטרס העסקי של בזן, פז (בתי זיקוק אשדוד), קבוצת דלק ועוד. זה היה מציל כנראה חיים של מאות ואלפי בני אדם. אבל לממשלה לא אכפת.

4. תחנות ניטור האוויר אינן אמינות בגלל ניגודי עניינים חמורים, תפקוד לקוי, מיקום מרוחק מבתי הזיקוק ועוד. צריך לפתור את בעיית תחנות הניטור עצמן כדי למדוד נכונה את זיהום האוויר. לגבי הזיהום היוצא מבזן, הפתרון היחיד למדוד פליטות מזהמים מבתי הזיקוק, הוא תחנות ניטור על הגדרות של בתי הזיקוק. כך קורה בעולם, כך צריך גם כאן.

5. מה חייבים לדרוש:

א. לבטל את אישור ההרחבה שניתן לבזן. רוצים לבנות מתקנים שיסייעו להקטנת הפליטות והזיהום? בבקשה. אפשר לתת אישור לכל מתקן ומבנה. אישור 'על עיוור'? ממש לא.

ב. להקים תחנות ניטור על גדרות בזן, לניטור הפליטות מהמתחם.

ג. לגבש תוכנית הקטנת פליטות לבזן, כרמל אולפינים וחיפה כימיקלים, כולל החלפת חלקים אחת לחמש שנים בגישת זהירות מונעת ועוד. התוכנית תכלול יעדים ברורים להקטנת פליטות, שייבחנו על פי ממצאי תחנות הניטור שיהיו על גדרות בזן. כמובן ייקבעו סנקציות משמעותיות במקרים של סטייה מהיעדים.

ד. להקטין למינימום את הייצוא של בזן, גדיב וכרמל אולפינים, או לחילופין לקצץ את ייבוא הנפט המאושר לבתי הזיקוק ב-25% לפחות, תוך שמירה על רוב-רובו של הייצור לטובת הביקושים המקומיים.

ה. להרחיק את ב' (ראו דוח) מאיגוד ערים. להעסיק כאחראי על תחנות הניטור אדם ללא ניגודי עניינים, שיהיה מקובל על הארגונים הירוקים.

ו. למנות אחראי על בזן והרכבת (הובלת חומ"ס) שלא יהיה כפוף כלל למנהל המחוז, שנגוע בניגוד עניינים.

ז. להתחיל בתהליך מזורז תוך הכרזה על פרויקט בעדיפות לאומית, של העברת התחבורה הציבורית ולאחר מכן הפרטית למבוססת גז. כמו כן לפעול סוף-סוף לחיבור המפעלים באזור ובישראל בכלל, לגז.

שוב – הדברים הללו לא יקרו בלי שתהיה קואליציה של ארגונים חברתיים שתתמוך במהלכים הללו, מכיוון ולממשלה לא אכפת. זאת האמת. האם הארגונים ירימו את הכפפה? בתקופה הקרובה נפנה אליהם. מי שקשור לארגון חברתי, קורא את המאמר הזה ומעוניין להצטרף, צרו קשר.

הדוח המלא

מבוא

לפני כחודשיים התחלנו בקרנות אביב לבדוק את הקשר בין בזן לזיהום האוויר בחיפה, במטרה לבחון מה אפשר לעשות כדי לשפר את זיהום האוויר ולהנפיק המלצות. קראנו את המחקר של אוניברסיטת חיפה ואת חוות הדעת של משרד הבריאות, קראנו סקירות של אנשים וגופים שונים, נפגשנו ושוחחנו עם פעילי סביבה שמעורים בנושא, עם אנשי שלטון מקומי בחיפה, אנשי ממשל, וכן ביקרנו בבזן, סיירנו במתקני הזיקוק ונפגשנו עם הנהלת החברה. לאחר כל זה, ניתחנו את הנתונים וגיבשנו דעה על בזן, על זיהום האוויר בחיפה וגם מה רצוי לעשות מכאן ואילך.

בהערת אגב וגילוי נאות אציין כאן שאנחנו מנהלים קרן שמשקיעה בחברות הוגנות בלבד, ובזן נמצאת אצלנו ברשימת החברות הלא-הוגנות שאיננו משקיעים בהן, וכך גם פורסם בתקשורת. הסיבה לקטלוג בזן כחברה לא הוגנת, היא בעלי השליטה, החברה לישראל ומשפחת עופר. אלו נפסלו על ידנו על סעיף ההוגנות. אחד הכללים שלנו אומר שאם בעלי השליטה מסומנים כלא-הוגנים, כך יהיה דינה של החברה. עם המטען הזה הגעתי לבזן ולבחינת כל הנושא, אבל למרות זאת פעלנו באובייקטיביות להגיע לחקר האמת. במהלך הדרך גם שינינו את עמדתנו מצד לצד, מרצון אמיתי לשיתוף פעולה ואף דיבורים בנושא, לדרישות קונקרטיות לתיקון ושיפור. ככל שנחשפנו לעוד נתונים ומידע על הנושא, כך התחזקה דעתנו.

1. בזן והמפרץ בכמה מילים

בזן – ראשי תיבות של בתי זיקוק נפט. בזן הוקמה בסוף שנות ה-30 על ידי הבריטים והולאמה על ידי המדינה בשנת 1949. בשנת 2007 בזן נמכרה למשפחת עופר. בזן מזקקים נפט ומייצרים ממנו מוצרים שונים, ביניהם בנזין, סולר, דלק סילוני, מזוט, גז פחמימני מעובה (גפ"מ) שיכול לשמש כגז בישול וגם כגז להנעת כלי רכב, פוליפרופילן ופולאתילן לתעשיית הפלסטיקה וגם ארומטיים, שמנים ושעוות. בזן פועלת גם באמצעות החברות הבנות כרמל אולפינים, גדיב ושמנים בסיסיים חיפה.

כשמדברים על פליטות מזהמים, מדברים על התעשייה הכבדה במפרץ חיפה, אבל ההערכות הן שבין 80% ל-90% מפליטות המזהמים בחיפה נובעים מבזן, מכרמל אולפינים שהיא חברת בת של בזן ומחיפה כימיקלים.

צריך להבין שאזור מפרץ חיפה הנו אחד ממוקדי זיהום האוויר הקשים בישראל. באזור קיימים קרוב ל-60 מפעלי תעשייה גדולים הפולטים מזהמים לאוויר ועוד כ-100 מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום נמוך יותר, כמו גם תשתיות ארציות ליבוא, יצוא ואחסון חומרים מסוכנים בכלל ודלק בפרט, פעילות נמל שמושכת גם תחבורה כבדה וגם זיהום מהספינות. לכל אלו צריך להוסיף נתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור המזהמים.

2. בגדול ישנן ארבע טענות עיקריות נגד בזן:

א. יש דליפות של חומרים מזהמים מבזן, שנובעות ממתקנים ישנים, אי עמידה בתקנים, תחזוקה לקויה ולא מספקת ותקלות חוזרות ונשנות.

ב. תחנות הניטור של איגוד ערים נגועות בניגוד עניינים ולא אמינות. כך הן מנטרות רק חלק קטן מהמזהמים וכשיש תקלות בבזן וזיהום 'קשה' במיוחד, התחנות 'לפתע' לא עובדות. בנוסף, הפיקוח על התחנות נגוע בניגוד עניינים חמור.

ג. תוכנית ההרחבה של בזן ב-20% כוללת גם מתקנים חדשים ולא רק מבנים ולכן תגביר את זיהום האוויר וצריך למנוע אותה.

ד. בזן מייצאים מוצרים לחו"ל וזה מאוד בעייתי. מילא לקיים תעשייה מזהמת עבור צרכים מקומיים הכרחיים, אבל אין סיבה לזקק כאן נפט ולזהם את איזור חיפה, כדי לייצא את התוצרת לחו"ל. זה כבר לא מקובל על איש ולכאורה גם על אנשי בזן, אם כי טענתם אחרת ונדבר על זה בהמשך.

אגב, לא קשור לבזן אבל אי אפשר לכתוב דוח על אזור חיפה בלי להזכיר את זה – דרישה להעתקת מיכל האמוניה (של חיפה כימיקלים) לאזור לא מיושב. יש לגבי זה לכאורה קונצנזוס אבל זה לא קורה. בהמשך אנחנו מתכננים לטפל גם בנושא הזה.

3. תחנות הניטור – איגוד ערים חיפה

איגוד ערים חיפה מפעיל 15 תחנות ניטור באזור מפרץ חיפה. התחנות הללו אמורות לקבוע את רמת זיהום האוויר בחיפה בכל נקודת זמן. בנושא הזה קיים חוסר אמון מוחלט בין המתנגדים לבין בזן. המתנגדים לא מאמינים כלל לאיגוד ערים ולא לנתוני תחנות הניטור. יוצא מכך שהציבור לא באמת יודע מה רמת זיהום האוויר בחיפה ומי הגורם לזיהום.

הטענות העיקריות נגד איגוד ערים חיפה ותחנות הניטור:

א. בזמן אירועי תקלות שמובילות לדליפות וזיהום חריג מבזן, תחנות הניטור 'לפתע' לא פועלות, כולן או חלקן, באופן מלא או חלקי. כך שבאירועי זיהום חריג, תחנות הניטור לא ממלאות את תפקידן.

ב. התחנות מנטרות רק מרכיבי זיהום בודדים ולא נותנות תמונה מלאה. מעבר לכך, נתונים חשודים נמחקים באופן מסתורי.

ג. הטיה באירועים מיוחדים ועל זה נתעכב לרגע. למשל, בזן מציגים גרפים שמראים שביום כיפור זיהום האוויר מאוד נמוך. מדי שנה העיתונים מפרסמים את נתוני זיהום האוויר ביום הזה, והכותרות מבשרות על אוויר נקי בחיפה. מכיוון וביום כיפור אין תחבורה פרטית וציבורית אבל בזן ומפעלים נוספים באזור ממשיכים לעבוד, בזן מסיקים מכך שהזיהום נגרם ברובו מהתחבורה הפרטית והציבורית ולא מהמפעלים. ואם נצטט כותרת עיתון גדול: "אין תנועת תחבורה – אין זיהום. איכות אוויר מעולה ביום כיפור." והדבר החמור הוא שהמשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם הטענה הזאת ומאשר אותה, ובכך הוא שותף לשקר הזה.

ובכן, איפה הבעיה? בזן מציגים את נתוני ניטור הנוקסים (תחמוצות חנקן) ביום כיפור. הנוקסים מהווים את אחד הזיהומים החמורים, כאשר התחבורה אחראית אולי ל-60% מדליפות הנוקסים והתעשייה ל-40% הנוספים. אז אם התחבורה לא עובדת ביום כיפור, ובזן מנמיכים את האש בתנורים ועובדים על רמה נמוכה (לא טוען שהם עושים את זה, רק מציג אפשרות), בין אם בגלל כוח אדם מצומצם עקב יום כיפור או מסיבות אחרות, אז גם הם מצמצמים את פליטת הנוקסים מבזן בעשרות אחוזים, אולי גם עד 90%, וכך הציבור והעיתונות מקבלים אוויר כמעט נקי מזיהום תחמוצות חנקן ביום הזה. ומה עם בנזן ואתילן וחומרים מסרטנים אחרים? למה בזן מראים רק את הנוקסים ולא מרכיבי זיהום אחרים? למה תחנות הניטור לא מנטרות חומרים נוספים ביום כיפור? או שהן מנטרות אבל הנתונים האחרים מוסתרים? שאלות מצוינות.

ד. טענה נוספת קשורה לימים הקשים של השריפות בחיפה. בימים הללו בהם השתוללו השריפות, תחנות הניטור הראו איכות אוויר טובה וזה כמובן לא הגיוני. בנוסף, התחנות מראות לעיתים נתונים שליליים בעוד שהנתון הכי נמוך צריך להיות 0. הסיבה לכך, טוענים המתנגדים, היא שהתחנות ישנות ולא מתפקדות באופן סביר.

נציין בנקודה הזאת שמזהמים מסרטנים כמו בנזן, כמעט ואינם מנוטרים, אולי רק בחמש תחנות ניטור בלבד. תחמוצות גופרית למשל שאין אתן כמעט בעיה, בוודאי לאחר שבזן עברה לשימוש בגז, מנוטרות על ידי רוב או כל התחנות. דבר נוסף שמנטרים זה תחמוצות חנקן שנפלטות מבזן אבל גם ממכוניות.

צריך להבין שנושא זיהום האוויר מאוד מורכב ורחוק מלהיות מדע מדויק. הזיהום תלוי במשטר הרוחות ובמגוון פרמטרים אחרים. המזהמים יכולים לשנות צורה ואפיון באוויר. כך לדוגמא, הפורמלדהיד שהוא גז חסר צבע, בעל ריח חריף ומזהם אוויר מסרטן, יכול לבוא מהבנזין מתחבורה או יכול להיות שהוא צירוף של בנזן ותחמוצות חנקן (נוקסים) שהגיעו מבזן ועברו ריאקציה כימית באטמוספירה. ייתכן גם שהבנזן הגיע מבזן והנוקסים מהתחבורה. הרבה דברים אפשריים. הפורמלדהיד יכול גם הוא להשתנות ולכן הדרך הטובה ביותר, אולי היחידה, למדוד את הזיהום האמיתי שגורמת בזן, היא להציב תחנות ניטור על הגדרות של בזן. הסטנדרט האמריקאי אומר שסביב בית זיקוק קטן צריך להקים 12 תחנות ניטור לבנזן שיהיו במרחק מאות מטרים ממקור הפליטות והזיהום, וסביב בית זיקוק גדול, 24 תחנות ניטור.

אז בגדול יש בעיה עם היכולת של התחנות הקיימות לנטר את הזיהום הקשור לבזן ולשאר המפעלים באזור, ובעיה עם אמינות הניטור הקיים, בין אם זה בגלל גילן המתקדם של תחנות הניטור ומצב תחזוקתי רעוע, או בגלל הגורם האנושי.

וכשמדברים על הגורם האנושי, אי אפשר שלא לדבר על סמנכ"לית איגוד ערים ומי שאחראית בין השאר על תחנות הניטור (למרות ששמה פורסם במקומות שונים, נקרא לה ב'). בעלה של ב' הקים בשנות השמונים חברת הנדסה שכיום מספקת שירותים למגוון גופים גדולים ברחבי הארץ, כולל בזן והתעשייה הפטרוכימית באזור חיפה. כאשר התגלה שבעלה של ב' הוא לקוח של המפעלים במפרץ, בעוד ב' אמורה לפקח על זיהום האוויר שיוצרים המפעלים, הוגשו תלונות על ידי פעילי סביבה ו-ב' פרשה לגמלאות. לאחר 'פרישתה' היא חזרה לעבודתה, בהתנדבות. צריך לומר את זה בקול רם וברור – ב' לא צריכה להיות שם! במקום בו יש כל כך הרבה בעיות וטענות על אי אמינות, כאשר המחיר הוא חיי אדם, ב' לא צריכה להיות שם ושום תירוץ לא מקובל. לכל אדם יש תחליף והאמת צריכה לא רק להיעשות, אלא גם להיראות.

בנקודה הזאת צריך לציין שהיה שלב בעבודת המחקר, בו האמנו שאפשר ליצור שיתוף פעולה בין בזן לארגוני הסביבה, ואף פנינו לבזן בהצעה שיממנו, כמחווה של רצון טוב, אדם שיפעל מטעם ארגון סביבה מוכר ויפקח מטעמו על תחנות הניטור ואולי גם על דברים נוספים. לאחר מכן כשהנחשפו הקרים של בזן, הבנו שזה לא יעבוד וגם אם זה יועיל חלקית, זה יפתור חלק קטן מהבעיה וייתן לגיטימציה לשאר הבעיות, ואסור שלגיטימציה כזאת תינתן.

ואם כבר דיברנו על ב', אז בעיה נוספת של ניגודי עניינים קיימת אצל מנהל המחוז, שקרובת משפחה שלו מכהנת כמשפטנית בהנהלת בזן ואשתו עובדת ברכבת, אז הוא מנוע מלטפל בנושא החומרים המסוכנים שמובלים ברכבת, וכמובן מנוע מלטפל בבזן. גם את זה צריך לפתור, בדרך של קביעת הגורם שיוכל לטפל בנושאים הללו באופן אחראי ובלתי תלוי.

4. יצוא

יש קונצנזוס לגבי הטענה שלא הגיוני שבזן תזהם את מפרץ חיפה, כדי לייצא. לא הגיוני שתושבי חיפה יסבלו מזיהום אוויר מסרטן, כדי שטורקיה, יוון או איטליה יקבלו סולר מוכן. בזן אכן מייצאת, אבל טענתה פשוטה וגורסת שהמוצרים שהולכים לייצוא הם ממילא חלק מתהליך הייצור הכללי וגם אם לא היו מייצאים אותם, הם עדיין היו נוצרים בתהליך הייצור ואז היה צריך לשרוף או לקבור אותם, דבר שהיה מגדיל את הזיהום. בבזן טוענים עוד בהתאם, שהם לא מגדילים את צריכת הנפט לצורך הייצוא כלל.

בפועל, למיטב הבנתנו ובדיקותינו, מתקן הזיקוק של בזן שהחל לפעול בסוף 2012 ונקרא 'הפצחן המימני', מאפשר לבזן לשלוט במידה מסוימת בכמויות שהולכות לסוגי התזקיקים והמוצרים השונים ומכאן גם בכמויות שהולכות לייצוא לעומת מכירות מקומיות ולכן טענת בזן שיש כמות שבכל מקרה הולכת לייצוא, איננה נכונה לגמרי. גם בכמויות הללו אפשר לשלוט ולכוון את תפוקת היצור לניצול מקסימלי של מוצרים שהולכים לשוק המקומי ואת בזן, למיטב הבנתנו, לא עושה.

בשונה מבית הזיקוק באשדוד שמוטה בנזין, בזן מוטה סולר ולא בנזין, וסולר פחות נצרך בישראל, לכן חלק לא קטן שלו הולך לייצוא. אין כל סיבה שנזהם את מפרץ חיפה כדי לייצא סולר נקי לאירופה ולכן אפשר לצמצם, כנראה משמעותית, את הייצור של בזן. בנוסף, תוצרי לוואי של בזן עוברים לגדיב ולכרמל אולפינים. גדיב מייצרת בנזן וחומרים ארומטיים מסרטנים. כ-90% מהתוצרת של גדיב הינה לייצוא. כלומר גדיב מזיקה לתושבי האזור ולא מייצרת כמעט כלום למדינה. לכן את גדיב אפשר ורצוי לסגור ויפה שעה אחת קודם. כרמל אולפינים מייצרת כ-50% לצריכה מקומית, בעיקר לתעשיית הפלסטיקה וכ-50% לייצוא. גם האולפינים שהם תוצר לוואי של הגפ"מ (גז בישול) שעוברים לכרמל אולפינים, אפשר לייצא אותם כפי שהם לחו"ל מבלי לזהם את האזור. לחילופין, ניתן להשקיע בשיפור כרמל אולפינים כך שהפליטות המזהמות ממנו יפחתו למינימום, ואז אולי יהיה אפשר לעשות במפעל במפרץ את תהליך הייצור.

לפי כל הנתונים הללו, אפשר לצמצם משמעותית את הייצור של בזן מבלי לפגוע בצריכה המקומית של התזקיקים. לפני מספר שנים נכנס כ-6-7 מיליון טון נפט לבזן וכיום נכנס כ-9 מיליון טון נפט. כלומר אם רק נחזור לכמויות הנפט של לפני כמה שנים, נקבל ירידה בייצור של בזן בשיעור שבין 22% ל-33%. ירידה כזאת יחד עם התייעלות מניעת פליטות, יוביל לתוצאה סבירה יותר לתושבי המפרץ.

5. תוכנית ההרחבה בשיעור של 20%

בזן ביקשו אישור להרחבה של עד 300%. אושרה הרחבה של 20% בוועדה ועל כך יש כיום וויכוח נוקב בין בזן למתנגדים. ראשית נאמר שלא אושרה לבזן הרחבה למיכלים, אלא למתקנים ומבנים בלבד. יש שמתנגדים לבנייה של מתקנים חדשים ויש שמתנגדים לכל הרחבה שהיא, גם של מבנים בלבד, שכן כל הרחבה כזאת תסייע לבזן לזקק כמויות גדולות יותר של נפט ולהגדיל את זיהום האוויר.

אחת הטענות של המתנגדים, כפי שכבר פירטנו, היא שהמתקנים של בזן מיושנים ולא פועלים בהתאם לתקני איכות סביבה. צריך לציין בנקודה הזאת שהמדינה, שהיתה הבעלים של בזן מ-1949 ועד 2007, לא השקיעה את הנדרש למניעת פליטות וזיהום אוויר, אם בכלל. מפתיע מישהו? כנראה שלא. בכל אופן, מרגע שמשפחת עופר קנתה את בזן, לטענתם הושקעו על ידם 1.2 מיליארד שקלים בנושא, חלקם בגין צמצום פערים ותיקון נזקים מתקופת בעלות המדינה על בזן. ביקשתי על כך אישור רואה חשבון. אמרו שיעבירו לי. טרם קיבלתי.

בבזן אומרים שמצד אחד טוענים נגדם שהמתקנים ישנים ולא מצליחים למנוע פליטות מסרטנים. מצד שני לא נותנים להם להתרחב, אז איך מצפים מהם לבנות מתקנים חדשים? יש הגיון בטענה הזאת, אם כי הסטנדרטים האירופאים מדברים על החלפה כל חמש שנים של כל חלק שעלול לדלוף, ובזן לא עושים את זה. ישנם מתקנים שיסייעו להקטין את זיהום האוויר, ישנם מתקנים שיחליפו ישנים וגם אם יגבירו ייצור, לא יגבירו את הפליטות והזיהום. בזן רוצים גם לבנות תחנת כוח חדשה במקום הישנה. צריך לבחון מה המשמעות של תחנת כוח חדשה שמשתמשת בגז, על הזיקוק ועל זיהום האוויר.

לסיכום, יש להתנגד חד משמעית להרחבה לא שקופה. יש לבחון בנייה של כל מתקן ומבנה לגופו. עם זאת, לגבי מתקנים שנועדו ספציפית למניעת פליטות וזיהום, אין בעיה כלל ובשביל זה לא צריך תוכנית הרחבה. המשרד להגנת הסביבה אישר בעבר ויאשר גם בעתיד בניה של כל מתקן כזה, גם בלי תוכנית הרחבה מאושרת.

6. דוח אפידמיולוגי, אוניברסיטת חיפה

בתחילת יוני 2016 יצא הדוח המדובר של אוניברסיטת חיפה, שזכור בעיקר בגלל 'התינוקות עם הראשים הקטנים'. זמן קצר לאחר מכן, הוציאה הוועדה המדעית המלווה, וועדת פרופסורים שמינה משרד הבריאות, דוח שהפריך את ממצאי הדוח האפידמיולוגי. הדוח המפריך סייע להשתיק את ההפגנות שהחלו להתעורר וחיפה שקטה שוב. אז בואו נעשה סדר בדברים.

א. קראתי את הדוח היטב, מילה במילה, וחשתי חוסר נוחות. בעיניי זה לא מחקר אלא אוסף של סטטיסטיקות. נאמר פה שהמספרים שמציגות הסטטיסטיקות בעייתיים בהחלט, אבל לא הייתי צריך לקרוא את חוות הדעת של הוועדה המדעית המלווה שפסלה את מסקנות המחקר, כדי להבין שיש פה כשלים מהותיים. למחקר יש מגבלות רבות שחלקן גם פורטו בגוף המחקר על ידי החוקרים, וחלקן, אולי העיקריות שבהן, לא קיבלו חשיפה בגוף המחקר עצמו.

ב. המחקר או הדוח האפידמיולוגי (להלן 'הדוח') עושה השוואה בין חיפה לחדרה ותל-אביב. נכון ששלושת הערים נחשבות לערי חוף, אם כי חדרה לא נוגעת במים, אבל הבעיה העיקרית בהשוואה הזאת לא נובעת מהמיקום הגיאוגרפי של הערים, אלא מכך שבחדרה ובתל-אביב ישנן תחנות כוח מזהמות ונתוני הסקר הינם מהתקופה בה רידינג עדיין לא עבדה על גז ועדיין זיהמה פחות מחדרה, אך תל-אביב סובלת מתחבורה פרטית וציבורית מאוד צפופה. אז איך אפשר לעשות השוואות? איך אפשר לדעת כמה מהזיהום בתל-אביב וחדרה נובע מתחבורה פרטית וציבורית, כמה מתחנות הכוח וכמה מדברים אחרים? ובלי הידע הזה איך אפשר לבצע השוואה לחיפה? איך אף אחד לא חשב על זה?

ג. לאור מה שכתבנו, נתעלם מהפרשנויות של הדוח ונתמקד בסטטיסטיקות:

שיעורי סרטן הריאה וסרטן NHL באזור מפרץ חיפה גבוהים מהממוצע הארצי אך דומים לשיעורי הסרטן בתל-אביב וחדרה. קיימים אזורים הקרובים לאזורי התעשייה עם תחלואת סרטן גבוהה במיוחד.

לא נמצא קשר מובהק בין חשיפה למזהמים לבין היקפי ראש בלידה. במודל המרחבי המלא נמצא קשר מובהק וחיובי בין המרחק מאזור תעשייה ומכבישים ראשיים להיקפי ראש בלידה. איכות המודל המרחבי כאמור, מוטלת בספק.

שיעור האסתמה בקרב ילדים באזור חיפה גבוה מזה שבתל-אביב אך נמוך מזה שבחדרה. נמצא קשר בין שיעור האסתמה לקרבה לתעשייה ולכבישים ראשיים.

שיעור האסתמה בקרב מיועדים לשירות ביטחון באזור חיפה גבוה מזה שבחדרה אך נמוך מזה שבתל-אביב. הפוך משיעור האסתמה בקרב ילדים. נמצא קשר בין שיעור האסתמה, לקרבה לכבישים ראשיים.

זיהום אוויר – מצד אחד אין שינוי מהותי ברמת זיהום האוויר באזור חיפה בין 2003 ל-2014, אם כי קיימת ירידה מסוימת במזהמים מסוימים. בזן למשל מדברים על ירידה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר, אבל מראים גרף של תחמוצות גופרית. מעבר ממזוט עשיר בגופרית למזוט דל בגופרית, מקטין באופן דרמטי את פליטות הגופרית. כל שכן המעבר לגז שביצעה בזן, הקטין כמובן משמעותית את פליטות הגופרית וזה תואם את המחקר שמראה ירידה מסוימת במזהמים מסוימים. אבל גופרית הוא מזהם אחד מבין עשרות מזהמים שצריך לטפל בהם, וברמת הזיהום הכוללת, אין שינוי משמעותי. זיהום האוויר בחיפה גבוה מזה שבחדרה ונמוך מזה שבתל-אביב. יחס הזיהום בין חיפה לחדרה ובין חיפה לתל-אביב, משתפר לטובת חיפה. גם כאן יש מגבלות מחקר ונראה שהן משמעותיות יותר, גם מבחינת החוקרים עצמם.

כלומר, אם אני מסכם את הדוח של 22 חוקרי אוניברסיטת חיפה, אז המסקנות שהם יצרו מתוך הדוח הן בעייתיות, אבל בסטטיסטיקות אפשר בהחלט להשתמש. והסטטיסטיקות מצביעות על כך שמבחינת זיהום האוויר והמחלות הנובעות ממנו, הממוצעים בחיפה גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי, ודומים לממוצעים בחדרה ובתל-אביב, ששתיהן 'נהנות' מתחנות כוח מזהמות ותל-אביב מתחבורה מאוד צפופה. מה ה'תרומה' של תחנות הכוח לזיהום לעומת המפעלים במפרץ? של התחבורה? אנחנו לא יודעים ולכן קשה להסיק מההשוואות הללו. השוואה שניתן היה ללמוד ממנה, היא השוואה למשל לירושלים, מטרופולין גדול, דומה לחיפה במבנה הטופוגרפי שלו, דבר שעשוי להיות משמעותי בהקשר של זיהום מתחבורה ציבורית ופרטית, ומצד שני ללא תעשייה כבדה ומזהמת וללא תחנות כוח. מהשוואה כזו היינו יכולים ללמוד אולי מה ההשפעה של המפעלים המזהמים במפרץ, אבל השוואה הגיונית כזאת לא נעשתה. אם הייתי אמון על תיאוריות קונספירציה, הייתי אומר שהנחיות המחקר להשוואה מול תל-אביב וחדרה, ניתנו מראש במטרה לפסול את תוצאות המחקר לאחר מכן.

ומעבר לכל זה, בתי החולים מלאים עד אפס מקום במחלות סרטן, נשימתיות, ריאה ולב, ילדים חולי אסתמה בשיעורים מוגברים וארגון הבריאות העולמי קובע שבישראל מתים 2,500 אנשים כל שנה מזיהום אוויר. נתוני המדינה מדברים על מספרים שבין 2,200 ל-2,300 מתים בשנה. לא כולל חולי סרטן ש'מחלימים' וסוחבים את המחלה עוד שנים רבות, לא כולל חולי אסתמה, התקפי לב ועוד, שאיכות חייהם נפגעת ללא תקנה. בחיפה, חדרה ות"א חולים הרבה יותר, מתים הרבה יותר, פה מהמפעלים המזהמים, שם מתחנות הכוח, וכולם מהתחבורה הפרטית והציבורית. ואת כל זה אפשר וחובה לשנות.

7. מתווה הגז

כבר ארבע שנים שהגז זורם ממאגר תמר למדינת ישראל. ארבע שנים שבהם מדינת ישראל יכולה היתה לפעול להסבת המשק הישראלי למשק מבוסס גז. במקום זאת דיברו על יצוא ויצוא. 17 מפעלים חוברו לגז, במקום יעד של 700. התחבורה הציבורית והפרטית ממשיכה לזהם את האוויר. מכוניות מונעות בגז יש, בודדות.

תחשבו על זה כך: אנשים עומדים בתחנת אוטובוס בחיפה, בעלייה לכרמל. האוטובוס נותן גז כדי להתחיל לנסוע בעלייה. עשן שחור יוצא מהאגזוז. כמה מזהמים מקבלים באותו רגע אל גופם האנשים שנמצאים בתחנה? את הזיהום הזה, את זיהום התחבורה הציבורית וגם הפרטית, היה אפשר למנוע עם מתווה ששם דגש על מחירי גז הוגנים ועל הסבת התחבורה הפרטית והציבורית לתחבורה מבוססת גז. גם דוח הניטור האפידמיולוגי מדבר על קרבה לצירי תנועה ראשיים כעל גורם מזהם מאוד משמעותי, אפילו קריטי. את זה אפשר היה לפתור כבר מזמן. ולא עשו כלום.

החברות שיפסידו הכי הרבה ממעבר של המשק הישראלי למבוסס גז, הן בזן ובתי זיקוק אשדוד. הגז מחליף את הבנזין בתחבורה ואת המזוט בתעשייה, ולכן אם הממשלה היתה מעבירה את המשק הישראלי למבוסס גז, חלק ניכר מהמוצרים של בתי הזיקוק היה נשאר ללא שימוש, והיקף הפעילות היה יורד בעשרות אחוזים, אולי בלמעלה ממחצית. מעבר המשק לגז היה מנקה את האוויר בחיפה פעמיים, פעם אחת בירידה משמעותית של הזיהום מהתחבורה, ופעם שנייה בירידה משמעותית של הזיהום מבזן. כל כך פשוט, אבל זה לא מתאים לבזן, זה גם לא מתאים לקבוצת דלק שמעדיפה להמשיך למכור דלק בארץ ואת הגז שבמאגרים לייצא. אז מה אם יש אלפי ומאות אלפי חולים? אז מה אם 2,500 איש מתים מזיהום אוויר? מה זה לעומת עוד כמה מיליונים?

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חבילות מוכנות לשליחה ביום הרווקים הסיני

מה גרם לחובבת קניות אונליין ותיקה לזנוח את עגלת הקניות בשנייה האחרונה?

כחובבת קניות אונליין ותיקה, מיהרתי למלא את העגלות הווירטואליות שלי לקראת ימי המכירות האחרונים - שופינג IL ויום הרווקים הסיני ■ אבל להפתעתי, הפעם היד שלי לא היתה קלה על העכבר - ולבסוף ויתרתי על מרבית המוצרים

שטרות ומטבעות

סוד ההצלחה של סטארט-אפים ו-750 מיליון דולר בלילה אחד

כלכלה היא תולדה של מחשבה פילוסופית והיא מבטאת שיטה המבוססת על הקניין כמרכז חיי האדם. פיננסיים הוא היבט מסוים ומעשי של כלכלה, הנוגע בהקצאת כספים ובניהול השקעות. ארבע המלצות של דור דבירי הנוגעות בתחומים אלה ומשלבות ביניהם

כתבות שאולי פיספסתם

*#