עמונה, לא מה שחשבתם.

הרבה דיס-אינפורמציה יש בנושא עמונה, ישוב קטן בבנימין שמשגע את כל המדינה. האמת צריכה להיאמר, והיא פשוטה וברורה, שונה מכל מה שרובכם חושבים. הרי היא מונחת לפניכם ב-10 נקודות.

ארז צדוק
תמונה של עמונה
קרדיט: קרדיט: הארץ
ארז צדוק

1. עמונה לא נהרסת בגלל שהיא בנויה על אדמות פרטיות של פלשתינים. זאת לא הסיבה. עמונה נהרסת כי תשובת המדינה לבג"צ היתה שעמונה נבנתה על אדמות לא מוסדרות ולכן הבניה לא חוקית ודינה להיהרס. כמה בנייה לא חוקית יש במדינת ישראל? יודעים? אפשר כמובן לנחש. כמה מתוך זה נהרס? גם אפשר לנחש.

2. ב-2008 הוגשו עתירות לבג"צ בגין 9 חלקות שעמונה כביכול בנויה עליהן. עתירות בגין אותן חלקות הוגשו גם לבימ"ש השלום, במטרה לדרוש פיצויים מהמדינה. בבימ"ש השלום התברר ש-7 חלקות מתוך ה-9 בכלל לא בעמונה. לגבי 2 החלקות האחרות, התברר שחלק הארי של החלקות הללו בכלל לא בעמונה, אלא מחוץ לישוב. מעבר לכך, העותרים אוחזים בחלק מזערי מכל חלקה. באחת ב-60 מתוך 3,600 ובשניה ב-10 או 11 מתוך 110.

3. כלומר אם נפשט את סעיף 2, הרי שרק 2 חלקות מתוך ה-9 שעתרו קשורות לעמונה. מהשתיים הללו, חלקן הקטן בעמונה ורובן לא. העותרים מחזיקים בחלק קטן עד מזערי מהחלקות הללו, חלק שיכול להיות בכל מקום, כולל כמובן בחלקים הרחוקים מעמונה. המנהל האזרחי יכול היה לקבוע שהעותרים יקבלו את חלקם, שממילא לא ידוע היכן הוא, מחוץ לעמונה, פתרון שבוודאי היה מיושם אם במקרה היה בתוך הקו הירוק. עם פתרון כזה, לא היתה בעיה כלל. אז למה הורסים? חזרו לסעיף 1 – בגלל חוקי בנייה. עניין שמוסדר באמצעות פיצויים בכל הארץ, אלא אם זה פוליטי.

4. נוסף על סעיף 3, החלקות שבגינן הוגשו התביעות נמצאות רק בחציו הדרומי של הישוב. על החצי הצפוני אין תביעות כלל. ועדיין רוצים להרוס את כל הישוב.

5. אחרי שאמרנו את כל זה, הבעלות של העותרים על הקרקעות מעולם לא הוכחה. לא נבדק אם המסמכים מקוריים או מזויפים, לא התקיים דיון הוכחות בבית משפט כלשהו, חוות דעת מומחים, שום תהליך נורמלי, כפי שמתקיים בכל בירור של בעלות על קרקעות בתחומי הקו הירוק ובכלל.

6. חלק מהקרקעות בעמונה נרכשו בכסף מפלשתינים, אך אין רישום והמנהל האזרחי מסרב לחלק את הקרקעות כך שיהיה אפשר לרשום את הרכישה ואת השטחים שנרכשו כקרקע בבעלות יהודית.

7. איש לא גר בשטחי עמונה קודם לכן. מבנה מהתקופה הביזאנטית מעיד על תושבים במקום לפני 1,300 שנים. לאחר מכן אין כל תיעוד על מגורים במקום. על חלק מהחלקות יש עדויות של גידולי שעורה אחת לכמה שנים. לא גידולים קבועים שמקנים על פי החוק העותמאני (שעדיין חל ביו"ש באופן מאוד מוזר) בעלות על הקרקע.

8. הישוב עמונה קיים כבר 20 שנה, משפחות נבנו בו, ילדו ילדים וקהילה התגבשה, מטעים וכרמים נטעו על ידם. אפשר היה בקלות לפתור את בעיית תביעות הבעלות. אבל במקום מעדיפים להרוס. בג"צ אגב, וגם המדינה, דוחים שוב ושוב עיסוק בבנייה לא חוקית של פלשתינים על קרקעות פרטיות של יהודים (למשל מקרה מודיעין עילית ועוד) ובוודאי הריסה, נותנים עוד זמן להסדיר בנייה לא חוקית של בדואים על קרקעות פרטיות וקרקעות מדינה בנגב, אבל כשמדובר בבנייה יהודית ביו"ש, הגם כשיש פתרונות, ממהרים להרוס. אז מה זה אם לא פוליטי?

9. הציעו לתושבי עמונה הסדר ל-11 משפחות מתוך 40. הם החליטו בתום דיון לא פשוט לא לקבל את ההסדר. אין להם אמון בשלטון. איך יכול להיות אמון, כשכבר ב-2012 היה פתרון ששרטטה וועדת אדמונד לוי, ואיש לא עשה דבר? איך יהיה אמון כשברגע האחרון, מחוסר ברירה, מחוקקים חוק שרוב הסיכויים שהוא לא יעבור את מבחן בג"צ? איך יאמינו בממשלה שעומד בראשה אדם פחדן שלא פועל לטובת אזרחי המדינה, לא מתכנן מאומה לטווח ארוך, ופועל לכבות שריפות רק כשהן מאיימות להגיע אל הכיסא שלו?

10. ונקודה אחרונה. ממש עכשיו, בוקר פרסום המאמר, הממשלה מציעה הסדר משופר, ל-24 משפחות. ההסדר של יום האתמול, ל-11 משפחות, הוגדר על ידי הממשלה כטוב ביותר שהיא יכולה להציע. והנה, קצת לחץ והטוב ביותר הוכפל. הסיבה היחידה להכפלה הזו, היא שהלחץ מגיע מכיוון קהל המצביעים של הממשלה. עכשיו תארו לכם מה החברה בישראל היתה יכולה להשיג, לו היא היתה מבינה שהממשלה פועלת למען כיסאותיה ולא לטובת החברה. תארו לכם מה היה פה, לו רק המיואשים וחסרי האמונה ביכולת לשנות, היו מסתכלים על אנשי עמונה ועל האלפים שהגיעו לישוב כדי להעביר מסר למדינה ולממשלה.

ארז צדוק | |ארז צדוק

ארז צדוק הוא מנכ"ל קרנות אביב שמנהלת את אביב ערכית – קרן להשקעה בחברות הוגנות, אביב גלובלית – קרן מניות מגודרת סיכון ואביב ביו-אינווסט – קרן להשקעה בחברות ביומד. צדוק הוא מחלוצי ההשקעות הגלובליות בישראל, כתב את הספרים, 'המדריך הישראלי להשקעות גלובליות' ו-'קרנות גידור – מדריך למשקיע' וכיום מרצה למימון בינלאומי לתלמידי MBA במכללה למנהל. 'אביב ערכית' היא הקרן הראשונה בישראל שמשקיעה בחברות ציבוריות העומדות בקריטריונים שונים של הוגנות זאת מתוך תפיסה כי השקעות בחברות שמתנהלות בהוגנות מספקות תשואות  גבוהות יותר, בסיכון נמוך יותר לאורך זמן. ארז נשוי, אב לארבעה, כתב ארבעה רומנים כשהרביעי, 'הסנדלר מכוכבאן',  דורג במקום רביעי ברשימת רבי המכר של צומת ספרים. 

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ