מאחורי הקלעים של חישובי הגז: "יש לך את האקסל. תשחקי אתו בעצמך"

לפני כחודש פירסמתי טור על החישובים שעשה בנק ישראל, לגבי תקבולי המסים מהגז. 70 מיליארד דולר הם צפו שנקבל, ואני שקיבלתי לידי את האקסל של בנק ישראל, רציתי להדליק זרקור על ההנחות הלא-הגיוניות שלהם. לא שאני חושד חלילה, אבל זה נראה היה כאילו מישהו ירה את החץ, ואחר כך סימן את המטרה. עכשיו נחשפתי גם להתנהלות. ככה לא מתנהלת מדינה מתוקנת

ארז צדוק
לא רק טבלאות אקסל
צילום: CC Dave Dugdal, www.learningdslrvideo.com/

השבוע ביקשתי וקיבלתי את תחלופת המכתבים בין ח"כ יעל כהן פארן ועוזריה לבין בנק ישראל. המכתבים שופכים מעט אור על המתרחש מאחורי הקלעים של המתווה.

חמש פעמים (הפעם הראשונה ב-6/12/15) שלחה ח"כ כהן פארן מכתבים רשמיים לנגידת בנק ישראל וביקשה לקבל את גיליון האקסל שלפיו חישבו בבנק את התקבולים הצפויים למדינה מהגז. כהן פארן ביקשה מבנק ישראל גם ניתוח רגישות למחירים, כלומר במלים שלי, מה יהיו התקבולים מהגז אם נניח הנחות שקרובות למציאות, ולא נירה חץ ואחר כך נסמן מטרה.

ארבע פעמים מסרב בנק ישראל להעביר את האקסל לחברת הכנסת, בטענה הזויה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו (בגדול כנראה מדובר על מחיקת כמה שורות באקסל ושינוי מספר נוסחאות) כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. אתם הבנתם את זה? בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר... כמו כן הבנק רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. אהה. מעניין.

לבסוף, בתאריך 14/3/16, לאחר יותר משלושה חודשים וחמש בקשות רשמיות, בנק ישראל מעביר סוף-סוף לכהן פארן את האקסל.

אז מה הבעיה באקסל של בנק ישראל? כרגע אפשר להצביע על שלוש בעיות עיקריות:

1. האקסל מניח שגודל לוויתן הוא 580 BCM, בעוד שאנחנו יודעים כיום שמדובר על 500 BCM בלבד.

2. האקסל מניח מחיר ממוצע של 5 דולרים ליחידת חום במכירה מלוויתן, בעוד שלפי המחירים באירופה כיום, ובהתחשב בכך שצריך להוסיף עלויות הנזלה והובלה בסך של 2.5 דולרים ליחידת חום, המחיר בפי הבאר בלוויתן צריך להיות בסביבות 2-3 דולרים ליחידת חום.

3. בנק ישראל לא חישבו בתקבולי הגז, את ההיוון.

נתעכב לרגע על סעיף 3 – ההיוון ונסביר אותו בפשטות. אם אני נותן לכם היום אלף שקלים, הם שווים בדיוק אלף שקלים. אבל אם אני מתחייב לתת לכם אלף שקלים בעוד שנתיים? כמה זה יהיה שווה לכם היום? מן הסתם כדי להקדים את זה להיום, תהיו מוכנים לקבל קצת פחות מאלף, נכון? כמה פחות? אתם תיקחו בחשבון את הריבית האלטרנטיבית ממנה תוכלו ליהנות אם הכסף יהיה אצלכם בתקופה הזאת, וכמובן תיקחו בחשבון את הסיכון שבעוד שנתיים אולי לא יהיה לי מספיק כסף לשלם לכם, ולכן תהיו מוכנים לקבל היום עוד פחות. ואם זה לא שנתיים אלא עשר שנים? אז כמובן שתהיו מוכנים לקבל היום, במזומן, הרבה-הרבה פחות.

למה זה חשוב כאן ומה הקשר למתווה הגז?

במתווה הגז, "הכסף הגדול" שאנחנו אמורים לקבל, מיסוי ששינסקי על רווחי היתר, יגיע רק בסוף הדרך, אם בכלל כמובן. מצד שני, חברות הגז מקבלות את התקבולים שלהן היום, אתמול ומחר. בבנק ישראל לא מוצאים לנכון להוון את הסכום שנקבל בעתיד. מבחינתם, אם חברות הגז מקבלות מיליונים היום ואנחנו נקבל מיליונים בעוד עשר או עשרים שנה, זה כלום. זה אותו הדבר.

בתאריך 15/9/16 שלחה כהן פארן מכתב נוסף לבנק ישראל, שבו כתבה כי מכיוון ששטייניץ מדבר על תקבולי מס של 66% ובנק ישראל על טווח שבין 47% ל-55%, ומכיוון שכמות הגז בלוויתן קטנה יותר ממה שאמרו בתחילה ומכיוון שמחירי הגז בעולם צנחו, בגלל כל הסיבות החשובות והמהותיות הללו, ראוי כי בנק ישראל יבצע חישוב מחדש של הכנסות המדינה הצפויות מהגז, כולל ניתוח רגישות וכולל היוון תזרים המזומנים העתידי, לערך הנוכחי שלו.

אם אנסה לתמצת את תגובת בנק ישראל למכתב האחרון של כהן פארן, בשפה שלי, זה הולך ככה:

א. אם אין חוזי יצוא משמעותיים, קשה לקבוע את המחירים העתידיים.

ב. לא צריך להוון. זה מיותר.

ג. יש לך את האקסל. תשחקי אתו בעצמך. נראה לנו מיותר "להקצות משאבים" בעת הזאת לחישובים נוספים.

ואני שואל, עבור מי בנק ישראל עובד? האם מתווה הגז עד כדי כך לא חשוב לדעת בנק ישראל, שלא מתאים לו לשים איזה כלכלן ליום-יומיים על האקסל? האם לא חשוב שהממשלה תדע מהם האומדנים החדשים לתקבולים מהגז? שאנחנו נדע? בעצם עזבו אותנו. שהממשלה תדע? הרי בנק ישראל אמור להיות היועץ הכלכלי של הממשלה. האם מתווה הגז הוא "פרויקט| כל כך קטן וחסר חשיבות, שבנק ישראל לא מוכן להקצות לו משאבים? כלומר שכר עבודה של יום-יומיים של כלכלן בינוני? רק לעדכן את האקסל ולעשות ניתוחי רגישות?

אנחנו יודעים את האמת. החישובים של בנק ישראל מנותקים מהמציאות. מנותקים ממחירי הגז בפועל ביעדי המכירה (תיאורטית או מעשית) של לוויתן.

אז לא דיברנו היום על החבר ההוא מוועדת צמח שלחץ בכל כוחו לייצא גז בכמויות אדירות תוך בניית מפעל הנזלה ימי ועכשיו נחקר על שוחד, לא בדקנו עדיין האם רכישת הצוללות שהצבא בכלל לא רצה, מחברה שדוד שמרון "המקורב לביבי" הוא עורך הדין שלה, קשורה למתווה, ולא דיברנו על כל הדברים ההזויים שהתרחשו סביב המתווה ונכתב עליהם בטורים קודמים.

ארז צדוק | |ארז צדוק

ארז צדוק הוא מנכ"ל קרנות אביב שמנהלת את אביב ערכית – קרן להשקעה בחברות הוגנות, אביב גלובלית – קרן מניות מגודרת סיכון ואביב ביו-אינווסט – קרן להשקעה בחברות ביומד. צדוק הוא מחלוצי ההשקעות הגלובליות בישראל, כתב את הספרים, 'המדריך הישראלי להשקעות גלובליות' ו-'קרנות גידור – מדריך למשקיע' וכיום מרצה למימון בינלאומי לתלמידי MBA במכללה למנהל. 'אביב ערכית' היא הקרן הראשונה בישראל שמשקיעה בחברות ציבוריות העומדות בקריטריונים שונים של הוגנות זאת מתוך תפיסה כי השקעות בחברות שמתנהלות בהוגנות מספקות תשואות  גבוהות יותר, בסיכון נמוך יותר לאורך זמן. ארז נשוי, אב לארבעה, כתב ארבעה רומנים כשהרביעי, 'הסנדלר מכוכבאן',  דורג במקום רביעי ברשימת רבי המכר של צומת ספרים. 

תגובות