קיצור תולדות הגז – מהחיפושים ועד בג"צ - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קיצור תולדות הגז – מהחיפושים ועד בג"צ

מתחילת החיפושים ועד בג"צ, וגם קצת חשבון נפש, וקצת חיצים מחודדים. לקראת בג"צ, למי שלא היה בעניינים וגם למי שכן, הנה כל הגז בקצרה, מאז ועד היום. זה חשוב! תקראו.

32תגובות

החיפושים

את החיפושים בים התיכון יזם הגיאולוג יוסי לנגוצקי. בריטיש גז החלה את החיפושים, הגיעה לסבירות של 27% ופרשה, אולי בגלל שיקולי כדאיות כלכלית, אולי סדרי עדיפויות, ואולי לחצים מצד מדינות ערב. דלק ואבנר קיבלו את הזיכיון להמשך החיפושים מבלי שנדרשו לשלם למדינה או לבריטיש. כשנה לאחר מכן נובל אנרג'י הצטרפה, גם היא מבלי לשלם.

המאגרים

מאגר 'תמר' פעיל, שואבים ממנו גז והוא מכיל סה"כ 300 BCM . במאגר לוויתן יש עפ"י ההערכות 600BCM , פיתוחו עדיין לא החל וכפי שנראה בהמשך, כנראה גם לא יתחיל בשנים הקרובות. בכריש ותנין יש ביחד כ-60BCM . צריכת הגז של ישראל היא כ-8-10 BCM לשנה ואמורה לגדול עפ"י הערכות ועדת צמח, עד כ-21 BCM ב-2040. למה צריכת הגז לא עולה כבר עכשיו ל-21 BCM? שתי סיבות: האחת – המחיר. השנייה – ביורוקרטיה. נדבר על הסיבות הללו מיד. (יש עוד סיבות לאוהבי הספקולציות / קונספירציות)

המחיר

אני לא חושב היו אי פעם בנושא כלשהו כל כך הרבה שקרים, רבעי אמיתות, עובדות לא רלוונטיות ונתונים שהוצאו לגמרי מהקשרם, כמו בנושא מחיר הגז. הבעיה היא שאין מחיר גז 'מקובל', כי המחיר מכל מאגר לכל מקום תלוי בהמון גורמים, משתנה ממדינה למדינה וממאגר למאגר.

המחיר שמשלמת חברת חשמל עבור גז טבעי הוא 5.7$. זהו מחיר עצום לגז טבעי, מחיר שאין לו אח ורע בעולם. המחיר המוצע במתווה הוא 4.7$. כיום, לאחר ירידת מחירי הגז בעולם בשנתיים האחרונות, במדינות בעלות עצמאות אנרגטית משלמים הקונים בין 1$ ל-3$. מחירי הגז ירדו בשנתיים האחרונות בדרמטיות בכל העולם, רק לא בישראל. אפילו מדינות שמייבאות גז נוזלי שמחירו פי 3-4 מגז טבעי, ועוד עלויות הובלה חוצת אוקיינוסים, חלקן משלמות פחות מישראל, שצורכת גז טבעי מהמאגרים שלה עצמה.

כשחקרתי את נושא הגז לראשונה, אני מודה שלא הפנמתי לעומקו את עניין המחיר. חשבתי וגם כתבתי שהמחיר הראוי צריך להיות איפשהו בין המחיר שחברות הגז רוצות, למחיר שמתנגדי המתווה מציבים כמטרה. כתבתי, וזה היה נכון, שבכל מקרה חברות הגז יהיו מונופול, אלא אם ימצאו עוד שניים-שלושה 'לווייתנים', לכן צריך להתייחס אליהן כאל מונופול, כולל פיקוח על המחירים כפי שנהוג עם מונופולים. לא תיארתי לעצמי שמחירי הגז ירדו בכל העולם בלמעלה מ-50%, ובישראל המחיר שגם כך היה גבוה, יישאר לבד בשחקים. לא תיארתי לעצמי שפיניציה, מפעל הדגל של מתווה הגז שכיכב בפרסומות של נובל אנרג'י, ירצה לחזור למזוט מזהם, כי הגז שהיה אמור להוזיל את הייצור, מייקר אותו מאוד. לא תיארתי לעצמי שיהיה מצב אבסורדי בו לישראל זול יותר לייבא גז נוזלי (שיקר פי-3-4 מגז טבעי) מארה"ב, מאשר לקנות גז טבעי שלה, מהמאגרים בים התיכון.

גידור טבעי

הטור הראשון שפרסמתי בנושא הגז, היה כשנובל אנרג'י קיימה שיחת אנליסטים שגרתית בתחילת אוגוסט 2015. אנליסט בשם מייקל רו שאל האם את דיוויד סטובר, מנכ"ל נובל אנרג'י, אם הם מתכוונים להוסיף עוד הגנות כנגד ירידת מחירי הגז. סטובר ענה מה שענה והוסיף את המשפט המדהים הבא: "אנחנו מזכירים לעצמנו כמה אנחנו צריכים להעריך את התרומה של הגז הישראלי לנובל אנרג'י. זה כמו גידור טבעי. תוספת גידור, אם תרצה." למעשה סטובר אמר שמחיר הגז שנובל גובה מהישראלים כל כך גבוה ונשאר כך גם כשמחירי הגז בעולם יורדים, כך שהוא מהווה הגנה טבעית. ואכן ביפן וקוריאה במחירים צנחו בכ-80%, באיחוד האירופי המחירים צללו בכ-40%, בהולנד ובארה"ב שמפיקות גז כמו ישראל מחירים קרסו בכ-60%. רק בישראל הפראיירית של העולם (ושל נובל) המחיר נשאר בשמיים. המשפט של סטובר היה צריך לעורר רעידת אדמה בישראל. כלום לא קרה. מה שכן קרה זה שנובל אנרג'י הפכה לחברה על סף פשיטת רגל, שמחיר מניותיה נחתך, ורק הגז של הפראיירים הישראלים מחזיק אותה.

רגולטורים ושרים

לפעמים תהליך מצביע על המהות. כשהמהות נכונה, התהליך קל ופשוט, אבל תהליך מתווה הגז היה רחוק מלהיות פשוט. הוא נתקל בהתנגדות מצד רשות החשמל, התנגדות מהממונה על ההגבלים העסקיים והתנגדות מהמשנה ליועמ"ש. אז הממונה על ההגבלים הוזז מתפקידו, וכך גם יו"ר רשות החשמל. מונתה ועדה לעקיפת הממונה, פרטי המתווה הוסתרו מהציבור ונחשפו רק לאחר מאבק ציבורי, שר הכלכלה הוזז מתפקידו כי לא היה מוכן להפעיל את סעיף 52 (בהמשך) ועוד. התהליך כשלעצמו היה צריך לעורר את כלל הציבור בדאגה למנהל תקין. זה לא קרה. רק חלק מהציבור התעורר, וחלק המשיך לתמוך. למה? בהמשך.

ייצוא, לוויתן ומאגר זהר המצרי

כדי לפתח את מאגר לוויתן חברות הגז צריכות לגייס בין 5 ל-7 מיליארד דולר. כדי לגייס את הכסף מהבנקים הן צריכות להראות יכולת החזר, כלומר להראות חוזי מכירת גז (לייצוא) ארוכי טווח ובמחיר סביר. כדי לחתום על חוזים כאלה מול מדינות באירופה או באסיה הן צריכות להנזיל את הגז, כלומר לחתום על חוזים ארוכי טווח מול מפעלי ההנזלה המצריים.

היתה גם אפשרות לייצא גז למצרים, אבל בסוף אוגוסט 2015 מצרים גילתה מאגר גז בגודל של לוויתן ותמר יחד. הגילוי הזה סתם את הגולל על אפשרות הייצוא למצרים. נשארה ירדן שכמות הגז לייצוא אליה איננו משמעותי, טורקיה על מיליון הקשיים הגיאו-פוליטיים שהיא מערימה, כולל הנחת צינור גז לטורקיה (מישהו חושב שזה ריאלי?) ומדינות אירופה ואסיה, שצורכות בייבוא גז נוזלי.

מה הבעיה? את הגז הישראלי אי אפשר להנזיל במפעלים המצריים, אבל הם יהיו תפוסים לטובת הגז המצרי ממאגר זהר. כלומר אם אי אפשר להציג חוזי הנזלה ארוכי טווח, אז אי אפשר להציג חוזי מכירה לייצוא ארוכי טווח, אז אי אפשר להוכיח החזר של המימון לפיתוח לוויתן ולכן אי אפשר לקבל את הכסף ולכן אי אפשר לפתח את לוויתן. נקודה.

אגב, פיתוח לוויתן בעייתי מסיבות רבות נוספות, ביניהן מחירי הגז הנוכחיים בעולם שכל כך נמוכים כך שלא מאפשרים רווח שיספיק גם למימון פיתוח לוויתן, היצע הגז בעולם שהולך וגדל, מצבה הפיננסי העגום של נובל אנרג'י שחתכה את ההשקעות שלה בכל העולם ב-50% ועוד.

תמר

גודלו של מאגר תמר כ-300 BCM והוא פעיל כבר כ-3 שנים. בהנחה הסבירה, יש שיגידו כמעט וודאית, שמאגר לוויתן לא יפותח על ידי חברות הגז בשנים הקרובות, תמר זה כל מה שיש לנו. וזה לא הרבה. לכן אסור לייצא מתמר לפני שלוויתן מפותח. גם לאחר שלוויתן יפותח סוגיית היצוא צריכה להישקל בכובד ראש ולא אכנס כאן לשיקולים, פשוט כיוון שזה ממש לא רלוונטי. הדבר היחיד שרלוונטי כרגע הוא שאסור לייצא מתמר כל עוד לוויתן לא מפותח. נקודה.

סעיף 52

אז כמו שראינו בפסקת הרגולטורים והשרים, הכל בוצע עקום והפוך וראש הממשלה לא מצא רגולטור שיסכים לאשר את המתווה וגם לא שר/ה שיסכימו להפעיל את סעיף 52, שמשמעותו אישור המתווה על בסיס שיקולים מדיניים או ביטחוניים, ולכן שר הכלכלה דרעי שאף הוא סירב לחתום על הסעיף התפטר (וקיבל אחר כך את משרד הפנים) כדי לפנות את המשרד לראש הממשלה, וראש הממשלה חתם בעצמו על סעיף 52. השיקולים הביטחוניים נראים מאוד בעייתיים ואף הפוכים למציאות, על רקע ההתחייבות ליציבות לחברת נובל שעקב מחירי המניה הנמוכים שלה היא יעד להשתלטות עוינת על ידי גורמים עוינים לישראל, על רקע הדרישות המדיניות של טורקיה כתנאי לקניית גז מישראל, על רקע ריקון תמר כשלוויתן לא מפותח דבר שעומד בסתירה לביטחון האנרגטי, ועוד. סעיף 52 עמד במרכז העתירות לבג"צ, יחד עם סעיף היציבות בפסקה הבאה.

סעיף היציבות

סעיף זה, שאין לו אח ורע בעולם העסקי הגלובלי, קובע שבמשך 10 שנים הממשלה הנוכחית והממשלות שיבואו אחריה לא יוכלו לשנות את תנאי המתווה ואת מחירי הגז. זהו דבר מגוחך. נכון שחברות הגז צודקות בכך שהממשלה מזגזגת כבר שנים בנושא, אבל זה לא מצדיק סעיף דרקוני כל כך, מה גם שחלק מהאשמה גם בהן, בבחינת 'תפסת מרובה לא תפסת'. אם מלכתחילה מתווה הגז היה הוגן וראוי, לא היה זגזוג כזה ולא היו נדרשות שנים רבות וארוכות כדי להגיע להסכמות ולצאת לדרך. סעיף היציבות ישאיר את מחיר הגז לישראלים בטווח הארוך על 5.7$, כשבעולם משלמים גם 1$-3$ לגז טבעי ותחזיות מדברות על כך שמחירי הרצפה הללו יישארו לטווח ארוך בעקבות ההיצע הגדל. זה סביר? זה הגיוני? זה נורמלי?

ימין-שמאל

תכלס, קשה להתמודד עם עובדות כל כך ברורות. קשה להתמודד עם מחירים כל כך נמוכים ולהצדיק את שערוריית מתווה הגז. אי אפשר להצדיק ייצוא מתמר בלי שלוויתן מפותח. אז הממשלה נקטה באסטרטגיה שתמיד עובדת – הסתה. לא מהסוג האלים חלילה וחס, אלא מהסוג הפוליטי. זה היה מתוכנן היטב. זה התחיל בפוליטיקאים דוגמת שטייניץ שצעקו "שמאלנים, אנרכיסטים", המשיך באנשי תקשורת רדודי תוכן דוגמת אראל סגל שצווחו "שמאל, קרן חדשה (שאין מאומה בינה לבין מחאת הגז)", ובמובילי דעת קהל שסיפרו להם סיפורים על אנשים שמצאו מטמון אבל הוא נשאר באדמה כי כולם רצו אותו, והם כמו תוכים חסרי בינה חזרו על אותו סיפור בפני צאן מרעיתם.

גם הסיסמא "צריך להוציא את הגז מהאדמה. הם רוצים להשאיר את הגז באדמה" עבדה יופי, למרות שמדובר בשקר מוחלט, כי המתווה שמאפשר לרוקן את תמר מבלי שלוויתן מפותח, הוא זה שמשאיר את הגז באדמה.

אז אסטרטגית ההסתה והשקרים עבדה יופי. ככה זה. כשאי אפשר להתמודד עם אמת ועובדות, חוזרים לנשק הישן – השנאה והקיטוב. זה תמיד עובד.

גם כיום, כשאנשים כבר מבינים שהשאלה היא לא אם המתווה טוב (מעולה כפי שטייניץ) או רע, כש(כמעט)כולם מבינים שהמתווה גרוע, מפחידים את הציבור בתביעות משפטיות של נובל. אומרים להם שהמתווה גרוע אבל אי אפשר לבטל כי ביטול יהיה גרוע אף יותר.

אז מה כן צריך לעשות

בג"צ יפסוק בימים הקרובים את פסיקתו, שכנראה תתמקד בסעיף היציבות ובהפעלת סעיף 52. גם אם בג"צ יפסוק בעד קיום המתווה, לא בטוח כלל שהוא אכן יתקיים, כי המציאות חזקה מכל מתווה. ובמציאות של היום, לוויתן לא יפותח, מחירי הגז הזולים בעולם וההיצע הגלובלי הגובר מקשים על קיום המתווה. אנחנו צריכים להמשיך ולהיאבק כי איש לא יעשה זאת במקומנו. במקום הציבור. לא ייתכן שנשלם מחירים מופקעים כשכל העולם נהנה ממחירי גז ברצפה. לא ייתכן שנתחייב לא לשנות את זה 10 שנים. ולא, לא ייתכן שנאפשר לייצא גז מתמר לפני שלוויתן מפותח. זה מה שרוצות חברות הגז, אבל זה לא מה שטוב ונכון והוגן למדינת ישראל.

מה כן? לנצל היטב ובאופן הוגן והגון את משאב הטבע שנפל בחלקנו, לקבוע מחיר שיהיה הוגן והגון לחברות הגז. שירוויחו. שירוויחו טוב. שירוויחו בהתאם לסיכון שלקחו, כפי שמקובל בכל העולם. לפתח את משק הגז הישראלי. להפוך את הכלכלה שלנו לכלכלה מבוססת גז. לנקות את האוויר של מדינת ישראל מפחם ומזוט מזהמים. להכריז על המעבר למשק מבוסס גז כנושא בעדיפות לאומית. להוריד את כל החסמים הביורוקרטים בהחלטות ממשלה מיוחדות. להמשיך ולסיים הנחת תשתית ארצית, לחבר את כל המפעלים לגז, להפוך את התחבורה הציבורית למבוססת גז. לפתח את לוויתן על בסיס של ביקוש מקומי גבוה במחיר סביר, כפי שיכול להיות כאן אם המשק יעבור לגז.

אפשר לעשות את הדבר הנכון. אפשר לנקות את האוויר של ישראל מזיהום, להגדיל את רווחיות המפעלים, למנוע מעבר שלהם לטורקיה ולסין, לשמור על התעסוקה ולהקטין את יוקר המחייה, הכל מגז טבעי. גן עדן יכול להיות כאן. תתנו לכמה רדודי-מחשבה משרתי השלטון שצועקים "ימין-שמאל" למנוע את זה מכם?

קידוח גז תמר
אלבטרוס

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שחקני יובנטוס חוגגים אליפות בטורינו, באפריל

ההתמודדות הנדרשת עם שוק השווה יותר מ-500 מיליארד דולר

אחת הבעיות המרכזיות בספורט היא מכירות משחקים ■ מסקר שנערך בקרב 600 ספורטאים מ-13 ענפי ספורט שונים, נמצא כי יותר משליש מהם סבורים שבענף שלהם הוטו תוצאות בניגוד לחוק ■ רק פיקוח על דפוסי הימורים חריגים ושיתוף פעולה בין הרשויות יובילו לספורט נקי ממניפולציות

הצוות של ויגן

המטבע הטבעוני הופך אידיאולוגיה לאמצעי תשלום בסופרמרקט

זה התחיל בטבעוני רעב שחיפש מקום לאכול בו, ונגמר במטבע דיגיטלי שמחבר בין חברי הקהילה הטבעונית ■ אמנם טבעונות היא תנועה אידיאולוגית, אבל הפלטפורמה שנבנתה, היקף ההשקעות במטבע ורשימת השותפים שהחברה הצליחה לגייס התאפשרו רק בזכות הפרגמטיזם של המייסדים

גיא כץ עם מדריך טיסה

חמישה דברים שאפשר ללמוד ממדריכי טיסה ותיקים על הדרכה ואימון

מדריכי טיסה הם חבורה יוצאת דופן. יש כאלה שהם צעירים ומלאי מוטיבציה, בדרכם לקראת קריירה בתעופה המסחרית, או החבורה ה"וותיקה“ יותר שמדריכה טיסה כמקצוע וייעוד, בגשם או בשמש, במשך עשרות שנים. הדברים הבאים נכתבו בזכותם ובהשראתם

כתבות שאולי פיספסתם

*#