קפיטליסטים בחלב, וגז

מאגר זהר המצרי-איטלקי שינה הכל. מאגר זהר שינה את הכללים, אבל לא את מתווה הגז.

ארז צדוק
ארז צדוק

נתחיל מהעובדות:

אי אפשר לייצא גז ממאגר לוויתן (אלא לירדן) בלי להפוך אותו לנוזלי.

המקום היחיד בו ניתן להנזיל את הגז בכמויות מספקות הוא במפעלי ההנזלה שבמצרים.

בזמן שייקח לפתח את מאגר לוויתן, המצרים יפתחו את מאגר זהר שהתגלה בסמוך לחופיהם. מפעלי ההנזלה שכעת פנויים, יהיו תפוסים על ידי מאגר זהר.

מאגר זהר המצרי-איטלקי שינה הכל. מאגר זהר שינה את הכללים, אבל לא את מתווה הגז.

בעצם אין פתרון לייצוא גז בכמויות משמעותיות ממאגר לוויתן (יש פתרונות קטנים לכמויות קטנות. לא בגללם יפתחו את המאגר). גם חברות הגז יודעות את זה. לכן הן לוחצות לייצא ממאגר תמר עכשיו, כל עוד מפעלי ההנזלה במצרים פנויים. לכן הן לא מתחייבות לפתח את לוויתן. לכן לוויתן לא יפותח בטווח הנראה לעין.

מאגר תמר כולל 300 BCM. המאגר פועל כ-3 שנים בהן תצרוכת הגז של ישראל היתה כ-8 BCM בשנה. כלומר נשאר ממאגר תמר כ-276 BCM. אם חצי ממאגר תמר – כלומר 150 BCM – ילך לייצוא, יישאר לצריכה הישראלית 126 BCM בלבד.

עפ"י הערכות ועדת צמח והערכות שונות נוספות, 126 BCM יספיק למדינת ישראל לכ-10 שנים, פחות או יותר. אפשר להתווכח על שנה לפה או לשם, זה כמובן כלל לא העניין.

אם מתווה הגז יאושר, בעוד כ-10 שנים מאגר תמר יהיה יבש, מאגר לוויתן לא יפותח, ומדינת ישראל תיאלץ לבחור בין השקעת מיליארדים רבים של דולרים בפיתוח לוויתן, לבין יבוא גז, סביר להניח מאוד יקר. בוודאי אם ניאלץ לייבא גז נוזלי שיקר במאה אחוזים ויותר, מגז טבעי. אף אחד לא יזכור אז את הכסף שהתקבל ממיסים בגין הגז שנמכר ליצוא 10 שנים קודם לכן.

הוצאנו מיילים ל-120 חברי הכנסת. כתבנו להם שיש פתרון. שאפשר לתת לחברות הגז לייצא חצי מתמר ומלוויתן, כלומר 450 BCM, אבל כל הייצוא ייעשה מלוויתן. נכון, יש הבדלים בהחזקות. ניתן לבנות מנגנון פיצוי. אחרת מאגר תמר יתייבש תוך עשור או פחות, ונצטרך לייבא גז, אולי בסביבה עוינת, שהרי מצבנו המדיני לא הולך ומשתפר, ואולי במחירים גבוהים שיהיו אז, יחסית לשפל הנוכחי.

לא, עוד לא דיברתי על כמה באמת יתקבל ממיסים, על הפער בין הצהרות שטייניץ ואנשי חברות הגז לבין התחזיות של נובל אנרג'י כפי שמשתקפות בדוחותיה הכספיים, אני לא מדבר על מחירי הגז שנשארים גבוהים בארץ למרות שבכל העולם הם יורדים. את כל אלה שמתי בצד למרות שהם מאוד חשובים. רק על הייצוא אני מדבר כרגע.

האמת, לא חידשתי כאן הרבה. באמת שלא. אבל יש נקודה נוספת שחשוב לציין. מנסים להלביש את על מאבק הגז את בגדי השמאל הסוציאלי, אפילו האנרכיסט. אני כמובן נגד מתווה הגז. במקצועי אני מנהל קרנות גידור, מרצה למימון בינלאומי ואיש שוק הון מזה שנים רבות. כתבתי ספרים על השקעות גלובליות וקרנות גידור. אני כנראה כל כך קפיטליסט, שאני אוכל קפיטליסטים קטנים לארוחת בוקר. קפיטליסטים עם חלב, במקום הקורנפלקס. יש כאלה שמתבלבלים כי אני דורש הוגנות, אבל אל תתבלבלו. זה לא סותר, גם אם המציאות יצרה מצג אחר. אני גם ממש לא שמאל. סטיגמטית אני אפילו הפוך מכך. אני חובש כיפה סרוגה וגר באלקנה. אז תצאו מהתיוגים. מאבק הגז הוא לשנות את המתווה, לא את הרכב הממשלה.

אם אני מסכם, מאגר זהר שינה את הכללים, אם נייצא גז, הוא לא ייגמר עוד 20-30 שנים כמו שמספרים לנו, אלא עוד עשור בלבד. אנחנו נישאר בסביבה עוינת, עולם לא אוהד, ואולי מחירי גז גבוהים במיוחד. מה נקבל בינתיים, כמה באמת יזרום ממיסים, זה לא ממש ברור, לפחות לי, למרות שניסיתי להבין. אז זה באמת לא עניין של שמאל וימין, וגם לא של קפיטליזם או סוציאליזם. סתם עניין של אמירת אמת והוגנות כלכלית לכולם. אפשר להשיג אותה. אפשר להשיג מתווה הוגן לכולם, גם לחברות גז. למרבה הצער זה לא יעבוד בלי לחץ ציבורי. חבל.

הפגנה בתל אביב נגד מתווה הגז
הפגנה בתל אביב נגד מתווה הגזצילום: מוטי מילרוד

ארז צדוק | |ארז צדוק

ארז צדוק הוא מנכ"ל קרנות אביב שמנהלת את אביב ערכית – קרן להשקעה בחברות הוגנות, אביב גלובלית – קרן מניות מגודרת סיכון ואביב ביו-אינווסט – קרן להשקעה בחברות ביומד. צדוק הוא מחלוצי ההשקעות הגלובליות בישראל, כתב את הספרים, 'המדריך הישראלי להשקעות גלובליות' ו-'קרנות גידור – מדריך למשקיע' וכיום מרצה למימון בינלאומי לתלמידי MBA במכללה למנהל. 'אביב ערכית' היא הקרן הראשונה בישראל שמשקיעה בחברות ציבוריות העומדות בקריטריונים שונים של הוגנות זאת מתוך תפיסה כי השקעות בחברות שמתנהלות בהוגנות מספקות תשואות  גבוהות יותר, בסיכון נמוך יותר לאורך זמן. ארז נשוי, אב לארבעה, כתב ארבעה רומנים כשהרביעי, 'הסנדלר מכוכבאן',  דורג במקום רביעי ברשימת רבי המכר של צומת ספרים. 

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ