שר האנרגיה הירדני, יובל שטייניץ - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר האנרגיה הירדני, יובל שטייניץ

משק הגז הישראלי נכנס לחודש וחצי של מחסור עקב עבודות תחזוקה במאגר תמר, הירדנים יקבלו את הגז הישראלי לפנינו, אנחנו נקבל את השאריות, משרד האנרגיה ממשיך להסתיר את האמת ולנו רק נותר לחשוב מה יקרה אם חברות הגז יצליחו לייצא למצרים כמויות גדולות הרבה יותר, והמצרים ידרשו עדיפות על פני ישראל, כי גם הירדנים קיבלו.

4תגובות
תמונה של יובל שטייניץ
צילום: נועם מושקוביץ

לפני כחודש הגשתי בקשה למשרד האנרגיה, עפ"י חוק חופש המידע, לקבל תשובה לשאלה האם הירדנים קיבלו עדיפות על חשבון ישראל במקרה של מחסור באספקת גז ממאגר תמר ו/או לוויתן. התשובה שקיבלתי היתה שהמידע הזה הוא סוד מסחרי. בסעיפים נוספים בתשובה הופניתי לתקנות משק הגז הטבעי ולהחלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה, בדבר שעת חרום במשק הגז. אז הלכתי ובדקתי.

בתקנות משק הגז הטבעי נקבע כי במקרה של מחסור באספקת גז, 'צרכני החלוקה' קודמים לשאר הצרכנים. כלומר קודם צרכני החלוקה יקבלו את הגז שהם צריכים, לאחר מכן יקבלו שאר הצרכנים את הגז שיוותר. כמות הגז לצרכני החלוקה נקבעת עפ"י הכמות שהם צרכו בתקופה המקבילה בשנה החולפת, עם רף מקסימום. יש היגיון בהעדפת צרכני החלוקה. מדובר בצרכנים קטנים שלא יוכלו להשתמש בדלקים או פחם כתחליף לגז הטבעי, זאת בשונה מצרכנים גדולים יותר שיוכלו להשתמש בתחליפים על פי הצורך.

בחודש וחצי הקרובים, עקב עבודות תחזוקה במאגר תמר, בחלק מהזמן המאגר יספק רק מחצית או אף פחות מכך, מכמות הגז שהוא אמור לספק בימים רגילים. עקב כך, הכריז שר האנרגיה על שעת חרום במשק הגז. במסגרת ההכרזה צוין כי צרכני החלוקה יקבלו עדיפות בקבלת גז טבעי בהתאם לתקנות, כפי שציינו לעיל. אבל כתוב עוד משהו – כתוב שחברת NBL, חברת השיווק לירדן של מאגר תמר, תהנה ממעמד של צרכני החלוקה, אף שאיננה בעלת מאפיינים דומים לצרכנים אלו.

המשמעות פשוטה ומרגיזה כאחד – בחודש וחצי הקרובים יהיה מחסור בגז טבעי, הצרכנים הישראלים הקטנים והחברה שמשווקת גז לירדנים יקבלו את כל הגז שהם צריכים (עפ"י הצריכה שלהם בשנה שעברה), והצרכנים הישראלים יקבלו את השאריות. לצורך הבנת הפרדוקס, חברת NBL מספקת גז למפעלי המלח הירדניים. אלו יקבלו עדיפות בקבלת הגז הישראלי, על פני מפעלי המלח הישראליים, שייאלצו כנראה להשתמש בדלקים מזהמים, בעוד המפעלים המקבילים להם בירדן נהנים מהגז הישראלי מבלי מחסור.

העדפת הירדנים על חשבון בריאותם וכספם של הישראלים, כדי לספק את תאוות הרווחים העודפים של חברות הגז, היא מעשה בלתי נסבל. הניסיון של משרד האנרגיה להסתתר מאחורי אמירה כללית של תקנות, תוך שהוא נמנע מלחשוף באופן ישיר שיש העדפה לירדנים כפי שמשתקף מהחלטותיו ומהמסמכים שלו, הוא מעשה בלתי נסבל לא פחות. אבל מי שבאמת מבין מה קרה במתווה הגז, לא מופתע, כבר התרגל.

ותחשבו על עוד נקודה – כרגע הייצוא לירדן הוא 'כסף קטן'. במידה וחברות הגז יצליחו לייצא למצרים בהיקפים גדולים, המצרים כמובן ידרשו את מה שהירדנים קיבלו – עדיפות על הישראלים. וראש הממשלה ושר האנרגיה יתנו כי הם מייצגים את חברות האנרגיה ולא את החברה הישראלית, וזה יהיה הסוף של העצמאות האנרגטית קצרת הטווח שלנו, למרות שיש ברשותנו מאגרי גז שמקנים עצמאות אנרגטית שכל כך חשובה למדינה, לעשרות רבות של שנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם