הזיהום בחיפה – מי מרעיל את מי? - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הזיהום בחיפה – מי מרעיל את מי?

המאמר של מירב ארלוזורוב משבוע שעבר העלה כמה טענות על ה"קמפיין" המנוהל נגד בתי הזיקוק בחיפה ■ כמי שמשקיע בין היתר במפעלי תעשייה ומכיר את התחום, יש לי כמה מלים לומר

21תגובות
בתי הזיקוק בחיפה
ניר כפרי

ביום חמישי פרסמה מירב ארלוזורוב מאמר תחת הכותרת "תפסיקו לרדוף את התעשייה בחיפה". כמנהל השקעות שמשקיע בחברות הוגנות בלבד, וכמי שכתב על בזן והזיהום בחיפה ומעודד תעשייה טובה והוגנת, אני מוצא לנכון להגיב לטענות העיקריות במאמר, ולהסביר מי הרודפים ומי הנרדפים.

1. טענת המאמר: התחבורה מזהמת יותר מהתעשייה. המתנגדים לתעשייה לא מדברים על תחבורה.

תשובה: נכון שנוקסים (תחמוצות חנקן) למשל, הינו מזהם שכ-60% ממנו נובע מתחבורה וכ-40% ממנו נובע מהתעשייה. עם זאת, הזיהום התעשייתי מתבטא במגוון רחב של מזהמים מסוכנים. לומר שהתחבורה מזהמת יותר מהמפעלים, זה לא מדויק בלשון המעטה. אלו שדורשים מבזן להתנהל בהוגנות ובשקיפות ולצמצם את הזיהום למינימום, דגלו גם בהפיכת המשק הישראלי למשק מבוסס גז, כולל תחבורה פרטית וציבורית מבוססת גז שהיתה חוסכת סכומים אדירים, גם במחיר הגז (אם היה נורמלי בהתאם לעולם) וגם בתקציבי בריאות. לומר שהמתנגדים למפעלים המזהמים לא מדברים על התחבורה, גם זה לא מדויק בלשון המעטה. אגב, מי יפסיד הכי הרבה ממעבר התחבורה למבוססת גז? בזן כמובן. אחר כך קבוצת דלק, שבאורח פלא מעוניינת לייצא את הגז כך שעסקי הדלק שלה לא ייפגעו.

2. טענת המאמר: מדובר בקמפיין אנטי-תעשייתי

תשובה: כשמשתמשים במושג "קמפיין אנטי-תעשייתי", משתמשים ברטוריקה ידועה במחוזותינו – הם אנטי תעשייה, אז תהיו אתם בעד. זה דומה מאוד לתיוג ה - "שמאלנים-אנרכיסטים" של שטייניץ וביבי במתווה הגז. צריך להבין שכשמדברים על פליטות מזהמים, מדברים אמנם על התעשייה הכבדה במפרץ חיפה, אבל למעשה המפעלים המזהמים המשמעותיים במפרץ הם בזן, כרמל אולפינים שהיא חברת בת של בזן וחיפה כימיקלים. מיקוד בהורדת הפליטות משלושת המפעלים הללו בלבד, יכול לנקות משמעותית את האוויר. אם שלושת המפעלים הללו ייצרו רק עבור צרכי המשק הישראלי ולא לייצוא, כבר נשיג ירידה משמעותית בכלל הזיהום. לכן נתייחס בעיקר לקבוצת בזן בטור הזה.

3. טענת המאמר: על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הזיהום מהמפעלים בירידה

תשובה: ישנן טענות לא פשוטות כלפי אמינות נתוני המשרד להגנת הסביבה. נעבור על מקצת מהן -

א. בזמן אירועי תקלות שמובילות לדליפות וזיהום חריג מבזן, תחנות הניטור לפתע לא פועלות, כולן או חלקן, באופן מלא או חלקי, כך שבאירועי זיהום חריג, תחנות הניטור לא ממלאות את תפקידן. כמו כן, בשנים האחרונות תחנות הניטור מראות פעמים רבות ערכים שליליים (מינוס זיהום אוויר), דבר שכמובן איננו אפשרי, אבל גורם למדידת הזיהום להתחיל ממינוס ולהראות בסוף ערכים נמוכים משמעותית מאלו האמיתיים.

ב. כשאירעה השריפה הקשה בחיפה, בזמן שענן שחור כיסה את האזור, תחנות הניטור הראו איכות אוויר טובה וזה כמובן לא הגיוני.

ג. מזהמים מסרטנים כמו בנזן, כמעט ואינם מנוטרים, אולי בחמש תחנות ניטור בלבד. תחמוצות גופרית למשל שאין אתן כמעט בעיה, בוודאי לאחר שבזן עברה לשימוש בגז, מנוטרות על ידי רוב או כל התחנות. קל מאוד לנטר תחמוצות גופרית ולהתעלם מבנזן, ואז המעבר לגז עושה את העבודה ורואים ירידה בזיהום, בעוד שניטור מלא של כל המזהמים עשוי להראות תמונה הפוכה.

ד. זיהום האוויר הוא נושא מאוד מורכב ורחוק מלהיות מדע מדויק. הזיהום תלוי במגוון פרמטרים. המזהמים יכולים לשנות צורה ואפיון באוויר. כך לדוגמא, הפורמלדהיד שהוא גז חסר צבע, בעל ריח חריף ומזהם אוויר מסרטן, יכול לבוא מהבנזין מתחבורה או יכול להיות שהוא צירוף של בנזן ותחמוצות חנקן (נוקסים) שהגיעו מבזן ועברו ריאקציה כימית באטמוספירה. ייתכן גם שהבנזן הגיע מבזן והנוקסים מהתחבורה. הרבה דברים אפשריים. הפורמלדהיד יכול גם הוא להשתנות ולכן הדרך הטובה ביותר, אולי היחידה, למדוד את הזיהום האמיתי שגורמת בזן לעומת התחבורה למשל, היא להציב תחנות ניטור על הגדרות של בזן. הסטנדרט האמריקאי אומר שסביב בית זיקוק קטן צריך להקים 12 תחנות ניטור לבנזן שיהיו במרחק מאות מטרים ממקור הפליטות והזיהום, וסביב בית זיקוק גדול, 24 תחנות ניטור.

לאור כל זאת, ניתן להבין את האנשים שלא סומכים על נתוני משרד הגנת הסביבה. אני, לצערי הרב, נמנה עליהם.

4. טענת המאמר: המבנה הטופוגרפי הבעייתי של חיפה תורם לזיהום

תשובה: נכון שלחיפה יש מבנה טופוגרפי מאוד בעייתי שמשאיר את המזהמים באוויר ומאט את קצב התנדפותם. על זה אנחנו מסכימים, פחות על המסקנות הנובעות מכך. האם מבנה בעייתי כזה לא מצדיק פיקוח משמעותי יותר על האזור? על בזן והחברות הבנות? אולי בחינה של הוצאת מפעלים שלא חייבים להיות שם - לאזור בעל מבנה טופוגרפי יעיל יותר?

5. טענת המאמר: מפעלי התעשייה אינם "הבחורים הרעים"

תשובה: גם אני חקרתי את נושא זיהום האוויר. ביקרתי גם בבזן. הם נחמדים באופן די קיצוני. הם סיפרו לי שהייצוא הוא כורח המציאות כי יש תוצרים שיוצאים מהזיקוק ואין מה לעשות אתם, אבל לא סיפרו שהפצחן המימני יכול לנווט את הזיקוק באופן שיגדיל כמויות של מוצרים מסוימים ויקטין כמויות של מוצרים אחרים. הם סיפרו על כמעט אפס זיהום ביום כיפור, אבל לא סיפרו שהנתונים מתייחסים לנוקסים בלבד שירידתם מושפעת מתחבורה אבל גם מתנורים במינימום תפוקה - ומה עם שאר המזהמים? הם היללו את איגוד ערים חיפה ותחנות ניטור האוויר, ושכחו לספר על ניגוד העניינים החמור, על הניטור החלקי ואי ניטור חלק מהמזהמים המסוכנים, על מתאם גבוה בין התקלות במפעל לתקלות בתחנות, ועוד. אז כן, יש מפעלי תעשייה רבים שהם אינם "הבחורים הרעים". אני יודע, אני משקיע בהם בקרנות שלי. אבל אני גם יודע מה סיפרו לי בבזן, המזהם העיקרי במפרץ, ובמיוחד מה לא סיפרו לי שם.

6. טענת המאמר: המפעלים ומשרד הגנת הסביבה ביחסים טובים

תשובה: בואו נדבר תכלס – בכרמל אולפינים מקבוצת בזן, המפעל המזהם ביותר בחיפה, יש 10 ארובות של תנורי פיצוח. בצו הפחתת פליטות שניתן להם ע"י משרד הגנת הסביבה, הם נדרשו בשנת 2009 למנוע פליטה העולה על 150 מ"ג למ"ק של תחמוצות חנקן מהארובות הללו. לצרכי הפרמטר הכי חשוב - המ"ג למ"ק, עושים דיגומים ונותנים להם מראש הנחה של 20%. כלומר טעות מדידה פועלת רק לטובתם. אם התוצאה נמוכה מ-180 זה בסדר, על אף שמותר מקסימום 150. למרות כל זאת, בחלק ניכר מהדיגומים התברר שהמפעלים בהפרה והוגשו נגדם כתבי אישום פליליים. בזן, אגב, מככב בראש רשימת ההפרות של המפעלים המזהמים בישראל.

בינתיים באירופה משתכללת הטכנולוגיה. מבערים וארובות חדשות שמוקמות עומדים בסטנדרט הרבה יותר מחמיר ונמוך - בין 70 ל-120 מ"ג למ"ק.

בזן אמנם רכשו ציוד להקטנת הזיהום אבל המפעל כל כך ישן, שהזיהום מהארובות הללו עדיין מעל לתקן. שדרוג הארובות עצמן מתוכנן רק ב-2027. למה? שיקולי עלות וחובות וכנראה בעיקר הפניית כסף לדיבידנדים לדרישת בעלי השליטה.

בשנת 2016 פרסם משרד הגנת הסביבה היתרי פליטה חדשים במקום אלו של 2009. תראו הפתעה - הדרישה ל-150 מ"ג לא רק שלא הוחמרה והותאמה לסטנדרטים הנוכחיים באירופה, כלומר בין 70 ל-120, אלא הוחלפה בהקלה - באישור לפלוט בכל רגע 30% יותר! עד 200 מ"ג למ"ק. עם טעויות דגימה אגב, זה עולה למספר מטורף של 240 מ"ג.

אז תודות למשרד להגנת הסביבה, בזן עומדים בתקן. כמו בסיפור על ההר ומוחמד, אם בזן לא יבואו אל התקן, התקן יגיע אל בזן. בחסות משרד הגנת הבזן. סליחה, הסביבה. ואז אין הפרות. אגב שנהיה ברורים, היתר פליטה זו זכות שמעניק הציבור לבזן לפלוט לאוויר חומרים רעילים שחלקם ייכנסו לגופנו ולגוף ילדינו, חלקם יישארו שם ומתישהו יבואו לידי ביטוי בדרך בלתי הפיכה. זו המשמעות האמיתית של היתר פליטה.

7. לסיום, דרישת המאמר: תפסיקו לרדוף את התעשייה בחיפה

גם אני כותב ומדבר ומתראיין נגד בזן ולפעמים נגד מפעלים נוספים באזור. אני מנהל השקעות, ובקרן שלי אני משקיע בחברות מסקטורים שונים וגם במפעלי תעשייה רבים ברחבי הארץ, אך לא באלו שמתנהלים בחוסר הוגנות. אין לי עניין בסגירתם, כי אם בשובם מדרכם הרעה. כפי שכתבתי בהתחלה וכדאי לחזור על זה גם בסיום, כשקוראים לקמפיין הירוקים "קמפיין אנטי-תעשייתי", משתמשים ברטוריקה ידועה במחוזותינו – הם אנטי תעשייה, אז תהיו אתם בעד. אף אחד לא נגד התעשייה. להיפך, יותר מכולם אנחנו בעד התעשייה, גם בזה שאנחנו נגד אנשי עסקים לא הוגנים ובמקרה הספציפי שלנו, בעד החיים עצמם. מאוד פשוט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בנין בנק ישראל

מי יחליף את פלוג? תלוי איזו מדינה אנחנו רוצים להיות

בדמוקרטיות המערביות שאנחנו שואפים להידמות להן נשמרת בקפדנות ההפרדה בין החלק הפיסקאלי, שעליו מופקד משרד האוצר, לבין החלק המוניטרי, שעליו מופקד הבנק המרכזי ■ חשוב שהדיון בזהות המחליף או המחליפה של פלוג יישאר ענייני - ולא יהפוך לוויכוח אישי ולמאבק כוחות

כתבות שאולי פיספסתם