תקציב של כחצי מיליארד, והם לא ידעו - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציב של כחצי מיליארד, והם לא ידעו

תקציב של 462 מיליון שקלים ומשרד האנרגיה לא ידע שאפשר לפתח 'לוויתן קטן'? אם אכן המשרד הממשלתי לא ידע שתיתכן תוכנית פיתוח מצומצם של המאגר, אפשר לסגור את המשרד ולחסוך חלק נכבד מתקציבו שצמח ב-2017 וב-2018 ל-609 ול-725 מיליון שקלים בהתאמה. אם משרד האנרגיה ידע, מדוע הוא הסתיר את המידע הכל-כך חשוב הזה משרי הממשלה?

5תגובות
אלבטרוס

מאגרי הגז תמר ולוויתן הם ללא ספק התגלית הכלכלית הגדולה ביותר מאז קום המדינה. לאור זאת, מתווה הגז הוא כנראה אחד החוזים הכלכליים החשובים ביותר שמדינת ישראל חתמה אי פעם עם חברה עסקית, אם לא החוזה הכלכלי החשוב ביותר. על החוזה הכלכלי החשוב ביותר הזה, אחראי משרד האנרגיה.

אבי גבאי, השר להגנת הסביבה לשעבר בממשלה הנוכחית, אמר בראיון לאילנה דיין שמה שהכי הפריע לו במתווה הגז, היא העובדה שלמדינה היה כוח עצום מול חברות הגז, אך היא לא השתמשה בו כלל. במקום לקבוע עובדות, היא ניהלה מו"מ מעמדת חולשה. הגוף שאחראי מטעם המדינה על כך הוא כאמור, משרד האנרגיה בראשות יובל שטייניץ.

מי שעקב אחר סיפור מתווה הגז ואחר התנהלות משרד האנרגיה בעניין הזה, לא יכול היה שלא לתהות האם משרד האנרגיה מייצג את האינטרסים של מדינת ישראל, או מתפקד כדובר ומפיץ דפי המסרים של חברות הגז. סיפור לוויתן קטן מציף את השאלה הזאת באופן שלא מאפשר להתעלם ממנה יותר.

נזכיר שב-2013 יו"ר דלק קידוחים, גדעון תדמור, אמר שפיתוח לוויתן יעלה פי 5 מתמר (עלות פיתוח תמר היתה 3.3 מיליארד דולר) ושחייבים לייצא. ואכן ראש הממשלה אמר באותה שנה, בישיבת הממשלה בה אושר ייצוא הגז, שבלי ייצוא גז, לא יהיה גז לשוק המקומי. איש מהם לא התכוון לייצוא של כ-2-3 BCM לירדן. הם דיברו על ייצוא גדול הרבה יותר למצרים, טורקיה או אירופה. אחר כך דיברו על עלויות פיתוח של 6-8 מיליארד דולר. איש לא דיבר על לוויתן קטן, על עלויות של 1-2 או אפילו 3 מיליארד דולר.

רק מספר ימים לפני אישור המתווה, במחצית 2015, עלתה האפשרות של פיתוח מצומצם של המאגר, פיתוח המכונה 'לוויתן קטן'. בדצמבר אותה שנה, בדיווח של חברות הגז, הוצג 'לוויתן קטן' כהתפתחות טרייה, זאת במטרה למנוע ביקורת משפטית נגד חברות הגז, שידעו מן הסתם על האפשרות הזאת, והסתירו אותה מהממשלה. הרי דבר כזה לא עולה פתאום, כרעיון באמצע אמבטיה. זה עניין של ידע וגם תכנון ארוך טווח.

אבל אני חוזר רגע למשרד האנרגיה ולשאלה הגדולה – האם משרד האנרגיה ידע מראש על אפשרות פיתוח 'לוויתן קטן', או לא? האם ניתן לדמיין מצב בו משרד ממשלתי לא בודק בעצמו את כל האפשרויות הקשורות באחת העסקאות הגדולות בתולדות המדינה, אותה הוא עתיד לבצע? האם איש מאנשי המשרד לא מומחה לאנרגיה? לא מבין בתחום? לא בדק את אפשרויות הפיתוח מול אנשים שמבינים בתחום? האם האפשרות לפיתוח מצומצם, קידוח מספר בארות, אסדת טיפול בגז קטנה יותר קרובה יותר לחוף, האם כל אלו לא עלו על דעת המומחים מטעם המשרד? אם כך הדבר, אפשר לסגור את משרד האנרגיה ולחסוך חלק נכבד מתקציבו שצמח ב-2017 וב-2018 ל-609 ול-725 מיליון שקלים בהתאמה.

ואם משרד האנרגיה אכן ידע את כל זה, ופעל בכל זאת על פי התכתיבים ודפי המסרים שסיפקו לו חברות הגז, מולן הוא אמור לנהל מו"מ לטובת המדינה, אם כך הדבר, אז עולה התהייה מדוע המשרד ואולי גם העומד בראשו, שותפים להסתרת המידע החיוני כל כך מהממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

סיגריות

בין עשן המנגלים לעשן הסיגריות: החגיגה של תעשיית הטבק נגמרה

הודעה של פיליפ מוריס על התוצאות העסקיות שלה הביאה לירידה חדה של 15.5% - לא דבר של מה בכך עבור חברת ענק שפועלת בתעשיית הסיגריות. האם אנחנו הולכים לקראת עולם נקי מעשן ומחברות סיגריות, או שאלו יצליחו להתאושש ולחזור לרמת הרווחיות הגבוהה?

גידול קנאביס רפואי ישראל

ההזדמנות האדירה למשק הישראלי בתעשיית הקנאביס

"מה שאמריקה צריכה עכשיו זה משקה" - כך אמר הנשיא רוזוולט כשביטל ב-1933 את החוק לאיסור מכירת אלכוהול בארה"ב, אחרי שהאיסור הוביל לזינוק בשתייה ולשגשוג הפשע המאורגן ■ כיום, כלכלות זריזות עם יד על הדופק הרגולטורי יכולות להפיק תועלת רבה ממגמת הביקוש העולה לקנאביס ומוצריו

כתבות שאולי פיספסתם