האם מתווה הגז עובר למישור הפלילי? - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם מתווה הגז עובר למישור הפלילי?

אתמול הגשתי תלונה למשטרה נגד חברות הגז על חשדות להסתרת מידע, הונאה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בערב, בלילה כלכלי, התראיינתי יחד עם יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים. עיקרי תשובותיו היו מסרים שקרא מדף שהיה לפניו, בסגנון "הוא מדבר שטויות הוא לא מבין כלום". כך גם תגובת נובל אנרג'י. שום התייחסות עניינית. כנראה ככה זה כשאין תשובות טובות. אני מקווה שההתייחסות של משטרת ישראל תהיה עניינית ותתייחס לעובדות. את מתווה הגז חייבים לחקור. לשם כך צריך גם אתכם. שתפו את הטור הזה. שתפו כדי לשדר את המסר שאת זה חייבים לחקור. התלונה מוצגת לשיפוטכם

17תגובות
מאגר לווייתן
אלבטרוס

לכבוד

תת ניצב מוטי לוי

היחידה הארצית לחקירות כלכליות

העתק:

לשכת ראש אח"מ, ניצב מני יצחקי

ראש האגף לחקירות ומודיעין

הנדון: תלונה בגין חשד להונאה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ע"י קבוצת דלק ונובל אנרג'י בעניין מתווה הגז

עיקרי התלונה:

לאורך הדיונים על מתווה הגז, כולל דיוני וועדת צמח שדנה בנושא אפשרויות יצוא הגז, התבטאו אנשי חברות הגז בדבר החובה לייצא גז כדי לפתח את מאגר לוויתן, ושללא ייצוא גז, אין היתכנות כלכלית לפיתוח מאגר לוויתן. לאחר שהתברר שהייצוא איננו אפשרי, או לפחות איננו קל כפי שחשבו, הודיעו חברות הגז על אפשרות לפיתוח מצומצם של מאגר לוויתן. אפשרות זו לא היתה גלויה בפני חברי הממשלה, כפי שהעיד השר לשעבר אבי גבאי (בהמשך). במידה והיתה ידועה, ייתכן והמתווה כולו היה משתנה. החשד לפיו חברות הגז ידעו על האפשרות הזאת אך הסתירו אותה מהממשלה, בעודם משמרים את התזה לפי הייצוא הינו תנאי חובה לפיתוח לוויתן, הינו חשד חמור לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ראש הממשלה התבטא שמדובר ב-'מאות מיליארדי דולרים' שהמדינה תקבל ממתווה הגז. אם אכן מדובר בחשד להונאה והסתרה, הרי שמדובר בפרשת ההונאה הכלכלית הגדולה בתולדות המדינה. דבר זה מחייב לעניות דעתי חקירה יסודית ומקיפה.

כותב אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן במכון ואן ליר: "קיומה של תוכנית "לווייתן קטן" הוא סיפור גדול — סיפור של ‏הונאה גדולה, שבה תאגידי הגז הסתירו מידע יסודי קריטי, הונו למעשה את חברי צוות קנדל, את הממשלה, ‏את המל"ל ואת בנק ישראל. ‏האפשרות והתוכנית לפתח את לוויתן בלי יצוא פגעה פגיעה יסודית ומהותית בשיקולים שהוליכו את ‏הדרג המקצועי להמליץ על הכניסה למתווה ובהערכת האילוצים והחלופות שעמדו בפניהם." 

בכירי חברות הגז צוטטו בדבר ההכרח בייצוא לצורך פיתוח לוויתן, בתוכניות רדיו לא מעטות. ניתן להשיג הקלטות אלו באמצעות חברת 'יפעת'. לצורך התלונה, מצ"ב דוגמאות ציטוטים.

גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים, אמר בוועידה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה ב-22/4/13: "פרויקט תמר הוא פרויקט התשתיות הפרטי הגדול שהיה בישראל עם השקעה של 3.3 מיליארד דולר... המספרים המעודכנים של לווייתן מצביעים על מאגר שהיקף ההשקעה הנדרש בו הוא פי 5 מתמר... כדי לפתח את הפרוייקט חייבים הצדקה כלכלית שתוביל לרזרבות גז שיספיקו לישראל לעשרות שנים. אנו חייבים לייצא...".

שותפות הגז רציו בתשובה לעתירה לבג"ץ, טענה כי כדי לפתח את לוויתן חייבים לייצא גז. 

ואכן ב-23/6/13 אמר ראש הממשלה בישיבה בה אישרו את 40% ייצוא גז: "בלי שיהיה יצוא גז - לא יהיה גז בשוק המקומי. אלה הכללים הבסיסיים, ההבנה הבסיסית ביותר איך אנחנו מפיקים גז מהמים. בלי שיהיה יצוא גז, לא יהיה שוק מקומי". 

ניתן להביא ציטוטים רבים נוספים, אולם שיטוט בגוגל יעשה את העבודה וכאמור, באמצעות יפעת דרך קטעי עיתונות ורדיו. חשוב להבין שלדברי תדמור המובאים לעיל, עלות פיתוח לוויתן כפי שהוצגה על ידי חברות הגז הינה בסביבות 15 מיליארד דולרים וחייבים חוזי ייצוא משמעותיים כדי לממן את הפיתוח. לכן וועדת צמח קבעה שיש לייצא גז ולכן ראש הממשלה הפעיל את סעיף 52 המפורסם, את השיקול הביטחוני שבייצוא. כל מתווה הגז הסתמך על קביעות אלו.

בהקשר הזה חשובים מאוד דבריו של השר להגנת הסביבה לשעבר, אבי גבאי, בראיון לגלי ישראל ב-5/1/17:

"אנחנו בממשלה, בנושא הזה של אפשרות של פיתוח מוגבל של לוויתן וכו' וכו' לא עלתה בכלל. היא גם לא יכלה לעלות כי ברגע שהיתה עולה, מתווה הגז היה נופל. כי כל ההצדקה לעקיפת הממונה על ההגבלים היתה שהגז נועד לייצוא. ואם בעצם היו מודים שבלוויתן לא מתכוונים לייצא, אז אי אפשר היה לעקוף את הממונה על ההגבלים.לכן בהגדרה לא יכלו להציג לממשלה חלופה אחרת."

שאלה: ...אתה כשר בממשלה ידעת על אפשרות לפתח את לוויתן קטן?

"לא, אני לא ידעתי על אפשרות כזאת. מעולם לא נדונה מעולם לא הובאה ואני אומר לך עוד פעם, היא לא יכלה להיות מובאת כי ברגע שהיתה מובאת, היא היתה מפילה את כל המתווה."

לחצו כאן כדי להאזין לראיון (מהדקה ה-25).

בדצמבר 2015 הציגו חברות הגז חלופות לפיתוח מאגר לוויתן. אולי כדי להימנע מביקורת שיפוטית, החלופות הוצגו למשרד האנרגיה ולבג"צ כ-'התפתחות טרייה'. חלופה מרכזית מדברת על קידוח מספר בארות מצומצם והקמת אסדה סטנדרטית לטיפול בגז בקרבת החוף. בחלופה הזאת לא תוקם אסדה צפה מעל הבארות לצורך טיפול בהיקפי גז גדולים שמיועדים גם ליצוא, וכמובן בלי צנרת נוספת לכיוון מצרים. כל אלה מוזילים את עלויות הפיתוח במיליארדי דולרים. יצוין כי העלות הראשונה שפרטו חברות הגז, כפי שמובא בדברי תדמור, של כ-15 מיליארד דולר, צנחה עם הזמן לכ-6-8 מיליארד דולר, ועכשיו גם זו מוזלת במידה משמעותית, אולי אפילו ל-1 עד 3 מיליארד דולר, באופציות הפיתוח עם ייצוא לירדן בלבד.

יש לשים לב שהמתווה אושר באוגוסט 2015, כאשר החלופות הוצגו בדצמבר 2015. כמה זמן חברות הגז עבדו על החלופות הללו עד שהציגו אותן בפני הממשלה? מדוע לא חשפו בפני הממשלה את האופציה הזו בזמן אמת, לפני אישור מתווה הגז באוגוסט באותה השנה?

חשוב להבין שהאלטרנטיבה לייצוא היא ביקושים מקומיים, הסבת המשק למבוסס גז, הוזלת עלויות הייצור של התעשייה המקומית, הורדת יוקר המחייה והפחתת זיהום האוויר. אבל חברות הגז נלחמו על הייצוא, טענו שללא ייצוא אין לוויתן, ולא עדכנו שיש אלטרנטיבה נוספת. בכך הן השיגו את מתווה הגז הנוכחי שמשמר מחירים גבוהים לשוק המקומי (שהיו יורדים אם היו מסתמכים על ביקושים מקומיים) ושואף לייצוא ללא כל הגיון.

העובדה שהמתווה איננו הגיוני בעיני אנשים כה רבים בציבוריות הישראלית, כמו גם בעיני מומחים רבים, לא יביא להכנסות שהמדינה טענה אבל כן מביא לרווחיות אולי חסרת תקדים עבור חברות הגז ממאגר תמר, מחזקת את האפשרות לחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, אפשרות שדינה להיבדק היטב, ולו כדי להסיר את החשד הזה.

בשולי הדברים אזכיר שכבר מתקיימת חקירה כנגד אבריאל בר יוסף, שדחף בוועדת צמח למתקן גז ימי בטכנולוגיה שאיננה קיימת, אבל 'תצדיק' ייצוא גז. החשדות המועלים בתלונה זו, אין בהם להיות החשדות היחידים בתחום ייצוא הגז, והנושא חייב להיבדק ולהיחקר היטב שכן מדובר, כדברי ראש הממשלה עצמו, במאות מיליארדים שהיו אמורים להגיע לאזרחי ישראל.

אני עומד לרשותכם במידה ויש צורך בבירורים נוספים הקשורים לתלונה זאת.

בברכה,

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב ופעיל בנושא מתווה הגז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם