המיזם שהופך בעיות חברתיות לאפיק השקעות פיננסיות

מיזם חדש שמנסה לפתור את מצוקת הבדידות של 200 קשישים מגייס כספים מהציבור, שיוחזרו בתוספת תשואה של 4% אם המיזם יצליח

אלה אלקלעי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשים מחזיקים ידיים בפארק
צילום: JOHN SIBLEY/רויטרס

בעיות חברתיות יש לנו בלי סוף, אך התקציב לעומת זאת תמיד מוגבל. חלק מהותי מהשיבוש בתקופתנו הוא שאנחנו לכודים במעגל שבו מצד אחד אנחנו דורשים מהמדינה לספק סל רחב של שירותים חברתיים, ומצד שני, ממש לא מוכנים שהיא תעלה מסים.

ככל שאנחנו משלמים פחות מסים, כך סל השירותים החברתיים מצטמצם, איכותם יורדת וכך גם הרצון לצרוך אותם ולשלם עבורם. ולבסוף, בהיעדר ממשלה ותקציב, אין לנו כל דרך להחליט מי קודם, זקנות עריריות או ילדי הגן, אלימות נגד נשים או אלימות בחברה הערבית, אבל את זה כולנו יודעות ויודעים, אז מה חדש? 

בשנים האחרונות התפתחו מנגנונים שמרחיבים את סל השירותים החברתיים באופן נקודתי, ואף מייצרים מנגנונים בני קיימא שיאפשרו להם להתקיים לאורך זמן. דוגמה טובה למנגנון כזה הוא המיזם החדש המכונה 'עידן חדש', שהושק השבוע על-ידי Social Finance Israel. מדובר בחברה לתועלת הציבור, הפועלת במטרה לקדם הזרמת הון לפתרון בעיות חברתיות באמצעות השקעות אימפקט ואיגרות חוב חברתיות. הפעילות לוקחת בחשבון ומודדת הן את הפוטנציאל הפיננסי והן את זה החברתי. הנקודה המעניינת כאן היא ההסתכלות השונה ביחס לטיפול בנושאים חברתיים, לא כהוצאה תקציבית, אלא כהשקעה שיש לה פוטנציאל כלכלי.

המיזם מקים מסגרת להפחתת בדידות קשישים שלא באמצעות תקציב חד פעמי, אלא בצורה שיטתית ולאורך זמן. במבט ראשון, זה נראה מאוד מסובך, היות שכבר המבנה הבסיסי כולל חמישה מרכיבים: משקיעות ומשקיעים מהציבור; עיריית תל אביב; גוף מבצע; היזם SFI; הגוף המתכלל ו-200 קשישים בעיר תל אביב. לכל מרכיב יש משבצת מוגדרת, התהליך מוגדר, יש זהות אינטרסים בין כל הצדדים ויש גוף שתפקידו לנצח על התזמורת. קצת מצחיק להגיד את זה, אבל חלק משמעותי מהפתרון בבעיה החברתית של בדידות זקנות וזקנים היא עצם ההכרה במורכבות שלה.

קשישים שותים שמפניה במרכז לקשיש ליד פריז, צרפת, יוני 2020צילום: ANNE-CHRISTINE POUJOULAT / AFP

בשורה התחתונה, 'עידן חדש' ישקיע 2.29 מיליון שקל במהלך שנתיים וחצי בהפחתת הבדידות של 200 קשישים תל אביבים באמצעות תוכנית הכוללת מרכיב דיגיטלי, אבל גם מרכיב אנושי משמעותי. מדובר בממוצע בהשקעה של 11,450 שקל בלבד בכל קשיש. 

המרכיב האנושי מושתת על שילוב מתנדבים לצד אנשי מקצוע. הוא כולל סיוע חומרי נוסף, כשזה נדרש, מקרן חיצונית, וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. המרכיב הדיגיטלי מאתגר יותר, היות שהוא מאתגר עבור קשישים, והוא כולל גישה לתכני פנאי, גישה למוקד טלפוני ושיחות יזומות, גישה למועדון יום אזורי ושיחות וידיאו לבני משפחה וחברים.

התוכנית מגיעה עם פתרונות שונים שידרשו רמת התאמה מסוימת לכל משתתף ומשתתפת בהתאם למצבם, המרחק מהמשפחה, והמצב הקוגניטיבי, הנפשי והגופני. המרכיב המשמעותי ביותר בתוכנית הוא יכולת הפרסונליזציה, המעקב השוטף והיכולת לתכנן מסלול מחדש בכל רגע נתון.

עד כאן, התוכנית הזו נשמעת מבטיחה ומעניינת, אבל היא היתה יכולה להיערך באופן די דומה על ידי עמותה חברתית או משרד ממשלתי. מה בכל זאת שונה? 'עידן חדש' מאפשר להשקיע - להבדיל מלתרום - בצרכים חברתיים שחשוב למצוא להם פתרון, מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב. 

פנסיונרית גולשת באייפדצילום: Bloomberg

אז איך זה עובד: המשקיעים והמשקיעות יראו החזר על השקעתם בהתאם להצלחת התוכנית, קרי מלוא הסיכון התפעולי מושת עליהם. אם התוכנית תיכשל הם יפסידו את השקעתם, אבל ככל שהיא תצליח הם יהנו מתשואה על ההון של 4%. זו אולי תשואה שאינה מגלמת את הסיכון במיזם חדש, אבל בעולם של ריבית אפסית ובתוספת התשואה החברתית, יש לקוות שמספיק אנשים יתגייסו. חשוב לקחת בחשבון שאם התוכנית לא תצליח לעמוד ביעדים שהוגדרו ולהפחית באופן משמעותי ומדיד את בדידות הקשישים ביחס למדד ערב התחלת התוכנית, אזי למשקיעים לא יוחזרו הקרן והריבית, אבל עדיין תהיה  תמורה חברתית בדמות הבנה טובה יותר, שיפור היכולת ודיוק המרכיבים שידרשו בתוכניות עתידיות. 

אם התוכנית תצליח, עיריית תל אביב, המשלמת עבור התוכנית, תחזיר את הכסף והריבית למשקיעות בתום שנתיים וחצי. עיריית תל אביב היא זו שזיהתה את אוכלוסיית היעד והגדירה את יעדי התוכנית. עם זאת, העירייה היא לא הגוף המבצע, וכי מי שכספו ירד לטמיון אם התוכנית תיכשל אלו המשקיעים, לא כספי המסים של תושבי ותושבות תל אביב. העיר תיהנה לאורך זמן מהשיפור שיחול במצבם של הקשישים בעיר ומהגדרת סל שירותים מדויק יותר לפרופילים שונים. כל אלו יאפשרו לא רק שיפור של סל השירותים, אלא גם דיוק תקציבי וחיסכון עתידי משמעותי, שיוכלו להיות בסיס להרחבת התוכנית על-ידי עיריית תל אביב ועיריות נוספות, ישירות או בסיוע גופי חוץ בפרופיל דומה למבנה של 'עידן חדש'.  

SFI, הגוף המתכלל, הוכיח שוב ושוב שעל אף המורכבות הלוגיסטית של שלל המרכיבים, אפשר לייצר שירותים חברתיים בני קיימא, כפי שכבר עשו בעבר בהצלחה במניעת סכרת, בהשכלה גבוהה, בבגרות 5 יחידות במתמטיקה ועוד.

ב'עידן חדש' יש מרכיב של אלכימיה. משפרים את רמת השירות החברתי, את איכות החיים של הקשישים וככל שזה ייעשה טוב יותר, זה יפנה תקציבים להרחבת התוכנית והעמקתה. יש כאן סיכון פיננסי משמעותי – אפשר להפסיד את כל ההשקעה! לצד זאת, אתן יכולות להיות הקטליזטור, לתת את ההלוואה הראשונית שתניע את התהליך ובכך גם להיטיב עם 200 קשישים בודדים בתל אביב; אולי להרוויח תשואה פיננסית; וגם, בפעם הראשונה בעולם, לקחת חלק בגיוס מעין זה, שהציבור הכללי שותף לו ובתקווה גם  בקידום הבנתנו כיצד להרחיב את סל השירותים החברתיים באופן בר קיימא.

אלה אלקלעי

אלה אלקלעי | אלה אלקלעי

עובדת בבית ההשקעות IBI מ-1991 ומכהנת כיום כסמנכ"ל פיתוח עסקי וכיו"ר IBI ניהול תיקי השקעות.

החלה את דרכה כאנליסטית פרמצבטיקה, פיתחה וניהלה את מחלקת המחקר של IBI.

הקימה ב- 2012 את "תשקיעי בעצמך" - פורום פיננסים לנשים מבית IBI, הכולל מפגשים ופעילויות שונות עבור נשים שרוצות להבין יותר בעניינים פיננסיים.

מחוץ לגרף: מכהנת כיו"ר שדולת הנשים וכיו"ר ועדת מענקים של הקרן החדשה לישראל, חברת הנהלה בעמותת מעלה וחברת ועדת השקעות של IVN.
השתתפה בכתיבת הדו"ח "שוק הון חברתי", בחסות קרן יד הנדיב ובהובלת עו"ד דידי לחמן מסר ומר ירום אריאב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker